פטור מאגרה בערעור הוצאה לפועל

החלטה 1. בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת בקשה לרשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בחיפה (כב' הרשם א. רובס), אשר ניתנה ביום 3.12.06 בתיק 5-05-32836-02. המבקש טוען כי מצבו הכלכלי קשה, הואיל והוא מממן את שכר הלימוד וצרכי המחייה של ביתו הלומדת בטכניון ואת צרכי המחיה ושכר הלימוד של בנו הלומד באיטליה. עוד הוא טוען כי סיכויי הערעור גבוהים. לטענת המבקש אין ביכולתו לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש. 2. המשיבה 2 (להלן: המדינה) מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים: א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה. ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. ג. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13. מעיון בדפי החשבון שהמציא המבקש עולה כי המבקש מפריש כל חודש 1,000 ₪ לפיקדון בחשבונו, משך ביום 23.3.07 24,784 ₪ מתוכנית חיסכון, ויתרתו בחשבון עומדת על סך של 2,000 ₪. ד. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים. המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתו הכלכלית. ה. מכל האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה. משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקש על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא אחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי מימוש נכסים, נטילת הלוואות מוסדיות והסתייעות בסביבתו הקרובה. המדינה בקשה לדחות את הבקשה ובמקרה חריג זה אף בקשה להטיל עליו הוצאות. 3. המשיב לא הגיב לבקשה. המבקש הגיב לתגובת המדינה, ובקש לדחות את בקשתה לחייבו בהוצאות, בטענה כי אין להענישו על כך שהוא רואה את מצבו הכספי כקשה וחמור, אך לא המציא כל מסמך נוסף על המפורט בבקשתו. דיון 4. הטעם לחיוב באגרה נידון בבג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי צביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3), 742, בסעיף 9 לפסה"ד. על המבקש פטור מתשלום אגרה להראות כי מתקיימים בעניינו שני תנאים מצטברים, כאמור בתקנה 13 לתקנות: א. "ראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה"; ב. "נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". אם המבקש אינו ממלא אחר אחד התנאים, תדחה בקשתו. א. תקנה 13(א) לתקנות קובעת כי על המבקש לפרט בבקשתו את רכושו. לשון התקנה: "בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה". המבקש לא עמד בדרישות התקנה, ולא פירט את כל הטעון פירוט. תצהירו סתמי ומעיון בו עולה כי אין ממש בבקשה. המסמכים שצורפו אינם מעידים על כך כי המבקש סובל מחסרון כיס שאינו מאפשר לו לגייס את סכום האגרה, והמבקש לא נתן כל הסבר לכך שמשך סך של 24,784 ₪ מתוכנית חיסכון שבבעלותו, וכי הוא מפריש 1,000 ₪ מדי חודש בחודשו לפיקדון. ב. המבקש פטור מאגרה נדרש להתכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו (בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1), 406; בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2), 732; בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, פ"ד נד(4,) 707, 712). "זאת ועוד: המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים: ראו בשא 4667/90 יוסף אלפסי נגד שושנה אלפסי, תקדין עליון 90(4) 132)". (בש"א (חיפה) 3190/01 הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2), 7536 ,עמ' 7537). ג. המבקש אף לא הזכיר בתצהירו דבר בנוגע להעדר יכולתו לגייס הלוואה למימון האגרה וסכום הערבון מהבנקים. לעניין זה נקבע כדלקמן: "המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח, בטרם יזכה בפטור, שעשה נסיונות למצוא את כל אפשרויותיו לגייס כספים גם ממקורות אחרים". (ראה בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', תק-על 88(3), 156). וכן: "... על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה נסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם בקש להזדקק לקופת הציבור.... הפתרון של השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייב להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. הדעת אינה סובלת שהאמצעי של בקשה לפטור מתשלום אגרה יהיה האמצעי הראשון שבו ישתמש בעל הדין בטרם יעשה כל נסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש את עזרתם בצר לו. ד. על כן, לא נפרשה בפני תמונה מספקת לברור טענת המבקשים בדבר קשיהם הכלכליים, וחוסר יכולתם לתשלום האגרה". (ראה בש"א 3190/01 הנ"ל, עמ' 7537; וכן ע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2000(2), 239; בש"א (י-ם) 2404/03 חולית 2000 ניקוי חול וצביעה ואח' נ' מדינת ישראל ואח', תק-מח 2003(4), 2113, עמ' 2116). טענתו של המבקש כי הוא זכאי להישען על הקופה הציבורית, בשעה שהוא משלם שכר לימוד ומחייה לבנו הלומד באיטליה ולביתו הסטודנטית, תמוהה בלשון המעטה, ולא למטרה זו תוקנו התקנות המאפשרות בקשה לפטור מאגרה. 5. פטור מהפקדת ערבון באשר לבקשת הפטור מהפקדת ערבון, רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה. הפקדת העירבון נועדה להבטחת המשיב שמא יצא נפסד בשל אי יכולתו לגבות את ההוצאות, אם יפסקו לטובתו. "הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו (וראו, לדוגמא: ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, לא פורסם, רע"א 1243/98 אלפי נ' אלפי, לא פורסם, ע"א 2021/94, 2018/94, 1989/94, 2044/94, 2022/94, כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח', לא פורסם). על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג'- שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים), מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחוייב בהוצאות המשיב נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2), 383)". (ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2000(2), 128; וכן ע"א 6517/00 הנ"ל). המשיב לא מסר עמדתו בבקשה אך אין ראיה לכך כי המבקש המציא את הבקשה למשיב. ולכן אין בהעדר תגובה מטעם המשיב משום הסכמה לבקשה. בנסיבות העניין, אני רואה לדחות את בקשת המבקש לפטור אותו מהפקדת ערבון. 6. המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערבון בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תרשם בקשת רשות הערעור לדחייה, כאמור בתקנה 431 לתקנות הנ"ל. 7. המדינה ביקשה לחייב את המבקש בהוצאות, והמבקש ביקש לדחות בקשה זו, בטענה שהוא רואה את מצבו הכספי כקשה וחמור, ואין הצדקה לחיוב בהוצאות. אני רואה לקבל את בקשת המדינה לחייב את המבקש בהוצאות בגין בקשתו לפטור אותו מתשלום אגרה בסך 544 ₪. מדובר בבקשה שהוגשה לכאורה בחוסר תום לב, כאשר המבקש משלם עשרות אלפי שקלים למימון השכלתם ומחייתם של ילדיו הבגירים, ומנסה להנות מתקנה אשר מטרתה סוציאלית, ונועדה לאפשר פטור מאגרה מקום שבעלי דין עניים אינם יכולים לעמוד בתשלום העלול למנוע בעדם גישה לערכאות. טענת המבקש כי מצבו הכלכלי קשה וחמור אינה משקפת את המציאות, וגרמה להטרדת המשיבה ללא כל צורך. לפנים משורת הדין לא יחוייב המבקש בהוצאות ריאליות אלא בחיוב נמוך בלבד. המבקש יישא בהוצאות המדינה בסך 500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. פטור מאגרהערעוראגרההוצאה לפועל