בפסיקת בית המשפט העליון בתיק ##בש"מ 3387/21 (עליון)##, נבחנה הסוגיה המרכזית האם קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים הארכת מועד מבוקשת לנקיטת הליך ערעורי. באותו עניין, האיחור בהגשת ההליך נבע מטעות בדין שנבעה מכניסתן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 לתוקף, שינוי אשר הוביל לביטול ההאחדה בדין באשר למועדים הקבועים להגשת הליכים ערעוריים בבית המשפט העליון בין הליכים מינהליים לבין הליכים אזרחיים. על פי המבואר בתיק ##בש"מ 3387/21 (עליון)##, נקבע כי על מנת שטעות שבדין תוכל לבסס טעם מיוחד, אין די בטעות שגרתית, אלא עליה להיות טעות בלתי נמנעת באורח סביר, הנובעת ממצב משפטי מעורפל או לחלופין טעות הנובעת ישירות בשל שינוי במצב המשפטי. במסגרת זו הוזכרו המקרים שנדונו בתיק ##בש"א 805/08 (עליון)## ובתיק ##בש"א 1786/08 (עליון)##, שבהם הוכרו נסיבות של אי-בהירות או שינוי נורמטיבי. משום כך הובהר כי אין מקום לשלול באופן גורף מתן ארכה אך ורק בשל העובדה שמדובר בטעות שבדין. תחת זאת, הגישה השיפוטית מורה לבחון כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו הייחודיות. הבחינה מתמקדת במהותה של הטעות, בטעמיה ובהגיונה, במידת סבירותה של אותה טעות, וכן בהשלכות שייווצרו על זכויותיהם של בעלי הדין האחרים ועל מידת הסתמכותם על סופיות ההליך, כפי שפורט גם במסגרת ##בש"א 1299/09 (עליון)## וכן בתיק ##בש"א 3933/20 (עליון)##. ##גבולות הטעם המיוחד ונסיבות שאינן בשליטת בעל הדין## לצד האפשרות להכיר בטעות משפטית סבירה עקב שינויי דין, קיימים מקרים שבהם בקשות להארכת מועד נדחות בהיעדר עמידה ברף הנדרש. כך, במקרה שנדון בתיק ##ע"ר 31634-07-20 (הארצי לעבודה)##, נדונה דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשל היעדר טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מעקרון סופיות הדיון. באותו עניין הוסבר כי תקנה 125 לתקנות מסמיכה את בית הדין ואת הרשם להאריך מועד שנקבע בחיקוק בכפוף להצגת "טעמים מיוחדים". במסגרת הדיון המשפטי צוין כי רשימת הטעמים המיוחדים אינה סגורה, וספק אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים, ועל כן יש לבחון את הבקשה בפריזמה של הנסיבות הקונקרטיות של כל תיק. יחד עם זאת, נקבע כי יש לפרש את הטעמים המצדיקים מתן ארכה כאותן נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, כפי שצוין בתיק ##בש"א 442/06 (הארצי לעבודה)##. כפועל יוצא מכלל זה, נקבע במפורש כי טענות המבוססות על טעות משרדית, תקלה בהשגת המסמכים הנחוצים לצורך הכנת הערעור או עומס עבודה המוטל על עורך הדין, אינן מהוות "טעם מיוחד" המצדיק פגיעה בסופיות הדיון, כפי שנקבע בהליך ##ע"א 6842/00 (עליון)##. ##הסדרת ייצוג באמצעות הלשכה לסיוע משפטי## סוגיה נפרדת בעניין הוכחת טעמים מיוחדים נדונה במקרה של ##בש"א 2251/16 (עליון)##, אשר עסק במתן ארכה להגשת ערעור עקב צורך בהסדרת ייצוג משפטי על ידי הלשכה לסיוע משפטי. בפסיקה צוין כי כאשר אדם נזקק לייצוג הלשכה ונתקל במצוקת מועדים הנובעת מחלוף הזמן שבין הפנייה הראשונית ללשכה לבין מינוי בפועל של עורך דין (או קבלת החלטה בעניינו), בית המשפט יבחן את הבקשה באהדה. הנימוק לכך נשען על חשיבותה של זכות הפנייה לערכאות: כאשר מדובר במבקש דל אמצעים הזקוק לארכה כדי להסדיר את ייצוגו, האינטרס שלו לקבלת סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד בסופיות הדיון, ובכך לבסס את הטעם המיוחד המבוקש, כפי שצוין בתיק ##בש"א 4480/09 (עליון)## וכן בתיק ##בש"א 6708/00 (עליון)##. עם זאת, הובהר באופן חד-משמעי כי עצם הפנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה מניה וביה טעם מיוחד. בית המשפט דורש לבחון האם בעל הדין פעל בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת, הן ביחס למועד שבו פנה ללשכה והן ביחס לפנייה מקדימה מבעוד מועד לבית המשפט בבקשה להארכת מועד, כפי שנפסק בתיק ##בש"א 1827/12 (עליון)##. ##השפעת מצבי חירום, חילופי ייצוג ועומסי עבודה## במקרה שנדון במסגרת ##בש"א 4356/20 (עליון)##, עלתה שאלת קיומו של טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור בראי השפעת נגיף הקורונה על סדרי הדין. באותו עניין הוכר כי קיימת הצדקה לנקוט גישה ליברלית בעת בחינת בקשות שמקורן במצב החירום המיוחד ובהשלכות הנגיף על דפוסי העבודה במשק, כפי שהובא בהליכים ##רע"א 2682/20 (עליון)## וכן ##בש"א 1223/20 (עליון)##. יחד עם זאת, הגישה הליברלית אינה פוטרת את בעל הדין מנטל הראיה. נקבע כי על בעל דין הטוען לעומס עבודה כתוצאה ממצב חירום זה מוטלת החובה לפרט כדבעי מדוע דרוש לו פרק הזמן המבוקש, ולתמוך את מלוא טענותיו בתצהיר עובדתי, תוך הפניה להשוואה שנערכה בתיק ##בש"א 4312/20 (עליון)##. באותו מקרה נדחתה הבקשה גם משום שלא הובהר מתי הוחלף הייצוג המשפטי ואילו מאמצים נעשו לשם כך. נקבע כי ככלל, עניינים הנעוצים במערכת היחסים הפנימית שבין עורך דין ללקוחו, לרבות הסדרת הייצוג, אינם מקימים טעם מיוחד להארכת מועד, כפי שצוין בתיק ##בש"א 7312/18 (עליון)##. באופן דומה, אף עומס עבודה שגרתי של בא כוח אינו נחשב לטעם מיוחד, כפי שנקבע בתיק ##בש"א 7963/19 (עליון)##. ##הקפדה דווקנית בערעורי פסלות ומשמעות איחור של יום אחד## במסגרת תיק ##בש"א 6682/20 (עליון)##, דן בית המשפט בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות שנדחתה בהיעדר טעמים מיוחדים. באותו עניין נסמך הדיון על ההסדר הקובע כי הארכת מועד הקבוע בחיקוק מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו". נקבע במפורש כי בהתאם לפסיקה, גם איחור של יום אחד בלבד בהגשת ההליך נחשב לאיחור לכל דבר ועניין, ומחייב את המבקש להוכיח טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן הארכה, כפי שנקבע בהליכים ##ע"א 769/79 (עליון)##, ##ע"א 694/01 (עליון)## וכן ##בש"א 3577/18 (עליון)##. מעובדה זו נובע כי קוצר האיחור כשלעצמו אינו מהווה טעם מיוחד. עיקרון זה מקבל משנה תוקף והקפדה מחמירה בהליכי ערעור פסלות, שבהם ננקטת גישה זהירה ומצמצמת במיוחד, כפי שהובא בתיק ##בש"א 9014/16 (עליון)##. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהדין קובע תקופת זמן קצובה וקצרה להגשת ערעור פסלות, שנועדה לתת ביטוי לחשיבותו של הליך הפסלות כיורד לשורש ההליך ולצורך בהכרעה מהירה שתסיר כל עננה באשר לאובייקטיביות השיפוטית. ##צעדים מעשיים לביסוס בקשה להארכת מועד## 1. ביסוס הטעות המשפטית כבלתי נמנעת: ככל שהאיחור נובע מטעות בדין, יש להוכיח בתצהיר כי הטעות נובעת משינוי חקיקתי שזה מקרוב נכנס לתוקף, או ממצב משפטי מעורפל, ולהציג את הגיונה וסבירותה של הטעות. 2. הגשת הבקשה מבעוד מועד ובשקידה ראויה: אין להמתין לחלוף המועד הקבוע בדין. יש לפנות לערכאה השיפוטית בהקדם האפשרי, ובמקרים של פנייה לסיוע משפטי להראות רציפות פעולות וזריזות ממועד קבלת פסק הדין. 3. תמיכת מלוא הטענות העובדתיות בתצהיר מפורט: טענות בדבר עיכובים, קשיי ייצוג או מצבי חירום מחייבות פירוט עובדתי מדויק המגובה בתצהיר, המבהיר מדוע דרוש פרק הזמן המבוקש. 4. הימנעות מטיעוני סרק משרדיים: יש להימנע מלבסס את הבקשה על עומס עבודה של בא הכוח, תקלות משרדיות פנימיות או יחסי עורך דין ולקוח, שכן אלו נדחים ככלל כטעמים מיוחדים. ##שאלות ותשובות## ##ש: האם טעות של עורך דין לגבי מועד הגשת ערעור יכולה להיחשב טעם מיוחד?## ##ת: טעות בדין אינה נשללת באופן גורף ועשויה להוות טעם מיוחד אם היא סבירה, בלתי נמנעת ונובעת משינוי חקיקתי או ממצב משפטי מעורפל, תוך בחינת מידת הפגיעה בסופיות הדיון. עם זאת, טעות משרדית שגרתית אינה מהווה טעם מיוחד.## ##ש: האם איחור קל של יום אחד פוטר מהצורך להוכיח טעמים מיוחדים?## ##ת: לא. בהתאם לפסיקה, גם איחור של יום אחד בלבד בהגשת הליך שהמועד לו קבוע בחיקוק מחייב הוכחת טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן הארכה, ועצם קוצר האיחור אינו מספיק כשלעצמו.## ##ש: האם פנייה להסדרת ייצוג בלשכה לסיוע משפטי מהווה אוטומטית טעם מיוחד להארכת מועד?## ##ת: עצם הפנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה מניה וביה טעם מיוחד. בית המשפט בוחן האם המבקש פעל בשקידה ראויה ובזריזות, הן בפנייתו ללשכה והן בפנייתו מבעוד מועד לבית המשפט בבקשה למתן ארכה.## ##ש: האם עומס עבודה של עורך הדין מצדיק הארכת מועד?## ##ת: ככלל, עומס עבודה של בא כוח, כמו גם קשיים במערכת היחסים הפנימית בין עורך הדין ללקוחו או תקלות משרדיות, אינם מוכרים בדין כטעמים מיוחדים להארכת מועד.## ##להלן סקירה בסוגיית הארכת מועד להגשת ערעור:## תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי המועד להגשת ערעור בזכות על החלטה של בית משפט הוא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן ההחלטה, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד להגשת ערעור. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט ואת הרשם להאריך מועדים וקובעת כי מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה;נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו. על פי הסייג שבתקנה, בית המשפט או הרשם רשאים להאריך מועד בדיעבד, גם לאחר שהמועד עבר, רק ב"אין הוראה אחרת בתקנות אלה". סייג זה חולש על שני חלקי התקנה. בית המשפט ציין בפסיקתו כי התקנה מחולקת לשני חלקים: על פי הרישא של התקנה, כל מועד שנקבע על ידי בית המשפט או הרשם, רשאים בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לפי שיקול דעתם, כאשר הרעיון הבסיסי הוא שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. הארכת הזמן היא על פי שיקול דעתו של בית המשפט. על פי הסיפא, לגבי מועד שנקבע בחיקוק, מוגבל בית המשפט או הרשם להאריכו, אלא אם הראה המבקש "טעמים מיוחדים", שהניעום להיעתר לבקשה. טעם מיוחד לצידוק האיחור חייב להרשם. עוד נפסק כי החלטה המאריכה מועד בלא לפרש טעם מיוחד לכך דינה להתבטל. בתי המשפט נוטים להיעתר לבקשות להארכת מועד, מקום שנדרשת הוכחתו של "טעם מיוחד", כאשר האיחור נגרם בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין; ואולם כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, נקבע כי אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ. בשנים האחרונות רוככה ההלכה באשר לטעות של עו"ד; נקבע כי יש לאזן זאת כנגד האינטרס של סופיות הדין. ניתן לעתים להכיר בטעות כטעם מיוחד. כך למשל, מקום בו נתן בעל הדין הודעה לבעל הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש ערעור או עתירה לדיון נוסף. גישת בית המשפט לסוגיית הארכת מועד להגשת ערעור היא כי השאלה היא בסופו של יום שאלה של איזון, בין המטרות החברתיות והמשפטיות אותן מיועד להגשים סדר הדין לבין הצורך להגיע לחקר האמת ולמנוע תוצאות קשות שאינן מתיישבות עם חוש הצדק. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםערעור