בית הדין הנכבד מתבקש בזאת: להורות על תיקון פרוטוקול הדיון מיום 26.3.1995, באופן שיכלול את בקשת המבקש לפסילת הרכב בית הדין, אשר נטענה בעל פה במהלך הדיון ולא נרשמה בפרוטוקול. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש: מר אלי אברהם, ת.ז. _________, מרחוב _________, באר שבע (להלן: "המבקש"). 2. המשיב 1: המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד"). 3. המשיב 2: שירות התעסוקה (להלן: "ש"ת"). ## ב. מסכת העובדות ## 4. המבקש הגיש שתי תובענות לבית הדין האזורי לעבודה: תב"ע נה/15-04 ותב"ע נה/68-04, כנגד המוסד וש"ת, וכן כנגד עובדים של המוסד וש"ת. 5. ביום 26.3.1995 התקיים דיון בשתי התובענות המאוחדות בפני מותב בית הדין האזורי. המבקש לא היה מיוצג, ואילו המוסד וש"ת היו מיוצגים על ידי באי כוחם. 6. מיד עם תחילת הדיון, טען המבקש טענה מקדמית חמורה, לפיה באי כוח המשיבים נכנסו לאולם וניהלו דיון בנוכחות המותב, בעוד המבקש ממתין בחוץ, וכי כאשר ניסה לברר את זמן הדיון, התבקש לצאת. 7. המבקש הוסיף וטען כי אינו מבין מדוע התיק שהיה קבוע בפני כבוד השופטת _________ הועבר לשופט הנוכחי, וכי לא ראה כל החלטה לפיה השופטת _________ פסלה את עצמה. 8. המבקש דרש הסבר מבית הדין וציין כי לאחר קבלת ההחלטה בעניין זה, יבחן את עמדתו לגבי המשך ההליכים. 9. על פי פרוטוקול הדיון, טענות אלו של המבקש, אשר כללו למעשה בקשה לפסילת הרכב בית הדין בשל מראית עין של דיון שלא בנוכחותו, לא זכו להתייחסות או לרישום. 10. יומיים לאחר הדיון, ביום 28.3.1995, הגיש המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול (תב"ע נה/767-12), בה ביקש להוסיף לפרוטוקול את בקשת פסילת ההרכב, תוך ציון כי בקשה זו לא נרשמה בפרוטוקול למרות שנאמרה. 11. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לתיקון פרוטוקול ביום 21.5.1995, בנימוק של אי צירוף תצהיר לבקשה. 12. בית הדין הארצי לעבודה, בערעור שהוגש על ידי המבקש, קבע כי הגם שלא נדון דבר בעניינו של המבקש שלא בפניו, יש חשיבות רבה להקפדה על מראית פני הצדק. 13. בית הדין הארצי קבע כי טענתו של המבקש, כפי שצוטטה בפסקה 4 לפסק הדין, לא הייתה צריכה להישאר ללא תגובה והתייחסות של בית הדין. 14. לאור זאת, ביטל בית הדין הארצי את ההליכים בשתי התובענות והורה על שמיעת הדיון מחדש בפני מותב אחר של בית הדין האזורי, וזאת משום מראית פני הצדק. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## חשיבות רישום פרוטוקול מדויק ## 15. פרוטוקול הדיון מהווה את התיעוד הרשמי והמחייב של ההליכים המשפטיים, ועל כן חשיבותו רבה ביותר להבטחת שקיפות, אמינות ויכולת ביקורת שיפוטית על ההתנהלות בבית הדין. 16. רישום מדויק של כל הטענות, הבקשות וההחלטות, לרבות אלו הנאמרות בעל פה, הוא תנאי הכרחי לקיום הליך הוגן ולשמירה על זכויות הצדדים, ובמיוחד כאשר מדובר בבעל דין שאינו מיוצג. 17. אי רישום טענה מהותית, כגון בקשה לפסילת הרכב, פוגע באופן ממשי ביכולתו של בעל הדין להוכיח את טענותיו בהמשך ההליך, ועלול להוביל לעיוות דין ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות. 18. הפסיקה עמדה לא אחת על חשיבותו של פרוטוקול מדויק ושלם, וקבעה כי הוא משמש כראיה יחידה ובלעדית למהלך הדיון, וכי כל סטייה ממנו עלולה לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. 19. תיקון פרוטוקול במקרים בהם הוכח כי נפלה בו טעות או השמטה, אינו רק זכותו של בעל הדין אלא גם חובתו של בית הדין, על מנת להבטיח את שלמותו ואמינותו של התיעוד השיפוטי. ## זכות הטיעון ופסילת הרכב ## 20. זכות הטיעון היא זכות יסוד במשפט הישראלי, המבטיחה לכל בעל דין את האפשרות להציג את עמדתו במלואה בפני בית המשפט, לרבות טענות מקדמיות ובקשות הנוגעות להרכב השופטים. 21. בקשה לפסילת הרכב, גם אם נטענת בעל פה, היא טענה מהותית ביותר הנוגעת לליבת ההליך השיפוטי, ועל כן חובה על בית הדין להתייחס אליה ולרשום אותה במלואה בפרוטוקול. 22. אי רישום בקשה לפסילת הרכב מונע מבעל הדין את האפשרות להעלותה בערכאת הערעור, ובכך פוגע בזכותו להליך הוגן ולביקורת שיפוטית על החלטות בית הדין. 23. הפסיקה קבעה כי גם אם בקשה לפסילת הרכב נדחית, עצם העלאתה ורישומה בפרוטוקול הם תנאי הכרחי לשמירה על מראית פני הצדק ועל אמון הציבור במערכת המשפט. 24. במקרה דנן, המבקש, שהיה בלתי מיוצג, העלה טענה חמורה בדבר התנהלות דיון שלא בנוכחותו, טענה שיש בה כדי להקים עילה לבקשת פסילה, ואי רישומה מהווה פגיעה קשה בזכויותיו. ## מראית פני הצדק ## 25. עקרון מראית פני הצדק הוא עקרון יסוד במשפט, המחייב לא רק קיום צדק בפועל אלא גם שהצדק ייראה וייעשה, וכי הציבור ייתן אמון במערכת המשפט ובהליכיה. 26. כאשר בעל דין טוען כי התקיים דיון שלא בנוכחותו, וכי בקשתו לפסילת הרכב לא נרשמה, נוצר חשש ממשי לפגיעה במראית פני הצדק, גם אם בפועל לא נדון דבר שלא בפניו. 27. בית הדין הארצי לעבודה עצמו קבע כי במקרה דנן, הגם שלא נדון דבר בעניינו של המערער שלא בפניו, יש חשיבות רבה להקפדה על מראית פני הצדק, ועל כן ביטל את ההליכים. 28. ביטול ההליכים על ידי בית הדין הארצי בשל מראית פני הצדק, מחזק את הטענה כי אי רישום בקשת הפסילה בפרוטוקול פגע באופן מהותי בעקרון זה, ומצדיק את תיקון הפרוטוקול. 29. תיקון הפרוטוקול באופן שישקף את בקשת הפסילה שהועלתה, יתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט וביכולתה לתקן טעויות ולהבטיח הליך הוגן ושקוף. ## חובת בית הדין לרישום פרוטוקול מלא ## 30. על פי תקנות סדר הדין, מוטלת על בית הדין חובה לרשום פרוטוקול מלא ומדויק של כל מהלך הדיון, לרבות טענות הצדדים, בקשותיהם, והחלטות בית הדין. 31. חובה זו אינה מצטמצמת רק לרישום דברים הנאמרים בכתב, אלא חלה גם על טענות ובקשות המועלות בעל פה במהלך הדיון, ובמיוחד כאשר מדובר בטענות מהותיות. 32. אי רישום טענה מהותית, כגון בקשה לפסילת הרכב, מהווה הפרה של חובת בית הדין לנהל פרוטוקול מלא, ועלול להוביל לפגיעה בזכויות הצדדים ובעקרונות הצדק הטבעי. 33. הפסיקה קבעה כי על בית הדין לוודא כי הפרוטוקול משקף נאמנה את מהלך הדיון, וכי כל טענה רלוונטית נרשמת בו, על מנת למנוע מחלוקות עתידיות ופגיעה באמינות ההליך. 34. במקרה דנן, העובדה כי בית הדין הארצי ביטל את ההליכים בשל מראית פני הצדק, מחזקת את הטענה כי אי רישום בקשת הפסילה בפרוטוקול הייתה טעות מהותית שיש לתקנה. ## מעמד בעל דין בלתי מיוצג ## 35. לבעל דין בלתי מיוצג מעמד מיוחד במערכת המשפט, ועל בית הדין מוטלת חובה מוגברת לסייע לו ולדאוג לכך שזכויותיו לא ייפגעו בשל חוסר בקיאותו בהליכים המשפטיים. 36. כאשר בעל דין בלתי מיוצג מעלה טענה מהותית, כגון בקשה לפסילת הרכב, על בית הדין לוודא כי טענה זו נרשמת במלואה בפרוטוקול, גם אם אינה מנוסחת באופן משפטי מדויק. 37. אי רישום טענה כזו, במיוחד כאשר היא נוגעת להתנהלות הדיון ולמראית פני הצדק, פוגע באופן חמור בזכויותיו של בעל הדין הבלתי מיוצג וביכולתו לממש את זכות הגישה לערכאות. 38. הפסיקה הכירה בחשיבות ההגנה על זכויותיהם של בעלי דין בלתי מיוצגים, וקבעה כי על בית הדין לנקוט בגישה אקטיבית על מנת להבטיח כי קולם יישמע וטענותיהם יירשמו. 39. במקרה דנן, המבקש, שהיה בלתי מיוצג, העלה טענה חמורה בדבר התנהלות הדיון, ואי רישומה בפרוטוקול מהווה פגיעה קשה בזכויותיו ובמעמדו המיוחד. ## טעות או השמטה בפרוטוקול ## 40. כאשר מתגלה כי נפלה טעות או השמטה בפרוטוקול הדיון, יש לבית הדין סמכות וחובה לתקן את הפרוטוקול, על מנת שישקף נאמנה את מהלך הדברים כפי שהתרחשו בפועל. 41. טעות או השמטה בפרוטוקול אינן רק עניין טכני, אלא עלולות להיות בעלות השלכות מהותיות על זכויות הצדדים ועל תוצאות ההליך המשפטי. 42. הפסיקה קבעה כי בקשה לתיקון פרוטוקול תיענה כאשר הוכח כי הפרוטוקול אינו משקף נאמנה את מהלך הדיון, וכי התיקון נחוץ לשם עשיית צדק. 43. במקרה דנן, העובדה כי המבקש העלה את טענת הפסילה בעל פה, וכי טענה זו לא נרשמה בפרוטוקול, מהווה השמטה מהותית שיש לתקנה. 44. תיקון הפרוטוקול במקרה זה אינו משנה את מהות ההחלטות שהתקבלו, אלא רק משלים את התיעוד של מהלך הדיון, ובכך מבטיח את אמינותו ושלמותו. ## סמכות בית הדין לתיקון פרוטוקול ## 45. לבית הדין סמכות טבועה לתקן טעויות שנפלו בפרוטוקול, וזאת מכוח סמכותו הכללית לנהל את ההליכים המשפטיים באופן תקין והוגן. 46. סמכות זו נובעת גם מהצורך להבטיח כי הפרוטוקול, המשמש כראיה יחידה למהלך הדיון, יהיה מדויק ושלם וישקף את המציאות כהווייתה. 47. הפסיקה הכירה בסמכותו של בית הדין לתקן פרוטוקול, וקבעה כי סמכות זו תופעל במקרים בהם הוכח כי נפלה טעות או השמטה מהותית. 48. במקרה דנן, לאור קביעת בית הדין הארצי בדבר מראית פני הצדק וביטול ההליכים, ברור כי אי רישום בקשת הפסילה בפרוטוקול מהווה טעות מהותית המצדיקה תיקון. 49. תיקון הפרוטוקול על ידי בית הדין האזורי, בהתאם להנחיות בית הדין הארצי, יבטיח את שלמות התיעוד ויאפשר את המשך ההליכים באופן תקין והוגן. ## השלכות אי רישום בקשת פסילה ## 50. אי רישום בקשת פסילה בפרוטוקול עלול למנוע מבעל הדין את האפשרות להעלות טענותיו בעניין זה בערכאת הערעור, ובכך לפגוע בזכותו להליך הוגן. 51. כאשר בקשת פסילה אינה נרשמת, נוצר מצב בו אין תיעוד רשמי לטענה מהותית שהועלתה, דבר המקשה על בחינתה ועל קבלת החלטה שיפוטית מושכלת. 52. הפסיקה קבעה כי אי רישום טענות מהותיות בפרוטוקול עלול להוביל לביטול הליכים, כפי שאכן קרה במקרה דנן על ידי בית הדין הארצי. 53. ביטול ההליכים על ידי בית הדין הארצי מדגיש את חומרת ההשלכות של אי רישום בקשת הפסילה, ומחזק את הצורך בתיקון הפרוטוקול. 54. תיקון הפרוטוקול יאפשר למבקש להציג את טענותיו במלואן בהמשך ההליכים, ויבטיח כי התיעוד השיפוטי יהיה שלם ומדויק. ## עקרון היעילות הדיונית ## 55. עקרון היעילות הדיונית מחייב את בית הדין לנהל את ההליכים באופן מהיר ויעיל, אך זאת מבלי לפגוע בזכויות הצדדים ובעקרונות הצדק. 56. תיקון פרוטוקול במקרים בהם נפלה בו טעות או השמטה, תורם ליעילות הדיונית בכך שהוא מונע מחלוקות עתידיות וערעורים מיותרים על סוגיות פרוצדורליות. 57. אי תיקון הפרוטוקול עלול להוביל להמשך התדיינויות מיותרות ולבזבוז זמן שיפוטי, כפי שאכן קרה במקרה דנן עם הגשת הערעור לבית הדין הארצי. 58. הפסיקה הכירה בחשיבות האיזון בין יעילות דיונית לבין שמירה על זכויות הצדדים, וקבעה כי יעילות אינה יכולה לבוא על חשבון צדק והגינות. 59. תיקון הפרוטוקול במקרה זה יאפשר את המשך הדיון בתובענות לגופן, ללא צורך בהתדיינויות נוספות בענייני פרוטוקול, ובכך יתרום ליעילות הדיונית הכוללת. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על תיקון פרוטוקול הדיון מיום 26.3.1995, באופן שיכלול את בקשת המבקש לפסילת הרכב בית הדין, אשר נטענה בעל פה במהלך הדיון ולא נרשמה בפרוטוקול. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.פרוטוקול דיוןמסמכיםתיקון פרוטוקול דיוןפרוטוקולבית הדין לעבודה