תחולה אקסטריטוריאלית - צו הקפאת הליכים

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תחולה אקסטריטוריאלית - צו הקפאת הליכים: בפני בקשה לסילוק על הסף בטענה כי בתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות לדון בתובענה. הקדמת מילין: 1. הבקשה לסילוק על הסף מושתתת על שני אדנים - האחד - סילוק על הסף מהטעם שבתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות לידון בתביעה והשני - נוכח קיומו של צו הקפאת הליכים אשר הוצא על ידי בית המשפט ביוסטון טקסס במסגרת הליכים לפי פרק 11 לחוק פשיטת הרגל האמריקאי , אשר נטען על ידי המבקשת כי יש לו תחולה אקסטריטוריאלית ובכלל זה על ההליכים בבתי המשפט בישראל. הואיל וככל שתתקבל הבקשה לסילוק על הסף מהטעם שבתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות לידון בתביעה ,ממילא לא יהא עוד צורך לדון בשאלת תחולתו של צו הקפאת ההליכים האמריקאי, נקבע על ידי, במסגרת דיון מיום 23/12/12 , כי תחילה תידון שאלת הפורום הנאות ולאחריה- ככל שאדרש לכך- תידון שאלת תחולתו של צו הקפאת ההליכים. 2. עוד ראוי להבהיר- כבר בשלב זה וכפי שיפורט להלן- התביעה העיקרית הוגשה כנגד שישה נתבעים ואולם, מתוך המידע כפי שהוצג בפני בית המשפט , טרם בוצעה המצאה לכלל הנתבעים וזאת, מלבד לנתבעת 1 , אשר הגישה את הבקשה לסילוק על הסף. עוד יובהר כי , הבקשה נידונה בדחיפות הוכיח ועובר להגשת התביעה , הוגשה על ידי המשיבה, בקשה למתן צו מניעה זמני, במסגרתה עתרה לאסור על המבקשת לבצע כל דיספוזיציה בזכויות אשר יש לה ברישיונות לכריית נפט בישראל וביום 9/12/12 - ניתן צו ארעי כמבוקש. 3. הואיל וטענות הסילוק על הסף נוגעות לעצם סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתובענה ובכלל זה בסעדים הזמניים אשר התבקשו במסגרתה, הרי שבמסגרת דיון בנושא צו המניעה הזמני, נטענה הטענה האמורה כטענה מקדמית. הצדדים: 4. התובעת (היא המשיבה בבקשה בפני) - חברת דור כימיקלים בע"מ (להלן: "התובעת") - הינה חברה ישראלית הפעילה בתחום התעשייה הפטרוכימית בישראל. פעילותה המרכזית של התובעת התרכזה ביצור ושיווק של מאתנול ונוכח כך, הינה פעילה גם בתחום חיפושי הגז והנפט וזאת הן משום שלשם ביצוע הקידוחים נדרש מאתנול בכמויות רבות והן, משום שגז טבעי יכול לשמש כחומר גלם להפקת מאתנול. פעילותה של התובעת בתחום אינה רק בישראל, אלא שהתובעת הינה בעלת קשרים ופעילות גם בקפריסין. 5. הנתבעת 1 - ATP Oil & Gas Corporation (להלן:"ATP") הינה חברה ציבורית אמריקאית אשר התאגדה בטקסס בשנת 1991 ונסחרת בבורסת הנאסד"ק - העומדת בראש קונצרן חברות ובו חברות בנות, נכדות ואף נינות. ATP עוסקת ברכישה, פיתוח ויצור של מרבצי גז טבעי ונפט באיזורים שונים בעולם ומשרדיה הראשיים הינם בעיר יוסטון ארה"ב. ATP רשומה גם כתאגיד זר בישראל ולה משרדים באיזור גוש דן. 6. הנתבעת 2 ATP East Med Number 2 B.V. (להלן: "BV2") - הינה חברה הרשומה בהולנד והיא חברה נינה של ATP . 7. הנתבעים 3-6 כולם אזרחים ותושבים אמריקאים שהם בעלי משרה ב- ATP. כך, הנתבע 3 הינו נשיא ATP, הנתבע 4 הינו מנהל התפעול הראשי של ATP , הנתבע 5 הינו סגן הנשיא לפיתוח עסקי ב - ATP והנתבע 6 הינו מנהל בכיר ויועץ משפטי ב- ATP. 8. לשם שלמות הצגתהצדדים הנוגעים בדבר אוסיף ואבהיר כי ל - ATP חברה נינה נוספת אשר הוזכרה במסגרת ההליכים בפני - BV1 שהיא חברה אשר הינה בעלת 35% מהזכויות לכריית גז במאגר שמשון בישראל . ההסכם: 9. ביום 6/5/12 נכרת בין התובעת, BV2 ,שתי חברות ישראליות נוספות- חברת נפטא , חברת מודלין וחברה גרמנית- בנדל גרין איסט - הסכם אשר יעודו שיתוף פעולה של הצדדים לשם השתתפות במכרז לחיפוש והפקת נפט וגז ב12 תאי שטח במים הכלכליים של קפריסין. (להלן:"ההסכם") התביעה העיקרית: 10. במסגרת התביעה העיקרית טוענת התובעת כי בכריתת הסכם נפלו פגמים הנסבים על מצגי שווא אשר הוצגו על ידי הנתבעים והנוגעים בעיקר לאיתנותה הפיננסית של ATP ומשכך, כי דין ההסכם להתבטל מעיקרא ונוכח כך, זכאית התובעת להשבת הכספים אשר שולמו על ידה במסגרת ההסכם ל - ATP, BV2 וממשלת קפריסין. ההליך המקדמי: 11. כאמור, עובר להגשת התביעה העיקרית, הוגשה על ידי התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על ATP ביצוע כל דיספוזיציה בזכויות אשר יש לה ברישיונות לכריית נפט בישראל . ראוי להבהיר ולהדגיש - התביעה בפני אינה נסבה על זכויות הכרייה בישראל, אלא כאמור ההסכם בפני נוגע לזכויות כרייה בקפריסין. זאת ועוד- קודם להגשת הבקשה לצו מניעה הוגשה על ידי התובעת בקשה להטלת עיקולים על הזכויות נשוא הבקשה לצו מניעה ואולם, נוכח הודעת המחזיק (משרד האנרגיה והתשתיות הישראלי) כי הזכויות האמורות אינן ניתנות לעיקול, פנתה התובעת בבקשה להוצאת צו המופנה אל ATP , שהיא כאמור בעלת הזכויות, והאוסר עליה באופן אישי ביצוע דיספוזיציה בזכויות האמורות. דהיינו- יובהר - בניגוד למקרים הרגילים עליהם נסב צו מניעה- במקרה בפני תכליתו אינה נוגעת לסעד העיקרי בתביעה, אלא בעיקר - ככל הנראה- בדומה לעיקול - להקלת הגבייה במקרה בו תזכה התובעת בתביעתה. האמור הובהר, בשלב זה, וזאת, על מנת למנוע ערבוב תחומין וחוסר בהירות באשר לצדדים ולזכויות - במסגרת הטענות בפני. הבקשה לסילוק על הסף - ככל שהיא נסבה על כך שישראל אינה הפורום הנאות לדיון בתביעה - בקצירת האומר טענות הצדדים באשר לטענה האמורה הינן כדלהלן: 12. לטענת ATP בחינת הפורום הנאות לדיון בתביעה יש לעשות בהתייחס לפורום שלו מירב הזיקות לנשוא התביעה ולצדדים לה - בחינה כאמור מעלה כי - נשוא ההסכם הינו זכויות כרייה בקפריסין, ההסכם לא נחתם בישראל, ההסכם לא נחתם בין התובעת לבין ATP אלא בין התובעת לבין BV2 שהיא חברה הולנדית, במסגרת ההסכם קיימת תנית שיפוט במסגרתה הוסכם כי כל דיון הנוגע להסכם - לרבות דיון בשאלת תוקפו של ההסכם - יתקיים בפני בוררות אשר תתקיים בלונדון בהתאם לדין האנגלי, הנתבעים כולם - מלבד הנתבעת 1 הינם נטולי כל זיקה לישראל באשר הינם תושבי ואזרחי חוץ , הנתבעת 1 הינה חברה אשר בסיס פעילותה בארה"ב ואמנם יש לה משרד רשום בישראל ואולם, אינה פעילה בישראל אלא שמשרדה הינו הכרחי לשם קבלת הזכויות ברישיונות הכרייה בישראל. כנגד הנתבעת 1 ננקטו הליכי חדלות פירעון ביוסטון טקסס ובמסגרתם הוצא צו לפי פרק 11 לחוק פשיטת הרגל האמריקאי החל גם על ישראל - באופן אשר יש גם בו בכדי להשליך על שאלת הפורום הלא נאות, באשר יש לרכז את כל תביעות הנושים הנוגעים ל ATP בפני בית המשפט לפשיטת רגל ביוסטון טקסס. נוכח האמור- לטענת ATP - מירב הזיקות אינן לבית המשפט הישראלי ומשכך, יש לקבוע כי - בכל הנוגע לתביעה כנגד ATP הפורום הנאות לדיון בתביעה הינו בית המשפט לפשיטת רגל ביוסטון טקסס ארה"ב. 13. התובעת מנגד טוענת כי משבוצעה המצאה כדין הרי שנקודת המוצא הינה כי ישראל הינה הפורום המתאים לדיון בתביעה ומשכך, הנטל להוכיח כי הפורום הישראלי אינו הפורום המתאים לידון בתביעה, מוטל על ATP. לטענת התובעת - ATP הינה חברה אשר יש לה משרדים בישראל, הטענות הנוגעות לבטלות ההסכם נסבות על מצג שווא אשר הוצג על ידי ATP באמצעות הנתבעים 3-6 בשעה שהיו בישראל - דהיינו עילת הבטלות נוצרה בישראל, בבחינת הפורום הנאות אין לייחס כל משמעות לתניית הבוררות נשוא ההסכם באשר - תניית הבוררות נשוא ההסכם אינה חלה על ATP אשר אינה צד להסכם אלא על BV2 ,יתרה מכך הואיל וההסכם בטל מעיקרא הרי שתניית הבוררות בטלה ובנוסף, ממילא לא הודיעה ATP על הסכמתה לבוררות בלונדון בהתאם לתניית הבוררות . זאת ועוד, התובעת מעלה טענה מקדמית ולפיה דין בקשתה של ATP להדחות הואיל וטענותיה העובדתיות אינן נתמכות בתצהיר ומשכך, יש למוחקן על הסף. נוכח האמור , לטענת התובעת הרי שדין הבקשה לסילוק על הסף להידחות מניה וביה. המסכת המשפטית: 14. אין חולק כי נקודת המוצא בשאלת הפורום המוסמך לידון בתובענה הינה כי סמכות השיפוט נרכשת ע" המצאה של כתבי בי-דין לנתבע (ראה : רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' זריקאת, מח (3) 265). נוכח האמור הרי שנקבע, כי ביהמ"ש הישראלי קונה לעצמו סמכות שיפוט בינלאומית אפילו אם ההמצאה בוצעה בזמן הימצאות אקראית וזמנית של הנתבע בארץ וכי רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ייפסל תוקפה של המצאה לנתבע בתחומי המדינה. אציין כי אין בפני כל טענה בדבר המצאה לא נאותה ל ATP - היא המבקשת בבקשה בפני ומשכך, הנחת הדיון, במסגרת ההחלטה בפני, הינה כי בוצעה המצאה כדין של כתבי בי- דין ל- ATP ומשכך, כי קיימת סמכות שיפוט לבית המשפט הישראלי. 15. משהוענקה לביהמ"ש סמכות לדון בתביעה, קמה לו חובה לעשות שימוש בסמכות זו. עם זאת, לכלל זה הוכרו מספר חריגים, שאחד מהם מקורו בדוקטרינת הפורום הלא נאות ((Forum Non Conveniens - לפי דוקטרינה זו, בהתעורר שאלה של ברירת מקום שיפוט בין בית משפט מוסמך בישראל לבין בית משפט זר, שאף הוא בעל סמכות בינלאומית לדון בתובענה, רשאי בית המשפט בישראל, בתנאים מסוימים, למחוק את התביעה שהוגשה לו, כדי שזו תנוהל בפני בית המשפט הזר (ראו, רעא 9810/05 Martin J. Hecke נ' Pimcapco Limited (2009) (להלן:" פסק דין פימקפקו") ע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365, 386-384 ). כך, בלשונו של הנשיא שמגר בע"א 2705/91 רג'אח סאלם אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים, מח (1) 554 בעמ' 569: 'על-מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהתייחס למבחן מרב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. במידה והנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית-המשפט את הדיון'". 16. המבחן המכריע לבחינת תחולתה של דוקטרינת "הפורום הלא נאות" הינו האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. בהקשר למבחן זה נקבע בפסק הדין פימקפקו: "מבחן זה מוכרע בהתחשב במכלול נסיבותיו של המקרה. בכלל זה יש לבחון את השאלה מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת נשוא הדיון, אליו מובילות מירב הזיקות הרלוונטיות ... יובהר, כי נטל ההוכחה לעניין קיומו של פורום זר מוסמך, שהינו בעל מירב הזיקות הרלוונטיות לסכסוך, מוטל על כתפיו של הנתבע. המבחן בו עליו לעמוד אינו מאזן נוחות רגיל, אלא עליו לשכנע את בית המשפט כי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר (ראו, ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מח(2) 77, 84-82 (1994)). מעבר לכך יצוין, כי בפסיקה כיום מסתמנת מגמה של הגברת נטל זה וצמצום ההיענות לטענת "פורום לא נאות". זאת, לאור ההתפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי התקשורת המודרניות (ראו, רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co., פ"ד נב(1) 109, 114 (השופט ת' אור) (1998); רע"א 749/05Insight Venture Partners  נ' טכנו הולד אחד (לא פורסם, 11.4.05)). " באשר לסוגייה האחרונה - דהיינו, בכל הנוגע לצמצום ההיענות לטענת הפורום הלא נאות- הובהר על ידי בית המשפט העליון בעא 3908/08 תיקו בע"מ נ' FOREM BAGCO INC (2010) כי : "יחד עם זאת אין מדובר בדוקטרינה שאבד עליה הכלח ונראה כי מקום שבו מתבקש אחד הפורומים המתחרים להרחיב את סמכותו ולהחילה על נתבע שאינו נמצא בישראל, מן הראוי לגלות יתר נכונות להטות אוזן לטענות המועלות על ידי הנתבע בעניין נאותות הפורום." 17. בפסק דין אשר ניתן ברע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Servicos De Saude S/C Ltda (2003) , נז (5) 414 , (להלן: "פסק דין אלביט") פירט בית המשפט שני סוגי שיקולים הנבחנים באשר לשאלה האם הפורום אינו נאות - סוג אחד של השיקולים מתייחס לבעל הדין - במסגרת פסיקה נוספת הוגדר סוג זה גם כשיקולי יעילות והסוג השני מתייחס לציבור הרחב . 18. באשר לסוג השיקולים הראשון - המתייחס לבעלי הדין נקבע בפסק הדין אלביט כי נכללים בו :" השיקולים של גישה למקורות הראיות, האפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט, ההוצאות הכרוכות בהבאת עדים המוכנים להעיד מרצונם, האפשרות לראות את מקום התרחשות האירוע נושא הדיון ולבקר בו (כאשר ביקור כזה נדרש), וכמו כן הקושי שבאכיפת פסק הדין שיינתן"- דהיינו שיקולים הנסבים על יעילות הדיון בישראל ונוחות. יצויין כי הגם שנשמעה הגישה ולפיה, שיקולי נוחות הפכו ללא רלוונטיים, צוטטו דבריו להלן של הד"ר מ' קרני , בפסק הדין אלביט בציינו כי : "נכון הדבר כי תנאי המודרנה הפכו את ההתדיינות בפורום מרוחק לנוחה יותר, אולם בין זה ובין המסקנה כי תנאים אלה מחייבים את צמצום האפשרות להשתמש בדוקטרינת הפורום הבלתי נאות עדיין יש מרחק נורמטיבי רב, שתנאי המודרנה לא הצליחו להתגבר עליו. כל עוד ימשיכו כללי הסמכות להישען על זיקות סמכות שיכולות להיות תולדה של מהלך עניינים מקרי, נחוצה לנו דוקטרינת סמכות משלימה ורחבה - כמו דוקטרינת הפורום הבלתי נאות - כדי שניתן יהיה להתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים להכרעה בשאלת הסמכות" (מ' קרייני "שיקולי הפורום הנאות: מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו" [11], בעמ' 90). בנוסף, לאמור נקבע- בהתייחס לסוג השיקולים הראשון, כי יש להכליל בו השאלה האם ציפיותיהם הסבירות של הצדדים היו שהתביעה תידון בישראל. כך, בפסק הדין פימקפקו,(בעמ' 10 לפסק הדין) נקבע על ידי בית המשפט העליון כי: "שיקולי נוחות הצדדים אינם מכריעים את הכף במסגרת ההחלטה בדבר נאותות הפורום. על בית המשפט להידרש גם לשיקולי יעילות, במסגרתם נבחנת השאלה מהו הפורום המתאים לציפיותיהם הסבירות של הצדדים והאם לישראל ולשיטת המשפט הישראלית יש עניין אמיתי בתובענה (ראו, רע"א 9141/00 Lang נ' מרכס, פ"ד נו(1) 118, 124-123 (2001); רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Servicos de Saude S/C Ltda, פ"ד נז(5) 414, 422-421 (2003) (להלן - עניין אלביט))." 19. באשר לסוג השיקולים השני המתייחס לציבור הרחב נקבע כי נכללים בו שיקולים הנסבים על: "הבעייתיות הכרוכה בריכוז תובענות במרכזים עמוסים במקום ניהולן במקום בו נוצרו העילות, את העומס הלא הוגן המוטל על החברה בניהול התדיינות שאינה קשורה לה, היתרון ביישוב סכסוכים מקומיים בסביבתם הטבעית, והרצון שתובענות יידונו בבית-משפט המכיר את החוק שחל בעניינן, על פני יצירת מצב שבו בית המשפט המקומי יעסוק בברירת הדין, ובמקרה הצורך בהפעלת דין זר." (פסק הדין בענין אלביט הנ"ל) בנוסף, לאמור נקבע - בהתייחס לסוג השיקולים השני - כי יש להכליל בו השאלה האם לישראל ולשיטת המשפט הישראלי עניין אמיתי בתובענה . 20. בפסק הדין בענין פימקפקו הוסיף בית המשפט העליון וקבע כי שיקול נוסף אשר על בית המשפט לשקול הינו כי ההתדיינות בפורום הזר הינה אפשרית במובן זה שהתובע אכן יכול לנהל את התביעה שם ולא קיימת מניעה מעשית או חוקית לכך. בהקשר זה הוסיף בית המשפט העליון וקבע (בעמ' 12 לפסק הדין): "תחת זאת, על בית המשפט לבחון את מערכת הנסיבות, ובפרט את התנהגותו של התובע. במסגרת זו, על בית המשפט לבחון האם התובע פעל באופן בלתי סביר בהגישו את התביעה לפורום המקומי מבלי לנקוט בצעדים למניעת ההתיישנות בפורום הזר. כך, במקרה בו מגיש התובע את תביעתו בפורום המקומי, מכיוון שתקופת ההתיישנות בפורום הזר כבר חלפה, ייטה בית המשפט לקבל את בקשת הסילוק על הסף. הוא הדין במקרה בו ברור כי היה על התובע לפתוח בהליכים משפטיים בפורום הנאות הזר או לפעול בדרכים משפטיות אחרות שעמדו בפניו לשם מיצוי הדין, אך הוא לא עשה כן (ראו, למשל, ע"א 489/85 סאלחאת נ' עיריית שכם, פ"ד מב(1) 497, 505-504 (1988)). מן הכלל אל הפרט: 21. כפי שפורט לעיל בהרחבה, בבואו לבחון האם הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה, על בית המשפט לבחון מהו הפורום הטבעי לדיון בתובענה- דהיינו הפורום אליו קשורות מירב הזיקות הנוגעות לה. הנני סבורה כי בחינה כאמור מעלה במובהק כי מירב הזיקות אינן קשורות לפורום הישראלי ומשכך- כי דין הבקשה למחיקת התביעה בטענת פורום בלתי נאות - להתקבל. 22. טרם אפרט טעמי , הנני מוצאת לנכון לציין ולהדגיש שתי נקודות מקדמיות : הראשונה - נקודת המוצא לדיון הינה - כפי שהובהר בפתח הדברים - ויודגש אף עתה- כי על אף שהמבקשת בבקשה הינה ATP וזאת, הואיל ואין חולק כי ,בשלב זה ,טרם הומצאה התביעה כדין לידי הנתבעים האחרים- הרי - שהנני סבורה, כפי שיפורט ויורחב להלן- כי לא ניתן להתעלם מקיומם של הנתבעים האחרים בתביעה , הסטטוס שלהם וטענותיהם המתבקשות וזאת, במסגרת בחינת שאלת הפורום הנאות לדיון בתביעה . השניה - באשר לטענתה המקדמית של התובעת ולפיה אין להיזקק לטענות עובדתיות המועלות על ידי ATP ,באשר הבקשה לסילוק על הסף לא נתמכה בתצהיר כדין הואיל והמצהיר מטעמה לא התייצב לדיון בפני בית המשפט - אציין כי יש ממש בטענה בכל הנוגע לעובדות השנויות במחלוקת ואולם- ככל שהיריעה העובדתית עליה נסבה הבקשה נעוצה בעובדות אשר אינן שנויות במחלוקת ולחילופין- בעובדות כפי שהתבררו מתוך חקירת המצהיר מטעם התובעת מר גיל דנקנר - הרי שעובדות אלו קיימות בפני בית המשפט ואתייחס אליהן. 24. לגופם של דברים : אמנם מחד- הנתבעת הינה חברה זרה הרשומה בישראל, יש לה משרד בארץ (אציין כי כך נטען על ידי התובעת ולא נסתר מניה וביה על ידי הנתבעת ) וקיימת לה פעילות בארץ במסגרתה אין חולק כי היא מחזיקה בזכויות לכריית גז טבעי במאגרים בארץ . זאת ועוד, לטענת התובעת , אשר בשלב זה לא נסתרה - מצגי השווא אשר הוצגו לה ואשר עליהם מבוססת עילת בטלות ההסכם- הוצגו לה על ידי הנתבעים בישראל. לענין זה- משנשאל מר דנקנר במסגרת חקירתו הנגדית - מתי פגש את הנתבעים - בישראל - ציין פגישה אחת או שתיים בישראל ועוד פגישה במסגרת טיסה מישראל לקפריסין ובחזרה. 25. יחד עם זאת - מאידך - הנתבעת הינה חברה אשר מרבית פעילותה אינה בארץ ובסיסה הכלכלי והעסקי - לרבות משרדיה הראשיים הינם ביוסטון טקסס. ההסכם נשוא הסכסוך בפני - הינו הסכם אשר נוגע לפעילות בקפריסין ולא בישראל, ההסכם לא נחתם בישראל והפעילות הנוגעת לו - ובכלל זה- פעילות הנוגעת להוצאתו לפועל והגשת המכרז לכאורה לא בוצעה בישראל. בנוסף- גם ככל שאקבל הטענה ולפיה הוצגו בפני התובעת מצגי שווא במסגרת פגישה אחת או שתיים בישראל, הרי שלתביעתה ועל מנת לבסס המצגים האמורים- צירפה התובעת תכתובת דואר אלקטרוני אשר אין חולק כי נשלחו מחו"ל ולא מישראל. הנתבעים האחרים - מלבד ATP הינם תושבים ואזרחים זרים אשר אין להם כל נגיעה בישראל . בנושא זה האחרון יצויין במאמר מוסגר כי התובעת - ערה ככל הנראה לבעיתיות בניהול ההליך כנגד הנתבעים 3-6 ומשכך, הסכימה במסגרת התגובה המשלימה לבקשה, למחוק נתבעים אלו מהתביעה. 26. זאת ועוד - התביעה בפני הינה תביעה להשבת כספים אשר שולמו במסגרת ביצוע הסכם זה ובכלל זה כספים אשר שולמו לנתבעת 2 וכן, לממשלת קפריסין. אין חולק כי ההסכם לא נחתם בין התובעת לבין ATP אלא , בין התובעת לבין BV2 . נתתי דעתי לכך, שעילת הביטול מבוססת על טענותיה של התובעת בדבר מצגי שווא אשר ניתנו על ידי ATP וכן, על הטענה אשר עלתה מתוך עדותו ותצהירו של מר גיל דנקנר ולפיה ATP ו - BV2 חד הן - בבחינת הרמת מסך. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך, שהנתבעת המרכזית , העיקרית והישירה במסגרת התביעה הינה BV2 שאין חולק כי היא חברה הולנדית, אשר לא נטען כי יש לה פעילות בישראל ובאשר אליה (כפי שיורחב להלן) - הוסכם בין הצדדים כי כל סכסוך יובא בפני בוררות לא בישראל. 27. בענין זה האחרון, יודגש - תביעת ההשבה מבוססת על בטלותו של ההסכם בין התובעת לבין BV2 , אלא , שבמסגרת אותו הסכם נקבע מפורשות כי בכל דיון הנוגע להסכם - לרבות בשאלת בטלותו של ההסכם - הסכימו הצדדים להסכם - על כך שהפורום לדיון יהיה לונדון והדין יהיה הדין האנגלי (ראה סעיף 16.2 להסכם) . בהקשר זה - גם אם אקבל הטענה ולפיה ATP אינה צד להסכם ומשכך, ההסכם אינו חל עליה הרי, שלא ניתן להתעלם משניים - האחד - מכך ש - BV2 הינה צד להסכם ונוכח כך לכאורה תניית השיפוט חלה בהקשר אליה באופן אשר יחייב לכאורה פיצול הדיון - בין הדיון לענין ATP לבין הדיון בענין BV2 והשני - לא יכול להיות חולק שתנאי לקיומה של זכות תביעה הכספית הינו הכרזה בדבר בטלות ההסכם - הכרזה אשר לכאורה הוסכם שלא זה הפורום אשר ידון בה אלא בוררות אשר תתקיים בלונדון. 28. לענין תניית השיפוט - טוענת התובעת כי - דין תניית השיפוט להתבטל הואיל וההסכם בטל מעיקרא באופן אשר יש בו בכדי להוביל לביטול תניית השיפוט. הנני סבורה כי אין ממש בטענה - כך, יפים לענין זה, דברי פרופ' גבריאלה שלו בספרה , דיני חוזים - החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (2005) , בעמ' 357: "ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו מנתק את הקשר החוזי שבין הצדדים לחוזה ומשחרר אותם מהתחייבויותיהם העתידיות לפי החוזה. לאחר הביטול חופשי המבטל, אך גם הצד השני, להתקשרויות חדשות, חלופיות. עם זאת, החוזה כמכשיר המסדיר את יחסי הצדדים מוסיף להתקיים". וכן, בעמ' 368: "לביטול החוזה מחמת פגם בכריתתו יש משמעות הן לגבי יחסי הצדדים לחוזה בינם לבין עצמם והן לגבי יחסיהם עם אדם שלישי... עם זאת, תניות מסוימות - כמו תניית בוררות או תניית פיצויים מוסכמים- ממשיכות להתקיים ולחייב את הצדדים גם לאחר הביטול". בהקשר זה, ראה גם דברי בית המשפט העליון ברע"א 7030/08 אחיסמך מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עטורה השקעות (17/9/08) אשר קבע כי : "כידוע אין בביטולו של חוזה כדי להביא בהכרח לביטולה של תניית בוררות הכלולה בו ... תניות בוררות, מעצם טבען, נועדו לחול במקרים רבים גם במקרה של ביטול החוזה ולחייב את הצדדים לחוזה גם לאחר הביטול". האמור הינו במיוחד הואיל ו- כמפורט לעיל- במסגרת ההסכם הסכימו הצדדים כי גם טענות הנוגעות לבטלות ההסכם ידונו בבוררות. נוכח האמור, הרי שהואיל ותניית השיפוט שרירה וקיימת לכאורה, יש להקדים לתביעה בפני, תביעה בפני הבוררות המוסכמת במסגרתה יוכרז על בטלות ההסכם. 29. יתרה מכך- תניית הבוררות מלמדת על ציפייתם של הצדדים - בהקשר זה, אין חולק כי הצדדים להסכם בחנו את נושא ההתדיינות בינהם , נתנו עליו את הדעת מפורשות - באשר התובעת ביקשה כי הדיונים יתקיימו בישראל, BV2 ביקשה לקיים את הדיונים ביוסטון טקסס והפשרה היתה לונדון . נוכח האמור, הרי שלא ניתן לומר כי ציפייתם של הצדדים היתה לקיים דיון בישראל - ההפך, הצדדים הסכימו כי הדיונים הנסבים על ההסכם לא יתקיימו בישראל. 30. זאת אף זאת- הצדדים הרחיבו הדיון באשר לתוקפו של הצו להקפאת הליכים אשר הוצא כנגד ATP על ידי בית המשפט ביוסטון טקסס במסגרת הליך לפי פרק 11 לחוק פשיטת הרגל האמריקאי. בהקשר זה, כאמור בפתח הדברים- ככל שסברתי כי הפורום הישראלי הינו הפורום הנאות לדיון בתביעה, היה מקום לקיים דיון בשאלת תוקפו של הצו האמור - מבלי לקבוע מסמרות בשאלת תוקפו של הצו האמור, הנני סבורה כי עצם קיומו מהווה אף הוא- לכל הפחות - אחת מהאינדיקציות הנוגעות גם לשאלת הפורום הנאות. כך, כמפורט לעיל- אחת השאלות אשר על בית המשפט לשאול נוגעת לריכוז תובענות וכפל דיונים. בהקשר זה , נוכח קיום הליכי פשיטת רגל כנגד ATP ביוסטון, הרי שבפני בית המשפט ביוסטון יוגשו תביעות החוב של כלל נושיה של ATP והוא ידון בהם בהתאם לסדר נשייה ראוי ותוך ש"עוגת נכסיה" של החברה מתחלקת בין כולם. הנני סבורה כי בשים לב לכך, יש ליתן את הדעת לעובדה שהמשך ההליכים בארץ יוביל לקדימות לכאורה אשר תיווצר לתובעת אל מול נושיה האחרים של ATP. האמור הינו בעייתי במיוחד נוכח כך ש"טול קורה מבין עיניך" - הסיבה העומדת בבסיס הגשת התביעה בארץ הינה ניסיון לתפיסת נכסי ATP בארץ, נכסים אשר אינם להם כל קשר לסכסוך בפני והכל על מנת ליצור עדיפות לתובעת אל מול נושיה האחרים של ATP. עדיפות כאמור יכול והיה מקום לאפשר לו נכסים אלו עמדו בבסיס הסכסוך ואולם, בהינתן שאינם קשורים לסכסוך וכן, לנתבעת העיקרית בו (BV2) הרי שיש ליתן גם על כך את הדבר בבחינת הפורום הנאות לידון בסכסוך. אציין כי הנתבעת טענה וטענתה זו הינה משפטית ואף לא נסתרה באשר לא נטען אחרת בתגובה מטעם התובעת, שהנתבעת יכולה להגיש הוכחת חוב עד ליום 31/1/13 לבית המשפט ביוסטון טקסס , בהינתן שכך, הרי שלכאורה אף אין מניעה לקיום הדיון בפני הפורום הזר. סוף דבר - 31. נוכח כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה בפני - ובכל הנוגע לATP הנני קובעת כי הפורום הנאות לדון בתביעה הינו בפני בית המשפט ביוסטון טקסס. אשר על כן , הנני מורה על מחיקתה של התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום. צוויםהקפאת הליכים