לשכת המסחר תל אביב דמי טיפול ארגוני 1. לפנינו ערעור התאחדות התעשיינים והתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל (להלן: המערערות), על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת דלית גילה ונציגי הציבור חנניה דהאן ורפאל גליק, ע"ב 2248/07 ו-17 אחרים), בו נפסק בעניינו של מר צביקה גרוניך כי צו ההרחבה הכללי בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (להלן: צו ההרחבה) לא חל עליו, משמדובר בעסק שאינו עונה על הגדרת מפעל בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, כך שלא היה מקום לחייבו בדמי טיפול ארגוני-מקצועי למערערות. מעבר לזאת, פסק בית הדין כי הסייג שנקבע בתקנה 3(11)(א) לתקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים) התשל"ז-1977 (להלן: התקנות) - בטל, ואין לנהוג על פיו. לאור זאת, קבע בית הדין קמא כי יש להחיל את קביעתו העקרונית בדבר בטלות התקנה כאמור, על הנתבעים האחרים בתיקים שבפניו (המשיבים 1-15). 2. באשר לעניינו של מר גרוניך, מצאנו כי תוצאת פסק דינו של בית הדין קמא ראויה להישאר על כנה, משבית הדין קמא קבע קביעה עובדתית, כי הוראות צו ההרחבה אינן חלות על עסקו, וממילא לא ניתן לחייבו בתשלום דמי טיפול ארגוני למערערת 2. 3. המערערות הגישו ערעור על החלטתו העקרונית של בית הדין קמא לעניין בטלות תקנה 3(11) לתקנות (להלן: התקנה). מדינת ישראל ולשכת המסחר תל אביב - איגוד לשכות המסחר - צורפו כמשיבים לערעור. 4. לאחר שנתנו דעתנו לחומר התיק ולטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, כי פסק דינו של בית הדין קמא ראוי להיבטל בכל הנוגע להיבט העקרוני בדבר בטלות התקנה, לעניין תוקף הסייג לפטור מדמי טיפול שבתקנות. מסקנתנו זו נסמכת, בין השאר, על הנימוקים הבאים: א. לא היה מקום כי בית הדין, בנסיבותיה של התביעה הקונקרטית בעניינו של מר גרוניך שהונחה בפניו, יידרש לעניין בטלות ותוקף התקנה, ויחליט על ביטולה באופן ישיר, למרות שעניין זה לא נדרש כלל להחלטה באותו עניין שעמד בפניו. ב. בכל הנוגע ליתר התביעות - בפני בית הדין קמא לא הונחה תשתית עובדתית, לפיה יכול היה להידרש לבחינת שאלת תקפות ובטלות התקנה בדרך של "תקיפה עקיפה", ולבטח לא היה רשאי לעשות כן בדרך של "תקיפה ישירה", כשם שעשה. 5. בנסיבות המקרה האמורות, אין מנוס בלתי-אם להחזיר לדיון בבית הדין האזורי את עניינם של המשיבים מהם תובעות המערערות דמי טיפול, להשלמת הבירור העובדתי, בין השאר לגבי מעמדם של המשיבים וצו ההרחבה הרלוונטי לגביהם, לאור טיב עסקם, וכמו כן להשלמת הבירור העובדתי באשר לסיווגו ומעמדו של ארגון לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, והיותו ארגון מעבידים לעניין התקנות. בבוא בית הדין קמא במקרה המתאים, לדון בתקפות התקנה, לאור התשתית העובדתית המתאימה שהונחה בפניו, בין השאר על פי האמור לעיל, עליו ליתן דעתו בין השאר לשאלת פסיקת הבג"ץ בעניין הזמן בו התקנה עומדת בתוקף, מועד תחולת אי-תקפות התקנה ככל שיוחלט על ביטולה, והאם עומדות להיכנס לתוקף במקומה תקנות חדשות. כמו כן, עליו יהיה ליתן דעתו לשאלה מה קורה בסיטואציה בה המעביד שחל עליו צו הרחבה של המערערות, הצטרף לארגון מעבידים שצו ההרחבה כלל לא חל על עובדיו משום שתחום עיסוקו שונה לחלוטין. למען הסר ספק, הננו מבהירים בזאת כי אין באמור לעיל משום הבעת דעה בשלב זה בשאלות העקרוניות העולות מהערעור. 6. סוף דבר, החלטת בית הדין קמא בדבר בטלות התקנה - בטלה בזאת. בית הדין קמא ידון בתביעות המשיבים האחרות, בין השאר על פי ההנחיות. 7. אין צו להוצאות. לשכת המסחרדמי טיפול ארגוניתל אביב