בפני תביעה על סך 8,586 ₪ שהוגשה ע"י התובעת חברת האשראי לאומי קארד בע"מ המשמשת גם כחברה הסולקת כרטיסי אשראי של לקוחות מחזיקי כרטיס אשראי מסוג ויזה המונפקים בארץ וכן סולקת כרטיסי ויזה המונפקים ברחבי העולם, כנגד הנתבע שניהל עסק בשם אוניקס מחשבים.   ע"פ טענת התובעת היא סלקה את העסקה נשוא הדיון, דהיינו העבירה לחשבון הבנק של הנתבע את מלוא הסכומים בהתאם להודעתו בגין העסקה אולם העסקה לא כובדה ע"י החברה המנפיקה, בטענה כי "הלקוח - בעל כרטיס האשראי מתכחש לביצוע העסקה", ומאחר והעסקה לא כובדה, על הנתבע להשיב לתובעת את הסכומים ששילמה לו מכבר, על פי ההסכם בין הצדדים.   התובעת מסכמת את יתרת חוב הנתבע עבור העסקה שסורבה ע"י מחזיק כרטיסי האשראי בסך שבכותרת.   הנתבע , לעומת זאת, טוען כי לבית עסקו הגיע לקוח אשר זיהה את עצמו באמצעות ת.ז ולאחר שבדק את פרטי הלקוח וזיהה את מחזיק כרטיס האשראי ע"פ תעודת הזיהוי והשווה את החתימה, קיבל את אישור חברת האשראי ביצע את העסקה עם הלקוח.   בשל סכום התביעה כאמור, התנהלה התביעה בהליך של "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק, ככל הניתן, בתמצית כהוראת תקנה 214 טז (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, לרבות התיאור המובא לעיל.   דיון לאחר שעיינתי בכתבי בטענות, בתצהירי הצדדים ובעדויות שהושמעו בפני ראיתי שיש לדחות את טענות הנתבע ולקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן: מעיון במוצג נ/1 עולה כי העסקה נשוא תיק זה בוצעה ללא כרטיס האשראי של הלקוח אלא ע"י הקשת מספר כרטיס האשראי על מכשיר הסליקה, שכן בשובר העסקה הנ"ל נאמר "אופן ביצוע חתימה בלבד" היינו זוהי עסקת חתימה ולא עסקה רגילה שנעשתה באמצעות כרטיס האשראי. הרי שבפנינו עסקה במסמך חסר. חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 הוא חוק הדן ביחסים שבין בעל כרטיס האשראי ובין חברת האשראי מנפיקת כרטיס האשראי, ובהתאם להוראות החוק, עיקרו של החוק הוא מתן הגנה לבעל כרטיס אשראי מפני שימוש לרעה בכרטיס האשראי שלו, בכך צודק הנתבע, אולם בסע' 8, 9, ו- 10 לחוק כרטיסי חיוב קיימת דואליות נורמטיבית ביחסים שבין בעל כרטיס האשראי ובין חברת האשראי מנפיקת הכרטיס וכן ביחסים שבין חברת האשראי ובין בית העסק - ספק המכבד את כרטיסי האשראי, וכך ע"פ החוק:   "8. המסמך בעסקה:   חתימה של לקוח על מסמך המעיד על העסקה בינו לבין ספק שבו צויינו פרטים אישיים של הלקוח ופרטים אחרים, כפי שנקבעו בתקנות, מהווה ראיה לכאורה לביצוע העסקה בידי הלקוח".     "9. עסקה במסמך חסר [תיקון: תשנ"ד]   (א) בסעיף זה, עסקה במסמך חסר" - עסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או עסקה שבמסמך המעיד עליה לא צוינו פרטים כאמור בסעיף 8, או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח.   (ב) חויב לקוח לשלם את תמורתה של עסקה במסמך חסר, והודיע למנפיק, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב שהוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב הלקוח, ישיב לו המנפיק את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, או את ההפרש שבין סכום החיוב המוסכם על הלקוח לפי הודעתו, לבין הסכום הרשום במסמך, לפי הענין, תוך חמישה עשר ימים מיום מסירת הודעת הלקוח, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לסעיף 6א יחולו, בשינויים המחויבים".   החוק בא להגן על הלקוח מחד ועל בית העסק מאידך וכך ע"פ החוק, מחזיק הכרטיס יכול להודיע על ביטול עסקה במסמך חסר בתוך הזמן הנקוב בחוק;   כך גם בהסכם שבין התובעת והנתבע:   "סע' 7 להסכם - "בית העסק לא יהיה רשאי לבצע את העסקאות המפורטות להלן, אלא לאחר קבלת אישור מראש ובכתב מהבינלאומי או מאלפא (להלן: "עסקאות מיוחדות")   סע' 7.2 להסכם - עסקה בה הלקוח לא נכח בבית העסק, או שלא הוצג בפני בית העסק כרטיס, או שהלקוח לא חתם על השובר (להלן: "עסקה במסמך חסר"). הבינלאומי או אלפא רשאים להגביל את המכירה בדרך זו למוצרים עליהם הם יודיעו לבית העסק מעת לעת........"     כשהלקוח מבקש בזמן ביצוע העיסקה להשתמש בחידושי הטכנולוגיה ולבצע רכישה בכרטיס האשראי שלו "מרחוק" מבלי לכתת רגליו עד לבית העסק. החוק, שולל את ההגדרה של עסקה במסמך חסר אם נתקיימו התנאים שבסע' 8 דהיינו הוכחה מינימלית על ביצוע העסקה באמצעות מסמך "מגשר" בין הלקוח ובין בית העסק, וכך, "בחתימה של לקוח על מסמך המעיד על העסקה בינו לבין ספק שבו צויינו פרטים אישיים של הלקוח ופרטים אחרים" מהווה ראיה לכאורה לביצוע העסקה ושולל את ההגדרה של עסקה ב"מסמך חסר".   מן הכלל אל הפרט, אם הנתבע היה מוכיח את ביצוע העסקה, כאמור, - באמצעות חתימת הלקוח על הזמנה או רישום פרטיו כדבעי, אזי, חברת האשראי הייתה יכולה להצליב מידע ולאשר את ביצוע העסקה ולסרב להחזיר ללקוח את דמי העסקה בהסתמך על חתימת הלקוח. אם בית העסק לא עמד בהוראות סע' 8 לחוק לא יוכל לזכות בכספים הנדונים ועליו להחזירם לתובעת.   מעיון בשובר העסקה (מוצג נ/1) עולה כי מס' ת.ז הרשום בגב הכרטיס הוא מס' ת.ז של מר אבי פרי נציג והמצהיר מטעם התובעת, הנתבע לא זיהה באולם הדיונים את מר פרי כמי שביצע את העסקה נשוא תיק זה, ולא שוכנעתי כי מס' ת.ז זה נרשם במועד ביצוע החיוב בכרטיס האשראי . עדותו של הנתבע לפיה רשם פרטי הקונה על השובר בעת ביצוע הרכישה, מופרכים מיסודם ואינם אמינים בעיני.   הנתבע לא הצליח להצביע על מאמצים מינימליים שנעשו מצידו כדי למנוע הונאה בכרטיס אשראי ובפרט כאשר ביצוע עסקאות "מרחוק" ידועות כפתיון וכפרצה הקוראת לגנב. ובנוסף לעילות החוזיות הרי שהוא מחויב כלפי התובעת בתשלום התביעה בשל עילה נזיקית לאור רשלנותו והתרשלותו.   וכן ראה לעניין זה א. ברק וע. פרידמן בספרם "כרטיסי חיוב", הבטים משפטיים ומעשיים של כרטיסי אשראי ובנק, עמ' 327.   לאור האמור אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 8,586 ₪ נושא ריבית והצמדה מיום 28.04.2003 וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ נושא ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלום המלא בפועל . המזכירות תעביר לידי התובעת את הסך של 5,000 ₪ שהופקדו בקופת ביהמ"ש וסך זה יקוזז מחובו של הנתבע.  מסמכיםאשראיעסקה במסמך חסרכרטיס חיוב (אשראי)