להלן פסק דין בנושא קיצור עונש מאסר על נהיגה בשכרות: פסק דין ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בירושלים (כב' השופטת ש. לארי-בבלי) בתיקים פל 5605/07 ו- 10144/07, מיום 19.12.07. המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות בת"פ 5605/07, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: התיק העיקרי, והפקודה, בהתאמה). לאחר מתן הכרעת דין בתיק האמור, ביקש המערער לצרף תיק אחר אשר התברר בפני מותב אחר, בו יוחסה למערער אותה עבירה, קרי נהיגה בשכרות (להלן: התיק האחר). על פי עובדות כתב האישום, בתיק העיקרי, המערער נמצא ביום 1.12.06 נוהג ברכב במקום ציבורי כאשר בבדיקה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף היה 625 מיקרו גרם. בתיק האחר, נמצא המערער ביום 18.5.07 נוהג ברכב במקום ציבורי כאשר בבדיקה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף היה 280 מיקרו גרם. בגין עבירות אלה גזר בית המשפט את דינו של המערער לעונשים הבאים: 5 שנות פסילה בפועל; 6 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים; 45 ימי מאסר בפועל, וכן 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור על סעיף 10 או סעיף 67 לפקודה. נימוקי הערעור: 4. גזר הדין אשר הושת על המערער הנו חריג בחומרתו. בעיקר במה שנוגע לרכיב הפסילה בפועל והמאסר בפועל. מדובר במערער צעיר, נורמטיבי, עברו נקי, עובדה שבית משפט קמא לא נתן לה כל משקל בגזר הדין. בית המשפט לא שקל להזמין תסקיר מבחן עבור המערער. כמו כן, בית משפט קמא לא נתן כל משקל לנסיבותיו האישיות של המערער. המערער נקלע לבעיות וסכסוכים משפחתיים קשים, אביו חולה מאוד, אחיו עזב את המשפחה מזמן, אח נוסף סובל מבעיות רפואיות. לדידו של הסנגור, היה על בית המשפט לשקול בצד שיקולי הענישה וההרתעה, גם שיקולי השיקום וההתחשבות בנסיבות האישיות הקשות של המערער. המערער מתחרט על מעשיו ולמד לקח קשה. המערער הודה בתיק האחר וחסך מזמנו של בית המשפט. זהו המקרה שיש לתת למערער הזדמנות נוספת להשתקם. הוא הוסיף, כי באישום האחר מדובר בכמות אלכוהול מאוד קטנה. המערער חשב שמצבו תקין ויכול לנהוג. תשובת בא כוח המשיבה: 5. בא כוח המשיבה מתנגד לערעור. באשר לרכיב המאסר ציין, כי אין להתערב בו, לדידו, זהו המקרה הנכון שבו יש להטיל על המערער עונש מאסר בפועל. מדובר כאן בשתי עבירות נהיגה בשכרות, ואין דרך להרתיע את המערער מאשר לשולחו לכלא. בא כוח המדינה ציין נסיבה לחומרה והיא, שהעבירה השנייה בוצעה לאחר שלב ההקראה בפני בית המשפט בתיק העיקרי. קרי, גם לאחר שהובא המערער לדין ומגישים נגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, הוא מוצא לנכון לבצע את אותה עבירה בשנית כמה חודשים לאחר מכן. כל זה קורה כאשר המערער הנו נהג חדש. באשר לאי הזמנת תסקיר מבחן, טען בא כוח המשיבה כי הזמנת תסקיר לא הייתה מועילה כלל, הרי כל הנתונים היו בפני בית המשפט. הוא אף מניח כי בית המשפט יצא מתוך הנחה כי תסקיר המבחן יהיה חיובי. דיון 6. המערער בן 28, נתפס נוהג ברכב במקום ציבורי כאשר בשני המקרים ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף עולה על הרמה המותרת על פי חוק. בפעם הראשונה כמות האלכוהול הייתה 625 מ"ג ובפעם השנייה 280 מ"ג. נסיבה לחומרה מצא בית משפט קמא בכך שהעבירה השנייה בוצעה מספר חודשים לאחר שהמערער הובא בפני בית המשפט לביצוע הקראה בתיק העיקרי. ואולם, אני סבור כי גזר הדין כולל בתוכו רכיבי עונש החורגים בחומרתם מהרמה המקובלת במקרים כגון אלו. ברגע שסבר בית המשפט שיש להשית על המערער עונש מאסר בפועל, טוב היה עושה אם היה מבקש תסקיר מבחן אודותיו, ולא מסתפק בטענות שהעלה הסנגור לטובתו של הנאשם. זאת, אף אם אין חובה חוקית לבקש זאת בשל גילו. הדברים אמורים נוכח העובדה שאין למערער עבר פלילי או תעבורתי. שירות המבחן הוא השירות האמון על מתן מידע בדוק באשר לנסיבותיו האישיות של המערער, ובחינה מה ההשלכות הצפויות מהטלת עונש מאסר בפועל על המערער, בעיקר כאשר מדובר באדם נורמטיבי חסר עבר פלילי שזו לו הפעם הראשונה שהוא צפוי לחוות מאסר בפועל, על כל הכרוך בכך. מאסר בפועל איננו מחויב המציאות כאשר ישנן דרכים אחרות, שיש בהן שילוב של הרתעה וגם ענישה, כגון עבודות שירות. 7. במקרה זה ברור כי התנהגות המערער מצביעה על מידה לא מבוטלת של חוצפה, כאשר הוא לא נרתע מלעבור את העבירה השנייה, מספר חודשים לאחר ישיבת ההקראה בגין העבירה העיקרית. אך יחד עם זאת, בית משפט קמא הכביד את ידו עם המערער במידה המחייבת התערבות. 8. לאור האמור, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, בגילו הצעיר, ובכך שמדובר בהרשעה ראשונה למערער, יש לשלב במקרה זה בין הפן העונשי והפן ההרתעתי, שיש בו כדי ללמד את המערער לקח להימנע מביצוע עבירות בעתיד. הערעור על חומרת העונש מתקבל במובן הבא: א. עונש המאסר יעמוד על שבעה ימים בלבד. המערער יחל בריצוי עונשו ביום 3.8.08. ביום האמור, על המערער להתייצב בתחנת המשטרה במגרש הרוסים לא יאוחר מהשעה 09:30. ב. תקופת המאסר על תנאי תעמוד על שמונה חודשים במקום שבעה חודשים. ג. הפסילה בפועל תעמוד על 3 שנים במקום חמש שנים. 9. בשולי פסק הדין אעיר, כי לא מצאתי שבית משפט קמא שהרשיע את המערער בתיק האחר. התיק כולל רק החלטה לפיה: "מצורף תיק מס' 10144/07 לפיו הנאשם מואשם בנהיגה בשכרות ביום 18.5.07" (עמ' 6). משפט תעבורהשכרותמאסר