מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו - מעצר עד תום ההליכים: 1. בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים, כפי מצוות סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, להלן: "חוק המעצרים". על פי המיוחס לנאשם בכתב האישום, עבר עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה בניגוד לסעיף 329 (א)(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, והסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע, עבירה בניגוד לסעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש). סיפור המעשה על פי כתב האישום מלמד כי ביום 20/4/13 בשעות הצהריים, שעה 12:00 לערך, שעה שניידת סיור של משטרת ישראל היתה בכפר טובא, הורה השוטר טיסון אדורם, שעה שהיה בניידת בליווי מתנדב, לרכב בו נהגה אשת הנאשם ג'יהאן, לעצור בצד הדרך, מאחר ונהגה כאשר במושב האחורי שני ילדים קטנים, בן ובת, כאשר אחד מהם אף עמד ברכב (הבן). השוטר כרז לג'יהאן תוך שהוא מבצע פרסה ונוסע אחריה לעצור בצד, לאחר שעצרה עצר השוטר אדורם את הניידת מאחורי רכבה של אשת הנאשם, רכב מסוג מגאן, וביקש לאמת את פרטיה כדי לרשום דו"ח. ג'יהאן לא נשאה מסמכים מזהים, מסרה את מספר תעודת הזהות שלה לאימות, ג'יהאן התקשרה לבן זוגה, הנאשם, וסיפרה לו על אודות הדו"ח. הנאשם הגיע למקום נוהג בטנדר שברולט, עצר במקביל לניידת, חסם את התנועה בכביש, הנאשם ירד מהטנדר, ניגש לניידת, כאשר השוטר נועל את הדלתות, בראותו את הנאשם פונה לעברו, הנאשם הכה על החלון פעם אחר פעם, תוך שהוא צועק ומקלל ומאיים על השוטר "אני ארצח אותך, אני אשרוף אתכם בתוך האוטו, אני אהרוג אותך בן זונה". ג'יהאן ואדם נוסף ניסו להרגיע את הנאשם ולגרום לו לעזוב את המקום, אך הנאשם נכנס לטנדר, נסע קדימה ולאחור הסתובב על הכביש ועמד עם השברולט חזית מול חזית מול הניידת. ג'יהאן עמדה בין הניידת לשברולט בניסיון למנוע מהנאשם להמשיך בנסיעה ולפגוע בניידת, הנאשם החנה רכבו תוך חזרה לכביש ועמד במקביל לניידת, כאשר חזית הטנדר לכיוון הכפר. בשלב זה החל השוטר לנסוע קדימה, כאשר לפתע הגיח הנאשם מאחורי הניידת, סטה ימינה במטרה לפגוע בניידת, והשוטר אדורם בלם בלימת חרום. הנאשם נסע לאחור במהירות בכוונה לפגוע בניידת ואז שוב נסע קדימה ואחורה מספר פעמים, כאשר הוא מסכן את חיי השוטר והמתנדב, עד שלשוטר, על פי כתב האישום, לא נותרה ברירה, והוא ירה מספר יריות מאקדחו האישי, לעבר החלק התחתון של הטנדר. לאחר הירי ברח הנאשם לכפר, כשהוא נוהג בטנדר בפראות. על המעשים האלה הוגש כנגד הנאשם כתב האישום המייחס לו את העבירות המנויות לעיל. 2. בבקשה למעצר מציינת המאשימה כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, מציינת את הודעת השוטר והמתנדב אשר ישב בצידו, סרט אשר הסריט הנאשם באמצעות האייפון בו תיעוד חלק מהאירוע (הוקרן במהלך הדיון), דו"ח מעבדה ניידת, חוות דעת של מומחה מעבדת צילומים, גרסאות שקריות של המשיב ביחס לאירועים, שינוי הגרסאות והעדים התומכים, עדותה הסותרת של ג'יהאן, אשת הנאשם, ועדויות נוספות כפי שיפורט להלן. ב"כ המאשימה מציינת כי מדובר בעבירת אלימות חמורה, תוך שימוש ברכב כנשק פוגעני, מתקיימת חזקת המסוכנות כמאמר סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחסד"פ, מתקיימות עילות מעצר כעולה מסעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, מדובר בנאשם לו 14 הרשעות תעבורה והרשעה בגין תקיפת בת זוגו. ב"כ המאשימה מציינת בסעיף 6 לבקשה ירי נוסף שבוצע מזווית ירי שונה על ידי אחרים בניסיון להטעות ולשבש הליכים, לחבל בראיות ואף להפליל את השוטר (התקיימה חקירת מח"ש). לטעמי ב"כ המאשימה אין מקום לחלופת מעצר, לא ניתן לאיין את מסוכנות המשיב, קיים חשש לשיבוש הליכים ויש לעצור את המשיב - הנאשם, עד תום ההליכים נגדו. 3. הסנגור מסכים כי אכן קיימות ראיות לכאורה, אך טוען כנגד עוצמת הראיות. לטעמיו, הראיה המרכזית כנגד המשיב היא עדות השוטר, אשר נהג בניידת בעת האירוע, במידה מסוימת גם עדות המתנדב, מולם עומדת גרסת המשיב אשר נתמכת ע"י עדי ראייה ישירים. לטענתו השוטר שלף את האקדח מיד לאחר שהמשיב הכה בחלון הניידת, הפנה לעדויות כמפורט (עמ' 4 לפרוטוקול), לעדויות מחזקות של האישה ג'יהאן ושל מוחי אלדין. מצביע על סתירות בין העדות של השוטר ושל המתנדב, עיתוי הירי, אורח ההתנגשות והבלימה, מספר הפעמים בהן התנגשה הניידת בטנדר, לטענתו חוות הדעת של המז"פ סותרת את גרסת השוטר, הסרטון דווקא תומך במשיב, יש להתייחס לגרסת המשיב. לא נגרם נזק גופני לשוטר או למתנדב. המשיב לגרסתו דווקא הוא היה נתון לאלימות. מדובר בעבר תעבורתי דל והרשעה אחת משנת 1997. אין חשש לשיבוש הליכי משפט והתחמקות מהליכי משפט. הנאשם הסגיר את עצמו והציע כחלופות מעצר, מעצר בית מלא בביתו של הנאשם, בפיקוח הוריו, ונכונותם לחתום על כל תנאי. כמצוין לעיל, ב"כ המאשימה אינה רואה מקום לחלופת מעצר. חוזרת על בקשתה למעצר עד תום ההליכים כנגד המשיב, מצביעה על סרט הוידאו כסותר את גרסת המשיב ומכאן את טענות הסנגור לעניין זה. מדובר בגרסה שקרית סותרת של המשיב ואשתו, של בני משפחתו האחרים, הסרטון מצביע כמדד אובייקטיבי על הגרסה השקרית. דו"ח המעבדה הניידת מצביע על כך שלפחות אחד מכלי הרכב היה בנסיעה. השוטר ירה מתוך הניידת 6 יריות, בשברולט יש 11 פגיעות, יתכן והיו עוד יריות במעבר, אבל ברור שהיריות כפי שעולה מדו"ח המעבדה, שנמצאו ככאלה שנורו מזווית שונה, הם ירי נוסף שבוצע לאחר בריחת המשיב מהמקום ובוצע על ידי אחר בכוונה לחבל בראיות, מדובר בירי מזווית אופקית שלא במצב עמידה, שלא יתכן כי בוצעה ע"י השוטר אשר ישב בניידת, אשר מיקומה נמוך מטנדר השברולט (אין חולק כי השוטר ירה מתוך הניידת בישיבה). 4. ראיות לכאורה - הלכה היא כי בשלב זה של בקשה למעצר עד תום ההליכים, מדברים אנו בראיות לכאורה לאמור הראיות ככאלה אשר בסופו של יום קיים בהם פוטנציאל להרשעה לאחר ליבון ראייתי כהלכתו. בשלב זה נבחנות הראיות על פניהן (בש"פ 8087/95 זדה נ' מדינת ישראל פד"י נ(2) עמ' 113, ראה שם מעמוד 147). בשלב זה, בוחנים את ראיות המשיב באותה אמת מידה (ראה ב"ש 322/80 מדינת ישראל נ' אוחנה פד"י לה(1), עמ' 359, ראה כעיקר עמ' 362 וההלכות העוקבות). בתי המשפט לדרגותיהם חזרו פעם אחר פעם על ההלכה לפיה די בשלב זה של קיום ראיות לכאורה בראיות שאינן פריכות, די בראיות שכאמור בסופו של יום יכולות להביא להרשעת הנאשם. עוד נציין כאן כי בשלב זה בדרך כלל אין בוחנים מהימנות (בש"פ 6466/06 עקול נ' מדינת ישראל לא פורסם). שכן אין אנו עדיין בשלב של ליבון ראייתי, אך יש משמעות לבחינת הגרסאות השונות על רקע כלל הראיות והשכל הישר, גם בקביעת הראיות לכאורה. כאן כאמור, הסנגור לא חלק על עצם קיום הראיות לכאורה, אלא שלטעמיו, כפי המפורט בטיעון לפניי, וכפי המצוין לעיל, מדובר בראיות בדרגה שאינה מחייבת מעצר עד תום ההליכים דווקא ויש מקום לשחרור המשיב בחלופות וכפי שהציע. 5. כאמור, במסגרת הדיון לפני הסכים ב"כ הנאשם כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס אשמו של הנאשם, עם זאת חלק על עוצמת הראיות. א. מכאן נצא ונבחן את הראיות לכאורה - הודעת הנאשם מיום 20.4.13: לדבריו לאחר שאשתו התקשרה אליו הוא ירד לכיוונה וכמעט בכניסה לכפר בערך קילומטר מהכניסה, הוא עצר את רכבו אחרי הניידת כאשר הרנו חונה לפני הניידת, אז ירד מהרכב ודפק על החלון של השוטר מס' פעמים . (שורות 13-14). הנאשם נשאל כמה פעמים דפק על החלון והשיב 3-4 פעמים (27-28). הנאשם השיב כי לא ניסה לפתוח את הדלת של הניידת אלא רק את החלון (שורות 30-31). בשורה 36 שם נשאל הנאשם האם עמד במקביל לניידת והשיב שהחנה את רכבו מהצד הקדמי של הרנו (של אשתו) וכי לא עמד במקביל לניידת. (ראה גם שורה 66). לדברי הנאשם הוא רצה לקחת את הילדה לכיוון ההורים של האישה והלך לטנדר ונסע לכיוון היציאה של הכפר לצפון, כי הם גרים בכניסה לכפר. (שורות 42-44). תוך כדי נסיעה הוא שמע יריות והזכוכית נפלה על הכיסא האחורי (שורות 43-44). הנאשם נשאל בשורות 59-60 האם היה בשלב כלשהו עם החזית שלו לכיוון החזית של הניידת ורצה לנגח אותה והשיב כי לא היה בכלל בכיוון הזה, הכיוון של הטנדר היה כלפי היציאה של הכפר. הוא היה עם החזית לכיוון היציאה של הכפר. (שורות 61-63). הודעת הנאשם מיום 23.4.13: לא השיב- שמר על זכות השתיקה לאורך החקירה. הודעת הנאשם מיום 25.4.13: בחקירה הוצג בפני הנאשם הסרטון שצולם על ידי השוטר בשורות 93-94 אישר שבסרטון מופיעים הוא ואשתו. בשורות 97-97 נשאל לאיזה כיוון נסעה הניידת על פי הסרטון והשיב לכיוון היציאה מהכפר. הנאשם נשאל אם על פי הסרטון נסע בכיוון הנגדי והניידת יצאה מהכפר איך הוא מסביר את הנסיעה אחרי הניידת לכיוון היציאה מהכפר והשיב כי נסע לכיוון ההורים של אשתו שמתגוררים ביציאה מן הכפר. (בהודעה מיום 20.4.13 אמר הנאשם בשורות 42-44 כי נסע לכיוון צפונה, היציאה של הכפר כי הם גרים בכניסה לכפר). הנאשם מסר כי לאחר השוטר שלף אקדח הוא הלך לכיון הטנדר שלו והבת שלו היתה ברכב מאחור (שורות 17-18). הודעת גיהאן מיום 20.4.13 שעה 19:43: לדבריה היא נסעה לכיוון בית הוריה בכניסה של הכפר. לדבריה הנאשם הגיע מכיוון הכפר מכיוון מעלה (הנאשם אמר שהוא ירד לכיוונה - ראה לעיל) הוא הגיע לבד ברכב ואז הוא נעמד ליד הניידת חלון ליד חלון (זאת בניגוד לטענותיו של הנאשם שעמד מאחורי הניידת ואחר כך טען כי עמד מהצד הקדמי של הרנו). (ראה שורות 35-36). היא נסעה ברכב עם שני ילדיה. לדבריה הנאשם דפק פעמיים על החלון. השוטר זה שנהג, לא פתח את החלון והנאשם דפק פעם נוספת. (שורות 38-41). לדבריה הרכב של השוטר נכנס ברכב של בעלה והיא נכנסה ברכב של השוטר. (שורות 53-55). היא תיארה כי הנאשם לקח איתו את הילדה לרכב. (שורות 47-48). גיהאן השיבה כי בעלה לא דפק בחוזקה על חלון הניידת לדבריה הוא דפק כמה פעמיים בכדי שהשוטר יענה לו . גיהאן נשאלה מדוע בעלה נעמד עם החזית שלו לחזית של הניידת והשיבה כי הוא לא נסע ונסע רק ישר הלך לדרכו. (שורות 57-61). גיהאן נשאלה האם עמדה בין הניידת לבין הרכב של הנאשם כדי לחסום את הפגיעה של בעלה עם רכבו בניידת והשיבה עמדה ליד החלון של השוטר מנעה אף אחד. (שורות 68-70 וגם שורות 83-84). גיהאן נשאלה מדוע בעלה נסע אחרי הניידת והשיבה "לא אחרי" ושהיא היתה אחרונה. לדבריה היא נתנה לבעלה את הילדה. (שורות 76-77). לדבריה בעלה נסע ראשון ולא עקף אותה ואת הניידת. (שורות 89-90). גיהאן נשאלה האם בעלה נגח את הניידת בכוונה תחילה והשיבה לא נכון, לדבריה השוטרים ירו באוטו של בעלה ואז הוא בלם והאוטו של השוטר נכנס בבעלה. (שורות 97-102). הודעת גיהאן מיום 28.4.13 שעה 15:14: לדבריה הנאשם נסע בדרכו לכיוון היציאה מן הכפר בכיוון הנסיעה שהיו בו. (שורות 44-45). בשורות 46-48 נשאלה איך עפ"י הסרטון רואים שהנאשם היה בכיוון הנגדי והשיבה כי יכול להיות שהוא הסתובב. לדבריה הנאשם לא נסע אחריה הוא נסע ראשון והמשיך בנסיעה שלו. היא נשאלה באיזה שלב הנאשם עקף את הניידת והשיבה בשלב הראשון. הודעתו של עיסאם ביום 21.4.13: לדבריו נכנס לכיוון הכפר טובא מתחנת הדלק וראה את הנאשם המוכר בשם חמודי כשהוא חוסם את המסלול של הכניסה לכפר והוא דפק על החלון של השוטר וביקש לדבר איתו. (שורות 6-14) לדבריו אותו חמודי נתן חבטות לא ממש חזקות לחלון של השוטר וביקש לדבר איתו (שורות 19-20). עיסאם נשאל לאיזה כיוון נסע הנאשם עם השברולט והוא השיב שהוא נסע לכיוון "מחוץ לכפר". (שורות 44-45). עיסאם נשאל האם רכב השברולט היה עם החזית לכיוון הניידת או הפוך והשיב שהם חנו אחד ליד השני (שורות 54-55). עיסאם נשאל האם חמודי ניסה להיכנס חזיתית בניידת ואשתו מנעה זאת והשיב כי לא ראה דבר כזה. (שורות 60-62). עיסאם נשאל האם חמודי צעק על השוטר והשתולל והשיב שלא. לדבריו הוא ביקש לדבר עם השוטר ודפק לו בחלון. (שורות 67-69). עיסאם נשאל מי נסע לפני השוטר והשיב כי חמודי נסע ראשון לכיוון היציאה מן הכפר ואחריו יצא השוטר. (שורות 72-73). הודעתו של עיסאם מיום 25.4.13 בשעה 9:45 (ב"כ הנאשם טוען שהחלה בשעה 23:00): לדבריו הוא הגיע לכניסה לכפר וראה את הניידת והנאשם. המשטרה עצרה בצד הדרך מצד ימין. חמודי עצר צמוד לניידת המשטרה עם החזית של הרכב קדימה כמו הניידת של המשטרה והוא בא מולם עם החזית של הרכב שלו מול חזית שני הרכבים. (שורות 3-6) הוא ראה את חמודי דופק על החלון של השוטר. לדבריו העלה את חמודי לרכב וביקש ממנו לפתוח את הכביש. בזמן הזה היה אצל הנאשם ילד ברכב. הוא חזר לאחור אך לא יכל והוא התקדם והפנה את החזית של הרכב שלו לכיוון החזית של הניידת ואשתו היתה בינו לבין הרכב המשטרתי והתחיל בלגן. (שורות 3-15). לדבריו הוא לא יודע איך חמודי הגיע למצב כזה שבא עם החזית שלו מול החזית של הניידת ואז הנאשם הסתובב שוב לאותו כיוון נסיעה של הניידת. ניידת המשטרה יצאה אחרי חמודי. עיסאם טען כי הילדה היתה ברכב עם הנאשם והוא לא יודע עם היא באה איתו או שאמא שלה שמה אותה שם (שורות 47-48). ראה גם הודעה מיום 25.4.שעה 11:06 שורות 32-34). עיסאם צופה בסרטון ומתאר כי זה השלב שהנאשם עלה לרכב שלו והסתובב לכיוון פנים הכפר. הוא נוסע אחריו והנאשם התחיל לעשות פרסה לכיוון היציאה של הכפר לאותו כיוון שנסעה הניידת . הניידת עצרה והנאשם עקף אותה והניידת נסעה אחריו. הודעתו של עיסאם מיום 25.4.13 שעה 11:06: נשאל האם לאחר שראה את הסרטון בו נראה כי הניידת יצאה לפני הנאשם יש לו מה להוסיף והשיב כי הוא ראה שהשוטר התחיל בנסיעה והוא עצר אחרי הנאשם שעשה פרסה בשלב הזה, השוטר המשיך בנסיעה ועצר בצד והנאשם נסע לכיוון של הניידת, עקף את השוטר והשוטר נסע אחריו. אחרי מס' שניות הוא שמע ירי וחבטה גדולה. (שורות 4-13). עיסאם מסר כי נכון שהשוטר נסע ראשון ליציאה של הכפר, הנאשם נסע אחריו ועקף אותו וזה מה שראיתי ורק שמעתי את החבטות והירי. (שורות 14-17). בשורות 23-24 נשאל באיזה שלב הנאשם עוקף את הניידת והשיב אחרי שהנאשם הסתובב ונסע לכיוון הכפר. לדבריו הוא שמע את הירי כאשר הנאשם היה מקדימה והשוטר מאחוריו ובו זמנית שמע את החבטה. (שורות 36-40). ראה לעניין הפרסה גם שורות 41-43). הודעתו של מנהאד מיום 21.4.13 בשעה 15:08: אשתו של עיסאם. מנהאד נשאלה מי נסע לפני כן מהמקום ואמר שהנאשם יצא לפני והניידת נסעה אחריו. בשורות 14-15 מוסרת מנהאד כי היו שני שוטרים הנאשם דפק על החלון והשוטר לא רוצה לפתוח לו. מנהאד נשאלה האם ראתה מישהו מהילדים שלו עולים איתו לרכב והשיבה שהיא ראתה את הבת שלו והבן שלו איתו ברכב (שורות 23-24). מנהאד נשאלה האם אשתו של הנאשם עמדה לפניו שלא יכנס בניידת המשטרה והשיבה שהיא עמדה בפניו והיא לא רצתה בעיות. (שורות 35-36) בשורות 39-40 מסרה מנהאד כי הנאשם לא רצה להיכנס בניידת ואשתו ביקשה מבעלה לעזוב ולא לדפוק בחלון. הודעת מנהאד מיום 25.4.13 שעה 11:35: כשנכנסו לכפר ראו את הרכב של הנאשם אשר עמד ליד החלון של השוטר וצעק ודפק בחלון אבל השוטר לא פתח אותו. עיסאם בעלה יצא מן הרכב ואמר לנאשם שיכנס לרכבו. (שורות 8-10). מנהאד חזרה ומסרה כי הנאשם נסע לכיוון היציאה . (שורות 23-26). עדות מוחי מיום 21.4.13 בשעה 15:01: לדבריו הניידת עמדה בצד ימין של הכביש מאחורי הניידת רכב מסוג רנו והטנדר של הנאשם עמד לכיוון היציאה מהכפר בצמוד לניידת אבל קצת יותר קדימה. הנאשם דפק לשוטר על החלון וביקש ממנו לפתוח. (שורות 4-10). הנאשם לקח את הילדה והתחיל לנסוע והניידת אחריו אחרי כמה מטרים החל ירי לעבר הנאשם הנאשם בלם את הטנדר והניידת נכנסה בו מאחור וגיהאן נכנסה בניידת. לדבריו שלושת הרכבים היו לכיוון היציאה (שורות 37-39). עדות מוחי מיום 25.4.13 בשעה 12:42: חוזר על הגרסה כי הנאשם עזב את המקום ראשון הוא נסע לכיוון היציאה מהכפר והניידת נסעה אחריו. (שורות 10-14). ראה גם שורות (25-30). לדבריו כשהגיע למקום היו שלושה רכבים הנאשם לפני הניידת עם כיוון נסיעה אל מחוץ לכפר , הניידת מאחוריו וגיהאן אחרי הניידת. (31-34). לאחר צפייה בסרטון מוסר מוחי כי היה בקטע של שלושת הרכבים לכיוון היציאה. (שורות 35-43). מוחי מוסר כי הירי היה לפני ההתנגשות. (שורות 54-55). הודעת השוטר אדורם מיום 20.4.13 שעה 17:14: ביצע יחד עם המתנדב סיור שגרתי בטובא. בשעה 12:10 הבחין בנהגת ברכב רנו אשר נסעה מולו מתוך הכפר לכיוון היציאה. במושב האחורי היו שני ילדים שאחד מהם עמד. השוטר ביצע פרסה ונעצר עם הניידת אחרי הרנו. לאחר שיחה החל השוטר לכתוב את הדוח ואז הבחין ברכב הנאשם המגיע מכיוון הכפר לכיוון היציאה. הרכב נעמד במקביל לניידת. הנאשם ניסה לפתוח את הרכב מבחוץ והחל לתת אגרופים לחלון הקדמי וניסה לשבור אותו. נהגת הרכב ניסתה לגרום לו להפסיק להשתולל אך הוא המשיך. השוטר הוציא את האקדח הטייזר ולא כיוון על הנהג אלא החזיק אותו.(שורות 49-51). נהג הרכב נכנס לרכבו ועקף את הניידת ונעמד מול הניידת כשחזית הרכב שלו לכיוון חזית הניידת, בשלב זה נהגת הרנו נעמדה בין הניידת לשברולט כדי לעצור את הנאשם מלנגוח בניידת. הנאשם נעמד מול הניידת כאשר חזית הרכב שלו לכיוון הכפר והניידת לכיוון היציאה, הוא החל בנסיעה קדימה ונעמד במקביל לניידת. הרכב שברולט הפריע לתנועה. לדבריו רק בעת שהשברולט נעמד חזית מול חזית, נפתח המעבר לכלי רכב. הוא התחיל בנסיעה איטית תוך כדי צילום והבחין דרך המראה כי רכב ברנו נוסע אחריו וכי נהג השברולט הגיע בפראות עקף את הרנו ואותו ונסע במקביל לניידת, היה לבד באוטו, כשהוא נסע במקביל לניידת, בלם השוטר ורכב הרנו נכנס בו מאחור ונהג השברולט נעמד לפניו. שהניידת בעצירה מוחלטת הנאשם נסע אחורה במהירות כשהוא נוגח את אחורי הרכב שלו בחזית הניידת. הוא ביצע זאת בין 5-4 פעמים. בשלב זה חש סכנה ממשית לחייו שלף אקדח וביצע ירי לכיוון הגלגלים אחוריים ביצע שש יריות והנאשם החל לנסוע קדימה ואז הוא ביצע פרסה לכיוון טובא והניידת המשיבה בנסיעה לכיוון היציאה. השוטר אדורם תיאר את הטנדר כרכב כמעט משאית, גדול ומאיים. הודעת המתנדב חורי מיום 20.4.13 שעה 15:59: ראינו רכב מסוג רנו נסע בטובא לכיוון היציאה הוא הבחין בשני ילדים שעומדים מאחור. השוטר אודרן עשה פרסה והם נעצרו מאחורי רכב הרנו. לאחר שיחה עם הנהגת (שורות 12-13) הגיע רכב גדול מסוג ג'י אמ סי מתוך הכפר אשר נעמד במקביל לניידת, כאשר הניידת עם הפנים לכיוון היציאה מן הכפר. רכב הרנו היה לפניהם והג'י אם סי נעמדה ולא היתה להם אפשרות לצאת. הנאשם החל לתת מכות בשמשה של השוטר מצד שמאל ונתן הרבה בוקסים לחלון ורצה להרביץ לשוטר ולשבור את החלון של הניידת. הנאשם ניסה גם לפתוח את הדלת של הניידת. נהג הרכב החל גם לקלל. השוטר הוציא את האקדח של החשמל והראה לנהג כדי להפחיד אותו. השוטר רק החזיק את האקדח ולא כיוון אל הנאשם. אחרי זה עלה הנאשם לרכב והסתובב עם הרכב שלו כאשר הפנים של הרכב שלו לפנים של הניידת. גיהאן עמדה בין הרכב לבין הניידת כשהידיים שלה למעלה (ראה גם עדות השוטר). בשלב זה הנאשם החל להתקרב עם הרכב שלו איזה פעמיים שלוש לניידת. היתה לשוטר אפשרות באותו הרגע לצאת קדימה עם הניידת והם ברחו כאשר רכב הגי אמ סי ורדף אחריהם במהירות לכיון היציאה מן הכפר, הוא עקף אותם נעמד מקדימה לפני הניידת נתן ברקס ואז הגיע רכב הרנו ופגע בניידת מאחור. היה רכב מקדימה ורכב מאחורה. רכב הגי' אמ סי החל לנסוע קדימה ואחורה ולעשות רוורס חמש פעמים לערך . הפגיעה היתה חזקה . לשוטר לא היתה ברירה והוא הוציא את האקדח וירה על הרכב באמצע של הרכב ולא על הנהג. השוטר ירה שישה כדורים דרך השמשה הקדמית. אחרי היריות נהג הג'י אמ סי ברח. בחוות דעת המז"פ מיום 29.4.13 נמצא כי 6 כדורים (R123456) נורו בדופן אחורי של השברולט ויתכן שאחד מכלי הרכב היה בתנועה. חוות הדעת קבעה כי יתר הפגיעות נורו לעבר השמשה הקדמית, והירי לעבר תא הנוסעים בוצע אנכית לרכב (או קרוב מכך) בזוויות אופקית המתאימה לגובה אדם עומד. בתצלום 2 נראים 6 חורי מעבר קליע בשמשה הקדמית של הניידת. מכאן אכן היה ירי לעבר אחורי רכב השברולט בכיוון מטה. העדים לא העידו כי ראו את השוטר יוצא מהניידת לאחר הירי ובשום שלב, מכאן שהיריות לעבר השמשה הקדמית של השברולט ספק אם נגרמו ע"י השוטר. הודעה במח"ש השוטר אדורם: חוזר על גרסתו. גם בחקירה במח"ש אומר שהנאשם נגח את הניידת עם רכבו בין 5-6 פעמים. (שורות 64-65) גם שורות 174ו- 185) הוא ירה מהאקדח דרך השמשה הקדמית לכיוון הגלגלים האחוריים. (שורות 73-75) בשורות 194 195 נשאל לגבי ההודעה במשטרה לפיה טען שהטנדר התנגש בו 4-5 פעמים ואמר כי קשה לזכור, בממוצע 5. הודעת המתנדב במח"ש טוען שם שהנאשם פגע בהם עם הרכב 3 פעמים לא בטוח אם היה עוד (שורות 44-45). (שורות 156-157). בוחן רכב מיום 21.4.13 (סנדורי משה) בדוח התאמת נזקים מצא כי בניידת מכת מגע בחזית מלפנים לאחור, משיכה קלה לאחור במכסה מנוע, סימן הטבעת תפוח וו גרירה על פגוש ימין . נמצאה התאמה מלאה בין הגבהים של הנזקים בין הניידת לשברולט. נמצאה התאמה מלאה בין הנזקים במגע הניידת ברנו. בעדותו במח"ש מיום 22.4.13 מסר סנדורי בוחן התנועה כי הבחין בניידת ובה נזק תאונתי בחזית ונזק תאונתי נוסע מאחור ופגיעות ירי בשמה הקדמית. לדבריו נזק תאונתי הוא נזק שנגרם כתוצאה מהתנגשות בתאונה. לא ניתן לקבוע אם הנזק נגרם מכמה מכות או ממכה אחת.( הודעה 1- דף 1ו2) הנזקים שנמצאו ברכבים מתאימים אחד לשני. כלומר הנזק שנמצא בחזית הניידת הוא נזק ישיר מפגיעת חלקו האחורי של השברולט. לא ניתן לקבוע מי פגע במי קודם. (דף 2) לא ניתן לקבוע אם הנזק נגרם מיותר מהתנגשות אחת. אין סימנים של עליה על מכסה המנוע. (דף 3) לדבריו יכול להיות שהיתה התנגשות חזקה אחת ויכול להיות שהיו נגיעות קלות שלא השאירו נזק. (דף 3) הבוחן נשאל שוב האם הנזק יכל להיגרם מכמה פגיעות והשיב שיכול להיות. הבוחן נשאל האם הנזק שנגרם הוא כמו בתמונות או חמור מכך והשיב שאם ההתנגשויות היו חזקות הנזק היה קשה יותר אבל לא ניתן לקבוע אם מדובר ביותר מהתנגשות אחת אלא אם כן היתה התנגשות אחת חזקה ולאחר מכן נגיעות קלות שלא ישאירו נזק. לדבריו אפשר להגיד בסבירות גבוהה שהמהירות פה לא גבוהה. ככל שהמהירות יותר גבוהה הנזק יותר גדול. ב. בחינת העדויות מלמדות כי כאשר הנאשם הגיע לזירת האירוע הוא נעמד במקביל לניידת ולכיוון היציאה מן הכפר בכיוון שחנו הניידת והרנו. (ראה עדות גיהאן מיום 20.4 שורות (35-36) הודעת עיסאם מיום 25.4 (שורות 3-6) והודעת השוטר והמתנדב. עדויות אלה הינן בניגוד לגרסת הנאשם מיום 20.4.13 לפיה הוא עצר את רכבו אחרי הניידת כאשר הרנו חונה מלפנים. אין חולק וכעולה מן העדויות לעיל, הנאשם דפק על חלון השוטר מצד שמאל מס' פעמים - אין זה השלב בו קובעים מהימנות ועובדות. הנאשם בהודעתו מסר כי לא היה בשלב כלשהו עם החזית שלו לכיוון החזית של הניידת לדבריו לא היה בכלל בכיוון הזה והכיוון של הטנדר היה כלפי היציאה של הכפר. היה עם החזית לכיוון היציאה של הכפר. (שורות 61-63). דברים אלו עומדים בסתירה להודעת עיסאם, (ראה כמפורט לעיל הודעה מיום 25.4.13 שעה 9:45 שורות 3-15 והודעה מיום 25.4.13 שעה 11:06) . ולהודעת גיהאן מיום 28.4.13. הסרטון עומד בסתירה להודעת הנאשם. הסרטון סותר את עדותה של גיהאן מיום 20.4.13 שם מסרה כי לדבריה בעלה נסע ראשון ולא עקף אותה ואת הניידת. (שורות 89-90). יצוין כי גיהאן שינתה את עדותה ביום 28.4.13 ושנשאלה איך עפ" הסרטון רואים שהנאשם היה בכיוון הנגדי והשיבה כי יכול להיות שהוא הסתובב. יצוין כי חקירת עיסאם מיום 25.4.13 לא החלה בשעה 23:00 כפי הסניגור אלא החלה בשעה 11:06 בבוקר . בעדותו במשטרה העיד השוטר כי הנאשם התנגש בניידת 4-5 פעמים, זאת בניגוד לטענת הסניגור בדיון לפיה השוטר העיד שהיו 3-4 התנגשויות. דו"ח המעבדה הניידת, אינו סותר את גרסתו של השוטר ובאופן טוטאלי כטענת הסניגור. בחוות הדעת נכתב כי הירי בוצע לעבר הדופן האחורי של השברולט, קביעה אשר מתיישבת דווקא עם גרסת השוטר ועם כמות הקליעים שנורתה. לגבי הכדורים שפגעו בשמשה הקדמית נמצא כי נורו במצב של עמידה, עמדת ירי אשר לא היתה אפשרית מבחינת השוטר בנסיבות אלו. כפי הסנגור, בוחן התנועה העיד במח"ש כי לניידת נגרם נזק אחד שיכול להיגרם מפגיעה אחת חזקה וכי הוא הבחין בהטבעה אחת של וו הגרירה ושהיתה התנגשות אחת בלבד. אלא מאי הסנגור, אינו מדייק בדבריו הבוחן העיד כי לא ניתן לקבוע אם הנזק נגרם מכמה מכות או ממכה אחת. (הודעה 1- דף 1ו2), לא ניתן לקבוע אם הנזק נגרם מיותר מהתנגשות אחת. לדברי הבוחן יכול להיות שהיתה התנגשות חזקה אחת ויכול להיות שהיו נגיעות קלות שלא השאירו נזק. (דף 3). בניגוד לטענת הסנגור הבוחן לא העיד כי אין פגיעה במכסה מנוע, הוא העיד שאין עליה על המכסה מנוע ואף בדוח להתאמת נזקים נכתב כי קיימת משיכה של המכסה מנוע. כך ניתן להתרשם גם מהצילומים. כמפורט לעיל, אכן קיימות מס' גרסאות באשר לשאלה איפה הילדים היו. ג. מארג הראיות בתיק מביא למסקנה שקיימות ראיות לכאורה כנגד הנאשם כפי המיוחס לו בכתב האישום. אין בית המשפט נדרש בשלב זה לשאלת מהימנות העדים והמשקל שיש ליתן לעדותם. המבחן הנו חיצוני במהותו ודי בכך שהתביעה מציגה ראיות, שאינן מופרכות על פניהן, המעלות גרסה סדורה והגיונית. (ראו: בש"פ 6187/95 מ"י נ' אלעבד (17.10.1995; בש"פ 3161/10 מהרבנד נ' מדינת ישראל (2.5.10); בש"פ 663/08 סרחאן ואח' נ' מדינת ישראל (12.2.08); בש"פ 860/08 אזולאי נ' מדינת ישראל (10.2.08). עם זאת, גם בשלב זה, אין להתעלם מהסתירות ומשינוי הגרסאות. בנסיבות המפורטות כאן, שעה שאין חולק כי קיימות ראיות לכאורה, הרי בחינת הראיות לכאורה ועוצמתן כמצוין לעיל, מלמדת על דרגה בינונית - גבוהה של ראיות לכאורה, משמע, מתקיים בהן פוטנציאל להרשעה. 6. עילות מעצר - שימוש ברכב ככלי פוגעני מצוי בתיבה של "נשק פוגעני". גם רכב ובוודאי טנדר מהסוג שנהג בו הנאשם יכול להיכנס להגדרה של נשק פוגעני. שימוש כזה כפי הנטען מקיים את חזקת המסוכנות כפי הקבוע בסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. הראיות לכאורה גם מלמדות כי מתקיימת עילת מעצר כנגד המשיב, כמצוות סעיף 21 (א)(1)(א) לחוק המעצרים. הראיות לכאורה מבססות מסוכנות ועילות מעצר. למשיב 14 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה לא כולל עבירות ת.ד. או כאלה להן חומרה משמעותית וכן הרשעה בעבירת אלימות, תקיפת בת זוגו. לפנינו אם כן חזקת מסוכנות ועילת מעצר כאשר לנגד עיניי גם הטענה לשיבוש הליכי משפט שנסמכת לעניין זה כעיקר על שינוי הגרסאות, כפי המפורט לעיל, והירי הנוסף הנטען מזווית ירי שונה מעבר ליריות השוטר על הטנדר כדי לחבל בראיות וכן העובדה לפיה התייצב במשטרה רק לאחר שעתיים מעת שנדרש. יצוין כאמור לעיל כי המשיב לא הואשם ולא יוחסה לו בכתב האישום עבירה של שיבוש הליכי משפט, מאחר ולדברי המאשימה אין ראיה מי ביצע את אותו ירי נוסף כלפי הטנדר מעבר לירי השוטר. 7. שעה שאין חולק על קיום ראיות לכאורה, (להבדיל מעוצמתן) חזקת מסוכנות ועילות מעצר, השאלה הינה שאלה של מידתיות באשר לבחינה האם אנו במסגרת סעיף 21(ב) (1) לחוק המעצרים לאמור, האם ניתן להשיג את מטרת המעצר של המשיב לפניי, בחלופות מעצר, כך שהפגיעה בחרותו תהיה פחותה. במעצר עד תום ההליכים מתגבשת פגיעה בחרות אדם ומצווים אנו לבחון את מידתיות הפגיעה כאשר מחד מסוכנות המשיב, עילות המעצר, חומרת המעשה, עברו של המשיב, החשש לפגיעה בתקינות ההליך הפלילי ומאידך חזקת החפות של המשיב, העובדה שמעצר אינו מקדמה על חשבון העונש, וכמובן בדיקה אם ניתן לצמצם את הפגיעה בחרות המשיב הספציפי שבפניי בצורה מידתית ראויה, לאמור בחלופת מעצר מתאימה. 8. בחינת הראיות לכאורה גם בדרגה שקבעתי מלמדת על מעשים חמורים ביותר של המשיב, אשר מתוך תעוזה ובצורה אלימה וחמורה כפי המיוחס לו, תוך שימוש בטנדר כרכב פוגעני, נגח בניידת עד כי השוטר אדורם אשר ישב בניידת חש סכנה לחייו, וכך גם כך, כעולה מן עדות השוטר המתנדב (ראה דרך משל עדותו במח"ש). השאלה הינה האם אין בחלופות מעצר כדי לאיין את מסוכנות המשיב ובמכלול כאן נראה לי כי ניתן לאיין את מסוכנות המשיב בחלופות מעצר והגבלות גם אם לא כאלה שהציע הסנגור, אלא כמפורט להלן: א. המשיב יהיה במעצר בית מלא, ברדיוס של לפחות 60 ק"מ מהכפר טובא זנגריה. ב. המשיב ייאזק באיזוק אלקטרוני. האיזוק האלקטרוני יהיה באחריות הסנגור, אשר גם יוודא קיום קו בזק תקין ומתאים לאיזוק האלקטרוני. כדי להסיר ספק המשיב לא ישוחרר לחלופות בטרם התקנת האיזוק האלקטרוני. ג. המשיב יפקיד סך 15,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט. ד. המשיב יהיה בפיקוח שני משמורנים, אשר אינם מבני משפחתו מדרגה ראשונה, כאשר לפחות אחד מהם יהיה כל העת צמוד אליו, במקום מעצר הבית. הערבים המשמורנים יאושרו לאחר שהסנגור ימציא תצהיר מפורט של שני המשמורנים כמפורט לעיל, לידי ב"כ המאשימה ולאחר חקירתם ככל הצריך. ה. כל אחד מהמשמורנים יחתום על ערבות עצמית על סך 15,000 ₪, כאשר מובהר כי הערבות הינה ברת חילוט, היה ולא ימלאו את תפקידם הלכה למעשה. ו. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב, בשלב זה לתקופה של 6 חודשים. המשיב יפקיד את דרכונו לאלתר במזכירות בית המשפט. ז. המשטרה תהא רשאית להיכנס בכל עת למקום מעצר הבית והחצרים שם, כדי לוודא קיום הצו. ח. המשיב לא יצור קשר כלשהו בצורה כלשהי עם מי מהמעורבים במיוחס לו. ט. היה והמשיב יפר תנאי כלשהו מתנאי שחרורו, ייעצר לאלתר. מעצרמשטרההפרעה לשוטר במילוי תפקידושוטרמעצר עד תום ההליכים