מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שיק חוזר עבור שכר טרחה: בפני שתי תביעות שהדיון בהם אוחד. ת.א. 57173-05-11 תביעה שטרית - חברת עורכי דין החברה (להלן"החברה") נגד דהאן מירב (להלן ("מירב") 1. זוהי תביעה כספית על סך 142,680 ₪ שמקורה בבקשה לביצוע שטר אשר ניתנה בה רשות להתגונן. השיק נשוא תביעה זו, הינו אחד מתוך 3 שיקים אשר נמסרו לחברה על חשבון שכ"ט, על ידי הנתבעת. טענות ההגנה של מירב בתביעה השטרית 2. טענות הנתבעת כפי שעלו בתצהיר ההתנגדות לביצוע שטר, אשר הפך לכתב הגנה הן, כי השיק נמסר לחברה על חשבון שכ"ט והיא חולקת על זכאותה לקבלתו. לטענתה, היא הגיעה לפגישה במשרדי החברה ביחד עם הוריה בחודש נובמבר 2010, בעת שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון ועת הייתה במשבר קשה. היא חתמה על הסכם שכה"ט הראשון, מבלי שניתן לה לעיין בו. עוד לטענתה, ההסכם בנוי מסעיפים המפנים לסעיפים אחרים, מה שהקשה עליה להבינו, מה עוד שבכל סעיף יש אפשרויות שונות של גבית שכר הטרחה. בהסכם סומן בעיגול סעיף 5, רק מהסיבה שלבעלה רכוש רב ובהיותו בעל חברה. טוענת הנתבעת, שעוד טרם נעשתה פעולה כלשהי על ידי החברה, נקבע מראש שכ"ט בסך 469,000 ₪ בצירוף מע"מ, עבור ניהול כל התיק. לחילופין, נקבע שכ"ט בסך 369,000 ₪ בצירוף מע"מ, בעבור הגשת תביעות ו/או ניהול מו"מ והופעה בקדם משפט, ללא ישיבת הוכחות וללא הגבלת זמן. בנוסף, מדובר בחוזה מקפח שכן סעיף ג.8 לו קובע, שגם בנסיבות שבהן תתקשר בהסכם עם בעלה ויתקיים שלום בית, יהיה עליה לשלם שכ"ט בסך 369,000 ₪ בצירוף מע"מ. 3. בצדו השני של ההסכם הראשון, נקבעו בכתב יד, שני תנאים מתלים לקביעת שכה"ט: סעיף 1 לתוספת קבע, שאם היא תקבל במסגרת חלוקת הרכוש, את מחצית דירת המגורים, בהנחה שזכויות אלה רשומות על שמה, וסכום של מיליון ₪ ישולמו לחברה רק ההוצאות. סעיף 2 קבע ששכה"ט ישולם מתוך הסכומים הראשונים שיתקבלו מעל מיליון ₪ או מעל מחצית הדירה. שבוע לאחר מכן, בחודש דצמבר 2010, הגיעה מירב לבד למשרדי החברה, נציגי החברה ניצלו את העובדה שהגיעה למשרדיהם לבד והחתימו אותה על הסכם שכ"ט חדש - השני, שגם הוא הסכם אחיד. היא נדרשה למסור באותו מעמד 3 שיקים על חשבון שכה"ט, אשר אחד מהם הינו נשוא תביעה זו. 4. הסכם שכה"ט השני נחתם, כך מירב, כיוון שהחברה ביקשה לשים ידה על אחוזים מחלקה של הנתבעת בחברה של בעלה. לכן נקבע בו, שהסך 369,000 ₪ במזומן ובתוספת מע"מ, הינו שכר הטרחה המינימאלי, שאינו תלוי בהיקף שעות עבודה ופעולות שיבוצעו בתיק, ויהיה תקף גם אם הנתבעת תחליט להגיע עם בעלה לשלום בית. בהסכם השני הוספה הוראה, ששכר הטרחה יכלול בנוסף, אחוזים ממה שתקבל הנתבעת בפסק דין, או כל הסדר או בפועל מעבר לחלקה בדירה ולמיליון ₪, בכפוף לסכום המינימום. לטענתה, היא לא קיבלה כל הסבר על משמעות ההסכם ולכך, שיהיה עליה לשלם סכומי מינימום ככל שתגיע לשלום בית עם בעלה. 5. מוסיפה הנתבעת, שהחברה הגישה בשמה, תביעה נגד בעלה, לפירוק שיתוף מבלי שנמסר לה מידע על כך, ומבלי שנמסר לה מידע על הסעדים הזמניים שהתבקשו בשמה. לדבריה, התרשלה החברה בהגשת תביעה לפירוק שיתוף בלא הגשת תביעה לגירושין. מכיוון שבינואר 2011 הגיעה הנתבעת לשלום בית עם בעלה, מבלי שנחתם ביניהם כל הסדר, היא הודיעה לחברה שאין לה צורך בשירותים משפטיים וברצונה למשוך את התביעה, שהייתה אז בשלביה הראשונים. החברה טענה שאינה מאמינה שהנתבעת הגיעה להסדר עם בעלה, והודיעה, כי תסכים לוותר על שכ"ט על בסיס אחוזים, רק אם ישולם לה סכום המינימום. הנתבעת מציינת, כי סירבה להחליף את שלושת השיקים בשיק לפירעון מיידי. ת.א. 21874-05-11 - התביעה להצהרה על בטלות הסכמי שכר הטרחה - תביעת מירב נגד החברה: 6. מירב הגישה נגד החברה תביעה להצהרה על ביטול שני הסכמי שכה"ט שנחתמו בין הצדדים, בטענה, שמדובר בחוזה אחיד עם תנאים מקפחים, על פיו על מירב לשלם לחברה תשלומי שכ"ט, כאשר לחברה מוקנית הזכות לקבוע את שכה"ט המינימלי שייגבה ממירב, ללא קשר להיקף העבודה. מדובר, לטענת מירב, בהסכם המנוסח בשיטה של הפניה מסעיף לסעיף, והוספת סעיפים על גב ההסכם, ואפשרויות שונות לקביעת שכה"ט. מירב בכתב תביעתה חוזרת על הטענות המפורטות בכתב ההגנה שהוגש על ידה בתביעה השטרית שהגישה נגדה החברה. לטענתה, ביום 20/12/10 הגישה החברה תביעה לפירוק שיתוף בין הנתבעת לבעלה, וכן בקשה לצווים זמניים שנכתבה על פורמט קבוע, שנמצא אצל החברה. 7. לאור המפורט, הטענה שמדובר בחוזים אחידים ובהפרת חובת הנאמנות של החברה ללקוח, באי הסברת הסכמי שכה"ט והמשמעויות הכספיות שלהם, עותרת מירב לקבוע שהסכמי שכה"ט בטלים בשל פגם בכריתתם. כן עותרת מירב לקבוע, כי החברה הפרה את חובת ההגינות, הנאמנות ותם הלב, וכי קביעת שכ"ט מינימאלי שאינו יחסי לעבודה שבוצעה, הינה התעשרות שלא כדין. כתב ההגנה של החברה בתביעה שהגישה מירב 8. לטענת החברה, מי שעומד מאחורי התביעה שהוגשה על ידי מירב, הינו בעלה, אשר כופה על מירב את ניהול התביעה ומממן את ניהולה ואף מנחה את באי כוחה, מתוך יצר נקמנות. מירב פנתה לראשונה אל החברה בחודש ספטמבר או אוקטובר 2010. עד לחודש נובמבר 2010 התקיימו בין הצדדים מספר פגישות ומספר רב של שיחות טלפון ומסרונים. הסכמות הצדדים הועלו בהסכם שכה"ט והפגישה הראשונה בין הצדדים, בה נכחו גם הוריה של מירב, התקיימה זמן רב לפני המועד הנטען בתביעתה של מירב. הסכם שכה"ט הראשון לא נחתם בפגישה הראשונה בין הצדדים, אלא נוסח ההסכם נמסר למירב בתום אותה פגישה, ולאור בקשת מירב לחשוב על הנושא, והיא החזירה אותו להחברה חתום בפקס לאחר כשבועיים. 9. טוענת החברה שלא מדובר בחוזה אחיד, אלא בחוזה המחלק את הסיכויים והסיכונים בין הצדדים. לטענת החברה, ממילא החוזה הראשון אינו תקף, שכן נחתם בשלב מאוחר יותר בין הצדדים הסכם שכה"ט השני. עוד טוענת החברה, כי ההסכמים ברורים ובהירים. שכה"ט שהוסכם, נקבע בין היתר, גם לאור העובדה, שבעלה של התובעת הינו בעלים של אשכול חברות בשווי מאות מיליוני שקלים, מה שמצדיק עבודת מחקר רבה, עבודת הכנת, איתור וגילוי נכסים, הגלויים והמוברחים, וכן שעות עבודה משפטיות רבות. כן טוענת החברה שמירב ידעה והבינה על מה היא חותמת וחתמה על ההסכמים מרצונה החופשי. טוענת החברה, שבתחום הגירושין נגזרת העבודה מהיקף הנכסים וזו הסיבה לגובה שכה"ט שנקבע בהסכם ונחתם על ידי מירב מרצונה החופשי. יתרה מכך, מירב בחרה בחברה הגם שידעה את שיעורי שכה"ט הנדרשים. 10. לטענת החברה, נהגה מירב בחוסר תם לב, כאשר הגיעה להסכם עם בעלה מעמדת כוח מולו, אשר נבעה, רק לאור היתרונות שהשיגה עבורה החברה, כתוצאה מהעבודה המשפטית שביצעה. בין הצדדים התקיימו פגישות רבות טרם הפגישה בחודש דצמבר 2010, עת נחתם הסכם שכה"ט השני ולא הייתה זו הפגישה השנייה. בפגישות פרטה מירב את יחסיה עם בעלה, את מצבם הכלכלי, ואף נשלחה על ידי החברה לבדיקת פוליגרף בעניינים הנוגעים ליחסים עם בעלה, ונדרשה להביא ראיות נוספות. היא נפגשה עם מספר עורכי דין מהחברה, אשר הזמינה דו"חות כספיים וחקירות לגבי בעלה. 11. לטענת החברה, הסכם שכר הטרחה השני נחתם לאחר עבודות מקיפות שביצעה החברה, לגבי ההיקף האמיתי של עסקיו ונכסיו של בעלה של מירב, כולל הסתרת והברחת נכסים. ההסכם השני נחתם, טרם שהוגשו תביעות או בקשות על ידי החברה וטרם שמירב שילמה כל סכום שהוא על חשבון שכה"ט. זאת, לאחר שנערכו בין הצדדים, פגישות כמעט יומיומיות, שיחות טלפון והודעות ומסרונים, והיא בחרה להיות מיוצגת על ידי החברה. העובדה שמירב הגיעה להסכם עם בעלה, כך החברה, אין בה כדי לגרוע מזכאותה של החברה לקבל את מלוא שכה"ט, מה עוד שההישגים הושגו רק לאור עבודתה המשפטית, כולל ניתוח דו"חות עסקיים ונכסים של בעלה, פגישות לתכנון הקלטות בעלה, ניתוח תמלול הקלטות, הכנת אסטרטגיה להתמודדות עם הברחת הנכסים שביצע בעלה ושיחות טלפון רבות. עוד טוענת החברה, כי אינה משתמשת בפורמטים של מסמכים וכל מסמך משפטי נערך לגופו. 12. בדיעבד, טוענת החברה, הסתבר שמירב הגיעה להסדר עם בעלה, הסכם בו ניתנו לה הטבות כספיות, תמורת הסכמתה לבטל את התביעות והעיקולים שהוטלו על נכסיו ועסקיו של בעלה, והסכמתה לחזור לחיים משותפים עמו. בנוסף, הוסכם בין מירב ובעלה, שבעלה יישא בשכ"ט של החברה. השיקים שמסרה מירב לחברה לא בוטלו, אלא חוללו מהסיבה "אכ"מ" כתוצאה מפעולות בעלה. הסכמי שכה"ט עליהם חתמה מירב הוסברו לה, כולל משמעותם, טרם שחתמה עליהם מרצונה, ומסירת שלושת השיקים מעידים על גמירות דעת מלאה. היא נהגה להתכתב עם עורכי הדין מטעם החברה בהודעות מסרונים רבות, נפגשה עימם, התמקחה על תנאי הסכמי שכה"ט, הכניסה בהם שינויים ותוספות והביעה גמירות דעת מוחלטת עם חתימתה. דיון 13. השאלות הצריכות הכרעה בתביעה דנן, הן שאלת גמירות הדעת של מירב בעת חתימת הסכמי שכה"ט, פרשנות הסכמי שכה"ט, השאלה האם הסכמי שכר הטרחה הינם בבחינה חוזה אחיד, והאם יש לבטל את הסכמי שכה"ט, או שיש לחייב את מירב לשלם לחברה את סכום השיק נשוא תביעה זו, שהינו חלק משכה"ט הקבוע בהסכמים. חתימת מירב על ההסכמים 14. אין חולק, שמירב חתמה על שני הסכמי שכ"ט במועדים שונים. לטענת החברה בהפרש של 40 יום ולטענת מירב בהפרש של שבוע. ההסכמים לא נושאים תאריך, למרות טענת החברה, כי התאריך מופיע בתחתית העמוד. בהסכם הראשון, לא ניתן להבחין בתאריך המצוין בו בתחתית העמוד. אין חולק שבפגישה הראשונה עם החברה, נכחו גם הוריה, והצדדים מסכימים שנספח א' לתצהיר החברה הוא ההסכם הראשון ונספח ב' הוא ההסכם השני. מנוסח ההסכמים, ברור, כי השיקים נמסרו לחברה בהתאם להסכם השני, שהוא עסקת היסוד בין הצדדים. 15. ידועה ההלכה כי אדם נחזה למי שמבין, יודע וקרא את המפורט במסמך עליו חתם. חזקה היא כי חתימת אדם על גבי מסמך כלשהו מהווה עדות לכך שנתן הסכמתו לתוכן האמור במסמך, לאחר שקרא והבין את מהותו (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117; ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד(2) 559; כב' השופט גרוניס ברע"א 11519/04 יפה לבקוביץ נ' בנק הפועלים (27.06.05)). כבר עתה אציין, כי מירב לא המציאה, ולו בדל של ראיה, לטענה שחתמה על ההסכמים מבלי שהבינה את משמעותם. נהפוך הוא, היא לא סתרה ולא הכחישה את טענת החברה, ולפיה, היא קיבלה נוסח של ההסכם הראשון לעיונה, ושלחה אותו חתום למשרדי החברה לאחר כשבועיים בפקס. יתרה מכך, מירב דרשה הוספת תנאים בהסכם הראשון, תנאים שהוספו בצדו השני של ההסכם הראשון והיטיבו עמה. שני הצדדים מסכימים שהסעיפים הוכנסו לבקשת מירב.(עדות עו"ד עזריאלנט ע' 4 שורה 28 ועדוות מירב: "ש.מפנה להסכם הראשון, שכ"ט הראשון, לפי מה שכתוב בסעיף ג8, אם את מגיעה לשלום בית עם בעלי שלא באישור של חברת עורכי הדין עזריאלנט, את צריכה לשלם שכ"ט? ת. אני מתבססת על הסעיף 1 בתוספת להסכם הראשון, הוא הסעיף הראשון, ביקשתי ואנחנו הבהרנו את זה. ש. מה כתוב בכתב ידו? ת. מצטטת" (ע' 14 שורות 24 - 28.) גם בהסכם השני הוכנס סעיף בכתב יד, לפיו, אם מירב תגיע לשלום בית עם בעלה, ישולם רק סכם המינימום. תוספות אלה, לטובת ולבקשת מירב, מצביעות על כך שהתנהל מו"מ טרם חתימת ההסכמים. 16. איני מקבלת את טענת מירב כי חתמה על ההסכמים בלחץ ו/או כפיה ו/או עקב אי הבנתה את הכתוב בהם. העובדה שנקלעה ביחסיה עם בעלה, למצב בו החליטה לפנות לקבלת שירותים משפטיים נגדו, בוודאי שגורמת לאי נוחות אישית, אך אין בכך כדי לקבוע, שחתמה על ההסכמים מתוך לחץ ולא מרצונה החופשי. בנוסף, מירב יכולה הייתה לבחור בכל עורך דין אחר, כדי שייצג אותה בהליכים מול בעלה, והחליטה לבחור בחברה מרצונה ומשיקוליה. כאן אציין, שמירב לא הכחישה ובוודאי שלא סתרה את טענת החברה, ולפיה, אין זו ההתקשרות הראשונה לעניין שכר טרחה, שהייתה למירב עם עורכי דין. כאמור, לאחר ההסכם הראשון נחתם ההסכם השני, על פיו ניתנו השיקים, והוא עסקת היסוד לשיק נשוא תביעה זו. אין חולק שבמהלך ניהול התיק המשפטי על ידי החברה, מירב הגיע לשלום בית עם בעלה ואין חולק שטרם שלום הבית, שהושג כשלושה חודשים לאחר שהחברה החלה לייצגה, מירב לא חלקה על הסכמי שכר הטרחה שחתמה עם החברה. בנוסף, אילו היה שמץ של אמת בטענת מירב, כי לא הבינה את משמעות ההסכם הראשון, אין כל הסבר, מדוע חתמה לאחר מכן על ההסכם השני. ברור שבאותה עת היה בידה ההסכם השני והאפשרות לבדוק את משמעותו ופרושו. אני דוחה את טענת מירב לפיה לא הבינה את שני ההסכמים עליהם חתמה. ההסכמים 17. לטענת החברה, ההסכם הראשון נחתם בסוף חודש אוקטובר 2010 וההסכם השני נחתם ביום 1.12.10 ונערך ביום 29.11.10 , ולאחר חתימת ההסכם הראשון, היא פעלה רבות, להשגת פרטים נתונים אודות בעלה של מירב ורכושו, פרטים אודות הברחת רכושו של הבעל הן באמצעות מירב והן על ידי החברה, והצדדים תכננו פעולות ואסטרטגיות להתנהלות מול בעלה של מירב. לקראת ההסכם השני היו בידי החברה ומירב הנתונים הנחוצים ולטענת החברה, עובדות אלה עולות מההסכם השני. לאחר חתימת ההסכם השני, פעלה החברה והגישה לבית המשפט תביעה לפירוק שיתוף, בקשות לסעדים זמניים ותצהירים לתמיכה בבקשות אלה, עליהם חתמה מירב. כן הגישה החברה בקשה למינוי מומחה ולפטור מערבות צד ג'. העבודה שהושקעה על ידי החברה לא נסתרה על ידי מירב. מירב, שקיבלה עותק מההסכם, לא טענה דבר במשך שלושה חודשים , עד המועד בו החליטה להפסיק את הייצוג על ידי החברה. 18. הסכם שכר הטרחה הראשון עוסק ב"תיק גירושין מורכב (עסק/ים גדול/ים ו/או מיוחד/ים): ניהול כולל של התיק (ביצוע פעולות שתידרשנה עד לסיומו בפשרה ו/או בפסק דין בכל הערכאות 469,000 ₪ + מע"מ הגשת תביעות ו/או ניהול מו"מ והופעה בקדם משפט (ללא ישיבת הוכחות, לא מוגבל בזמן) 369,000 ₪ + מע"מ. תיק מיוחד/ תוספת תנאים מיוחדים להתחייבות זו: בהמשך נכתב בכתב יד: אם הלקוחה תבחר להתפשר עם בעלה, בכל פשרה שהיא, ללא אישור החברה בכתב ומאש, ישולם מלוא שכר הטרחה הרלוונטי לשלב בו נמצא התיק. שכר בטרחה המוסכם לשלב הנוכחי הוא 369,000 ₪ במזומן בתוספת מע"מ, דהיינו 428,040 ₪. אבקש לשלמו כדלהלן: עם קבלת הסכומים הראשונים כמבואר בצד השני" בצד השני של הסכם שכר הטרחה נכתב בכתב יד: "אם הלקוחה תקבל בחלוקת הרכוש אך את מחצית דירת המגורים (בהנחה שהיא אכן רשומה על שמה) וסכום של מיליון ₪ בלבד, אזי היא תשלם אך את ההוצאות בתיק, וזאת בכפוף ל- ב' ול- ג(8) בצד השני שכר הטרחה ישולם רק מתוך הסכומים הראשונים שיתקבלו מעל למיליון ₪ ו/או מעל מחצית הדירה במועד הראשון בו יתקבלו סכומים אלו." 19. למרות המפורט בכתב יד בצד השני להסכם הראשון, לפיו, אם מירב תקבל בחלוקת הרכוש אך את מחצית דירת המגורים (בהנחה שהיא אכן רשומה על שמה) וסכום של מיליון ₪ בלבד, אזי היא תשלם אך את ההוצאות בתיק, וזאת בכפוף ל- ב' ול- ג(8) בצד השני, העיד אברהם עזריאלנט, כי תוצאה זו הייתה בלתי סבירה/אפשרית, כיוון שלחברה היה מספיק חומר וראיות, בין היתר נתונים שמסרה להם מירב, כדי לא להגיע לתוצאה כזו, כגון העבודה שהמניות שהן מנת חלקה שוות כחמישים מיליון ₪. (ע' 4 שורות 20 - 27 לפרוטוקול) לדבריו, הוא ידע שהאפשרות בלתי סבירה, אך מירב לא ידעה זאת (ע' 5 שורות 1-10 לפרוטוקול). לגרסתו, מירב לא הייתה משלמת שכר טרחה במקרה בו הייתה החברה מנהלת את התיק עד הסוף לפי שיקול דעתה, ולא הייתה משיגה תוצאה טובה יותר ממה שהייתה למירב - שהיא - דירה + מיליון ₪, במקרה זה הייתה החברה תקבל רק את ההוצאות בפועל. 20. ההסכם השני. בהסכם השני נקבע שכר הטרחה לפי אחוזים. כן נקבע, (ס' ג) כי מירב מתחייבת לשלם לחברה שכר טרחה שישולם במלואו בכל מקרה, לרבות, אם תושג תוצאה בלי נקיטת צעדים או הליכים משפטיים ו/או אם היא תחליט להפסיק את ההליכים או את הייצוג מכל סיבה שהיא, ו/או אם תחזור בה מכוונתה להתגרש, ו/או אם תפסיק לשתף פעולה עם החברה, ובכל נסיבה אחרת. כן נקבע, (ס' ד') כי שכר הטרחה שיהיה נקוב באחוזים ממה שתקבל בפסק דין, או בכל הסדר אחר בפועל, מעבר לחלקה בדירה ולמיליון ₪ בכפוף לסכום מינימום שיחול במקרים מסויימים כמפורט: 10% מהמיליון הראשון, 15% מכל סכום נוסף עד גבול של 10 מיליון ₪, ו 6% מכל סכום נוסף. ערכו של כל רכוש כל סוג שהוא, שתקבל מירב מעבר לחלקה נטו בדירת המגורים, וכל תמורה שתתקבל שלא במסגרת ההסכם, יתווספו לסכום שתקבל לצורך חישוב שכר הטרחה, מזונות לא יחשבו לעניין זה. עוד נקבע, (ס' ה) כי אם מירב תחליט, בשלב כל שהוא לאחר חתימת הסכם שכר הטרחה השני, לחזור לשלום בית בר קיימא, יעמוד שכר הטרחה על 369,000 ₪ בתוספת מע"מ, דהיינו 428,040 ₪ בלבד שהוא סכום המינימום. אם החזרה לשלום בית תעשה במסגרת הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, יחושב שכר הטרחה על פי הסכומים שינקבו בהסכם הגירושין, בתוספת סכומים שיתקבלו בצורות אחרות, או על פי סכום המינימום - הגבוה משניהם. (ס' ו) אם תחליט מירב להפסיק את הייצוג מכל סיבה שהיא, יחושב שכר הטרחה על פי ההצעה הגבוהה ביותר עד אותו מועד ואם תגיע להסדר עם בעלה 15 יום מיום הגשת התביעה הראשונה והטיפול המשפטי יסתיים, תשלם רק את סכום המינימום (ס' ז). נקבע בס' ט' כי במעמד חתימת ההסכם מוסרת מירב להחברה 3 שיקים דחויים של סכום המינימום והיא מרשה להם לפרוע אותו רק בהתקיים ארוע המזכה את החברה בסכומים אלה. סכומים נוספים ישולמו 15 יום מהיום המזכה בתשלום. אם יגמר ביום א' 23.1.11 ישולם רק סכום המינימום. מירב הצהירה בתצהירה שהוגש בתמיכה לבקשת ההתנגדות, כי מסרה את השיקים במעמד חתימת ההסכם השני, היא העידה על כך בע' 13 שור 7-8 לפרוטוקול ובכתב תביעתה בס' 17. דהיינו, אין חולק כי עסקת היסוד לשיקים, היא ההסכם השני. כאן המקום לציים, כי לעומת טענתה זו כי השיקים ניתנו בעת חתימת ההסכם השני, טענה מירב בס' 10 לתצהיר עדותה הראשית, כי השיקים נמסרו לחברה במעמד חתימת ההסכם הראשון. הסיבה לחתימת ההסכם השני 21. בעדותו הסביר עו"ד אברהם עזריאלנט, כי בעת חתימת הסכם שכר הטרחה הראשון החברה לא ידעה אם הדירה רשומה על שם מירב, ולכן נרשם בו "בהנחה שהדירה רשומה על שמה". ההבדל בין שני ההסכמים לדבריו, נובע מההתפתחויות והעובדה שנודעו לחברה ולמירב, כתוצאה מעבודת השטח שביצעה החברה. עבר חודש מאז שמירב הייתה במשרדי החברה לבין המועד בו התחילה החברה לפעול בתיק. בתקופה זו וכמה ימים לפני חתימת ההסכם השני, הועברו כל המניות בחברה ששוויה 100,000,000 ₪ ושהיו רשומות על שם בעלה, לחברה נאמנות. לדבריו, בהסכם השני, כל העובדות היו גלויות וברורות, כולל תכנית עבודה שהתגבשה בהסכם השני. (ע' 7 שורות 18 - 31 לפרוטוקול). כן הובהר כי בעלה של מירב הבריח נכסים. לדברי עו"ד עזריאלנט, הסתבר לאור העובדות שהובהרו, כי מירב לא תוכל לשלם את שכר הטרחה שנקבע בהסכם הראשון, עד לחלוקת הרכוש. מה עוד שלאור מצבו הרפואי של הבעל היה ברור שמדובר במועד רחוק למדי. לכן, לטענת עו"ד עזריאלנט, מירב פנתה לחברה וביקשה להמיר את ההסכם הראשון, המזכה את החברה בשכר טרחה קבוע, בהסכם אחר לתשלום שכר טרחה לפי אחוזים, מהכספים והרכוש שמירב תקבל, ומעבר למה שבעלה היה מוכן לתת לה באותה עת. זאת, ללא שכר טרחה מינימאלי, אילו התיק ינוהל עד תום. לטענתו, המצב הרלוונטי לשכר טרחה מינימאלי היה רק בשלום בית בר קימא ומצב של הפסקת ייצוג. לכן , להבדיל מההסכם הראשון, ההסכם השני מבחין במפורש בין שלום בעת בר קיימא לבין הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. הבחנה זו הוכנסה להסכם השני, לאחר שהנושא נדון בין החברה למירב, אשר צפו "קרב משפטי" ממושך לקבלת חלקה של מירב ברכוש ובכספים העצומים שלה ושל בעלה. לכן בא לידי ביטוי בהסכם השני האסטרטגיה של החברה, לפיה מירב תנסה להגיע לחלוקת הרכוש בצורה ידידותית, במסגרת הסכם שלום בית - גירושין, בכוונה להגיע בתחילה לשלום בית ולאחר מכן להתגרש. 22. לטענת עו"ד עזריאלנט, אילו מירב הייתה מגיעה עם בעלה לשלום בית אמיתי, על פי ההסכם השני היה עליה לשלם לחברה שכר טרחה בסך 369,000 ₪ בתוספת מע"מ שהוא סכום המינימום. לדבריו היכולת לדעת אם מדובר בשלום בית אמיתי או מדומה לצורך גירושין עתידיים, הינה מורכבת ממאפיינים רבים. במקרה של מירב, התנהלו עמה שיחות רבות בנושא שלום בית מדומה עם בעלה, מה שהיה מהלך מתוכנן על ידי החברה ומירב. עו"ד עזריאלנט על פי עדותו והמסרונים, קיבל ממירב דיווח בזמן אמת, כמו המסרונים מפגישת בני הזוג בכותל, והראיה שלבסוף בני הזוג התגרשו. היו פעולות נוספות, כגון זו שבעלה העביר חזרה את המניות על שם מירב, למרות שטען שלא יעשה כן. לטענת עו"ד עזריאלנט, מדובר במהלך של מירב, שתוכנן היטב על ידי החברה ומירב, ולכן אינה יכולה לטעון שמדובר בשלום בית בר קייאמ. 23. לדבריו, מנגנון שכר הטרחה שהיה בהסכם הראשון (על צדו השני) לא היה רלוונטי להסכם שכר הטרחה השני. הוא הסביר למירב את פרטי פרטיו של ההסכם השני, ש"בא" כתוצאה מבקשתה של מירב, לאור הספק שהיה לה לגבי יכולתה לשלם את שכר הטרחה עליו סוכם, אלא במקרה של שלום בית עם בעלה. לכן, בהסכם השני סוכם על אחוזים במקום סכום קבוע ובהסכם אחוזים הסעיף מההסכם הראשון אינו רלוונטי. מוסיף עו"ד עזריאלנט, כי הסכם השני, שכר הטרחה במקרה של שלום בית בר קיימא או מדומה, זהה או מופחת מזה שבהסכם הראשון. (ע 8 - 9 לפרוטוקול). לטענתו, בשלב שהסכם שכר הטרחה השני נחתם, הוא היטיב עם מירב, על פיו, אילו הייתה משיגה הדר תוך 15 יום הייתה משלמת את המינימום. לטענת מירב, היא הוחתמה במשרדי החברה על ההסכם השני תחת לחץ, אמירה שנאמרה בעלמא. אני מקבלת את הסברו של עו"ד עזריאלנט לנסיבות חתימת ההסכם השני. כפי שקבעתי, מירב ידעה על מה חתמה, הוסיפה תנאים בהסכמים, תנאים שהיטיבו עמה, ואין מדובר בחתימה תחת לחץ, ו/או כפיה ו/או בניגוד לרצונה. חוזה אחיד? 24. חוזה אחיד, הינו נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים, בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם. (ס' 2 לחוק החוזים האחרים). הגדרת החוזה האחיד מתייחסת לנוסח של חוזה, הטקסט השבלוני על טופס ולא על חוזה ספציפי שנכרת עם לקוח מסוים. מרכיב נוסף, הינו קביעת תנאים מראש, בידי צד אחד, כדי שימשו בחוזים רבים. בת.א. (מחוזי ת"א) 986/96 יוסף עובד נ' פז חברת נפו בע"מ, נקבע, כי צורתו החיצונית של ההסכם, היותו חוזה סטנדרטי הנעשה על גבי טופס, עשויה להעיד על היותו חוזה אחיד. מבחינת תוכנו, "חוזה אחיד" הוא חוזה המהווה תכתיב של צד אחד, שהוא הצד החזק בעסקה, על פני הצד השני שהוא חסר יכולת להשפיע, וחסר אפשרות לנהל מו"מ לגבי תנאי ההתקשרות החוזית. 25. לא ניתן לקבוע שהחברה משתמשת בנוסח אחד בלבד לכל לקוחותיה, כיוון שבמקרה דנן, הוצגו שני נוסחים שונים של חוזים. דהיינו, הוכח בפני שלחברה יש לפחות שני נוסחים של חוזים. בנוסף בשני ההסכמים הוכנסו שינויים לדרישת הלקוח - מירב, שינויים שהיטיבו עמה מהרשום בהסכם, מה שמצביע על כך שהתנהל מו"מ בין הצדדים, וההסכמים לא נחתמו מעמדת כוח של החברה. ככל שההסכמים היו נחתמים מעמדת כוח של החברה, לא היה נקבע בהסכם הראשון, שייתכן מצב בו מירב לא תשלם דבר, ולא היה נקבע בהסכם השני, שייתכן שהיא תשלם שכר מינימום בלבד. כידוע, התקשרות בין לקוח לבין עורך דין מושתתת על יחסי אמון. על כן זכאי הלקוח, בכל עת, להפסיק את ייצוגו על ידי עורך הדין. בהסכמים דנן אין כל מגבלה על זכותו זו של הלקוח. ההסכם מכיר בזכות זו של הלקוח, אך הוא בא להעמיד כנגדה, את זכותו של החברה לשכר טרחתה, ככל שמירב תחליט, ביוזמתה להפסיק את ההתקשרות בטרם גמר הטיפול המשפטי מושא ההסכם. לנוכח האפשרות של הפסקה שרירותית של ההתקשרות, בעוד הטיפול בעיצומו, או בתחילתו, נקבע בהסכם התנאי, כי מירב תחליט להשתמש בזכות להפסיק את ההתקשרות טרם סיום הטיפול, יהיה עליה לשלם את שכר המינימום. עד למועד הפסקת ההתקשרות, לא העלתה מירב כל טענה לגבי ההסכמים. 26. החברה ביצעה עבודה משפטית עבור מירב. אין מחלוקת כי מירב פנתה לחברה שתפעל בשמה ותייצגה בהליכים מול בעלה. אין מחלוקת כי החברה, הכינה והגישה תביעה לפרוק שותפות והגישה בקשות לסעדים זמניים, ומירב חתמה על תצהירים התומכים בבקשות אלה. כן הגישה החברה בקשה למינוי מומחה ולפטור מערבות צד ג'. לטענת החברה ,שלא נסתרה, היא נפגשה ושוחחה רבות עם מירב, הכינה דו"חות, חקרה אודות בעלה, והכינה אסטרטגיה להתנהלות מולו. כל אלה חייבו הכנה עם מירב. לא רק שהחברה פעלה עבור מירב, אלא שהפסקת הייצוג מצד מירב, הייתה מספר חודשים לאחר תחילתו. בחוזה המיוחד באופיו שבין עורך דין לבין לקוח, נתון עורך הדין באופן מוחלט בידי הלקוח, בכל הנוגע להמשך ההתקשרות. הלקוח רשאי להפסיקה בכל עת, מבלי ליתן הסבר. מירב לא הסבירה מדוע הפסיקה את הייצוג על ידי החברה, ועליה לשלם את שכר הטרחה לו התחייבה עד למועד זה. איני מקבלת את טענת מירב שמדובר בחוזה אחיד וגם אילו הייתי מקבלת טענה זו, הרי שבוודאי שאין מדובר בתנאי מקפח. 27. אציין, כי אכן קיימת אי בהירות בנוסח הסכם הראשון. מעדותו של אברהם עזריאלנט עולה, כי הפרמטרים הקבועים בהסכם שכר הטרחה הראשון , אינם ברורים וזקוקים לפרשנות ואף תלויים במספר אלמנטים. ע"ד אברהם עזריאלנט העיד, כי אם מירב הייתה מגיעה להסדר שלום בית עם בעלה ומקבלת רק מיליון ₪ ומצית דירה, שכר הטרחה היה תלוי בהרבה אלמנטים שאינו יכול לפרט. לדוגמא: אם לא היה מאמין לה או ידע שאין הדבר נכון, היא היתה משלמת את מלוא שכר הטרחה. לשאלה כמה הייתה משלמת אילו כן היה מאמין לה השיב "אמרתי לך קודם שאני לא יודע. ההסכם קובע שהיא צריכה לקבל אישור בכתב ומראש ועל האישור הזה הייתי מחליט בכתב כמה אני גובה." (ע' 6 שורות 25-27 לפרוטוקול). בנוסף, תמוה בעיני, שעל פי עדות עו"ד עזריאלנט, הוא ידע מראש, וגם בעת שנכלל תנאי זה בהסכם הראשון, כי סיטואציה המתוארת בו, אינה אפשרית ולעולם לא תממש, אך , כך על פי עדותו, לא סיפר על כך למירב. אך אין באלה, כדי לקבוע שמדובר בחוזה אחיד עם תנאי מקפח. 28. לגבי עדותה של מירב, אני מוצאת לנכון לציין, כי מעבר לעובדה שלשאלות מהותיות רבות השיבה מירב כי אינה זוכרת דבר, ופרטים אחרים זכרה לפרטי פרטים, הרי שבעדותה של מירב התגלו סתירות. א. מירב הצהירה בתצהירה שהוגש בתמיכה לבקשת ההתנגדות, כי מסרה את השיקים במעמד חתימת ההסכם השני, היא העידה על כך בע' 13 שור 7-8 לפרוטוקול ובכתב תביעתה בס' 17. לעומת טענתה זו כי השיקים ניתנו בעת חתימת ההסכם השני, טענה מירב בס' 10 לתצהיר עדותה הראשית, כי השיקים נמסרו לחברה במעמד חתימת ההסכם הראשון. ב. מירב סתרה עצמה לגבי מועד חתימת ההסכם הראשון. באחת טענה כי הוא נחתם בפגישה הראשונה במשרדי החברה, (ס' 4 לתצהיר התומך בבקשת ההתנגדות וס' 7 לכתב התביעה). בשנייה טענה כי ההסכם הראשון נחתם בפגישה השלישית ( ס' 3,5,6,7 לתצהיר עדות ראשית ) ובשלישית טענה כי ההסכם הראשון נחתם בפגישה השנייה ( ע' 14 שורות 9-10 לפרוטוקול). ג. מירב סתרה עצמה בעדותה לגבי מועד חתימתה על ההסכם השני. באחת טענה כי הוא נחתם בפגישה השנייה בחודש דצמבר 2010, שהתקיימה בין הצדדים (ס' 11 לתצהירה בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר וס' 17 לכתב התביעה. בשנייה טענה כי הוא נחתם בפגישה הרביעית עם החברה ( כל הפגישות מפורטות בס' ס',6,7,11, 3 לתצהיר עדות ראשית ובשלישית טענה כי בין הפגישה השנייה לשלישית (ע' 14 שורה 11-12 לפרוטוקול). 29. שוכנעתי מהעדויות והראיות כפי שיפורט לעיל, שבין הצדדים התקיימו לא מעט פגישות, התנהלו שיחות טלפון והועברו מסרונים, ובכל תקופה הייצוג, לא טענה מירב כל טענה לעניים ההסכמים. בהתאם להסכם השני, מסרה מירב לחברה 3 שיקים, ואין לקבל טענה, שלא ידעה ,לא הבינה ולא הוסבר לה על מה היא חותמת. החברה הוכיחה, כי לאחר חתימת ההסכם השני, היא הגישה את כתב התביעה בשם מירב, הגישה בקשות לסעדים זמניים, הוטלו עיקולים על רכושו של בעלה, רכוש שהתגלה בעקבות עבודה מאומצת ומשותפת של החברה ומירב. כמו כן החברה הגישה בקשה למינוי מומחה ולפטור מערבות צד ג'. כן שוכנעתי שהחברה הנחתה את מירב בהתנהלות מול בעלה , שיושם על ידי מירב במו"מ עמו, לצורך השגת הסכם שלום בית - גירושין. שוכנעתי שבמהלך המו"מ עם בעלה, עדכנה מירב אופן שוטף את החברה במו"מ ובהתנהלות עם בעלה, באמצעות מסרונים, קלטות, שיחות טלפון. אני מקבלת את טענת החברה, כי השינוי בגישת הבעל והסכמתו לתת למירב את חלקה ברכוש המשותף, נבעו, בין היתר, מהטיפול המשפטי, ההדרכה וההסברים שנתנה החברה למירב. גם תוכן פגישת מירב ובעלה בכותל, נשלחה במסרונים ישירות לעו"ד עזריאלנט ולמחרת פגישה זו שלחה מסרון לעו"ד עזריאלנט בו הינה מודיעה לו שברצונה לבטל את כל התביעות ושבכוונתה להגיע לפגישה במשרדי החברה להסדרת התשלום, ומאז לא דיווחה לחברה דבר אודות ההתנהלות בינה לבין בעלה. 30. בתביעה השטרית, נטל ההוכחה מונח על כפתיה של מירב. שוכנעתי מגרסת החברה שיש לקבל את התביעה השטרית ולפיה, שכר הטרחה המינימאלי ישולם לה על פי ס' ה' להסכם השני, לפיו אם מירב תחליט, בשלב כל שהוא לאחר חתימת הסכם שכר הטרחה השני, לחזור לשלום בית בר קיימא, יעמוד שכר הטרחה על 369,000 ₪ בתוספת מע"מ, דהיינו 428,040 ₪ בלבד שהוא סכום המינימום. לא שוכנעתי מטענת החברה, כי מדובר בהסכם שלום בית - גירושין. מירב התגרשה מבעלה שנה לאחר שהגיעו להסכם שלום בית ולא הוכח שבעת ההגעה להסדר, הייתה כוונתה להתגרש. בפועל, הגיעה מירב לשלום בית בר קיימא עם בעלה, ועליה לשלם לחברה את שכר הטרחה המינימאלי. דין התביעה הגישה החברה נגד מירב להתקבל. 31. כפי שפורט באריכות בפסק דיני זה, אין מדובר בחוזים אחידים, אין מדובר בחוסר תום לב של החברה, אין מדובר בחתימה מתוך כפיה ו/או לחץ, לא מצאתי, בניגוד לטענת מירב, שעו"ד עזריאלנט מעל באמון שנתנה בו מירב. מירב לא הכחישה כי שיתפה אותו בהתנהלות מול בעלה, התייעצה עמו והעבירה לו מסרונים בזמן אמת מפגישותיה עמו. דין התביעה שהגישה מירב להצהיר על ההסכמים כבטלים להידחות. סוף דבר 1. אני מקבלת את התביעה שהגישה החברה נגד מירב. ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יימשכו. מירב תשלם לחברה הוצאות ובנוסף שכר טרחה בסך 12,000 ₪. 2. התביעה שהגישה מירב נגד החברה תידחה. מירב תשלם לחברה שכר טרחה בסך 7,500 ₪. שיקיםשכר טרחה