להלן פסק דין בנושא נסיעה באור אדום: פסק דין 1. המערער הורשע, אחר שמיעת עדים וקבלת ראיות, בנהיגת רכב ברשלנות, תוך כניסה לצומת באור אדום שהורה לו לעצור את הרכב לפני הכניסה לצומת, ואי-מתן זכות קדימה לרכב שבכיוון נסיעתו דלק אור ירוק ברמזור. כתוצאה מכך נגרמה תאונת דרכים, שבה נפגע הרכב האחר ונחבל נוהג הרכב האחר. 2. המערער הורשע בעבירות בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה ולתקנות 64(ה) ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ובית המשפט קמא (כב' סגן הנשיא רות זוכוביצקי), פסל את המערער מהחזיק ברשיון נהיגה בפועל לתקופה של שלושה חודשים, פסילה על תנאי של שלושה חודשים למשך שלוש שנים וקנס בסך 500 ₪. עבירת הביטוח שיוחסה למערער בכתב האישום לא הוכחה, ובית המשפט קמא לא הרשיע את המערער בעבירה זו, כפי שקבע בהכרעת הדין. 3. ביצועו של גזר הדין עוכב, בהסכמה (ב"ש 9715/07). הערעור 4. הגם שהודעת הערעור שהגיש המערער בעצמו, לפני ייצוגו על ידי סניגור, התייחסה בעיקרה לגזר הדין, הוסכם כי ב"כ המערער יטען גם להכרעת הדין. אציין, כי בהודעת הערעור העלה המערער טענה בענין סתירות בעדויות עדי התביעה, שבית המשפט לא ציינם בהכרעת הדין. בטיעוניו בגדר הערעור, העלה ב"כ המערער טענות, כי הממצא העובדתי בדבר כניסת המערער לצומת "באור אדום", התבסס על ראיות נסיבתיות גרידא. ועוד זאת, אופן הפגיעה ועדותו של נוהג רכב אחר מעלים ממצאים ומסקנות אחרים מאלה שהסיק בית המשפט. הכרעת הדין 5. בית המשפט קמא נתן הכרעת דין מפורטת ומנומקת היטב. 6. בבית המשפט קמא העידו המתלונן, שנהג ברכב האחר, המעורב בתאונה, ונוהג רכב פרטי שלישי, שנהג בצד הרכב האחר ( להלן- עד הראיה). עד הראיה העיד, כי המערער נהג את רכבו "בנסיעה ישירה", לא עצר "ונכנס ברכב" האחר. וגם זאת: "כשלנו היה אור ירוק יצאנו... הוא [המערער] יצא ופגע בו [בנוהג הרכב המסחרי], זה אומר שהוא נסע באדום" (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא). המתלונן (נוהג הרכב המסחרי) העיד, כי הרכב שבו הוא נהג עמד בנתיב הימני מבין שני נתיבים המיועדים לפניה שמאלה. לידו עמד הרכב שבו נהג עד הראיה. בהתחלף האור האדום ברמזור לירוק, פנו שני כלי הרכב שפניהם לפניה שמאלה וחצו את הצומת, ותוך השלמת הפניה חש חבטה ברכבו, ואחרי כן התברר לו, כי רכבו נפגע מרכבו של המערער. 7. המערער העיד, כי הוא עצר את רכבו באור אדום ורק משהתחלף האור האדום ברמזור לירוק, הוא החל את נסיעתו (שם, עמ' 10 לפרוטוקול). מטעם הנאשם העידה ורדה פרי, שנסעה ברכב שבו נהג המערער. היא זכרה כי הנסיעה היתה באור ירוק, אך אין היא זוכרת מה היה האור ברמזור כשהרכב עמד, וכי אפשר שבשל האור האדום ברמזור עמד הרכב, אך לא שמה לבה לכך. בכל מקרה הרכב עמד משום שהיה רכב לפניו. 8. בעדות זו מצא בית המשפט קמא סתירה להודעת המערער במשטרה, לפיה נסע נסיעה רצופה לצומת, מבלי שעצר את הרכב. בעדותה של גבי פרי לענין נתיב נסיעתו של הרכב שבו נהג המערער מצא בית המשפט סתירה להודעת המערער במשטרה. 9. בית המשפט קבע, מהתרשמותו, כי עדויות העדה פרי והנאשם תואמו, ואין בהן כדי ללמד על האמת בהתרחשות התאונה. בכל מקרה היו אלה עדויות כבושות, כקביעת בית המשפט. 10. בית המשפט עוד קבע בהכרעת הדין, כי הוא שוכנע מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם נסע נסיעה רצופה לכיוון הצומת וחצה אותו באור אדום "אחר שכשל בנסיונו 'לגנוב' את האור הירוק ברמזור, או לחלופין כשלא שת לבו לרמזור המראה אור אדום בכיוון נסיעתו" (עמ' 25 להכרעת הדין). בענין זה הסתמך בית המשפט על הודעת המערער במשטרה ובעדות "נהג המיצובישי" (עד הראיה). עוד קבע בית המשפט, כי גרסת הנאשם, שלפיה המתלונן הוא זה שנכנס לצומת באור אדום, אינה מתקבלת על הדעת. ובסיכום הממצאים והמסקנות: "עדויותיהם של עדי התביעה אינן מותירות כל מקום לספק כי הנאשם נכנס לצומת, כשהרמזור בכיוון נסיעתו הראה אור אדום. גרסתם הגיונית ואמינה" (עמ' 25 להכרעת הדין). דיון 11. הממצאים שקבע בית המשפט קמא אינם מבוססים על ראיות נסיבתיות, כי אם על עדויות ישירות, שעל פיהן קבע בית המשפט מסקנות הגיוניות ונכונות. בית המשפט קיבל את עדויות המתלונן ועד הראיה כמהימנות ואמינות, ומצא סתירות בעדויות ההגנה, בינן לבינן, ובין עדות המערער להודעתו הקודמת במשטרה. העובדה שעד הראיה לא זכר בעדותו בבית המשפט קמא שמסר הודעה קודמת במשטרה, אינה מעלה ואינה מורידה לענין הגרסה שפירט בבית המשפט, ואינה פוגמת במהימנות עדותו. 12. בית המשפט קמא קבע, כאמור, ממצאים עובדתיים ברורים וחד משמעיים, לרבות ממצאי מהימנות. בכגון דא אין דרכו של בית משפט לערעורים להתערב. ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט מעוגנים היטב בראיות, והמסקנות הגיוניות, ואין כל מקום להתערב בהן. 13. לאור האמור דין הערעור על הכרעת הדין להידחות. 14. העונש שהשית בית המשפט קמא על המערער אינו חמור כלל ועיקר, והוא נמצא ברף הנמוך של הענישה, כמנהג רחמנים ורחמניות. אמת נכון, שהמערער הוא גמלאי בן 82, נוהג זה 50 שנה, ולחובתו 17 הרשעות קודמות, שהעבירה המשמעותית האחרונה שבהן היא אי ציות לרמזור לפני כעשר שנים. בנסיבות הענין, אינני רואה כל הצדקה להתערב בגזר הדין של בית המשפט קמא, והוא יישאר בעינו. 15. המערער יפקיד את רשיון הנהיגה שלו לא יאוחר מיום 7.10.07 ותקופת הפסילה, בכל מקרה, תיחשב מיום הפקדת הרשיון. משפט תעבורהנסיעה באור אדום