בית הדין הנכבד מתבקש בזאת: להורות על העברת הבוררים, עורכי הדין _________, _________ ו-_________ מתפקידם, וזאת לאור התנהלותם המהווה עינוי דין ופגיעה באמון המבקש בהם, כמפורט להלן. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, ד"ר _________, ת.ז. _________, רופא מומחה ברפואת נשים, אשר התקשר בעבר עם המשיבה 1 בהסכם למתן שירותים רפואיים. 2. המשיבה 1, "קופת הבריאות המאוחדת" ח.פ. _________, תאגיד אשר התקשר עם המבקש בהסכם למתן שירותים רפואיים לחבריה. 3. המשיבים 2-4, עורכי הדין _________, _________ ו-_________, אשר מונו כבוררים בבוררות השלישית בין הצדדים. ## ב. מסכת העובדות ## 4. המבקש, ד"ר _________, התקשר עם "קופת הבריאות המאוחדת" בהסכם למתן שירותים רפואיים משנת 1983 ועד לביטולו בשנת 1991, בעקבות המלצות ועדה מייעצת שמונתה על ידי המשיבה 1. 5. בעקבות ביטול ההסכם, נקט המבקש בעשרים השנים האחרונות בהליכים משפטיים מרובים כנגד המשיבה 1, לרבות בקשות לצווי מניעה, תביעות לבית הדין של המשיבה 1, בקשות לביטול פסקי בוררות וערעורים לבית המשפט העליון. 6. בין היתר, הגיש המבקש תביעה לבית הדין של המשיבה 1 (הבוררות הראשונה), אשר נדחתה בפסק דין מיום 30.3.1997. בקשה לביטול פסק בורר זה התקבלה על ידי הבורר כב' השופט בדימוס _________, אך בוטלה על ידי כב' השופט _________ ביום 21.3.2004, וערעור על החלטה זו נדחה. 7. המבקש הגיש תביעה כספית בסך כ-27 מיליון ש"ח לבית הדין של המשיבה 1 (הבוררות השנייה), ובמסגרתה העלה טענה חדשה לפיה פסק הבוררות הראשון התקבל עקב זיוף ומרמה. 8. ביום 27.10.2008, נקבע על ידי הבוררים בבוררות השנייה כי התביעה תימחק בהסכמה, אך המבקש יוכל להמשיך בניהול הבוררות השנייה אם בית המשפט המוסמך יבטל את פסק הבוררות הראשון על יסוד טענות תרמית או זיוף. 9. בעקבות החלטה זו, הגיש המבקש שתי תביעות זהות לביטול פסק הבורר בבוררות הראשונה, האחת לבית משפט זה (ת.א. _________) והשנייה לבית הדין של המשיבה 1 (נספח מש/ב לבקשה), בטענה כי פסק הבוררות הראשון התקבל במרמה ועקב זיוף פרוטוקולים של הוועדה. 10. ביום 4.3.2009, הוצע על ידי כב' הנשיאה _________ כי התובענה תופסק והמבקש יהיה רשאי לחדשה תוך 60 ימים מיום קבלת החלטה של בית הדין שאינו מוסמך לדון בתובענה, והצדדים הסכימו לכך. 11. ביום 1.6.2009, מונו המשיבים 2-4 כבוררים בבוררות השלישית, אשר עניינה בירור טענות המבקש לביטול פסק הבוררות הראשון עקב מרמה וזיוף. 12. ביום 1.8.2010, קבעו הבוררים כי לבית הדין של המשיבה 1 יש סמכות לדון בתובענת המבקש לביטול פסק הבוררות הראשון, ודחו את הטענה לביטול פסק הדין בגין הסתרת התכתובת בין המשיבה 1 למשרד הבריאות. 13. בחודש נובמבר 2011, עתר המבקש בבקשה לתיקון כתב תביעתו בבוררות השלישית, על מנת להוסיף טענה בדבר מרמה, לפיה המשיבה 1 יזמה תלונות שקר כנגדו. לבקשה צורפו תצהירי המבקש ומר _________ (_________) התומכים בטענה זו. 14. ביום 6.2.2011, התקיים דיון בפני הבוררים בבקשה לתיקון כתב התביעה, ובמהלכו נחקר המבקש על תצהירו. 15. לאחר דיון זה, פנה המבקש בבקשה לבוררים כי יפסלו את עצמם מלדון בבוררות, בטענה כי התבטאו באופן המעלה חשש ממשי שחרצו את דין תביעתו מראש, וכי קבעו שעדותו של מר _________ אינה אמינה בעיניהם. 16. ביום 9.3.2011, התקיים דיון בבקשה לפסילת הבוררים, ובמהלכו קרא ב"כ המבקש קטעים מפרוטוקול הדיון מיום 6.2.2011 וציין כי בידו גם הקלטה של הדיון. 17. הבוררים דחו את הבקשה לפסול עצמם מלדון בבוררות, וקבעו כי דבריהם נאמרו מתוך רצון לכוון את טיעוני המבקש וכי לא קבעו עמדה מראש. 18. המבקש טוען כי התנהלות הבוררים, לרבות השתהותם בהליכים, מתן אורכות תמוהות, והתבטאויותיהם בדיון מיום 6.2.2011, מהווה עינוי דין ופוגעת באמונו בהם. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## השתהות בלתי סבירה בהליכי הבוררות ## 19. הבוררים השתהו באופן בלתי סביר בכל שלבי הבוררות, החל ממועד הגשת כתב התביעה ועד למינויים בפועל, ובהמשך עד לזימון הצדדים לישיבה הראשונה, דבר המעיד על חוסר יעילות ופוגע בזכות המבקש להליך מהיר והוגן. 20. מתן הוראה למשיבה להגיש כתב הגנה רק לאחר קיומה של הישיבה הראשונה, והארכת המועד להגשת כתב ההגנה מבלי שהתבקשה תגובת המבקש, מהווים התנהלות חד-צדדית ובלתי סבירה, אשר פוגעת בעקרון השוויון בין הצדדים ומעכבת את ההליך שלא לצורך. 21. השתהות הבוררים במתן ההחלטה בשאלת הסמכות, אשר ניתנה רק כשנה לאחר הגשת סיכומי המבקש, מהווה עיכוב בלתי מוצדק ופוגעת ביכולת המבקש לקדם את עניינו, תוך גרימת נזק כלכלי ונפשי כבד. 22. התנהלות הבוררות מתאפיינת במתן אורכות תמוהות ובלתי מוסברות, אשר אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות היעילות והמהירות הנדרשים בהליכי בוררות, ויוצרות תחושה של סחבת מכוונת הפוגעת באמון המבקש בהליך. 23. סך כל ההשתהויות והעיכובים המצטברים בהליך הבוררות, אשר נמשך שנים ארוכות ללא התקדמות מהותית, מהווה עינוי דין של ממש למבקש, אשר זכאי להכרעה מהירה והוגנת בעניינו, ואינו יכול להמשיך ולהתמודד עם אי-ודאות משפטית מתמשכת. ## קביעת עמדה מוקדמת ונעילת דעת הבוררים ## 24. הבוררים, עו"ד _________ ועו"ד _________, המליצו למבקש למשוך את תביעתו אם היא מבוססת על עדות העד מר _________, בטענה כי העד אינו אמין בעיניהם, וזאת עוד בטרם התייצב העד בפניהם ובטרם הייתה בידם אפשרות להתרשם מעדותו, דבר המעיד על קביעת עמדה מראש ונעילת דעתם. 25. קביעת הבוררים כי יתקשו להעדיף את עדותו של מר _________ על פני מה שהעיד לפני 20 שנה, מבלי ששמעו את עדותו החדשה ובחנו את הראיות התומכות בה, מהווה פגיעה חמורה בזכות המבקש להליך הוגן וביכולתם של הבוררים לשקול את הראיות באופן אובייקטיבי ובלתי משוחד. 26. דברי הבורר עו"ד _________ בעמוד 64 לפרוטוקול, לפיהם "למה שאני אאמין לו למה שהוא אומר היום ואני לא אאמין למה שהוא אמר לפני 20 שנה ואני לא אאמין למה שאמרו הנשים לפני 20 שנה?", משקפים עמדה נחרצת ונעולה, המעידה על חוסר נכונות לבחון את הראיות החדשות בלב פתוח ובנפש חפצה. 27. דברי הבורר עו"ד _________ בעמוד 64 לפרוטוקול, לפיהם "אני מתקשה להעדיף את העדות של _________ היום על מה שהוא אמר לפני 20 שנה ועל מה שאמרו הנשים ההן גם לפני 20 שנה", מהווים הצהרה מפורשת על חוסר אובייקטיביות ועל קביעת עמדה מוקדמת, אשר אינה מאפשרת למבקש לזכות בהליך הוגן. 28. דברי הבורר עו"ד _________ בעמוד 63 לפרוטוקול, לפיהם "אדם שיש לו 30 תיקים, הסבירות שאמינותו לא תתקבל היא לא גדולה", נאמרו ללא כל בסיס ראייתי שהוצג בפני הבוררות, ומעידים על קבלת מידע חיצוני ועל גיבוש דעה קדומה על סמך מידע זה, דבר הפוגע באופן חמור באובייקטיביות הנדרשת מבורר. ## איום בהוצאות בלתי סבירות ## 29. הבוררים איימו על המבקש שאם לא יחזור בו מבקשתו לתיקון כתב התביעה, הם יחייבו אותו בתשלום הוצאות בסך מאה אלף ש"ח, סכום שאינו עומד בכל יחס לבקשה לתיקון כתב תביעה, שהיא בעיקרה טכנית, ומהווה ניסיון להלך אימים על המבקש ולמנוע ממנו לממש את זכויותיו הדיוניות. 30. איום זה בהוצאות כה גבוהות, אשר נאמר על ידי הבורר עו"ד _________ ואושר בשתיקה על ידי הבורר עו"ד _________, מהווה חריגה מסמכות הבוררים ופגיעה בעקרון ההגינות, שכן מטרתו הייתה להרתיע את המבקש מלהמשיך בבירור טענותיו הלגיטימיות. 31. דברי הבורר עו"ד _________ בעמוד 66 לפרוטוקול, לפיהם "זה לא יכול לבוא בלי הוצאות או בלי דברים כאלה. אתה צריך לחשוב על הדברים האלה?", מהווים איום מרומז ובלתי הולם, אשר נועד להפעיל לחץ על המבקש ולגרום לו לוותר על זכויותיו, ואינם עולים בקנה אחד עם תפקידו של בורר ניטרלי. 32. העובדה כי הבוררים התייחסו לסכום הוצאות כה גבוה עוד בטרם נשמעו כל הראיות ובטרם התקבלה החלטה לגופו של עניין, מעידה על חוסר שיקול דעת ועל נטייה מוקדמת לדחות את בקשת המבקש, תוך הטלת עונש כלכלי כבד עליו. 33. איום בהוצאות בלתי סבירות, במיוחד בהליך בוררות שבו הצדדים מצפים להליך יעיל וחסכוני, מהווה פגיעה באמון המבקש בבוררים וביכולתם לנהל את ההליך באופן הוגן ונטול פניות, ומצדיק את העברתם מתפקידם. ## התבטאויות פוגעניות ובלתי הולמות ## 34. דברי הבורר עו"ד _________ בעמוד 65 לפרוטוקול, לפיהם "הסיכויים ש_________ יהיה אמין היום לעומת זה שהוא אז היה לא אמין, באמת כמו שאומר ידידי _________, סבירים? לא סבירים כלל", מהווים התבטאות פוגענית ובלתי הולמת, אשר חורצת את דינו של העד מראש ופוגעת באמינותו עוד בטרם נשמעה עדותו. 35. דברי הבורר עו"ד _________ בשיחה הפנימית, לפיהם "התיק הזה חרפה", מהווים התבטאות חמורה ובלתי מקצועית, אשר משקפת זלזול עמוק בעניינו של המבקש ובטענותיו, ופוגעת באופן בלתי הפיך במראית פני הצדק וביכולת המבקש לזכות בהליך הוגן. 36. גם אם דברים אלו נאמרו בהתלחשות בין הבוררים בינם לבין עצמם, הרי שהם הבהירו את דעתם הקדומה נגד תביעת המבקש, ופגעו באופן מהותי באמון המבקש בבוררים וביכולתם לנהל את ההליך באופן אובייקטיבי ונטול פניות. 37. התבטאויות אלו, אשר נחשפו למבקש באמצעות הקלטת הדיון, יצרו אצלו תחושה עמוקה של חוסר אמון ושל חוסר הגינות, שכן הן מעידות על כך שהבוררים גיבשו עמדה סופית בעניינו עוד בטרם נשמעו כל הראיות. 38. התבטאויות פוגעניות ובלתי הולמות מצד בוררים, אשר אמורים לשמש כגורם ניטרלי ואובייקטיבי, מהוות עילה מובהקת להעברתם מתפקידם, שכן הן פוגעות ביכולת המבקש לזכות בהליך הוגן וביכולת הציבור לתת אמון בהליכי בוררות. ## פגיעה בכללי הצדק הטבעי ## 39. החלטת הבוררים שלא לדון בעילת ביטול פסק הדין בגין התכתובת אשר בין המשיבה 1 ומשרד הבריאות שהוסתרה הן מהבוררים והן מהמבקש, פוגעת בכללי הצדק הטבעי, שכן היא מונעת מהמבקש לברר טענה מהותית ורלוונטית לעניינו. 40. התעלמות הבוררים מעדותו במשטרה של מר _________, שותפו של העד _________, אשר תומכת בתצהיר העד שהוגש על ידו, מהווה התעלמות מראיות מהותיות ופוגעת ביכולת המבקש להוכיח את טענותיו, תוך פגיעה בעקרון חקר האמת. 41. אי-מתן אפשרות למבקש להגיב לבקשת המשיבה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, מהווה פגיעה בזכות הטיעון של המבקש ובעקרון השוויון בין הצדדים, ויוצר תחושה של התנהלות חד-צדדית ובלתי הוגנת. 42. התנהלות הבוררים, אשר כללה קביעת עמדה מוקדמת, איומים בהוצאות בלתי סבירות והתבטאויות פוגעניות, פוגעת באופן מהותי בכללי הצדק הטבעי, שכן היא מונעת מהמבקש לזכות בהליך הוגן, שקוף ונטול פניות. 43. כאשר בוררים אינם מקפידים על כללי הצדק הטבעי, הם מאבדים את הלגיטימציה שלהם לשמש כבוררים, ועל בית הדין להורות על העברתם מתפקידם, על מנת להבטיח את טוהר ההליך ואת אמון הציבור במערכת הבוררות. ## חשש ממשי למשוא פנים ## 44. התנהגות הבוררים, כפי שתוארה לעיל, מעלה חשש ממשי למשוא פנים בניהול הליך הבוררות, שכן היא משקפת נטייה מוקדמת לדחות את טענות המבקש ולקבל את טענות המשיבה, עוד בטרם נשמעו כל הראיות. 45. קביעת עמדה מוקדמת לגבי אמינותו של עד מרכזי, עוד בטרם נשמעה עדותו, מהווה ביטוי מובהק למשוא פנים, שכן היא מונעת מהבוררים לשקול את הראיות באופן אובייקטיבי ובלתי משוחד. 46. איום בהוצאות בלתי סבירות, אשר נועד להרתיע את המבקש מלהמשיך בבירור טענותיו, מהווה ביטוי נוסף למשוא פנים, שכן הוא משקף ניסיון להטות את ההליך לטובת צד אחד. 47. התבטאויות פוגעניות ובלתי הולמות, אשר משקפות זלזול בעניינו של המבקש, מעלות חשש ממשי כי הבוררים אינם ניטרליים וכי הם נוטים לטובת המשיבה, דבר הפוגע באופן בלתי הפיך באמון המבקש בהם. 48. כאשר קיים חשש ממשי למשוא פנים, אין המבקש יכול לצפות להליך הוגן ונטול פניות, ועל בית הדין להורות על העברת הבוררים מתפקידם, על מנת להבטיח את טוהר ההליך ואת זכות המבקש לצדק. ## פגיעה במראית פני הצדק ## 49. התנהלות הבוררים, לרבות השתהותם, קביעת עמדה מוקדמת, איומים בהוצאות והתבטאויות פוגעניות, פוגעת באופן חמור במראית פני הצדק, שכן היא יוצרת תחושה כי ההליך אינו מתנהל בהגינות ובאובייקטיביות. 50. גם אם הבוררים סבורים כי פעלו בתום לב, הרי שהתנהלותם, כפי שהיא נתפסת בעיני המבקש והציבור, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק וההגינות, ופוגעת באמון הציבור במערכת הבוררות. 51. העובדה כי דברי הלחש הפוגעניים נאמרו בין הבוררים לבין עצמם, אך נחשפו למבקש, מחזקת את הפגיעה במראית פני הצדק, שכן היא חושפת את דעתם הקדומה והבלתי הולמת, ויוצרת תחושה של "משחק מכור". 52. במקרים קיצוניים, כגון זה שלפנינו, שבו התנהלות הבוררים חורגת באופן בוטה מכללי ההגינות והאובייקטיביות, יש להעדיף את מבחן מראית פני הצדק על פני מבחנים מחמירים יותר, ולהורות על העברת הבוררים מתפקידם. 53. פגיעה במראית פני הצדק, במיוחד בהליך בוררות שבו הצדדים בוחרים בבוררים מתוך אמון בכישוריהם וביושרם, מהווה עילה מספקת להעברת הבוררים מתפקידם, על מנת להגן על שלמות ההליך ועל אמון הציבור. ## חוסר אמון בבוררים ## 54. התנהלות הבוררים, כפי שתוארה לעיל, יצרה אצל המבקש חוסר אמון מוחלט בהם, וביכולתם לנהל את ההליך באופן הוגן, אובייקטיבי ונטול פניות, וזאת לאור קביעת עמדה מוקדמת, איומים והתבטאויות פוגעניות. 55. כאשר המבקש אינו נותן אמון בבוררים, אין טעם בהמשך הליך הבוררות בפניהם, שכן הוא אינו יכול לצפות להכרעה הוגנת ונטולת פניות, וזכותו להליך הוגן נפגעת באופן מהותי. 56. חוסר האמון נובע לא רק מהתבטאויות ספציפיות, אלא ממכלול ההתנהלות של הבוררים לאורך כל הדרך, אשר יצרה תחושה של סחבת, חוסר הגינות ונטייה מוקדמת לדחות את טענות המבקש. 57. העובדה כי הבוררים עצמם לא זכרו או לא ייחסו חשיבות לדברי הלחש הפוגעניים, מחזקת את חוסר האמון, שכן היא מעידה על חוסר רגישות ועל חוסר הבנה של הפגיעה שנגרמה למבקש. 58. חוסר אמון מהותי ומוצדק בבוררים, אשר אינו מאפשר למבקש להמשיך ולהתדיין בפניהם, מהווה עילה מספקת להעברתם מתפקידם, על מנת לאפשר למבקש לזכות בהליך בוררות חדש והוגן. ## אי התאמה לתפקיד בורר ## 59. התנהלות הבוררים, אשר כללה השתהות בלתי סבירה, קביעת עמדה מוקדמת, איומים בהוצאות והתבטאויות פוגעניות, מעידה על אי התאמה מהותית לתפקיד בורר, אשר דורש אובייקטיביות, ניטרליות, סבלנות ויעילות. 60. בוררים, בניגוד לשופטים, אינם נהנים מחזקת המקצועיות והאובייקטיביות, ולכן המבחן לפסילתם קל יותר ונוטה יותר לבחינת מראית פני הדברים, אשר במקרה זה צריכה לזעזע כל אדם סביר. 61. חוסר היכולת של הבוררים לנהל את ההליך באופן יעיל ומהיר, תוך גרימת עינוי דין למבקש, מעידה על חוסר התאמה לתפקיד, שכן אחד מעקרונות הבוררות הוא קיצור הליכים וחיסכון בזמן ובעלויות. 62. העובדה כי הבוררים לא הצליחו לזכור או לייחס חשיבות לדברי הלחש הפוגעניים, מעידה על חוסר רגישות ועל חוסר הבנה של הפגיעה שנגרמה למבקש, ועל חוסר התאמה לתפקיד הדורש אמפתיה והבנה. 63. כאשר בוררים אינם מתאימים לתפקידם, ואינם עומדים בסטנדרטים הנדרשים מהם, על בית הדין להורות על העברתם מתפקידם, על מנת להגן על שלמות הליך הבוררות ועל זכויות הצדדים. ## הפרת חובת תום הלב ## 64. התנהלות הבוררים, אשר כללה קביעת עמדה מוקדמת, איומים בהוצאות והתבטאויות פוגעניות, מהווה הפרה של חובת תום הלב המוטלת עליהם כבוררים, שכן היא פוגעת בעקרונות ההגינות, השקיפות והאובייקטיביות. 65. חובת תום הלב מחייבת את הבוררים לנהל את ההליך באופן ניטרלי, ללא דעות קדומות וללא נטייה לטובת צד אחד, וזאת על מנת להבטיח את זכות המבקש להליך הוגן ונטול פניות. 66. הפרת חובת תום הלב באה לידי ביטוי גם בהשתהות הבלתי סבירה בהליכים, אשר גורמת עינוי דין למבקש ופוגעת ביכולתו לזכות בהכרעה מהירה והוגנת בעניינו. 67. כאשר בוררים מפרים את חובת תום הלב המוטלת עליהם, הם מאבדים את הלגיטימציה שלהם לשמש כבוררים, ועל בית הדין להורות על העברתם מתפקידם, על מנת להגן על שלמות ההליך ועל אמון הציבור. 68. הפרת חובת תום הלב, במיוחד בהליך בוררות שבו הצדדים נותנים אמון בבוררים, מהווה עילה מספקת להעברת הבוררים מתפקידם, על מנת להבטיח את טוהר ההליך ואת זכויות הצדדים. ## חריגה מסמכות ## 69. איום בהוצאות בלתי סבירות, אשר נאמר על ידי הבורר עו"ד _________ ואושר בשתיקה על ידי הבורר עו"ד _________, מהווה חריגה מסמכות הבוררים, שכן אין בסמכותם להלך אימים על צדדים ולמנוע מהם לממש את זכויותיהם הדיוניות. 70. קביעת עמדה מוקדמת לגבי אמינותו של עד מרכזי, עוד בטרם נשמעה עדותו, מהווה חריגה מסמכות הבוררים, שכן תפקידם הוא לשמוע ראיות ולשקול אותן באופן אובייקטיבי, ולא לחרוץ דין מראש. 71. התבטאויות פוגעניות ובלתי הולמות, אשר משקפות זלזול בעניינו של המבקש, מהוות חריגה מסמכות הבוררים, שכן תפקידם הוא לנהל את ההליך באופן מכובד ומנומס, ולא לפגוע בכבודם של הצדדים. 72. כאשר בוררים חורגים מסמכותם, הם מאבדים את הלגיטימציה שלהם לשמש כבוררים, ועל בית הדין להורות על העברתם מתפקידם, על מנת להגן על שלמות ההליך ועל זכויות הצדדים. 73. חריגה מסמכות, במיוחד בהליך בוררות שבו הצדדים נותנים אמון בבוררים, מהווה עילה מספקת להעברת הבוררים מתפקידם, על מנת להבטיח את טוהר ההליך ואת זכויות הצדדים. ## אי עמידה בסטנדרטים מקצועיים ## 74. השתהות בלתי סבירה בהליכים, מתן אורכות תמוהות ואי-מתן אפשרות למבקש להגיב לבקשות, מעידים על אי עמידה בסטנדרטים מקצועיים הנדרשים מבוררים, אשר אמורים לנהל את ההליך ביעילות ובמהירות. 75. קביעת עמדה מוקדמת לגבי אמינותו של עד מרכזי, עוד בטרם נשמעה עדותו, מעידה על אי עמידה בסטנדרטים מקצועיים הנדרשים מבוררים, אשר אמורים לשקול את הראיות באופן אובייקטיבי ובלתי משוחד. 76. איום בהוצאות בלתי סבירות והתבטאויות פוגעניות ובלתי הולמות, מעידים על אי עמידה בסטנדרטים מקצועיים הנדרשים מבוררים, אשר אמורים לנהל את ההליך באופן מכובד, מנומס והוגן. 77. כאשר בוררים אינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים הנדרשים מהם, הם מאבדים את הלגיטימציה שלהם לשמש כבוררים, ועל בית הדין להורות על העברתם מתפקידם, על מנת להגן על שלמות ההליך ועל זכויות הצדדים. 78. אי עמידה בסטנדרטים מקצועיים, במיוחד בהליך בוררות שבו הצדדים נותנים אמון בבוררים, מהווה עילה מספקת להעברת הבוררים מתפקידם, על מנת להבטיח את טוהר ההליך ואת זכויות הצדדים. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על העברת הבוררים, עורכי הדין _________, _________ ו-_________ מתפקידם, וזאת לאור התנהלותם המהווה עינוי דין ופגיעה באמון המבקש בהם, ולחייב את המשיבה 1 בהוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. יישוב סכסוכיםבורר