1. תקופת ההתיישנות הכללית ותחילת מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין, ובכלל זה תביעות נזיקין, היא שבע שנים. סעיף 89 לפקודת הנזיקין קובע כללים ספציפיים לחישוב "היום שנולדה עילת התובענה" בנזיקין: מעשה או מחדל: היום שבו אירע המעשה או המחדל. אם המעשה נמשך והולך – היום שבו חדל. נזק: היום שבו אירע הנזק. 2. כלל הגילוי המאוחר (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין) אם הנזק לא נתגלה ביום שאירע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נתגלה הנזק. עם זאת, קיימת הגבלה: התביעה תוגש תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק. כלל זה יוצר "שני מחסומי זמן" – שבע שנים מיום גילוי הנזק או עשר שנים מיום אירוע הנזק, המוקדם מביניהם (ת"א 5836-11-09 אשתיוי נ' רוטמן ואח'). מועד הגילוי: מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד גילוי הנזק, ואין הכרח שכל הנזק יתגבש כדי להתחיל את המרוץ (ת"א 5836-11-09 אשתיוי נ' רוטמן ואח', ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת הישוב). המבחן לגילוי הנזק הוא אובייקטיבי – מבחן האדם הסביר (ע"א 2368/08 אבנ"ר נ' מדינת ישראל, ת"א 5836-11-09 אשתיוי נ' רוטמן ואח'). "קצה חוט": מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד בו נוצר "קצה חוט" לקשר סיבתי בין הנזק למקורו, גם אם האבחנה הרפואית הסופית התקבלה מאוחר יותר (ת"א 42568-10-20 המוסד לביטוח לאומי נ' אבן קיסר בע"מ). די בחשד סביר בדבר קיומן של העובדות המהוות את עילת התביעה כדי להתחיל את מרוץ ההתיישנות (ת"צ 10418-03-18 פרופ' אלון טל ואח' נ' רותם אמפרט נגב בע"מ ואח'). נזק "של מה בכך": מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד גילוי הנזק, ובלבד שאין מדובר בנזק של "מה בכך" (ת"א 16906-10-16 פלוני נ' ישקר בע"מ ואח'). המבחן לסיווג נזק כ"מה בכך" הוא האם מדובר בנזק ממשי שאדם סביר היה תובע בגינו (ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל, ע"א 8172/12 פלוני נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'). אם הנזק המשמעותי התגלה רק בשלב מאוחר יותר, התביעה לא תתיישן (ע"א 8172/12 פלוני נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'). 3. עוולה מתמשכת ונזק נמשך במקרה של מחדל מתמשך, כגון אי-רישום זכויות במקרקעין, העוולה נחשבת למתמשכת ומקנה עילת תביעה כל עוד ההפרה נמשכת. במקרים אלו, הפיצוי יוגבל לנזקים שהתגבשו בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה (ת"א 17919-09-14 בראונר ואח' נ' לוידר קבלנים בע"מ ואח'). פסיקה נוספת קובעת כי במקרה של נזק נמשך, נולדת עילת תביעה חדשה מדי יום, ואם לא ניתן לחלק את הנזק לתקופות, תידחה טענת ההתיישנות במלואה (ע"א 3139/05 כלפון נוה ארזים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה). 4. החמרת נזק ניתן לתבוע בגין רכיב של החמרת נזק גם אם הנזק המקורי התיישן, כאשר החמרת הנזק מהווה עילת תביעה נפרדת (ע"א 831/80 זמיר נ' כימיקלים ופוספטים בע"מ, ת"א 16906-10-16 פלוני נ' ישקר בע"מ ואח'). 5. תביעות שיבוב ותביעות עיזבון/תלויים תביעות שיבוב: אין להבחין בין תביעת שיבוב לתביעה רגילה לעניין מרוץ ההתיישנות, והוא מתחיל במועד בו נוצר "קצה חוט" לקשר סיבתי בין הנזק למקורו (ת"א 42568-10-20 המוסד לביטוח לאומי נ' אבן קיסר בע"מ). תביעות עיזבון ותלויים: אין להבחין בין תביעת עיזבון לתביעת תלויים לעניין מרוץ ההתיישנות. ידיעת המנוח (או חובתו לדעת) מיוחסת גם לתלויים, שכן תביעתם אינה מנותקת מעילת התביעה המקורית (ע"א 2919/07 מדינת ישראל נ' עדנה גיא-ליפל, ת"א 42568-10-20 המוסד לביטוח לאומי נ' אבן קיסר בע"מ). 6. השעיית מרוץ ההתיישנות ודחייתו מרוץ ההתיישנות עשוי להיעצר או להידחות בהתקיים נסיבות מסוימות: התנהגות פסולה של הנתבע: סעיף 7 לחוק ההתיישנות קובע כי המרוץ יושעה כל עוד נמנע התובע מהגשת תביעה בשל הטעיה ביודעין, הפעלת כוח, איום או ניצול מצוקה מצד הנתבע. התיישנות שלא מדעת: סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כי אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התביעה מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע, תתחיל התקופה ביום שבו נודעו לו העובדות. יש להבחין בין הסדר ההתיישנות הכללי שבסעיף 8 לחוק ההתיישנות לבין ההסדר הספציפי בנזיקין שבסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (ע"א 7707/01 צורף נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית). קטינות: לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, הזמן שבו טרם מלאו לתובע 18 שנה אינו בא במניין תקופת ההתיישנות. ליקוי נפשי או שכלי: לפי סעיף 11 לחוק ההתיישנות, התקופה שבה התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי כאמור (ולא היה לו אפוטרופוס) אינה נספרת. תביעות בגין תקיפה מינית או התעללות: סעיף 18א לחוק ההתיישנות קובע הסדרים מיוחדים המאריכים את התקופה לנפגעי עבירות מין והתעללות (למשל, אי-מנייה של הזמן עד גיל 28 במקרים מסוימים). הודאה בקיום זכות: סעיף 9 לחוק ההתיישנות קובע כי אם הנתבע הודה בכתב או בפני בית משפט בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מחדש מיום ההודאה. 7. הוראות מיוחדות טענת התיישנות: לפי סעיף 3 לחוק ההתיישנות, על הנתבע להעלות את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה, אחרת בית המשפט לא ייזקק לה (ע"א 8172/12 פלוני נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח'). הסכמה חוזית: לפי סעיף 19 לחוק ההתיישנות, בעלי דין רשאים להסכים בכתב על תקופת התיישנות ארוכה מהקבועה בחוק, או קצרה יותר (בתביעה שאינה מקרקעין), ובלבד שלא תפחת משישה חודשים. מלחמת "חרבות ברזל": סעיף 15א לחוק ההתיישנות קובע הוראות מיוחדות לעיכוב מרוץ ההתיישנות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" (7 באוקטובר 2023 עד 6 באפריל 2024). ומה לגבי מקרקעין בנוגע להתיישנות במקרקעין, קיימים כללים ייחודיים המוסדרים בעיקר בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 ובחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, וכן בפסיקה: 1. תקופות ההתיישנות במקרקעין תקופה כללית: לפי סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, תקופת ההתיישנות בתביעה במקרקעין היא 15 שנה. אם המקרקעין נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קניין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין), תקופת ההתיישנות היא 25 שנה. מקרקעין מוסדרים: סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע כי חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים. עם זאת, הוראה זו אינה מונעת טענה מכוח התיישנות שאדם היה זכאי לטעון לפני תחילת חוק המקרקעין. * למרות האמור בסעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, בפסיקה נקבע כי תביעה לזכות בעלות במקרקעין מוסדרים יכולה להתיישן בחלוף 25 שנים, בהתאם לסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות (ת"א 24549-11-17 מחמוד ספייה נ' עז' המנוח ארשיד ח'יר, בית המשפט המחוזי בחיפה). * במקרקעין מוסדרים, טענת התיישנות לא תעמוד לנתבעים אם לא הוכחו התנאים ל"חזקה נוגדת" כפי שפורטו בפסיקה (ת"א 62460-05-21 סוטרה בע"מ ואח' נ' קסטלו ואח', בית משפט השלום בתל אביב-יפו, תוך הפניה לע"א 4077/21 עסיס רימונים בע"מ נ' פאי סיאם בע"מ ו-רע"א 8694/20 דוויק נ' זרביב). 2. סיווג תביעה כ"תביעה במקרקעין" סיווג תביעה כ"תביעה במקרקעין" לצורך חוק ההתיישנות תלוי במהות הסעד הנדרש ובתוכן התביעה: מבחן מהות הסעד: אם הסעד המבוקש נועד להוביל לשינוי במצב הזכויות הקנייניות בקרקע (כגון אכיפת רישום בעלות או שינוי בחזקה), מדובר בתביעה במקרקעין. לעומת זאת, תביעה לאכיפת זכות אובליגטורית אישית הקשורה למקרקעין או לקבלת סעד כספי גרידא (כגון השבת הלוואה או פיצויים בגין הפרת חוזה מכר) תיחשב כתביעה "בשאינו מקרקעין" (ת"א 63262-01-23 שמש נ' שמש, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד; ת"א 37760-12-22 סלע ואח' נ' ברזילי ילין ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה). מבחן הזכות: תביעה למימוש זכות חפצית (קניינית) בקרקע תיחשב כתביעה במקרקעין, בעוד תביעה למימוש זכות אובליגטורית בלבד "על המקרקעין" או "בקשר למקרקעין" תיחשב כתביעה בשאינו מקרקעין (ת"א 63262-01-23 שמש נ' שמש, תוך הפניה לע"א 3260/11 רחל ברכה נ' אפריקה ישראל).נזיקיןהתיישנות