מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטול העלאה בדרגה: בפני בית הדין תביעת התובע לחייב את הנתבעות ,הנהלת בית החולים ונציבות שירות המדינה ,לבטל את החלטת בית החולים כפר שאול בדבר ביטול העלאת התובע בדרגה - לדרגה 15 ולחייב את בית החולים בתשלום סך 8,400 ₪ בצירוף פיצויי הלנה. כך נאמר בכתב התביעה המתוקן . בית החולים טען כי ההחלטה להעלותו לדרגה 15 בדירוג מנהלי מיום 20/11/06 נותרה על כנה , כאמור בהודעה מיום 31/12/06 על כן אין עילה ואך תיאור התפקיד הוא שנקבע בטעות ובוטל. לפיכך טען כי אין התובע זכאי לפיצוי כלשהו. העובדות בתאריך 20.11.06 קיבל התובע אישור מבית החולים כפר שאול (להלן: נתבע 1 או בית החולים), שכותרתו "אישור העלאה בדרגה". במכתב זה נאמר כי אושרה העלאתו בדרגה לדרגה 15 בדירוג המנהלי במשרה שמספרה 81870.000 בתפקיד ראש צוות ניקיון. העלאה הינה בתוקף מ-1.1.06. "ומוענקת על פי המלצת הממונה כדרגה אישית בהחלטה מיוחדת של נש"מ". באותו מסמך נכתב בתחתיתו "האישור ניתן ע"פ הוראות פרק 21 לתקשי"ר והוא ניתן לביטול על ידי נש"מ אם מתברר שניתן מתוך הפרת הוראות התקשי"ר". זאת במסגרת מודגשת. (להלן: האישור הראשון). בתאריך 31.12.06 נכתב מכתב נוסף שכותרתו "אישור העלאה בדרגה" ובו נאמר "אני שמח להודיעך כי אשרתי את העלאתך בדרגה לדרגה 15 בדירוג המנהלי מדרגה 14 במשרה שמספרה 81878.000 בתפקיד פועל מאומן ניקיון... אישור העלאה בדרגה מיום 20.11.06 מבוטל תואר משרתך הינו "פועל ניקיון" ולא "ראש צוות"". אף במסמך זה למטה יש את ההתראה במסגרת. (להלן: האישור השני, או האישור המתקן). הצדדים חלקו לגבי עצם מסירת האישור השני בדצמבר 2006. בתאריך 4.2.09 נמסר לתובע בוודאות האישור השני, ואחות בית חולים שתרגמה לתובע רשמה עליו את התאריך 4.2.09. אין מחלוקת כי לתובע הוענקה דרגה 15 והוא משמש בדרגה זו. על הצדדים להליך חלות הוראות התקשי"ר ובגין כך נתבעה נתבעת 2 - המדינה (להלן: המדינה), ובנוסף חלים הסכמים קיבוציים מיוחדים על בית החולים. המחלוקת מהו ההליך המנהלי התקין לשינוי תיאור תפקיד בתקן. מה המשמעות מס' המשרה בתקן, מהו ההליך המנהלי לביטול טעות, ומהו לוח הזמנים לכך. האם נמסר לתובע האישור השני, על ידי מי ומתי וכתוצאה האם יש להותיר את המינוי כ"ראש צוות" בתוקף נוכח חלוף ששת החודשים או שמא בוטל תואר תפקידו במועד. האם נדרשת לצורך תפקיד ראש צוות אחריות או עבודה נוספת מעבר לעבודת הניקיון הרגילה. כתוצאה האם אכן ביצע תפקיד של ראש צוות בפועל. האם זכאי התובע לעלות לדרגה 16 שהייתה במתח הדרגות האפשרי כראש צוות , או שמא כעובד ניקיון במתח דרגות שתקרתו דרגה 15 , יוותר בדרגה זו. הכרעת הדין תקינות ההליך המנהלי הוכח בפנינו כי בתאריך 17.12.06 נערכו ועדות לפטור ממכרז ברמות תפקוד מנהלי בבית החולים. ועדות הפטור נערכו לשלושה עובדים. האחד הוא דוויק מאזן, השני נאבולסי אחמד והשלישי אבו רמוז גואד. לכל אחד מהם נתנה לפני הוועדה המלצה בכתב יד בחתימת שרון סלמן. בוועדה ישבו יחד גב' סידס, מר שרון סלמן, ויו"ר ועד העובדים בכפר שאול. העובדה שיו"ר ועד העובדים ישב בוועדה מצביעה על כך כי מדובר בנוהל בשיתוף העובדים, ועל דעתם. דהיינו כי ההליך נעשה באופן תקין. מס' המשרה של מר נאבולסי אחמד כמופיע במכרז הוא 81870. מס' זה הוא המספר המופיע כמספר המשרה בה שובץ במכתב הראשון לתובע. עולה אפוא כי המשרה שאושרה למר נאבולסי כראש צוות נרשמה במכתב שהופנה לתובע. התוצאה היא הצבת שני עובדים באותה משרה בתקן. דבר זה אינו אפשרי. משרות תקניות ניתנות על פי תקציב מוגדר, והן ממוספרות כאשר לכל משרה יש תיאור של המשרה. לא ניתן לשבץ עובד בתקן שאינו פנוי. עניין זה הוא הבסיס לשיבוץ העובדים בשירות הציבורי ולניהול התקציב בהתאמה. בכל סעיפי התקשי"ר בנושאים השונים מצוין כי אין לאשר מינוי ללא ציון מס' המשרה בתקן. (ראה תע"א 1163/08 צביה צדוק נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת, דיון (ארצי) נב/ 3-39 לידיה גורביץ נ' רשות השידור פדע כד (1) 497). בעניין גורביץ נקבע כי משרות תקניות נקבעות בתקציב ואין להוציא כתבי מינוי לעובדים הנמצאים במערכת מעבר למשרות התקניות שנקבעו. עוד נקבע שם, לעניין רשות השידור, אך הדברים מתאימים לכל גוף ציבורי ובעיקר לשירות המדינה כי מעסיק ציבורי מנוע מלהעסיק יותר מעובד אחד על פי כתבי המינוי הקבועים לו בתקציב. (לעניין זה ראה גם ע"ב 1686/01 רוני אסלייח נ' המוסד לביטוח לאומי ולעניין דרך איוש משרות בתקן וקריטריונים בכך גם בס"ק (ארצי) 1020/04 הסתדרות החדשה הסתדרות המעוף נ' המרכז לשלטון מקומי.). ברי אפוא כי באישור הראשון מיום 20/11/06 שנמסר לתובע נפלה טעות שכן מס' המשרה שנכתב במסמך הוא מספר המשרה של נאבולסי אחמד אשר קיבל המלצה ועבר וועדת פטור ממכרז. משכך, בכל מקרה יש להעדיף נוכח חזקת התקינות את הענקת תיאור התפקיד של ראש צוות במספר משרה זו למר נאבולסי. טעות זו היא טעות מהותית שאין בהבטחה ואפילו לא בהבטחה במסמך כתוב כדי לסייע בעניינה. על מנת שהבטחה מנהלית תהיה מחייבת עליה לעמוד בקריטריונים (בג"צ 135/75 סאיטקס בע"מ נ' משרד התמ"ת פד ל' (1) 673). הטוען להבטחה מנהלית חייב להוכיח לא רק את נתינתה אלא גם את תוכנה ומסויימותה וסבירותה. במסגרת הקריטריונים לחייב רשות מנהלית להבטחה על נותן ההבטחה להיות בעל סמכות, וצריכה להיות לו כוונה להקנות לה תוקף והוא בעל יכולת למלא אחר ההבטחה, ובכפוף לכל שאין כל צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. (בג"צ 142/86 דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' שר החקלאות, ע"א 254/98 אחים רוייכמן שומרון בע"מ נ' מדינת ישראל). נבדוק אפוא אם התקיימו התנאים של הבטחה מנהלית, במקרה זה בכתב, לעניין האישור הראשון מיום 20.11.06. התנאי הראשון שצריך להתמלא הוא היכולת למלא אחר ההבטחה ובכפוף לכך שאין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. ברי כי עמידה בהבטחה באישור הראשון מחייבת שאחד מהשניים התובע או נאבולסי לא יהיו בתואר התפקיד של ראש צוות ניקיון במשרה 81870 שהרי אין שניהם יכולים לשמש באותה משרה בתקן. משכך, אי אפשר מבחינה חוקית לקיים הבטחה זו ואין כל הצדקה לפגוע במר נאבולסי אשר זכה בתפקידו כדין לאחר המלצה ובהחלטת ועדה מנומקת. מטעם זה יש לדחות את התביעה לתפקיד ראש צוות. התנאי השני הוא שנותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה. אף בעניין זה לא מתקיים התנאי הנדרש. הסמכות לקביעת התקן נתונה לנציב שירות המדינה על פי חוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט - 1959 (סעיפים 13 - 14) וכן בפרק 04 בהוראות התקשי"ר שכותרתו "תקן משרות, תפקידים וסמכויות". נציבות שירות המדינה מופקדת, בין היתר, על הקצאת התקנים של כל עובדי המדינה. ההקצאה נעשית בהתאם לדרישות וצורכי המשרדים השונים ובהתאם לתקציב המוקצה לצורך ההקצאה. מאחר שהתקציב הינו משאב מוגבל, עלול להיווצר מצב בו לא ייענו כל הצרכים של כל המשרדים, והתקנים יינתנו בהתאם לדחיפותם וחשיבותם של צרכים אלו. בפסק דין בעניין ע"ע 144/08 דוד מוטהדה נ' הממונה על השכר במשרד האוצר קובע בית הדין הארצי לעבודה באופן חד משמעי כי אין ליתן תוקף להתחייבות בכתב (שם של המשנה למנכל לענייני משאבי אנוש בעיריית ירושלים), נוכח העובדה שהפעולה נעשתה ללא אישור הממונה על השכר ובניגוד לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב. על כן לדברי בית הדין הארצי הנכבד אין לה כל תוקף מחייב ולא מתקיים בה התנאי הבסיסי הדרוש להכרה בתוקפה של הבטחה שלטונית. גם שם נקבע כי הבטחה ניתנה שלא בסמכות ומשכך, בוטלה. יפים הדברים גם לענייננו באשר התכלית של קביעת התקנים היא אותה תכלית של שמירה על מסגרת תקציבית סדר וארגון ומניעת התבדרות המערכת הציבורית מבחינת העסקת כוח אדם. עוד, השיקולים השונים אותם יש לשקול בביטול ההבטחה מצויים בתחום סמכותה של נציבות שירות המדינה, וגם אם נעשו על ידי הנהלת בית החולים, לא מצאנו כי השיקולים חורגים מתחום הסבירות. ההיפך, הותרת ההבטחה על כנה היה בה טעם לפגם. על כן בביטול יש תום לב ואין בכך הפליה ושיקולים זרים. נפסק כי בית הדין מוסמך להתערב במעשיה של נציבות שירות המדינה כבמעשיה של כל רשות מינהלית אחרת, כאשר הללו חורגים ממתחם הסבירות והמידתיות או שנפלה בהם טעות. (ע"ב 1336/99 ד"ר איליה קוסלמן נ' מדינת ישראל (סעיף 13 לפסק הדין); ערעור על פסק הדין נדחה - ע"ע 1350/02 ד"ר איליה קוסלמן נ' מדינת ישראל). לא מצאנו מקום להתערב בשיקולים שהביאו לביטול האישור הראשון. מהותית יש בסיס חוקי לפעולת ביטול האישור גם על פי חוק. סעיף 14 לחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט-1959 מעניק את הסמכות לאשר תקנים למשרות בשירות המדינה לנציב שירות המדינה. פרק 04.1 בתקשי"ר אף הוא מציין זאת. לעובד בשירות המדינה, אין מעמד או סמכות או רשות בקביעת תקן משרתו. סמכות זו לתקנן משרות היא פררוגטיבה ניהולית של נציבות שירות המדינה (בג"צ 388/66 שמעון שמש נגד נציבות שירות המדינה, וכן עס"ק 400005/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האיגוד הארצי לקציני ים - צים חברת השייט הישראלית, ). על כן, גם הבקשה, שלמעשה לא הופיעה בכתב התביעה המתוקן, לקבוע את משרתו כראש צוות אינה נתונה לעובד כזכות, ההחלטה נתונה לנש"מ וכאמור לעיל וכפי שנפרט מטה מצאנו אותה מבוססת. בנוסף, בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות (ע"ע 1123/01 ביה"ס תיכון עירוני - כל ישראל חברים בת"א-יפו נ' יצחק פיינברג, פד"ע לו 438). משקבע בית החולים כי אין כל הצדקה לקדם את מתח הדרגות של משרת התובע, מעבר למה שקודם, ומאחר והחלטה זו נמצאת במתחם הסבירות, ונעשתה על פי כללי מנהל תקינים הרי שאין מקום להתערב בה. מועד מסירת האישור המתקן לראשונה אולם בכך לא סגי, טוענת הנתבעת כי בתכוף לאחר שהתבררה הטעות נשלח לתובע אישור מתקן ביום 31.12.06, דהיינו כחודש ועשרה ימים לאחר האישור הראשון. באשר לתוכנו של האישור המתקן, ממנו עולה בוודאות כי אכן התגלתה טעות בעניין מס' המשרה שכן באישור המתקן מס' המשרה הוא 81878 בשונה מהמספר באישור הראשון ואכן נאמר בתפקיד "פועל מאומן ניקיון". יש לזקוף את חזקת התקינות למסמך זה בשל היותו מדויק. כך למשל יש ביטול מפורש "תואר משרתך הינו "פועל ניקיון" ולא "ראש צוות". יחד עם זאת, העלאת התובע בדרגה נותרה בעינה במסגרת תפקידו בתקן שלו כפועל מאומן ניקיון. דהיינו, אין במסמך שרירות אלא הבחנה ראויה בין תיאור התפקיד לבין העלאה בדרגה. מתוכן המסמך עולה כי אכן נתגלתה טעות והיא תוקנה באופן מפורש ובסמוך לאישור הראשון. דא עקא, שהתובע טוען כי מסמך זה לא נמסר לו בדצמ' 2006 וכי במשך שלוש שנים עד 2009 הסתובב עם כרטיס מזהה ובו הגדרת תפקיד ראש צוות ניקיון מבלי שאיש מחה בידו. במאמר מוסגר נאמר כי קיומו של כרטיס ובו תואר משרה לא תקין ולא מדויק אין בו ולא כלום. (לעניין תוקף כרטיס מול מצב אמיתי שונה ראה עב 1994/04 חסידים יצחק נ' עיריית ירושלים שתוקף בע"ע ארצי 478/09 יצחק חסידים נ' עיריית ירושלים). עוד יצוין כי כרטיס זה אשר הונפק על ידי פקידה באופן אוטומטי מהמחשב, לבקשת התובע, (שו' 21 עמ' 10 שו' 8-10, ובתצהיר תובע מבלי שמישהו נתן דעתו על תוכן הכרטיס. גם התובע בסעיף 5 לתצהירו מאשר שחשב שאיבד את הכרטיס והלך להוציא כרטיס חדש "ברצוני לציין כי המחשב מוציא את התפקיד על פי מה שרשום במחשב. אני לא אמרתי לה מה לרשום במחשב, ברור כי גם במחשב היה רשום כי אני ראש צוות". הנה כי כן על פי תצהיר התובע התומך בעדות עד הנתבעת מדובר בתהליך אוטומטי שככל הנראה גם בו הי תה טעות. לגופו של עניין בפועל לא ביצע התובע כל עבודה מעבר להיותו עובד ניקיון. נבדוק אפוא את התצהירים ואת העדויות בעניין מועד מסירת האישור המתקן. הגב' יפה סידס בסעיף כ"א לתצהירה כותבת "הודעה השנייה הועברה לתובע בדרך בו הועברה ההודעה הראשונה לאמור: בדואר הפנימי אל הממונה הישיר". ויושם אל לב כי הממונה הישיר אינו מר סלמן ראה סעיפים ט' ו-י' לתצהירה בהם מנהלו הישיר מאובחן ממר סלמן המוגדר כמנהל המשק. לעומת זאת בתצהירו של מר סלמן, שאף הוא מצהיר מטעם הנתבעות, נאמר בסעיף ח' "מיד לאחר שגיליתי את הטעות הודעתי עליה למחלקת כוח אדם והוצאה לתובע הודעה מתוקנת על הטעות בהגדרת תפקידו ביום 31.12.06 ומסרתי אותה בעצמי לתובע". (דגש שלי ש.ש.). על כן גרסאות עדות הראשית בתצהירי שני עדי הנתבעת לעניין זהות מוסר האישור המתקן לא מתיישבות זו עם זו. יש בכך טעם לפגם וכן יש בכך לגרוע ממהימנות גרסת הנתבעת, אולם יש לקחת בחשבון כי עדותה של הגב' יפה סידס הייתה עדות שמועה במרביתה אם לא בכולה ועל כן עדותה היא זו אשר לה לא ניתן משקל. בסוגיה זו נחקר מר סלמן בפנינו "ש. בתצהירך אתה אומר שאתה את המכתב ביטול מסרת לתובע. ת. כן. ש. אתה זוכר. ת. המכתב ברגע שידענו כמו שכתוב בתצהיר יצא מכתב מכוח אדם שמבטל את התואר. המכתב הגיע אלי ומסרתי את המכתב לתובע באופן אישי , אני לא זוכר תאריך מדויק אך בסמוך, באותו יום שהודפס המכתב. ש. היכן מסרת. ת. במשרד של המשק". (עמ' 9 שו' 25-32). גרסת מר סלמן בעניין זה בתצהיר ובחקירה הנגדית זהות אף כי לא זכר את התאריך המדויק, אך ציין את סמיכות הזמנים. לעומת זאת, הגב' סידס לא נחקרה בשאלת מסירת האישור המתקן. על כן, נותרת בפנינו גרסת מר סלמן המגלה אחידות בין התצהיר לחקירה הנגדית. מנגד, עומדת גרסתו של התובע לפיה האישור הראשון ניתן לו על ידי הממונה ראלב ואילו את האישור המתקן קיבל, לראשונה ב 2009, בנסיבות הבאות "לאחר מכן בא אלי ראלב עם מכתב שאלתי אותו מה תוכן המכתב אמר לי לא יודע, המכתב סגור, פתחנו את המכתב, הייתה אחות בשם רבקה, שעבדה בחדר האוכל בקשתי ממנה שתבדוק מה מופיע במכתב, אמרה שזה מכתב ביטול על ראש צוות. כשאמרה לי את זה הייתי מופתע, שאלתי למה עושים את הדבר הזה. זה היה ב 2009. בקשתי ממנה שתרשום לי את התאריך , יום ושנה, כי הייתי מופתע מזה. ש. מה שאתה מספר היה ב 2009 השאלה שלי מיד כשקבלת את ההודעה הראשונה מדוע לא פנית לממונים עליך ומה הפעולות הנצפות ממך. ת. מי שמקבל מכתב אף אחד שמקבל מכתב לא פונה לממונים עליו. מי שמקבל מכתב מקבל זאת מלמעלה. ש. איך אתם מקבלים מכתבים בעבודה או הודעות. ת. זה בא מכוח אדם, כוח אדם שולחים למנהל, המנהל מוסר לנו את זה. ... ש. כחודש אחרי ההודעה הראשונה. ת. לא. לא קבלתי שום דבר. מה שנתנו לי זה שאני ראש צוות. לא נתנו לי משהו אחר." (עמ' 5 שו' 8-18). גרסה זו מופיעה גם בסעיף 11 עד 13 לתצהירו. תימוכין לגרסה זו יש גם בתצהיר מר גאלב קראעין (סעיף 7-10) וכך גם עולה מחקירתו הנגדית (עמ' 6 שו' 20-23) אף כי שם לא זכר את התאריך. אולם מר פאיז עודא נשאל : "מתי שמעת שהתובע אינו ראש צוות. ת. אחרי תקופה לא יודע בדיוק. אך אחרי תקופה. לא זוכר מתי. (עמ' 8 שו' 19-20). אמירה מסוג זה יכולה לתמוך גם בגרסת סלמן כי נודע לו לאחר תקופה קצרה שאלמלא כן היה מציין בחלוף שלוש שנים, או ב 09'. בפנינו שתי גרסאות סותרות האחת של סלמן האומר שמסר אישית ביד את האישור המתקן לתובע בסמוך לאישור הראשון, ועומד על כך, והשנייה של התובע והעד מטעמו המכחיש קבלת מכתב זה ב- 2006. התובעים לא הביאו את אחות בית החולים העדה הגב' רבקה כדי להעיד על נסיבות כתיבת התאריך על המכתב ומתחת לתאריך זה אין חתימה. כך שחלה לגביהם החזקה כי מי שיכול להביא עד ולא הביא אותו הייתה העדות פועלת נגדו. כך גם לא ביקשו הבאתה באמצעות בית הדין, אם עדיין עובדת בבית החולים. כדי להכריע בין הגרסאות שבפנינו לעניין מועד מסירת האישור המתקן נבדוק את תוכן האישור המתקן, עיצובו, ומהותו וכן את החזקות במשפט המנהלי בנסיבות כאלה. הכלל בדבר חזקת התקינות של מעשה מנהלי הוא מאבני המסד של המשפט המנהלי. הטוען כי רשות מרשויות המנהל פעלה בצורה אסורה עליו הנטל להפריך את חזקת התקינות. החלטתו של גוף מנהלי צריכה להבחן על פי אמות המידה של סבירות מידתיות ותום לב (ע"ע 382/08 ד"ר נוגה בן מנחם נ' מדינת ישראל ניתן ביום 9.7.09). לא בכל החלטה המתקבלת על ידי רשות מנהלית כמעביד חלה חזקת תקינות אולם כאשר מתקבלת החלטה בדרכים מקובלות ברשות מנהלית ובפרט בשירות הציבורי כגון בקריטריונים של המלצה וועדה, כפי שהיה במקרה זה, לצורך שינוי תיאור התפקיד בתקן, בפרט שלא מדובר בהחלטה של אדם יחיד אלא של וועדה שישב בה נציג הוועד אזי יש להקים את חזקת התקינות לבית החולים והנטל להפריך חזקה כזו מוטל על כתפי התובע. בפסק דין בעניין ת"ב (ארצי) נה/1-4 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הסתדרות עובדי המדינה נ' המוסד לביטוח לאומי פדע כח (1) 076, נקבע כי משישב בוועדה חבר הסתדרות במקרה שבפנינו ישב חבר וועד, הרי שיש בכך להקים תקינות להליך. שכן, אם לא מחתה נציגת ההסתדרות לפני בחירת מועמד במכרז יש בכך להצביע על כך שלא נפל פגם. יפים הדברים באותו הליך גם לעניננו. התהליך בו הומרה משרתם של שלושת העובדים (כאמור בנספח א'), היה תהליך תקין, גם מטעם זה שהייתה מעורבות של וועד העובדים, על כן יש תוקף רב יותר לחזקת התקינות. לטעמו של בית הדין משמר סלמן טען מפורשות בתצהירו ובעדותו בפנינו באופן קוהרנטי כי מסר את האישור המתקן ב-2006, בסמוך לתאריך הוצאתו, ונוכח נוסח האישור המתקן התאריך שהוא נושא, הדמיון במתכונת אל מול האישור הראשון, וכן חתימת אותו חותם מר חבקין שניאור מנהל אדמיניסטרטיבי, הוכח להנחת דעתנו כי האישור המתקן נמסר לתובע ב-2006. יתר על כן, העתקים מהאישור המתקן הועברו לאגף הכספים ולנציבות שירות המדינה והעתק נוסף נשמר בתיק האישי של העובד. עובדה זו מחזקת את חזקת התקינות. מסמך זה אכן נמצא עת הוגשה התביעה המשפטית ועוד קודם לכן בשנת 2009 עת ניתן לו המסמך בשנית, כפי שכותב מר סלמן בתצהירו ובסעיף י"ג וזאת בנוסף לפעם בה נמסר לו בדצמ' 06'. התובע טוען כי ב-2009 עורר את עניין העלאתו בדרגה ונוכח פעולתו זו ניתן לו האישור המתקן ב -09' מנגד, טוען מר סלמן כי משהתובע הסתובב וניסה להציג עצמו כראש צוות והשמועה הגיעה שוב לאזניו של סלמן בחר לחזור בשנית על הודעתו מ-2006, כך או כך, הסוגייה נחשפה שוב ב-09', או אז "נשלף" המסמך מ-2006 מהתיק האישי ונמסר שוב לתובע. דווקא נסיבות אלה, מצביעות כי לא היה צורך "להמציא את הגלגל" אלא שמסמך המתקן כבר היה מונח זה מכבר בתיקו האישי. גם לו היה איזון מאזניים בעדויות לעניין מסירת מכתב זה ב-2006, מה שאין כן כפי שציינו לעיל, קמה חזקת התקינות ולפיה נמסר האישור המתקן מיום 31.12.06 על ידי מר סלמן לתובע ובכך עמדו בית החולים והמדינה בחובתם. חזקת תקינות זו נתמכת במסמכים הבלתי תלויים (נספח א' לתצהיר נתבעת) של ההמלצות והוועדה שישבה באופן מסודר וכדין לעניין שלושת עובדי הניקיון שקבלו שינוי תואר משרה ואת התפקיד. נוכח קביעתנו זו הרי שעמדו הנתבעות גם בנדרש בסעיף 15.161 לתקשי"ר המאפשרים לבטל כתב מינוי בו נפלה טעות תוך ששה חודשים. במקרה זה מקל וחומר לא מדובר בכתב מינוי אלא בשינוי תיאור תפקיד בתקן אשר שונה בתקן שאינו התקן שלו אלא של מר נאבולסי כפי שציינו לעיל. סעיף 15.161 (ב) לתקשי"ר קובע: "התברר במועד מאוחר יותר מהאמור לעיל (ששה חודשים ש.ש.), כי נפלה טעות בפרטים הרשומים בכתב המינוי, ותיקון הטעות יהיה לרעת העובד, רשאית נציבות שירות המדינה לתקנו, לאחר שתינתן לעובד הזדמנות להעלות בכתב את טענותיו. נציב שירות המדינה, או מי שהנציב הסמיך לכך לצורך זה, יכריע לגבי תיקון הטעות ותוצאותיו (נו/ 15)". הנה כי כן, גם בחלוף המועד של ששה חודשים ניתן לתקן טעות ברישום בכתב מינוי אף אם היא לרעת העובד בכפוף למתן זכות שימוע. התובע לא פנה לגורמים המוסמכים למיצוי זכויות לפני שפנה לבית הדין ומכל מקום בפנינו ניתנה ההזדמנות ונשמעו הטענות ומצאנו כי יש מקום לבצע את התיקון גם לו אמרו לו על כך לראשונה ב 09' מה שאין כן לטעמנו. לא למותר לציין כי הנתבעת הציגה חוזר של נציבות שירות המדינה בעניין מערכת הבריאות מיום 14.2.05 (נספח ג' לתצהיר הנתבעת), העוסק בפטור ממכרז פנימי למשרות עד דרגת שיא 16 בדירוג המנהלי, בדירוג מנמ"ש, בבתי החולים הממשלתיים, ממנו עולה החיוב בוועדה כגון הוועדה שישבה ודנה בעובדים המפורטים בנספח א' אף ענין זה עומד בחזקת התקינות. בחוזר זה בסעיף 5 נאמר "השגה על הליך הבחירה בטולו והליך הכניסה למשרה של עובד שנבחר על ידי ועדת הבחירה יהיו על פי הכללים והנהלים של המכרז הפנימי כאמור בפרק 11.49". לא למותר לציין כי התובע לא פעל כך ב-2006, וגם לא ב-2009 עת קיבל בוודאות את המסמך. על כן גם לא היה מיצוי הליכים אל מול נציבות שירות המדינה. בסעיף 11.4.98 לתקשי"ר נקבע כי "כניסת עובד למשרה אליה נבחר, מותנית בכך שעל העברתו אינן חלות הגבלות מסיבות משפטיות רפואיות או ביטחוניות". הראנו לעיל כי במקרה זה חלה הגבלה משפטית שכן ככל שהתובע היה במשרה זו הייתה נלקחת המשרה ממר נאבולסי שנבחר כדין. באגב יצוין כי בניגוד לטענת הנתבעת, כי על התובע לא הומלץ להעלאה בדרגה (ראה סעיף י"ב לתצהיר סלמן: "לא הייתה לי כל כוונה להמליץ על שינוי בתפקידו ולהעלותו לדרגת ראש צוות בדירוג גבוה יותר מעבר למתן הדרגה האישית שניתנה לו במסגרת תפקידו כפועל ניקיון" הרי שבאישור הראשון וגם באישור המתקן נכתב "העלאה הינה בתוקף... ומוענקת על פי המלצת הממונה כדרגה אישית בהחלטה מיוחדת של נש"מ". נכון אמנם כי לא הייתה המלצה על שינוי בתפקיד, אך הדרגה כן ניתנה בהמלצה ככל העולה מהאישור הראשון והאישור המתקן. הוכח כי האישור הראשון ניתן בטעות. הוכח כי האישור המתקן נמסר לתובע ב 2006. נקבע לעיל כי גם לולא נמסר ב-06' אלא ב 09' עדיין רשאי היה בית החולים לבטל את המינוי. אין לשבץ שני אנשים באותה משרה בתקן. מינוי של נאבולסי נעשה כדין, המינוי של התובע נעשה בטעות ובפועל התובע אינו מבצע תפקיד של ראש צוות אלא של עובד ניקיון מאומן ומטעם זה דין תביעתו להידחות. תוספת דרגה מכל מקום, ההעלאה בדרגה ב-06' נותרה בתוקף וגם מועד כניסתה לתוקף נותר בתוקף והתובע בדרגה 15 מ- 1.1.06. מאחר וכל המשמעות של הליך זה כתוצאה מהגדרת התפקיד היא מתח הדרגות הצמוד לראש צוות ואשר מאפשר את העלאתו של התובע בדרגה לו היה נותר תיאור תפקיד זה, הרי שתיקון הטעות מותיר אותו במתח הדרגות של עובד מאומן ניקיון. על כך יאמר כי שהייתו של עובד שנים רבות באותה דרגה בתקן אין בה כדי להקנות לו זכות לקידום בדרגה. (נקבע כי כל עוד לא שונה תקן המשרה אין זכאות לשינויים נלווים לרבות דרגות (ע"ע 519/05 ד"ר אברהם פינקו נ' שירותי בריאות כללית וכן ע"ב 2620/05 אלה וויסבורד נ' מ"י). טענה נוספת אותה העלה התובע היא כי למעשה לא חל שינוי בתפקידו כפועל ניקיון לעומת ראש צוות. לטענתו ולטענת העדים מטעמו (פרו' עמ' 6 שו' 12-11 עמ' 8 שו' 17-18, שו' 25), ראש צוות עשה בדיוק את תפקיד הניקיון של עובד ניקיון מהשורה. לטענתו לפיכך לא היה ממש בעמדת הנתבעת בדבר שוני התפקידים ולכן יש לשלול את כלל גרסתה. יודגש כי למרות שגרסת התובע וחבריו מתקבלת מאד על דעתנו ולפיה לא היה שוני בין ראש צוות לבין עובד ניקיון בכל זאת למר ראלב קראעין ניתנה אחריות נוספת. הוכח כי הומלץ עליו כראש צוות (עמ' 6 שו' 3) והוכח כי החליף את שרון או עובדים אחרים (עמ' 6 שו' 33). על כן, גם אם הוא עשה את אותה עבודה של ניקיון פרט להיותו ראש צוות (עמ' 6 שו' 12 שו' 16), עדיין הנתבעת יכלה להטיל עליו אחריות על עובדים אחרים. נפרט מטה מדוע עולה ספק בעניין היכולת להטיל אחריות זו על התובע. עדותו של מר סלמן תמכה בגרסת התובע כי רק ראלב היה אחראי והשאר עובדי ניקיון רגילים, (עמ' 9 שו' 2 שו' 13-14). אולם, נקבע כי "בבסיסה של כל תביעה בשל אפליה פסולה והפרת עקרון השוויון עומדת הטענה בדבר יחס בלתי שווה לאנשים בעלי מאפיינים דומים. תביעה שכזו מניחה קיומה של "קבוצת שוויון" עליה נמנית המערערת , אשר בתוכה מתקיים יחס שונה בין חברי הקבוצה". (בג"צ 3792/95 תיאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאמנויות פד נא (4) 284). הוכחו בפנינו אבחנות מותרות בין התובע לבין שלושת העובדים האחרים אשר קיבלו את התפקיד של ראש הצוות שכן התובע לא סיים שש שנות לימוד, ויודע מעט מאד קרוא וכתוב (עמ' 5 שו' 18-22) לעומתו השכלתו של ראלב היא שמונה שנות לימוד ומעדותו עלה כי הוא יודע קרוא וכתוב, ואף קורא מעט עברית (עמ' 7 שו' 12-13), וכי שימש בפועל בתפקיד ואף החליף את סלמן עצמו. על כן נבדקה יכולתו בפועל ומדובר באבחנה מותרת. בנוסף אבו רמוז ג'ועד הוא בעל השכלה של 11 שנות לימוד, ובעל תעודת נהג רכב ציבורי, דבר המצביע גם על השכלה גבוהה יותר וגם על כישורים נוספים. מר נאבולסי סיים תשע שנות לימוד ונמצא בעל יכולות לנהל צוות קטן, ומר דוייק מאזן סיים 12 שנות לימוד. ברי אפוא כי העובדים האחרים אינם זהים בהשכלתם או ביכולותיהם או בכישוריהם או בקורסים שלמדו, לתובע ולכן גם טענה זו לפיה היה מקום ליתן לו את התפקיד מאחר וכולם עובדים עבודת ניקיון, דינה להידחות. כפי שציינו לעיל מס' התקנים מוגבל והתקציב אף הוא ולכן אי אפשר לתת לכל העובדים שינוי תקן. הוכח על ידי בית החולים כי עניין ההשכלה והיכולת צוין מפורשות במסמכי הוועדה ועל כן בעל משמעות בשיקול הדעת. שאלת השכלה וכישורים נוספים הם שיקול מתקבל על הדעת העומד בדרישת המידתיות והסבירות ואינו שיקול זר. על כן גם לא הוכחה אפליה של התובע לעומת חבריו. למעלה מכך, בית הדין אינו מתערב בהחלטה ובשיקול דעת מסוג זה של הרשות. נוכח האמור לעיל הגם שקבלנו את גרסת התובע לפיה ראש צוות ועובד ניקיון עושים את אותה עבודה (פרט לראלב), הרי שאין בכך כדי לסייע לתובע שכן עניין זה לא מקים לו זכות לקבלת תואר התפקיד ראש צוות, כפי שציינו לעיל אף לא דרגה נוספת. לאור האמור לעיל גם הסעד השני בכתב התביעה המתוקן להעלאה בדרגה לדרגה 16 נדחה. סוף דבר, התובע כשל להוכיח הפרת חובות משפט מנהלי של בית החולים כגוף ציבורי. בעזרת חזקת התקינות ואף מבלי להיזקק לה, הוכיח בית החולים כי פעל על פי הנהלים ובאופן ראוי. לא הוכחה אפליה ולא הוכחו שיקולים זרים, האישור הראשון התייחס לתקן מוטעה ולתיאור תפקיד מוטעה. התובע הועלה בדרגה אולם תיאור תפקידו נשאר פועל מאומן ניקיון. התובע לא מונה לראש צוות לא עבר את התהליך כראוי ואין זו משרתו בתקן. בית הדין בוחן אם המעבידה הפעילה את הפררוגטיבה הניהולית, באופן סביר, האם חרגה מנורמות של המשפט הפרטי, המנהלי או של דיני העבודה בפעולתה, ואם אכן חרגה, האם חריגה זו מצדיקה, באיזון האינטרסים את התערבותו של בית הדין (בר"ע 74/99 רשות השידור נ' משה נגבי, ניתן ביום 11/3/99). הוכח כי הנתבעת פעלה כראוי. לא מצאנו מקום או עילה להתערבות בביטול האישור הראשון וכאמור באישור המתקן. על כן דין התביעה להגדרת תפקידו של התובע כראש צוות להידחות. כמו כן לא מצאנו כי קמה לתובע זכות לדרגה 16 ממועד כלשהו. את הנימוקים פרטנו לעיל ודין תביעה זו אף היא להידחות. משכך, גם לא מצאנו כי יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע 8,400 ₪ כאמור בכתב תביעתו המתוקן ובוודאי שלא הפרשי הלנה, נוכח דחיית כל התביעה על כל רכיביה. בנסיבות אלה, כל צד יישא בהוצאותיו. דירוג שכר (דרגה)