מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה להחזר שכר טרחה: עניינה של תביעה זו הינו מחלוקת בין הצדדים לגבי שכר הטרחה שנגבה על ידי הנתבע מהתובע. לטענת התובע, שכר הטרחה נגבה ביתר, ועל הנתבע להשיב לו את סכום התביעה בסך 774,136 ש"ח. רקע 1. הנתבע, עו"ד במקצועו (להלן: "X") ייצג את התובע (להלן: "שטרית") החל משנת 1999, משך מספר שנים בהליכים שונים. 2. עיקר ייצוגו של X את שטרית היה בעניין הליכים בין שטרית לבין משפחת דואק (להלן: "דואק"). הליכים אלה התקיימו משך כ-10 שנים לפני שהחל X לייצג את שטרית. שטרית זכה בפסק דין נגד דואק, אשר חייב את דואק לשלם לשטרית סכום כסף גבוה, אשר לאחר שערוך הסתכם בכמיליון דולר (להלן: "החוב"). הליכי הוצאה לפועל נגד דואק והסכמי פשרה שונים הביאו לסילוק חלק קטן מהחוב בלבד, ולאחר שלשטרית היו השגות על טיפולו של בא כוחו דאז, החליט להפסיק את טיפולו של אותו עורך דין בתיק ופנה לעו"ד צלטנר. בסיועו של עו"ד צלטנר הושג הסכם פשרה נוסף בין שטרית לבין דואק ביום 23.9.97, אשר לשטרית אין טענות כלפיו, אך לדבריו אף הוא לא כובד על ידי דואק, ושולם על פיו סכום נמוך של כ-50,000$ מתוך החוב. על מנת להמשיך בטיפול בתיק דואק ולגבות את החוב, פנה שטרית לX בתחילת שנת 1999. יצויין כי בידי שטרית היתה אותו זמן בטוחה לחוב בדמות שטר שעבוד על שתי דירות של דואק, שבגינו נרשמה הערת אזהרה על הדירות. 3. בין שטרית וX נכרת הסכם שכר טרחה מרכזי מיום 19.5.99, (להלן: "הסכם שכר הטרחה") שבו נכתב כי שטרית מעביר לX את גביית החוב באופן של מימוש שעבודים שניתנו להבטחת החוב, וכי שכרו יהא 15% מכל סכום שייגבה בגין החוב מייד עם גבייתו. שכר זה כולל מע"מ, אך אינו כולל אגרות והוצאות וגם לא הליכי ערעור. כן נקבע כי X יהא רשאי לקזז שכ"ט והוצאות המגיעים לו, מכל סכום שיתקבל בידיו עבור שטרית. שטרית טוען כי נחתם הסכם שכר טרחה קודם עוד בחודש מרץ 1999, אך זה לא נמסר לו. מוסכם כי עובר לחתימת הסכם שכר הטרחה נחתמו מסמכים נוספים על ידי שטרית בנוגע לשכ"ט המגיע לX בגין רישום משכנתא על שתי הדירות (שכן לזכות שטרית היתה רשומה הערת אזהרה בלבד). מוסכם גם כי בין שטרית לX נחתמו הסכמי שכ"ט נוספים בגין טיפולו של X עבור שטרית בתיקים נוספים פרט לתיק דואק, וכן כי X טיפל עבור שטרית במספר עניינים נוספים בלא שנכרת הסכם שכ"ט ביניהם לגבי הטיפול בתיקים אלה. 4. מבחינת פעולותיו של X בתיק דואק, טיפל X ברישום המשכנתא על שתי הדירות של דואק, ואף רשם אותה בפועל. כמו כן, הגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל למימוש המשכנתה והתמנה ככונס נכסים לצורך זה. לאחר מכן טיפל X בתביעה אזרחית שהגיש דואק, ובקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא, שהסתיימה בהסכם פשרה מיום 15.7.99 בפני השופט אוקון, אשר לפיו ניתנה אפשרות לדואק לשלם סכום מופחת, נשוא הסכם פשרה 97, תוך 6 חודשים, ואם לא יפנה את הדירות תוך אותו פרק זמן, יינתן צו לפינוי הדירות, ושטרית יהא זכאי לקבל פיצוי מוסכם ששיעורו ייקבע על ידי בית המשפט. דואק לא פינה את הנכס והפיצוי המוסכם שנקבע על ידי השופט אוקון היה 38,000 ש"ח. לאחר מכן התקיימו עוד הליכים רבים נוספים בין שטרית לבין דואק, ובסופם הושג ביום 12.11.00 הסכם פשרה בין שטרית לדואק, ובעקבותיו פונו דירות דואק ביום 16.11.00. הדירות נמכרו לאחר מכן על ידי X ככונס נכסים בסכום של 300,000$. 5. X ערך חשבון של תיק הכינוס, ובכלל זה של הסכומים המגיעים לו כשכר טרחה אשר נוכו על ידו מהתקבולים שהתקבלו בהליך כינוס הנכסים כדלקמן: תקבולים מרוכשי הדירות - 1,255,259 פחות: הוצאות מקופת הכינוס (דיור חלוף, מס שבח, עירייה, שמאי, מסירות) - 265,585 ₪ שכר טרחה בגין מימוש השעבודים - 15% מ-1,255,259 ש"ח - 188,288 ₪ בגין טיפול בתיקים ששטרית חתום על הסכמי שכ"ט לגביהם (10,000$ + מע"מ = 11,700$) - 49,725 ₪ בגין טיפול בתיקים ששטרית אינו חתום על הסכמי שכ"ט לגביהם (15,000$ + מע"מ = 17,550$) - 74,587 ₪ 312,600 ₪ תשלומים לשטרית - 698,721 ₪ תוצאת הנתונים הנ"ל היא כי שטרית נותר חייב לX סך של 21,647 ₪. לאחר ניכוי סך של של 4,097 ₪ העומד לזכותו של שטרית בתיק אחר (תיק ר.ש.ק) מסתכם לטענת X חובו של שטרית אליו בסך של 17,550 ₪. 6. שטרית, אינו מיוצג בהליך זה. לשאלת בית המשפט מדוע אינו שוכר שירותי עורך דין השיב כי איבד את האמון בעורכי דין, לאחר שהיו לו טענות כלפי עורכי דין אחרים (עמ' 4 ש' 2-3). 7. בכתב התביעה טען שטרית לרשלנות מקצועית של X בנושאים שונים, וכן לכך שהיה עליו לקבל סכום גבוה הרבה יותר מהתקבולים שהתקבלו בגין מכירת הדירות. מאחר שלדבריו לא היה באפשרותו לשלם את מלוא סכום האגרה, ציין בסעיף 53 לכתב התביעה כי הוא מגיש את תביעתו רק בגין סכום של 463,818 ש"ח שהיה צריך לטענתו להיוותר בקופת הכינוס ולעבור אליו, ואשר בצירוף ריבית בנקאית, מגיע לסך של 774,136 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה. תביעתו של שטרית לא נסבה, אפוא, על טענותיו לרשלנות מקצועית של X, ועיקרה היא ההתחשבנות בין הצדדים בשים לב לטענותיו האחרות של שטרית. בנוסף היו לשטרית טענות כלפי X לגבי סכום של 30,000$ שהועבר על ידי X עבור דמי דיור חלוף, לגביו נטענה טענת התרשלות ששטרית לא ויתר עליה, אך טענה זו נדחתה בשל התיישנות (ר' החלטה מיום 10.2.10). נותרו טענות אחרות של שטרית לגבי הסכום הנ"ל. 8. טענותיו השונות של שטרית בנושא ההתחשבנות שנערכה על ידי X והליקויים בה, לא נטענו בצורה סדורה במיוחד, ואנסה לסכמן ברכיבים שיפורטו להלן. טענות שלא נטענו בסיכומי שטרית או שנטענו בצורה שלא ניתן היה להבינן לא נכללו בטענות אלה. כמו כן, אתעלם מטענות רשלנות שונות שכאמור אינן בגדרי המחלוקת שבין הצדדים בהליך זה. לגבי תיק דואק נחתם ביום 15.3.99 הסכם שכ"ט קודם אותו העלים X. X מעולם לא ביצע פעולה או הליך לגביהם נטען שאינם כלולים בהסכם שכר הטרחה בלא שגבה תשלום עבורם או החתים את שטרית על התחייבות לגביהם. אין זה נכון ששטרית התחייב לשלם 11,986 ש"ח עבור רישום המשכנתא, שכן באישור הראשון מיום 25.4.99 אישר שטרית תשלום של 4,000 ש"ח בעניין זה, ואילו באישור מיום 19.5.99 אישר שטרית שכ"ט מיתרת הסכום שתישאר לאחר שתשולם האגרה לפתיחת תיק ההוצל"פ. ביום 13.5.99 שילם שטרית לX 6,500 ש"ח, עבור שמאות הנכס, בעוד X ייחס סך של 4,000 ש"ח להשלמת סכום ששולם להוצאות ונלקח על ידו ע"ח שכ"ט בגין רישום המשכנתא, ו-2,500 ש"ח עבור שכ"ט בגין רישום המשכנתא. לכן חישוב X בעניין זה - מוטעה. שטרית עמד על כך ששכ"ט ישולם רק באחוזים מתוך מה שייגבה, ואין זה הגיוני כי הסכים לשלם שכ"ט נוסף עבור כל פעולה ופעולה שתבוצע ע"י X. ראיה לכך שבגין הליכים שהתקיימו בפני השופטים אוקון ואזר ז"ל לא חייב X את שטרית בסכומים נוספים. X לא העביר לדואק סך של 30,000$ עבור דיור חלוף. הסכום שהיה צריך להעבירו לפי הסכם הפשרה מיום 12.11.00 הוא 25,000 ש"ח בלבד, וX רקם קנוניה עם ב"כ דואק בעניין זה. לאחר מכירת הדירות וקבלת מלוא התמורה התקיימה פגישה בין שטרית וX. האחרון סיכם את הכספים ששטרית שילם לו עבור הוצאות, שהסתכמו בכ-100,000 ש"ח. סוכם שX יעביר לרסיטל, בתו של שטרית, סך של 400,000 ש"ח, יעביר לשטרית 100,000 ש"ח החזר הוצאות, וכן את כל החשבוניות שנותרו בתיקיו, אך במקום לשלוח את החשבוניות שלח X מכתבים בנוגע לשכ"ט נוסף המגיע לו. בנוסף, הועברו אז רק 100,000 ש"ח, אך במסמכים המאשרים קבלתם נכתב במפורש כי הינם בגין הוצאות. לעניין התשלומים ששילם שטרית לX טוען שטרית כי האחרון הוציא חשבוניות רק לתשלומים ששולמו בהמחאות ולא לתשלומים ששולמו במזומן. אין מקום לשכר הטרחה הראוי שמבוקש על ידי X לגבי תיקים נוספים. דרישות אלה לא הועלו על ידו מעולם. שכ"ט בשיעור 15% מהתקבולים בעניין דואק צריך להיות מחושב מהסכום שהגיע לידי שטרית בפועל, ולאחר הפחתה של 100,000 ש"ח (89,808=15%X598,721=698,721-100,000). 9. X הכחיש את טענות שטרית ונתייחס לטענותיו בעת דיון בטענות לגופן (מקום בו לא תהיה התייחסות ספציפית לטענה מסויימת הרי ההתייחסות אליה כלולה בהתייחסויות האחרות). הסכם שכר טרחה נוסף 10. באשר להסכם שכר הטרחה הנוסף שנחתם לטענת שטרית בינו לבין X ב-15.3.99, כחודשיים לפני חתימת הסכם שכר הטרחה, X ציין בסעיף 22 לתצהירו כי הגם שנוהל מו"מ עם שטרית משך זמן ארוך יחסית לגבי שכר הטרחה, וייתכן שהועלו הצעות שונות, הרי למיטב זכרונו לא נחתם כל הסכם שכר טרחה מלבד הסכם שכר הטרחה המרכזי מיום 19.5.99. טענת שטרית בעניין זה נשמעת הגיונית, שכן באותו יום שילם הוא לX סך של 22,000 ש"ח לצורך אגרה לפתיחת תיק מימוש המשכון, ואף השימוש בביטוי "למיטב זכרוני" על ידי X בשאלת חתימת הסכם שכר טרחה במועד הנ"ל איננו מתאים לגבי עובדת חתימת או אי חתימת הסכם, שכן ראינו שנחתמו הסכמי שכר טרחה רבים בין הצדדים וX שמר על כולם, כך שהיה עליו להיות נחרץ בהתייחסותו זו, ולא ספקני. בחקירתו היה X נחרץ מעט יותר בעניין זה, אך לא לגמרי, וטען כי בכל החומר הרב שהביא עימו אין הסכם כזה, ואם היה הסכם כזה היה הוא נמצא בחומר (עמ' 33 ש' 28-31). עם זאת, איני מוצא חשיבות לקביעת ממצא בעניין זה, שכן שטרית לא יכול היה לתאר את ההסכמות באותו הסכם שכר טרחה, ואין מחלוקת כי נחתם הסכם שכר טרחה במועד מאוחר יותר, אשר על-פי כללי הפרשנות הרגילים גובר על ההסכם המוקדם. התחייבות לשכ"ט בגין רישום משכנתא על הדירות. 11. מדובר ברישום משכנתא בגין שטר השעבוד בגינו דרש X שכר טרחה נפרד. X מסתמך בטענה זו על שני מסמכים חתומים על ידי שטרית. במסמך הראשון מיום 25.4.99 (נספח "ג" לתצהירו של שטרית) מאשר שטרית תשלום שכ"ט בסך 4,000 ש"ח עבור רישום המשכנתא, ומאשר לX ליטול סכום זה מתוך הסך של 22,000 ש"ח ששולמו על ידי שטרית לצורך הוצאות. במסמך השני מיום 19.5.99 (נספח "ה" לתצהירו של שטרית) מאשר הוא לX ליטול שכ"ט בגין הטיפול ברישום המשכנתא, וזאת "מיתרת הכספים שיישארו בח-ן ההוצאות לאחר שישולם (כך - י.ק.) האגרה לפתיחת תיק ההוצל"פ..." X טוען כי שטרית שילם סך של 22,000 ש"ח ועוד 6,500 ש"ח עבור הוצאות, וכי לאחר ניכוי האגרה בסך 16,514 ש"ח ששולמה לפתיחת תיק ההוצל"פ, היתרה המוסכמת של שכר הטרחה היא 11,986 ש"ח. שטרית טוען כי הסך של 6,500 ש"ח שולם על ידו לצורך שמאות הנכס ולא למטרה אחרת, ולפיכך, החשבון הנכון הוא כי מהסך של 22,000 ש"ח יש לנכות את סכום האגרה בסך 16,514 ש"ח, והיתרה בסך 5,486 ש"ח היא שכר הטרחה המגיע לX בגין רישום המשכנתא. יצויין כי למרות ששטרית הקדיש לנושא זה למעלה מעמוד מסיכומיו, לא התייחס לכך X כלל בסיכומיו שהוגשו לאחר סיכומי שטרית. 12. מכל מקום, מעיון במסמך מיום 19.5.99 עולה באופן ברור למדי כי תכליתו היתה לשייך לצורך שכר טרחה בגין רישום המשכנתא את עודף הסכום שהופקד לצורך תשלום אגרת פתיחת תיק ההוצל"פ לאחר תשלום אותה אגרה. הסכום של 6,500 ש"ח ששולם על ידי שטרית ביום 13.5.99 (ת/4), שוייך על ידי X בחשבונית באופן שסך של 4,000 ש"ח התקבל לצורך הוצאות, וסך של 2,500 ש"ח לצורך שכר טרחה. X גם הציג מזכר חתום על ידו מאותו תאריך (ת/5) שבו נכתב כי קיבל סך של 6,500 ש"ח, מתוכם 4,000 ש"ח להשלמת הסכום שנלקח מההוצאות לצורך שכ"ט, ו-2,500 ש"ח שכ"ט עבור רישום המשכנתא. יש קושי לקבל את טענתו של X בעניין זה. ראשית, ייעודם של הסכומים המשולמים אמור להיות רשום בחשבונית ולא במזכר. בחשבונית מיום 13.5.99 לא נרשמו פרטים כלשהם לגבי התשלום ששולם. שנית, אם נטל X באותו מועד סך של 2,500 ש"ח על חשבון שכר טרחתו בגין רישום המשכנתא, מדוע לא נרשם הדבר במסמך עליו החתים את שטרית ביום 19.5.99? בנוסף, קיים קושי לקבל את טענת X כי בשעה ששולם הסכום של 6,500 ש"ח ביום 13.5.99, לא ידע עדיין על איזה סכום ייפתח תיק ההוצל"פ ומה יהיה סכום האגרה, מה גם שביום 19.5.99, כשהחתים את שטרית על מסמך ההתחייבות שנזכר לעיל, ודאי ידע מהו סכום האגרה, וגם ידע שנטל 2,500 ש"ח קודם לכן ע"ח שכ"ט, ולפיכך, מצופה היה כי באותו מסמך יירשם הסכום המדוייק של שכר הטרחה לשיטתו של X, ולא כפי שנרשם כיתרה מסויימת. קיימת גם בעייתיות בקביעת שכר טרחה באופן שיורי ממה שייוותר בחשבון ההוצאות, כאשר סכום האגרה שתשולם תלוי בשיקול דעתו של עורך הדין המייצג, וככל שהאגרה תהיה נמוכה יותר, כך יגדל שכרו. לפיכך, אינני מקבל את גרסת X בעניין זה. חישובו של שטרית בעניין זה שהוצג בסעיף 11 לעיל (למעשה, אחד מחישוביו) הוא החישוב הנכון, דהיינו שכר הטרחה בגין רישום המשכנתא מסתכם בסך של 5,486 ₪ ולא 11,986 ₪, וההפרש המגיע לשטרית הוא 6,000 ₪. 30,000$ עבור דיור חלוף לדואק 13. שטרית טוען כי אין זה נכון שX העביר לעו"ד דגן, בא כוחה של משפחת דואק סך של 124,470 ש"ח (30,000$) עבור דיור חלוף למשפחת דואק. לדברי שטרית, ביום 12.11.00 נחתם בין הצדדים שטרית ודואק הסדר לפינוי הנכס מרצון (נספח "יא" לכתב ההגנה, להלן: "הסכם הפינוי") ובו נזכר רק תשלום של 12,000 ש"ח שעל דואק לקבל אם יפנו את הנכס במועד, מתוך 25,000 ש"ח שהגיעו להם. לדברי שטרית נעשתה במקרה זה קנוניה בין שני עורכי הדין X ודגן, אשר שניהם בלבד חתמו על הסכם הפינוי (לאחר מכן הוחתם עליו שטרית) והתחלקו ביניהם בסכום של 124,470 ש"ח, כאשר דגן החזיר מתוך סכום זה לX 70,000 ש"ח נשוא שתי חשבוניות שהוציא X לדואק. X מכחיש את טענותיו של שטרית. לדבריו, לפי החלטת ראש ההוצל"פ מיום 25.6.00 (נ/5) היה על שטרית לשלם לדואק סך של 30,000$ + 25,000 ש"ח עבור דיור חלוף. במבוא להסכם הפינוי נכתב כי עניינו של ההסכם הוא רק בדחיית מועד הפינוי ואין בו כדי לגרוע או לשנות מפסקי הדין ו/או החלטות שניתנו בערכאות השונות. לפיכך, החלטת ראש ההוצל"פ נ/5 אשר קבעה את סכומי הדיור החלוף נותרה בעינה. X הפנה לשיק בסך 124,470 ש"ח (נ/4) שהוצא על ידו לפקודת עו"ד דגן, לאישורו של דואק על גבי השיק כי קיבל אותו וכי הוא שווה ערך ל-30,000$, וכן לחשבונית הפקדונות שהוציא דגן עבור שיק זה (נ/3). לגבי אותן שתי חשבוניות שכ"ט בסך 70,000 ש"ח שהוציא X לדואק, טוען X כי מדובר בשתי חשבוניות מתוך שכר הטרחה הכולל בו חייב דואק, וכי הדבר נעשה על מנת להקטין את תשלום מס השבח שחל בגין העיסקה, ועל ידי כך להגדיל את הסכום שיישאר בידי שטרית, וכי הדבר נעשה בידיעתו ובהסכמתו של שטרית. 14. ההאשמה שהטיח שטרית בX לקנוניה בינו לבין עו"ד דגן, ולמעשה לגזילת כספו הינה האשמה חמורה, שיש לבססה כראוי. שטרית לא הצליח בכך. הסכם הפינוי לא גרע אכן מהחלטת ראש ההוצל"פ לפיה יש לשלם לדואק דמי דיור חלוף בסך 30,000$ ועוד 25,000 ש"ח. נושא תשלום ה-25,000 ש"ח נזכר בהסכם הפינוי, שכן נוכו מסכום זה סכומים שונים כנזכר בסעיף 8 לאותו הסכם. החובה לשלם לדואק את הסך של 30,000$ הוסיפה לחול על שטרית גם לאחר חתימת הסכם הפינוי. המסמכים שהציג X מלמדים באופן ברור כי העביר סך של 124,470 ש"ח בהמחאה לפקודת עו"ד דגן, ב"כ דואק. לא רק זאת, אלא שדואק עצמו חתום על קבלת המחאת הנ"ל, וכיצד ניתן לטעון כי דואק לא קיבל סכום זה אלא עורכי הדין התחלקו ביניהם? לא רק זאת, אלא ששטרית יכול היה להביא לעדות את דואק או מי מבני משפחתו על מנת לבסס את טענותיו כי דואק לא קיבל את הסכום, אך הוא נמנע מעשות כן. באשר לחשבוניות בסך 70,000$ שהוצאו על ידי X לדואק, ניתן הסברו של X כי הדבר נועד על מנת לחסוך מס שבח, דבר שהיטיב עם שטרית. אין בכך כדי להמעיט מחומרת הדבר, שהרי דואק לא היה לקוחו של X. עם זאת, אין באמור לעיל ללמד על החזר כספים מעו"ד דגן לX כטענת שטרית. טענה זו לא הוכחה ולו כהוא זה. 15. אשר על כן, נדחית טענת שטרית בעניין הסך של 30,000$ דמי דיור חלוף. גובה התשלומים ששולמו על ידי שטרית לX 16. שטרית טוען כי X סיכם את הכספים ששטרית שילם לו עבור הוצאות בסך של 100,000 ש"ח (למעשה, מעט יותר, אך הוחלט לעגל סכום זה), והדבר בא לידי ביטוי במסמכים שהוכנו על ידי X נספחי יז לתצהיר שטרית בהם נכתב כי סך של 100,000 ש"ח ששולם על ידי X לשטרית, מהווה החזר אגרות והוצאות שהוצאו על ידי שטרית לצורך הליכי הגבייה מדואק. כן טען שטרית כי X לא רשם קבלות וחשבוניות על סכומים שהועברו לו במזומן על ידי שטרית, ולכן אין בידו להראות ששילם לX אותו סכום של 100,000 ש"ח. X מכחיש כי קיבל סכומים במזומן ולא הוציא בגינם חשבוניות (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). לגבי נספחי יז עליהם מסתמך שטרית, טוען X כי מאחר ששטרית המחה את הכספים המגיעים לו לבתו רסיטל, הודיעו לו השניים כי סך של 100,000 ש"ח יועבר בכל זאת בהמחאה לשטרית עבור הוצאות שהוצאו על ידו בהליכי הגבייה, וכי הוא לא היה מעורב בהסכמה זו ביניהם. באותה מידה יכולים היו להסכים גם על סכום של 200,000 ש"ח שיועבר לשטרית. לדבריו, הוצאות גביה הוצאו על ידי שטרית לא רק בתקופת טיפולו של עו"ד X, אלא גם בתקופה שקדמה לה, ושטרית אישר זאת. 17. לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי שאין מקום לקבל את טענות שטרית בעניין זה. המסמכים נספחי יז שהוכנו על ידי X ונחתמו על ידי שטרית ועל ידי בתו רסיטל כללו נוסח כדלקמן: המסמך החתום על ידי שטרית - "אני ... מאשר קבלת סך של 100,000 ש"ח מתיק הכינוס שבנדון (סכום זה מהווה החזר אגרות והוצאות שהוצאו על ידי לצורך הגביה)" המסמך החתום על ידי רסיטל - "אני... מבקשת להעביר ישירות למר שמעון שטרית ...את הסכום בסך של 100,000 ש"ח מתיק הכינוס שבנדון (סכום זה מהווה החזר אגרות והוצאות שהוצאו על ידו לצורך הגביה)". נוסח זה יכול ללמד הן על כך שמדובר בהוצאות ששולמו על ידי שטרית לX, והן על כך שמדובר בהוצאות ששולמו על ידי שטרית בכלל לצורך הגביה מדואק, משך תקופת ההליכים נגד דואק. שטרית עמד בתוקף על גרסתו בחקירתו הנגדית, אך שעה שניגש הוא לחקירת X, לא שאל הוא אותו דבר וחצי דבר אודות נושא זה. העובדה כי שטרית בחר שלא להיעזר בשירותי עורך דין בתיק זה הוזכרה כבר לעיל, והדבר בא גם לידי ביטוי בהחלטה בעמ' 16 לפרוטוקול, שם צויין כי הדבר פוגם בחקירתו הנגדית. מכל מקום, אי חקירתו של X על נושא מהותי זה מהווה פגם משמעותי ולא אפשרה לתהות ולגבש מסקנות אודות גרסת X. זאת ועוד, שטרית טען כי לא קיבל קבלות עבור תשלומים ששילם במזומן, ומכאן כי X לא הוציא קבלות על תקבולים אלה, אך מעיון בקבלות/חשבוניות המס שצורפו על ידי אייכנשטין עולה כי נכללות בהן לפחות שתי קבלות בגין תקבולים במזומן משטרית (קבלה/חשבונית מס' 848 על סך 900 ש"ח מיום 12.12.00; קבלה/חשבונית מס' 639 על סך 110 ש"ח מיום 5.4.00). 18. נוכח האמור לעיל ומאחר ואין בידי שטרית להוכיח כי שילם תשלומים במזומן שלא הוצגו לגביהם קבלות על ידי X, ומאחר וX לא נחקר כאמור על טענות שטרית באשר לנספחי יז ופרשנותם, אינני מקבל את טענות שטרית בנושא זה. שכר טרחה ראוי 19. X טוען כי בשלב מסויים, ולאחר ששטרית חתם על מספר הסכמי שכר טרחה פרטניים, ביקש שטרית לקבוע שכר טרחה גלובלי בסך 15,000$ ובתוספת מע"מ בגין כל ההליכים הנוספים שיינקטו בקשר לתיק המרכזי בעניין דואק, וכי סכום זה ייגבה מתוך הסכומים שיתקבלו מדואק. X טוען כי סירב לכך, אך הסכים להצעה חליפית של שטרית לפיה יקבל X שכר טרחה בגין אותם הליכים נוספים בהם ייצג את שטרית על-פי מורכבותם, כשכספים אלה ישולמו מתוך תמורת מימוש הדירות, וכלשונו של שטרית "כשיהיה כסף בסוף תקבל יותר ולא תצטער". X הציג 6 הליכים נוספים הקשורים לעניין דואק בהם טיפל X מטעם שטרית לאחר מכן, ואת דרישותיו לשכר טרחה כדלקמן: בר"ע 2141/00 - בקשת רשות ערעור של דואק על החלטת ראש ההוצל"פ בעניין הדיור החלוף - 3,000$. בר"ע 2206/00 - בקשת רשות ערעור ועיכוב ביצוע שהגישו דואק על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט אוקון) בת"א 60560/00 - 4,000$. רע"א 5905/00 - בקשת רשות ערעור שהגישו דואק לבית המשפט העליון על החלטת כב' השופטת שטיין בבר"ע 2206/00 - 2,000$. תיק הוצל"פ באילת - טיפול בתיק שפתחו דואק לגביית הוצאות שנפסקו לטובתם באחד ההליכים, חרף הודעת קיזוז - 1,000$. בר"ע 2718/00 - בקשת רשות ערעור ועיכוב ביצוע על החלטת ראש ההוצל"פ - 2,000$. רע"א 7592/00 - בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגישו דואק על החלטת בית המשפט המחוזי בבר"ע 2718/00 - 3,000$. X טען, אפוא, כי בסך הכל מגיעים לו 15,000$ ובתוספת מע"מ עבור הטיפול בששת העניינים הנ"ל. 20. שטרית טען כי הסכם שכר הטרחה כלל את כל הטיפול בגביית החוב, וכי עובדה היא כי בתחילה לא דרש ממנו כל תשלום נוסף עבור טיפול בתיק אזרחי שפתחו דואק נגדו (ת"א 64438/99 בבית משפט השלום) ובבר"ע 1083/00, למרות שהושקעה בהם עבודה משפטית רבה. אילו היה עולה בדעתו כי יצטרך לשלם לX בנפרד על כל הליך ופעולה, בנוסף להסכם שכר הטרחה הכולל לא היה מעביר אליו את התיק. לדבריו, כאשר חתם על הסכמי שכר טרחה נוספים, עשה זאת מחוסר ברירה, שכן כאשר סירב לחתום על הסכמי שכר הטרחה, אמר לו X כי אותם הליכים לא יטופלו על ידו, וכאשר ביקש שטרית מX להפסיק לטפל בתיק, אמר לו X כי לפי הסכם שכר הטרחה יהא עליו לשלם שכ"ט בסך 15% מתוך סכום חובו של דואק (950,000$). שטרית טען כי מעולם לא ביצע X פעולה או הליך כלשהם בתיק אשר לגביהם טען כי אינם כלולים בהסכם שכר הטרחה לפני שגבה תשלום עבורם, או החתים את שטרית על התחייבות לגביהם, וכי רק לאחר שהסתיימו ההליכים מול דואק ושטרית דרש לקבל חשבוניות ופירוט הוצאות, החל X לטעון כי הליכים נוספים אינם כלולים בשכר הטרחה. 21. במבוא להסכם שכר הטרחה נקבע כי הטיפול המשפטי המועבר לעו"ד X הוא טיפול בגביית החוב של דואק בסך 950,000$ באופן של מימוש השעבודים שניתנו להבטחת החוב. בסעיף 3 להסכם שכר הטרחה נקבע כי שכר הטרחה "אינו כולל ערעור וכיו"ב". נוכח האמור לעיל, אין מקום לקבלת טענת שטרית כאילו התחייב X לטפל בכל הליך הנובע מהעניין שנמסר לטיפולו. הליכי ערעור, ובכלל זה גם בקשות רשות ערעור אינם כלולים במסגרת שכר הטרחה שנקבע. 22. X תמך את טענתו בנוגע לחילופי הדברים עם שטרית בעקבותיהם טיפל בששת ההליכים שפורטו לעיל בלא שקיבל תשלום או התחייבות בכתב משטרית לשלמם, בתצהירה של גרושתו, עו"ד אפרת X-שמלה, אשר עבדה לצידו של עו"ד X בייצוג שטרית, ואישרה את דבריו אלה. 23. לא מצאתי לנכון לקבל את טענות X בנושא זה. כפי שנראה בעליל, מקום בו סבר X כי מגיע לו שכר טרחה עבור טיפול בהליך מסויים, דאג הוא להחתים את שטרית על התחייבות בטרם החל לטפל באותו עניין. X צירף לפחות 5 הסכמי שכר טרחה או התחייבויות של שטרית לשלם שכר טרחה בגין טיפולו של עו"ד X בהליכים שונים עבור שטרית מתוכם 3 הליכים שהינם הליכים בעניין גביית החוב מדואק (בר"ע 1258/00 שהגיש שטרית לבית המשפט העליון - נספח "יב" לתצהיר X; ת"א 1707/00 שהגישו דואק לבית המשפט המחוזי - נספח "יג" לתצהיר X; ת"א 60560/00 שהגישו דואק לבית משפט השלום בתל אביב). פרט לכך טיפל X בשני הליכים מורכבים באותו עניין (ת"א 64438/99 - תביעת דואק לבית משפט השלום; בר"ע 1083/00 שהגישו דואק לבית המשפט המחוזי על החלטת ראש ההוצל"פ), כאשר לדבריו הסכים הוא לא לגבות משטרית שכר טרחה בגין הליכים אלה. מהאמור לעיל אני מסיק באופן ברור, כי הגם שלפי הסכם שכר הטרחה היה זכאי X לגבות משטרית שכר טרחה עבור הליכים אלה, החליט הוא שלא לגבות שכר טרחה בגינם. הטעמים לכך יכולים להיות התחשבות בשטרית, שכן דואק נקט בהליכים רבים מאד וגם מיצה הליכי ערעור שונים, עד כי שכר הטרחה יכול היה לנגוס ברוב הסכום שיכול היה שטרית לגבות מדואק. ייתכן גם שX מצא לנכון לנהוג בהליכים אלה כפי שנהג לגבי שני ההליכים המורכבים בהם טיפל ואשר נזכרו לעיל ובגינם לא ביקש שכר טרחה. יצויין כי אין לי ספק בכך שX השקיע עבודה רבה מאד בהליכים שהתנהלו מול דואק. מדובר בהליכים רבים שדרשו מאמץ רב. עם זאת, סביר להניח שניתן היה לצפות לאור ההיסטוריה של ההליכים בין שטרית לבין דואק, כי ההליכים ביניהם למימוש הדירות לא יצטמצמו להליכי הוצל"פ ותו לא אלא גם להליכים אחרים נוספים. מכל מקום, באשר לאותם ששה הליכים לגביהם לא היה הסכם שכר טרחה, מסקנתי היא כי X הסכים לטפל בהם תוך החלטה ומודעות לכך כי אין הוא גובה בגינם שכר טרחה, שאם לא כן, היה הוא דואג להחתים את שטרית על התחייבות בעניין הטיפול בהליכים אלה, ולא מסתפק באמירה בעל-פה זו או אחרת. מקובלת עלי גם טענתו של שטרית כי כאשר היחסים בין שטרית ואיייכנשטיין עלו על שרטון לאחר מימוש הדירות, קמה הדרישה לקבלת שכר טרחה בגין הליכים אלה. לפיכך, אני מוצא כי X לא היה זכאי לגבות משטרית את שכר הטרחה בסך 15,000$ ובתוספת מע"מ עבור הטיפול בששת ההליכים הנ"ל. 24. למעלה מן הדרוש אוסיף כי טענתו של X בעניין זה היא לשכר ראוי, ושכר ראוי יש להוכיח באופן שנקבע בפסיקה, דהיינו באמצעות חוות דעת מומחה (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 126 (1993) והדבר לא נעשה בענייננו. אופן חישוב שכר הטרחה בתיק דואק 25. בהסכם שכר הטרחה (מיום 19.5.09) התחייב דואק "לשלם שכר טרחה בשיעור של 15% (כולל מע"מ) מכל סכום שייגבה בגין החוב ומייד עם גבייתו". שטרית טוען כי שכר הטרחה צריך להיות מחושב מהסכומים שהתקבלו בידיו בפועל ובהפחתת ההוצאות שהוציא. X טוען כי את שכר הטרחה יש לחשב מהתקבולים שנתקבלו ממכירת דירות דואק, דהיינו מהסך של 1,255,259 ש"ח. 26. עיון בהסכם שכר הטרחה מגלה כי נקבע ששכר הטרחה יחושב מסכומי הגביה. משמעות הדבר היא כי אין לנכות לצורך החישוב את סכומי ההוצאות שהוצאו. אם חפץ שטרית כי שכר הטרחה יחושב לאחר ניכויים כאמור, היה עליו לדרוש כי הדבר ייכתב באותו הסכם, למשל, כי שכר הטרחה ייגבה "מכל סכום שיתקבל בידיו בפועל". לפיכך, נדחית טענת שטרית בנושא זה. סיכום 27. טענותיו של שטרית התקבלו בשני נושאים: הפרש שכ"ט בגין רישום משכנתא על הדירות - 6,000 ₪ דרישת שכ"ט ראוי עבור הליכים לגביהם לא נחתם הסכם שכ"ט - 74,587 ₪ (ר' טבלה בעמ' 30 לתצהיר X) סה"כ - 80,587 ₪ 28. בסיס חישובו של עו"ד X מקובל עלי, ולפיו נותר שטרית חייב לX 17,550 ₪. לאחר תיקון חישוב זה בהתאם לאמור לעיל, על X להשיב לשטרית סך של 63,037 ₪ נכון ליום 22.7.01 (מועד העברת הכספים מX לשטרית, לאחר שנתקבלו כספי תמורת הדירות בידי X). 29. אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 63,037 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.6.02 ועד התשלום בפועל. כמו כן, ישלם הנתבע לתובע 25% מאגרות משפט ששולמו על ידי התובע (נוכח הפער בין סכום התביעה לבין סכום הפסיקה) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתן ועד התשלום בפועל. שכר טרחה