מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא התנגדות לתכנית מתאר מקומית: הרקע לעתירה: בפני עתירה המופנית נגד אישור תוכנית מתאר מקומית חפ/2087 (להלן: "התוכנית"), אותה יזמה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - חיפה (להלן: "הוועדה המקומית"), שעניינה, בין היתר, הרחבת שכונת כבביר שבחיפה על ידי תגבור שטחי הבנייה בשכונה, תוך קביעת הוראות בנייה, חנייה ופיתוח לצורך הרחבת הדירות הקיימות, מתן אפשרות להסדרת הבנייה הקיימת ותוספת יח"ד במגרשים הקיימים. כמו כן, עוסקת התוכנית גם בהתוויית כביש מחבר בין שכונת כבביר לרחוב מגורשי ספרד במערב. התוכנית הומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית בישיבה מיום 7.8.06 והחלטה על הפקדתה נתקבלה על ידי הוועדה המקומית ביולי 2007. התוכנית פורסמה להפקדה במרץ 2011. לתוכנית הוגשו 253 התנגדויות של תושבים בנושאים שונים. העותרים היו בין המתנגדים לתוכנית. המתנגדים, באי כוחם והמומחים מטעמם נשמעו בישיבות ועדת המשנה להתנגדויות שליד הוועדה המחוזית באוקטובר ובנובמבר 2011. בהחלטתה מיום 6.3.2012 (להלן: "ההחלטה") החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה - חיפה (להלן: "הוועדה המחוזית") לאשר את התוכנית בתנאים, תוך קבלת חלק מההתנגדויות. נגד החלטה זו הוגשה העתירה שבנדון. יצויין כי הצדדים הגיעו להסכמה בכל הנוגע לבקשה לצו ביניים, לפיה התוכנית תפורסם למתן תוקף, אך לא יוצאו מכוחה היתרי בנייה וזאת עד למתן פסק דין בעתירה. עוד יצויין כבר עתה כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני החלטתי כי לא נפל בהחלטת הוועדה המחוזית או בהליך אישור התוכנית פגם המצדיק התערבות ועל כן יש לדחות את העתירה. תמצית טענות העותרים: העותרים, שהינם תושבים אשר הגישו לוועדה המחוזית התנגדויות לתוכנית, טוענים כי משמעותה של בניית הכביש השכונתי בהתאם לתוכנית הינה פתיחת ציר תנועה חדש, המחבר בין ציר רכס הכרמל לבין מבואותיה הדרומיים של העיר, דרך רחובות השכונה, שהינה שכונה ותיקה סגורה עם כניסה ויציאה אחת. העותרים מתנגדים ליצירת ציר התנועה האמור. נטען כי היקף התנועה העוברת הפוטנציאלי של רכבים שישתמשו בציר החדש לשם יציאה או כניסה מהעיר ואליה הוא משמעותי ומאיים ליצור פגיעה קשה בתפקוד התחבורתי של השכונה, מפגעי בטיחות קשים ומטרדי רעש וזיהום אוויר שיפגעו באיכות החיים של תושבי השכונה. נטען כי העתירה אינה תוקפת את שיקול הדעת המקצועי של הוועדה המחוזית, אלא את אופן ביצועו של ההליך התכנוני לאור אי הוודאות והחששות שאינם שנויים במחלוקת והמנגנונים שנקבעו בהחלטה כדי להתמודד עם החששות המוסכמים למפגעים ומטרדים. עוד נטען כי החיבור בין ציר הרכס לבין הכניסה הדרומית לעיר היא אחת מהסוגיות התכנוניות המורכבות, החשובות והטעונות ביותר בעיר חיפה. נטען כי ועדת מומחים שבחנה את הנושא ביולי 2007 פתחה את הדו"ח שלה בתיאור הקשר בין הכרמל הדרומי לבין חוף הכרמל ודרום הארץ כאחת מבעיות התחבורה המעיקות ביותר בחיפה. גם בדברי ההסבר לתוכנית המתאר של חיפה שנמצאת בשלבי אישור נכתב כי "אותרו נקודות תורפה כגון דרך היורדת מציר הרכס למישור" ונכתב כי אחד מעקרונות התכנון הוא חיבור רכס הכרמל אל מישור החוף. העותרים טוענים כי לכל החלטה על התוויית ציר חיבור נוסף, במיוחד כל עוד אין מחברים מספר צירים בו זמנית, תהיינה השלכות משמעותיות על אזורי המגורים שלאורך הציר והמושפעים ממנו. נטען כי יצירה בו זמנית של מערך חיבורים תקל על השכונות ותצמצם את התנועה העוברת בכל אחת מהן. עוד נטען כי ועדת המומחים הנ"ל המליצה על חלופה משולבת, הכוללת חיבור משולב משכונות בגין וסורוקה וחיבור שכונת דניה עם העורק הנ"ל. עוד נטען כי גם הוועדה המחוזית נתנה דעתה על הצורך לטפל במערך הכבישים באופן מערכתי וכולל. נטען כי למרות זאת ציר כבביר אושר בתוכנית נשוא עתירה זו ללא כל התייחסות מערכתית או ראייה כוללת וללא קישורו עם יצירת צירי חיבור נוספים כפי שנעשה לגבי כביש סורוקה וכפי שהצהירו יזמי התוכנית עצמם כי כך עקרונית יש לפעול. עוד טוענים העותרים כי למרות שמשמעות התוכנית היא יצירת ציר תנועה חדש, בעל פוטנציאל תנועה עוברת משמעותי, עובדה זו כלל לא צויינה במסמכי התוכנית או בפרסום לגביה. ההתייחסות אל הכביש במסמכי התוכנית ובפרסום לגביה הייתה מינורית, כאל "כביש שכונתי". נטען כי אין מדובר רק בפגם בפרסום וכי המדובר בביטוי לאופן ההתייחסות אל הכביש ולעומק הבדיקות שנעשו לקראתו. ההתייחסות אליו הייתה ככביש "שכונתי", ללא השלכות עירוניות של ממש ולטענת העותרים הכביש לא נבחן כפי שראוי שתיבחן הצעה ליצירת ציר תנועה חדש לרכס, נושא כבד משקל ובעל מורכבות רבה ומוסכמת. העותרים טוענים כי הן הוועדה המקומית והן הוועדה המחוזית עמדו על הצורך בעריכת בדיקת השפעה תחבורתית כתנאי להפקדת תוכנית הכביש, אלא שהבה"ת המעודכנת שנערכה בסופו של דבר והתומכת בתוכנית נעשתה רק לאחר שההחלטה על הפקדת הכביש כבר התקבלה על ידי מוסד התכנון בעל הסמכות. נטען כי עובר להחלטת ההפקדה לא דנה הוועדה המחוזית בבדיקת ההשפעה התחבורתית שנעשתה בסופו של דבר וממילא לא נדרשה לתוכן הבה"ת. עוד נטען כי ההערכה שניתנה על ידי הבה"ת נראית אופטימית מדי וגם הוועדה המחוזית בדיון הפנימי שערכה הציבה סימן שאלה גדול סביב הריאליות של ההערכות בבה"ת. נטען כי נדרשת בחינה יסודית יותר מזו שנעשתה כדי להבטיח שאכן ריאלי לקבוע שהכביש לא ישמש לתנועה עוברת ויש לקבוע מנגנונים אמינים יותר שיוכלו להבטיח כי אם תחזיות אלה יתבדו לא תהיה פגיעה בלתי חוזרת. העותרים טוענים עוד כי למרות שההצדקה לכביש על פי התוכנית הינה התוספת ביחידות הדיור שתתווסף לשכונה, לא נבחנו נתונים חיוניים לבחינת הצורך בכביש, לא נקבע רף של מספר יחידות דיור המחייב את ביצוע הכביש ולא הותנה ביצוע הכביש בהגעה לרף זה. נטען כי הוועדה המחוזית לא התייחסה בהחלטתה לטיעון זה של המתנגדים לתוכנית. כן נטען כי לא נבחנה כלל חלופה לכביש, כגון טיפול בכיכר קדימה. העותרים טוענים גם כי הוועדה המחוזית סירבה לבחון את התניית ביצוע הכביש ביצירת ציר או צירי חיבור אחרים. נטען כי הנמקתה של הוועדה המחוזית לעניין זה, לפיה זוהי תוכנית מקומית שנועדה לפתור את צרכי השכונה ובמסגרתה אין מקום להצגת חלופות עירוניות נוספות לירידה מרכס הכרמל, אינה מתיישבת עם החלטתה בעניין כביש סורוקה, שם נקשר הדיון בנוגע לכביש המקומי לדיון בפתרונות עתידיים. נטען כי בנוגע להיקפי התנועה העוברת נעשו הערכות סתמיות, ללא עריכת בדיקות יסודיות ותוך אי גילוי המודלים עליהם הן מבוססות. העותרים טוענים עוד כי החלטת הוועדה המחוזית על תוכנית מיתון התנועה שתאושר בהמשך וספירות תנועה עתידיות הינה החלטה שאינה יכולה לעמוד לאור עקרונות תשתית בדיני תו"ב ולאור ראציונאל ההחלטה עצמה. נטען כי הוועדה המחוזית קבעה בהחלטתה כי תוכנית מיתון תנועה, אשר תקבע את הסדרי מיתון התנועה, תאושר בהמשך על ידי משרד התחבורה, ללא החזרת הדיון אליה, בהליך מנהלי פנימי, בחוסר שקיפות ומבלי שלציבור נתונה זכות הטיעון לגביו. נטען כי מכיוון שהסדרי מיתון התנועה מהווים את העניין המרכזי בהחלטה התכנונית שהתקבלה, הסדר זה של הוועדה המחוזית אינו מתיישב עם עקרונות תשתית של הדין. תמצית טענות הוועדה המחוזית: הוועדה המחוזית טוענת כי העתירה תוקפת את שיקול דעתה התכנוני של הוועדה המחוזית ושל יועציה בעניין מקצועי מובהק וכי העותרים מבקשים כי ביהמ"ש יתערב בהליך תכנוני יסודי וממושך שנוהל בידי הוועדה המחוזית ולווה בידי גורמי מקצוע רבים, מהבולטים בתחומם, בין השאר בתחום התחבורה, כל זאת ללא שהצביעו על פגם בהליך שהתנהל לפני הוועדה המחוזית. נטען כי במסגרת הליכי אישור התוכנית נשמעו העותרים ובא כוחם באריכות רבה ומספר פעמים, עמדתם נלקחה בחשבון והתוכנית אף תוקנה ושונתה במספר נושאים בעקבות קבלת חלק מההתנגדויות. נטען כי כל טענות העותרים בעתירתם הועלו במסגרתם התנגדותם, הטענות נדונו על ידי הוועדה המחוזית, חלקן התקבלו וחלקן נדחו. נטען כי הוועדה המקומית, אשר יזמה את התוכנית, החלה בהכנת התוכנית בשנת 1999 וכי במהלך התקופה הארוכה בה הוכנה התוכנית נערך הליך חלקי של שיתוף הציבור, התקיים דיאלוג מתמשך עם תושבי השכונה, נערך תכנון נופי ממושך שמטרתו להבטיח כי הדרך המתוכננת לא תפגע בוואדי שיח ובערכי הטבע והנוף בסביבה ונערכה פרוגראמה לצרכי ציבור. כן לוותה התוכנית ביועצים אשר בחנו את ההיבטים התחבורתיים של התוכנית. במקביל, דיאלוג מתמשך בין קהילת השכונה/הכפר לבין העירייה הבהיר את הצורך בתגבור זכויות בנייה בכפר/בשכונה. הוועדה המחוזית טוענת כי התוכנית מציעה תגבור זכויות בנייה לטובת עיבוי הכפר והסדרת הבנייה הקיימת, תוספת של כ- 40,000 מ"ר, הרחבה וניצול מיטבי של שטחים לצרכי ציבור, הרחבת דרכים, הוספת חניות ושיפור הנגישות בתוך השכונה ואליה. כן מציעה התוכנית דרך חדשה המחברת את שכונת כבביר (הכוללת את שכונת כבירים ואת "פנינת הכרמל"), המהווה אחת משלוחות הר הכרמל, עם רחוב מגורשי ספרד במערב. נטען כי תגבור הזכויות יאפשר לכפר להמשיך להתפתח והדרך תאפשר לשכונה, הנשענת היום על ציר רכס הכרמל בלבד, מוצא נוסף בכיוון מערב. כן נטען כי התוכנית תוריד את העומס הרב על ציר מוריה על ידי הפניית חלק מתושבי השכונה, אשר נאלצים היום לעלות לציר הרכס דרך רחוב קדימה רק כדי לנסוע לאחר מכן חזרה לכיוון הנגדי (באחת הדרכים המובילות לכיוון העיר התחתית או לעבר היציאה מהעיר) ובכך תביא להקלה משמעותית מעומס התנועה המוטל על רחוב קדימה והחיבור של השכונה לשדרות מוריה. הוועדה המחוזית מציינת כי בשנת 2006 נערך בה"ת (בחינת היתכנות תחבורתית) אשר הסתמך על ספירות תנועה שבוצעו בשנים 1994, 1999 ו- 2005. בשנת 2008 הוגש עדכון לבה"ת. התוכנית פורסמה להפקדה בעיתונים במועדים 10.3.2011, 11.3.2011, ברשומות בי.פ. 6222 ביום 10.4.2011 ועל גבי שלט ביום 14.4.2011. בתקופת ההפקדה התקבלו בלשכת התכנון בקשות להארכת מועד להגשת התנגדויות. בישיבתה מיום 24.5.2011 החליטה הוועדה המחוזית להיעתר לבקשות ולהאריך את המועד להגשת התנגדויות בשלושים יום נוספים. לתוכנית הוגשו 253 התנגדויות של תושבים בנושאים שונים. נטען כי המתנגדים, באי כוחם והמומחים מטעמם נשמעו בישיבות ועדת המשנה להתנגדויות שליד הוועדה המחוזית ביום 4.10.2011 וביום 22.11.2011. נטען כי כל המתנגדים שביקשו להציג את עמדתם ביחס לתוכנית נשמעו על ידי הוועדה המחוזית באריכות רבה ובסבלנות רבה. ב"כ העותרים, אשר ייצג 12 מתנגדים, נשמע הן בישיבה הראשונה והן בישיבה השנייה. במהלך הדיונים נשמעה התייחסות עיריית חיפה להתנגדויות, תשובת עורכי הבה"ת, שהינם גורמי מקצוע בתחום התחבורה, חבר מהצוות של חברת יועצי התחבורה של עיריית חיפה (חברת "יפה נוף") וכן נשמעה חוות דעתו של יועץ התחבורה של הוועדה המחוזית, מר רמי מנור. בהחלטתה מיום 6.3.2012 החליטה הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית בתנאים, תוך קבלת חלק מההתנגדויות. הוועדה המחוזית טוענת כי לתוכנית חשיבות שכונתית רבה וכי התוכנית תאפשר את פיתוח הכפר, אשר משווע לזכויות בנייה שיאפשרו בנייה חדשה והסדרה של הבנייה הקיימת. נטען כי אף לדרך המתוכננת חשיבות שכונתית, שכן היא הופכת את הכפר, כמו גם כל השכונה (שלוחת כבביר - כבירים), משלוחה סגורה לשלוחה עם מוצא נוסף. נטען כי לעניין זה חשיבות שכונתית רבה מבחינת מתן מענה בשעות חירום והתאמת המערך התחבורתי של השלוחה למדיניות התחבורתית והעירונית הנוהגת לפיה לכל שכונה יהיו, ככל האפשר, שני מוצאים. בנוסף, נטען כי לדרך המתוכננת יתרונות רבים נוספים, כגון מתן מענה לצרכי הכפר בעניין בטיחות הדרכים, תוספת חניות, הסדרת שטחים ציבוריים, מיתון גודש תנועה פנים שכונתי; מתן מענה תחבורתי לשכונת "פנינת הכרמל"; נגישות לתחבורה ציבורית; מתן מענה לתושבי השכונה שיוכלו להמנע מפקקים בציר מוריה והקלה משמעותית על עומס התנועה בחיבור השכונה לציר מוריה; וכן הפניית חלק מתושבי השכונה מערבה אשר תפחית את העומס על כיכר קדימה, צומת וולפסון-מוריה וציר מוריה עצמו, ובכך תתרום אף לתושבי השכונה שמבקשים להגיע לציר הרכס. בנוסף, נטען כי לכביש חשיבות עירונית במובן זה שהוא מנתב חלק מתושבי השכונה מערבה ומפחית את העומס מציר מוריה. נטען כי בתוכנית הושקעה עבודה רבה במשך למעלה מעשור שנים. כן נטען כי במסגרת התכנון נערך תכנון נופי מקיף מול המשרד להגנת הסביבה במטרה למנוע פגיעה נופית וסביבתית, נערכה פרוגראמה לצרכי ציבור והתקיים דיאלוג מתמשך עם תושבי הכפר. כמו כן, התוכנית מלווה על ידי יועצי התחבורה של עיריית חיפה וכן נבחנה התוכנית על ידי משרד התחבורה ויועץ התחבורה של הוועדה המחוזית ואושרה על ידי כולם. הוועדה המחוזית טוענת כי הדרך מתוכננת כדרך נופית ולא כדרך עורקית-עירונית. אי הפיכת הדרך לציר תנועה הובטח על ידי קביעת הסדרים למיתון תנועה (כיכרות, חניות ניצבות לדרך, פיתולים, שני נתיבים בלבד, הצרת הכביש ועוד). נטען כי לפיכך נקבעו בתוכנית הוראות מחמירות בעניין אישור הסדרים למיתון תנועה כתנאי למתן היתר בנייה, כגון אישור משרד התחבורה לתוכנית מיתון התנועה ועריכת סקר ספירת תנועה אחת לשלוש שנים, אשר יועבר לרשות התמרור המקומית ומשרד התחבורה, אשר ייבחנו את הצורך בשינוי הסדרי התנועה בהתאם לממצאי הסקר. כמו כן, לדברי מתכנני התנועה, ככל שההסדרים המתוכננים לא יספיקו, ניתן יהיה לנקוט באמצעים נוספים (כגון סגירת ופתיחת נתיבים, תמרורים, רמזורים וכדומה). נטען כי מכאן החשיבות כי תשמר גמישות בקביעת הסדרי התנועה ואלה לא יקובעו בנספח מחייב שיקבל מעמד סטאטוטורי של דין. כן נטען כי בקשות העותרים כי אמצעי מיתון התנועה יפורטו בתוכנית הינה דרישה בלתי נכונה מבחינה מקצועית ובלתי סבירה. נטען כי כעולה מהבה"ת, תוספת התנועה הצפויה לעבור בשכונה כתוצאה מהכביש הינה 100 יר"מ (יחידות רכב מושווה) הנעות מערבה ו- 110 יר"מ הנעות מזרחה. נתונים אלה התקבלו לאחר שימוש בכלי תכנון של צוות תוכנית אב לתחבורה בחברת "יפה נוף". מדובר בשימוש במודל מטרופוליני, אשר חיפה במרכזו, מודל המאפשר חיזוי לטווח ארוך של ביקושי תנועה ואשר הינו מתחשב אף בשכונות מתוכננות. נטען כי ההערכה הנמוכה של 100 יר"מ של תנועה חוצה מבוססת, בין השאר, על ההנחות של גורמי המקצוע כי מיתון התנועה יהפוך את המעבר בשכונה לבלתי מועדף עבור נהגים שאינם תושבי השכונה ומנהרות הכרמל ישמשו למעבר מועדף אל הקריות וצפון הארץ, אולם לא רק על הנחה זו, כי אם על מארג שלם של נתונים ביחס לאזור, תושביו, הרגלי הנסיעה שלהם וכדומה. הוועדה המחוזית טוענת כי טענות העותרים בנושא מסקנות המודל ותוצאותיו מהוות התערבות יסודית ומהותית בשיקול הדעת המקצועי של הוועדה המחוזית ויועציה. נטען כי העותרים מבקשים כי בית המשפט יחליף את שיקול הדעת המקצועי של הוועדה המחוזית, יועצי התנועה שליוו את התוכנית ומשרד התחבורה ויקבע כי המודל שנעשה בו שימוש אינו מתאים וכי יש לקבל דווקא את טענות יועץ התנועה של העותרים. נטען כי אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה המקצועית והמוסמכת. כן נטען כי מדובר בעניין מקצועי מובהק וכי יועץ התחבורה מטעם העותרים התעלם לחלוטין מהמודל וחוות דעתו מבוססת על השערות והנחות, למרות שהיה רשאי אף הוא להשתמש במודל וחזקה עליו כי ידע זאת. נטען כי אף אם יתווספו 690 יחידות הדיור הצפויות על פי הבה"ת עד שנת 2022 ולא עד 2020, ואף אם יתווספו עד שנת 2030, אין בכך כדי לשנות את המגמה שחזה המודל או את הצורך בכביש, הן בטווח הקצר והן בטווח הבינוני והארוך. כן נטען כי הנתון של תוספת 690 יחידות דיור עד שנת 2020 מבוסס על בדיקה עובדתית שנערכה במחלקה לתכנון עיר בעיריית חיפה ובמסגרתה נבחן היחס בין יחידות הדיור במיצוי אחוזי הבנייה. נטען כי ההפרש נתן את סך יחידות הדיור שניתן לבנות באזור - 1,150 יחידות דיור. המחלקה לתכנון עיר הניחה כי ניצול יתרת המימוש העתידי תהיה 60% מהפוטנציאל לתוספת - סה"כ 690 יחידות דיור. לעניין זה נטען כי תוספת הבנייה הצפויה בשכונה ובסביבתה מבוססת על בדיקה יסודית ועובדתית שביצעו גורמי התכנון בעיריית חיפה, שהם הגורמים המוסמכים לעניין זה. נטען כי מדובר בקביעה סבירה וראויה ואין הצדקה להתערבות בה. הוועדה המחוזית טוענת עוד כי טענת העותרים כי יש לקבוע את הסדרי התנועה בגוף התוכנית עצמה ולחילופין להכפיף את הסדרי התנועה שייקבעו לאישור הוועדה המחוזית מרוקנת מכל תוכן ומשמעות את סמכויות רשויות התמרור, נוגדת את האינטרס הציבורי ויש לדחותה. נטען כי דרישת העותרים מנוגדת לפרקטיקה הנוהגת בכל מוסדות התכנון ולתוכניות אין ספור שאושרו ואשר אינן כוללות פירוט של אמצעי התנועה בתחומן. כן נטען כי קיימת הפרדה בין הליכי התכנון לבין הליך קביעת הסדרי תנועה וככלל תוכניות אינן מפרטות הסדרי תנועה. הסמכות בכל הנוגע לקביעת הסדרי תנועה נמסרה לרשויות התמרור וההליך הוא הליך שאינו מערב בדרך כלל את הציבור, נשלט על ידי שיקולים מקצועיים-תחבורתיים, הוא מהיר, דינאמי, טכני וגמיש באופן המאפשר לרשות התמרור לשנות את הסדרי התנועה באופן מיידי, בהתאם לצורך, על פי שיקול דעתה המקצועי. באשר לטענת העותרים כי הוועדה המחוזית לא בחנה חלופות לכביש טוענת הוועדה המחוזית כי כעולה מהבה"ת, מעמדת משרד התחבורה ויועץ התחבורה של הוועדה המחוזית מדובר בכביש נחוץ וטמונים בו יתרונות רבים לשכונה ולעיר. נטען כי קשה לחלוק על המגמה אותה חוזה המודל, לפיה הכביש ישפר את מערך התנועה השכונתי. נטען כי התוכנית באה לתת מענה לעתיד בטווח הבינוני והארוך וכי מבחינה זו אין חלופה שתניב את היתרונות הגלומים בכביש מבחינה שכונתית ועירונית. כמו כן, נטען כי נבחנו חלופות והן אף מופיעות בבה"ת. נטען כי כעולה מהבה"ת, ללא הכביש תקרוס כיכר קדימה. בכל הנוגע לטענות העותרים כי התוכנית אינה קובעת הוראות בעניין אכיפת הוראותיה וקיים חשש כי הוראות התוכנית לא יקויימו על ידי הרשות המקומית טוענת הוועדה המחוזית כי עיריית חיפה, יזמת התוכנית, אף אחראית לביצוע האמצעים שיידרשו להפחתת מפגעי הרעש, ככל שיהיו כאלה, ולשאת בעלויות שיידרשו לצורך כך, ככל שיידרשו. נטען כי לא נפל כל פגם בקביעת הוועדה המחוזית במסגרת התוכנית כי יש להטיל על עיריית חיפה, יזמת התוכנית, עניינים הנוגעים למימוש התוכנית. באשר לטענות העותרים כי יש לכלול בתוכנית הוראות בעניין שלביות ביצועה טוענת הוועדה המחוזית כי לעמדתה הכביש אינו רע הכרחי אשר יש לנסות למנוע סלילתו. הכביש רצוי וחשוב ברמה השכונתית והעירונית והכביש גם נחוץ ולכן בשלה העת לאישור הכביש ואין לדחות את מימוש התוכנית. אשר לפתיחת ציר נוסף מציינת הוועדה המחוזית כי תוכנית סורוקה המאושרת (חפ/1584/ב') תיסלל עם אישור התוכנית ומדובר בשתי דרכים שכונתיות, אשר יחד עם צירי התנועה המרכזיים, צירים שכונתיים נוספים ומנהרות הכרמל, יפחיתו את העומס מציר הרכס לטובת תושבי השכונה וכלל האוכלוסייה. על כן, נטען כי אין כל הצדקה להתנות את פתיחת הכביש בצעד כזה או אחר ופתיחת הכביש הינה צעד חיובי ונחוץ אשר יביא לשיפור תחבורתי ממשי. תמצית טענות המשיבות 2 - עיריית חיפה והוועדה המקומית: המשיבות 2 טוענות גם הן, בין היתר, כי עיקר עניינה של העתירה בתקיפת שיקול דעתם המקצועי של מוסדות התכנון, המשיבות, בכל הקשור להליכי בחינת התוכנית ועד שלב אישורה. נטען כי החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התוויית הכביש התבססה על בדיקות מקצועיות, שגולמו במסמך בה"ת, אשר הוכן בהתאם להנחיות גורמי המקצוע ואושר על ידם. מסמך הבה"ת נסמך, לצורך הנחות חיזוי, על מודל מקצועי שפותח על ידי צוות תוכנית אב לתחבורה במטרופולין חיפה, מקובל על דעת ועדת המודלים ומשמש תדיר לתכנון פרוייקטים מתחום התחבורה במרחב המטרופולין. נטען כי טענות העותרים בעניין מסקנות המודל וההנחות הנגזרות הימנו אין בהן אלא בקשה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של מוסדות התכנון ויתר הגורמים המקצועיים. כן נטען כי מדובר בתוכנית המאפשרת תגבור זכויות הבנייה בשכונה וכפועל יוצא מתגבור זכויות הבנייה יש לכלול בתוכנית גם את הכביש המוצע שיהווה חיבור לכיוון מערב. נטען כי הכנת התוכנית לוותה בבדיקות רבות במגוון תחומים ובהם תחבורה, נוף ודמוגרפיה. נטען כי כל ההתנגדויות לתוכנית נשמעו באריכות, לאורך שתי ישיבות ועדה מחוזית ממושכות ואף נדונו ונענו בהתאם. כן הובאה במהלך הדיונים התייחסות הוועדה המקומית להתנגדויות, תשובת יועצי התנועה של התוכנית ועורכי הבה"ת, לרבות חבר צוות תוכנית האב לתחבורה הפועל במסגרת חברת התשתיות העירונית יפה נוף והתייחסות יועץ התנועה החיצוני של הוועדה המחוזית. נטען כי נספחי התוכנית ובפרט תוכניות התנועה ומסמך הבה"ת נבחנו על ידי נציג משרד התחבורה, המפקח על התעבורה ומנהל אגף תכנון, ותוקנו בהתאם להערות אשר נתקבלו, עד אישורם. עם תום שמיעת ההתנגדויות קיימה הוועדה דיון פנימי ובסיומו החליטה לאשר את התוכנית בתנאים, תוך קבלת חלק מההתנגדויות. נטען כי העותרים מבקשים שביהמ"ש יתערב בהליך התכנוני אשר נוהל על ידי הוועדה המחוזית ואין מקום במקרה זה להתערב. נטען כי מדובר בתקיפת שיקול דעתן המקצועי של המשיבות לרבות יועציהן המקצועיים מתחום התחבורה. נטען כי מוסדות התכנון ויתר הגופים המוסמכים שקלו את כל השיקולים המורכבים ובחנו את הנושאים הראויים לבחינה והחלטתם לאשר את התוכנית נתקבלה על בסיס זה. על כן, נטען כי מדובר בתוכנית ראויה תכנונית ואין להתערב בהחלטת מוסדות התכנון על כל חלקיה. עוד נטען כי לא נפל כל פגם במודל שעליו מסתמך הבה"ת, שהינו כלי עזר המקובל על משרד התחבורה ואשר משמש תדיר בתכנון פרוייקטים רחבי היקף במרחב מטרופולין חיפה. כן נטען כי קביעת הסדרי התנועה בגוף התוכנית עצמה אינה עולה בקנה אחד עם הפרקטיקה הנהוגה וכי הנחת הבסיס של העותרים בדבר היותו של ציר כבאביר אטרקטיבי עבור תנועה עוברת הינה הנחה שגויה המרוקנת מתוכן את טיעונם המרכזי וחששם מפני היותו של הכביש מוקד למשיכת תנועה עוברת בהיקפים משמעותיים. דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהובאו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה שכן לא נפל בהחלטת הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית כפי שאושרה או בהליך שקדם לאישור התוכנית פגם המצדיק התערבות. הוועדה המחוזית החליטה לאשר את התוכנית בתנאים, תוך קבלת חלק מההתנגדויות ודחיית חלק מההתנגדויות שהוגשו, וזאת לאחר קיום דיונים מפורטים ושמיעת המתנגדים בשתי הזדמנויות וכן שמיעת התייחסות העירייה להתנגדויות ותשובת מתכנן הכבישים של התוכנית לחוות הדעת הנגדית בנושא תחבורה שהוגשה מטעם המתנגדים. בנוסף, נשמעה גם חוות דעת יועץ התחבורה של הוועדה המחוזית. לאחר קיום הליך ארוך ובירור מפורט של שמיעת כל ההתנגדויות וחוות הדעת המקצועיות החליטה הוועדה המחוזית כי התוכנית המוצעת חשובה עבור תושבי השכונה ותסייע בשדרוגה תוך התייחסות לבינוי בה ושיפור הנגישות אליה וממנה. כן הוחלט כי התוכנית מאפשרת הסדרת זכויות הבנייה והתשתיות ותורמת באמצעות יצירת חיבור חדש של השכונה לכיוון מערב לשיפור התפקוד התחבורתי של השכונה, אשר יאפשר ניידות יומיומית נוחה ויסייע בעיתות חירום. כאמור, לא מצאתי בהחלטת הוועדה המחוזית או בהליך המפורט שהתקיים עד לאישור התוכנית פגם המצדיק התערבות. כידוע, אין בית המשפט שם עצמו כרשות תכנונית נוספת על אלה הקבועות בחוק או כטריבונל תכנון עליון. תחום התכנון הופקד בידי מוסדות התכנון על פי החוק ובית המשפט אינו אמור לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעת הרשות התכנונית שהחלטתה עומדת למבחן, אלא אמור לבחון אם נפל פגם בהליך שהתנהל או בשיקול הדעת שהופעל על ידי הגוף המוסמך על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. ראו: בג"צ 1125/91 ליטמן נ' הוועדה לבניה למגורים, מחוז המרכז (פסק דין מיום 31.12.91); בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441 (1996); בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, משרד הפנים, פ"ד מ"ה(3) 678 (1991); ע"א 2617/00 מחצבות כנרת נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (פסק דין מיום 6.12.01). במקרה שבפני קדם לאישור התוכנית הליך תכנוני ארוך, מקצועי ויסודי. התוכנית לוותה על ידי גורמים מקצועיים ממגוון התחומים הדרושים וזכתה לליווי מקצועי וצמוד מידי מתכנני התנועה מטעם הוועדה המקומית, מטעם הוועדה המחוזית ומטעם משרד התחבורה. שיקול הדעת שהופעל בהליכי הכנת, בחינת ואישור התוכנית היה שיקול דעת תכנוני מקצועי, שנסמך על בדיקות מקצועיות, לרבות בתחום התחבורה וסבורני כי אין מקום להתערב בו. בנוסף, התנגדויות העותרים והמתנגדים הנוספים נשמעו באופן מפורט ובאריכות, הדברים נשקלו ונדונו וההחלטה ניתנה בהתחשב בכל הטיעונים המועלים כעת על ידי העותרים. לא מצאתי כי העותרים הניחו בסיס לטענתם בדבר היותו של הכביש המתוכנן בלתי נחוץ, שכן יש לקבל את טענת המשיבות כי הכביש המוצע בתוכנית עתיד לשרת את השכונה, לרבות העותרים, וכן את כלל תושבי המרחב ויביא לחלוקת העומס התחבורתי, זאת לאור כל הבדיקות שבוצעו על ידי הגורמים התכנוניים המקצועיים. הוועדה המחוזית קבעה כי יש לבצע מכלול אמצעי מיתון תנועה כתנאי למימוש הכביש המחבר את השכונה לכיוון מערב. לצורך כך תוכן תוכנית מיתון תנועה אשר תכלול אמצעים למיתון תנועה. כמו כן, תנאי למתן היתר לתחילת עבודות סלילת הכביש יהיה אישור משרד התחבורה לתוכנית מיתון התנועה ותנאי לפתיחת הכביש לתנועה יהיה אישור משרד התחבורה כי בוצעו בדרכים הפנים שכונתיות כל האמצעים למיתון התנועה, בהתאם לתוכנית מיתון התנועה. בנוסף, החל משנה לאחר פתיחת הכביש לתנועה ועד לכ-10 שנים לקיומו, ייערך סקר ספירת תנועה אחת לשלוש שנים על ידי הרשות המקומית. הסקר יוגש למשרד התחבורה ולוועדת התמרור העירונית. במידה וממצאי הסקר יעידו כי קיים גודש של תנועה עוברת בשכונה יבוצעו אמצעי מיתון תנועה והסדרי תנועה נוספים בהתאם להמלצות הסקר. עוד נקבעו על ידי הוועדה המחוזית גם הנחיות בנוגע למניעת מפגעי רעש ובנושא נוף וכיוצ"ב. לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בקביעת הוועדה המחוזית לעניין הכנת תוכנית למיתון התנועה ובהסדרים שנקבעו בהחלטת הוועדה המחוזית לשם פיקוח על מיתון התנועה, מפגעי הרעש והנוף וכיוצ"ב. מסמך הבה"ת (נספח עת/8 לעתירה), שעניינו בחינת השלכות תחבורתיות הצפויות בשכונה עקב הרחבת בינוי נוסף וסלילת קטע הכביש שבנדון, ואשר הסתמך על ספירות תנועה שבוצעו בשנים 1994, 1999 ו- 2005 ואשר בשנת 2008 הוגש לו עדכון, נועד לספק למוסדות התכנון מידע תומך להחלטה. ההחלטה על עריכת הבה"ת התקבלה על ידי הוועדה המחוזית אשר קבעה במסגרת החלטתה להפקיד את התוכנית כי יש לערוך בדיקת השפעה תחבורתית לתוכנית ולדרך החדשה המוצעת, בהתאם להנחיות משרד התחבורה, וכי מסקנות הבדיקה ישולבו בהוראות התוכנית. בסיס הנתונים בבה"ת נשען על ספירות תנועה שבוצעו בשכונה במועדים שונים לאורך מספר שנים, כמפורט לעיל, וכן על בסיס חיזוי מספר יחידות דיור צפויות בשכונה. חישוב תוספת יחידות הדיור בוצע על ידי גורמי התכנון המקצועיים במשיבות וכן נערך חיזוי תנועה לשנים הבאות, לאור תוספת יחידות הדיור הצפויה. על בסיס כל אלה הגיעו הגורמים המקצועיים בוועדות התכנון למסקנה כי על מנת ליתן לשכונה מענה תחבורתי הולם יש צורך ביציאה נוספת לשכונה, דבר שיביא להקטנת העומס ביציאה המזרחית. גם משרד התחבורה בדק את הנושא ואף העיר הערות מסויימות ולבסוף אישר את הבה"ת. הבה"ת נבדקה וממצאיה אושרו גם על דעת יועץ התנועה של הוועדה המחוזית, שהדגיש את היתרונות של דרך החיבור הנוספת לשכונה כלפי מערב. חיוניות דרך הגישה הנוספת לשכונה עלתה גם מדו"חות התנועה שעמדו בבסיס התוכנית לכל אורך שנות הכנתה ומדבריהם של גורמי התכנון והנהלתה של העיר. באשר למודל התחבורתי שבו נעשה שימוש ואשר בהתבסס על נתוניו והנחותיו נבנה הבה"ת, הרי שיש לקבל את טענת המשיבות כי מדובר במודל תחבורתי אשר פותח על ידי צוות תוכנית אב לתחבורה בחברת התשתיות "יפה נוף", מודל מעודכן המצוי בשימוש במטרופולין חיפה במשך למעלה מעשור ואשר על בסיסו מבוצעת תדיר בחינת פרוייקטים תחבורתיים מגוונים לרבות בהיקפים משמעותיים. המודל הינו על דעת משרד התחבורה ולקח בחשבון את כל התוכניות החלות על הסביבה המורחבת של השכונה. מדובר בכלי עזר המקובל על משרד התחבורה ואשר נעשה בו שימוש בתכנון פרוייקטים רחבי היקף במרחב מטרופולין חיפה. על כן, לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי החלטת הוועדה המחוזית לפיה הכביש המוצע בתוכנית הינו נחוץ ועתיד לשרת את השכונה, לרבות העותרים, וכן את כלל תושבי המרחב ויביא לחלוקת העומס התחבורתי, הינה החלטה סבירה וראויה שהתקבלה לאחר בדיקות שבוצעו על ידי הגורמים התכנוניים המקצועיים. לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטה או בהליך שנוהל. סיכום: אשר על כן, אני קובע כי לא נפל בהחלטה או בהליך לאישור התוכנית פגם המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים. נדגיש לעניין זה כי בית משפט מנהלי אינו קובע האם התכנית המוצעת, נשוא העתירה, היא התכנית הטובה ביותר האפשרית. כל שבית המשפט קובע הוא שלא נפל פגם המצדיק התערבותו של בית משפט מנהלי בהליך בו אושרה התכנית. כל זאת בהתאם לכללי הביקורת השיפוטית על החלטות הרשויות המנהליות. העתירה נדחית. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו. תוכנית בניהבניההתנגדות לתכניתתכנית מתאר