מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטול קנס משמעת לעובד: 1. עניינה של התביעה בתיק זה הינו עתירה למתן צו עשה אשר יורה על ביטול החלטות אשר התקבלו במהלך בירורים משמעתיים שנערכו לתובע במסגרת עבודתו בנתבעת. 2. ההחלטות אשר התקבלו בעניינו של התובע הינן כדלקמן: א. החלטה מיום 10/10/10, בה הוחלט לקנוס את התובע בסך 5,000 ₪. ב. החלטה מיום 27/3/11 בה הוחלט על העברתו של התובע מתפקיד ממלא מקום מנהל עבודה במחלקת תפזורת לתפקיד של נהג תג במחלקת ציוד מכני, וכן הוחלט לקנוס את התובע בגובה של 2 משמרות עבודה כולל פרמיות. ג. החלטה מיום 2/10/11 אשר התקבלה במסגרת ערר על בירור משמעתי ובה הוחלט לקנוס את התובע בסך 8,500 ₪. 3. עוד עותר הנתבע לבטל את ההחלטה אשר התקבלה בעניינו ביום 10/10/11 ובמסגרתה הוחלט לשלול ממנו תוספת שיפטינג בגובה 13%. 4. בנוסף לעתירתו למתן צו עשה כאמור עותר התובע לקבלת פיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לו על ידי הנתבעים בסך כולל של 50,000 ₪. 5. בד בבד עם הגשת התביעה למתן צו קבוע, הגיש התובע בקשה לצו ארעי, אולם במסגרת הדיון שהתקיים ביום 29/12/11, הסכימו הצדדים לאחד את הדיון בצו הזמני ובסעד העיקרי. ואלה העובדות הנדרשות לענייננו 6. הנתבעת הינה חברת נמל (להלן: "הנתבעת"), אשר הוקמה מכוח חוק רשות הספנים והנמלים, התשס"ד - 2004. 7. הנתבע 2 משמש בנתבעת כסמנכ"ל למנהל ומשאבי אנוש (להלן: "הנתבע"). 8. התובע החל עבודתו בנתבעת בחודש מאי 2003 וביצע מספר תפקידים, וכיום הינו משמש כנהג טאג במחלקת ציוד מכאני. 9. טרם שיבוצו לתפקיד כנהג טאג, שימש התובע כממלא מקום מנהל עבודה במתקן תפזורת בהתאם לצרכי העבודה, אולם במסגרת הליך משמעתי אשר התנהל כנגדו הוחלט להפעיל תנאי מהליך משמעתי קודם, ולהעבירו למחלקה אחרת. 10. ההליך המשמעתי בו הוחלט על העברת התובע מתפקידו, היה אחד מבין מספר הליכים משמעתיים אשר ננקטו כנגד התובע ובהן התקבלו בין השאר ההחלטות נשוא התביעה. טרם נתייחס לטענות הצדדים נפרט להלן את ההליכים המשמעתיים אשר ננקטו כנגד התובע: א. ביום 4/10/10 הועמד התובע לדין משמעתי על רקע תלונה של האחראי משמרת בענף התפזורת ובעקבותיו הוטל על התובע קנס בסך 5,000 ₪ כאמור וכן הוחלט כי תישקל העברתו של התובע לתפקיד אחר באם יעבור עבירה דומה בעתיד (להלן: "הליך משמעתי א'") ב. ביום 27/3/11 הועמד התובע לדין משמעתי על רקע עזיבת העבודה מבלי לחתום כרטיס נוכחות ובעקבותיו הוטל עליו קנס בשווי קיזוז שתי משמרות עבודה, וכן הוחלט להעבירו מתפקידו כממלא מקום עבודה לתפקיד אחר במסגרת הפעלת התנאי מהליך קודם (להלן: "הליך משמעתי ב'") ג. ביום 10/8/11 הועמד התובע לדין משמעתי על רקע היעדרותו מהעבודה במשך תקופה של כ-4 חודשים, תקופה בה נקרא לשירות מילואים. (להלן: "הליך משמעתי ג'"). בעקבות הליך זה הוחלט על פיטוריו של התובע, אולם לאור ערר שהגיש התובע, הוחלט בוועדה מדרג ב' אשר דנה בערר, כי פיטוריו מהעבודה יומרו לקנס בסך 8,000 ₪ וכן לתנאי לפיו במידה ויעדר פעם נוספת מהעבודה ללא כל הצדקה יפוטר מעבודתו. עיקרי טענות הצדדים טענת התובע 11. התובע טען כי ההליכים אשר ננקטו כנגדו ובעטיין התקבלו ההחלטות נשוא התביעה אשר יש לבטלן, התקבלו על רקע רדיפה אישית ושיקולים פסולים ומבלי שהיה בהן כל צידוק. 12. התובע הוסיף וציין כי הינו נרדף על ידי חברי ועד עובדי תפעול הציוד המכני בנתבעת (להלן: "חברי הועד") וכן על ידי מנהליה, וזאת על רקע שני אירועים, האחד משנת 2006 בו העמיד עצמו לבחירות לוועד הציוד המכני (להלן: "האירוע הראשון"), ואילו השני הינו אירוע משנת 2010 בו הסתכסך עם מנהל בכיר בנתבעת אשר שימש בנוסף לתפקידו, חבר ועד מנהלי עבודה בנתבעת (להלן: "האירוע השני"). 13. התובע טען כי לאחר האירוע הראשון, הוגשה כנגדו תלונת שווא בגין חוסר אמינות, ולפיכך הוא הועבר מתפקידו כמפעיל ציוד מכאני לתפקיד "שקל", אשר הינו תפקיד נחות הן מבחינת מעמד והן מבחינת תנאי שכר. 14. התובע ציין בכתב התביעה כי לאחר ששכחו הרוחות מהבחירות, הוא קודם בשנת 2009 לתפקיד ממלא מקום מנהל עבודה במתקן התפזורת, וזאת לאחר שעבר בחינה ונמצא כשיר לכך, אולם בשל האירוע השני הוא שוב הועבר מתפקידו וזאת במסגרת הליך משמעתי שננקט נגדו, עקב מעשי התנכלות מצד חברי הוועד כאמור. 15. אליבא דתובע העברתו לתפקיד אחר, ופגיעה בתנאי שכרו, נעשתה בחוסר סמכות שכן העברת עובד מתפקידו מחייבת ביצוע עבירה מקצועית ביחס לאותו תפקיד אותו הינו ממלא. 16. התובע הוסיף וציין כי ראשי הוועד הפעילו לחץ על הנתבע 2, על מנת שהאחרון יקשה על התובע באמצעות זימונים ל"בירורים משמעתיים" על עבירות כביכול שביצע, ועקב כך לפגוע בפרנסתו ולהוביל להוצאתו מהנתבעת. 17. התובע טען כי הנתבע 2 חרג מסמכותו על פי דין, ניצל את מעמדו כנושא משרה בנתבעת, ופעל בשליחותם של וועדי העובדים בנתבעת. 18. התובע הוסיף כי נגרם לו עוול בשל התנהלותם של מנהלי הנתבעת ורדיפתו על ידי ועדי העובדים, ובשל כך הינו זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש. טענות הנתבעים 19. הנתבעים טענו כי ההחלטות אשר התקבלו בעניינו של התובע התקבלו על בסיס מקצועי וענייני בלבד, וללא כל שיקולים זרים, וזאת עקב ביצוע עבירות משמעת שבוצעו על ידי התובע. 20. עוד הוסיפו הנתבעים כי העובדה שהתובע בחר שלא לערור כנגד ההחלטות אשר התקבלו בבירורים המשמעתיים, והעובדה כי אינו מכחיש את המעשים בגינם הועמד לדין, ובחלק מהמקרים הודה בזמן אמת במיוחס לו, מלמדות כי לא נפל פגם בהליכים המשמעתיים שננקטו כנגד התובע. 21. הנתבעים הוסיפו וטענו כי טענותיו של התובע בדבר מערכת יחסים עכורה עם ועד העובדים אינה יכולה להקנות עבורו פטור מאחריות לעבירות משמעת. 22. הנתבעים הוסיפו וציינו כי העובדות והנסיבות בהן זומן התובע לבירורים משמעתיים אינן תומכות בגרסתו של התובע. 23. עוד הוסיפו הנתבעים כי במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שמורה להם הזכות להעמיד לדין עובד שנחשד בעבירת משמעת ואף להעבירו מתפקידו במידת הצורך. 24. בנוגע לתוספת השכר שבוטלה לתובע, טענו הנתבעים כי תוספת השיפטינג בשיעור 13% ניתנת למנהלי עבודה במתקן התפזורת, תפקיד אותו חדל התובע מלמלא ולפיכך אין הוא זכאי לתוספת זו. דיון והכרעה 25. יריעת המחלוקת המרכזית בין הצדדים מתייחסת להתערבותו של בית הדין בהחלטות אשר התקבלו בהליכים המשמעתיים אשר ננקטו כנגד התובע, וכן לסמכותה של ועדת המשמעת להורות על העברת התובע מתפקידו לאחר שביצע עבירת משמעת. המסגרת הנורמטיבית 26. היקף הביקורת השיפוטית על החלטה שהתקבלה במסגרת הליך משמעתי נדון מספר פעמים בבית הדין הארצי אשר קבע כי: "ככלל לא יתערב בית הדין בשיקול דעת הרשות ולא ישים שיקול דעתו תחת דעתם של הגורמים המוסמכים. כך גם בהפעילו ביקורת שיפוטית על החלטת ההשעיה של הנציג, אלא אם מתקיימת פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי או חריגה מכללי המשפט המנהלי" (בש"א (ארצי) 415/08 נציב שירות המדינה - חיים גונן ניתן ביום 14.7.08). 27. עוד נקבע על ידי בית הדין הארצי כי "בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות" (ר' ע"ע 1123/00 בי"ס תיכון עירוני כל ישראל חברים בת"א-יפו - יצחק צויזנר). 28. הוועדות הפריטטיות אשר בפניהן מובאים הליכים משמעתיים הינן יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים ולפיכך להחלטותיהן יינתן משקל רב. בית הדין אשר לו הפיקוח על ועדות אלו יצמצם את התערבותו בהחלטות אלו כל עוד התקבלו תוך שמירה על כללי הצדק הטבעי ובמסגרת סמכותה של הוועדה הפריטטית. (ר' דיון (ארצי) מש' מב/30-3 אליה צביאל - ההסתדרות הכללית, פד"ע יז 225). 29. בית המשפט העליון עמד על ההבחנה שבין טריבונלים אשר הוקמו מכוח חוק וכפופים לביקורת בג"צ לבין מוסדות שיפוט פנימיים אשר הוקמו מכוח הסכם, וקבע כי חרף עצמאותם של מוסדות השיפוט הפנימיים יש בידם הכוח להשפיע על זכויות אדם מהותיות כזכות הקניין וחופש העיסוק ולפיכך יש להשאיר את עינו הפקוחה של בית המשפט על פעילותם של טריבונלים פנימיים אלה ו "כאשר בית הדין הפנימי מורכב כהלכה, פועל בגדר סמכותו, דן בעניין ביושר ואינו פוגע ב"עיקרי הצדק הטבעי' - לא יתערב בית המשפט במסקנותיו. אולם, לבית המשפט הסמכות ואולי החובה לבטל החלטה של בית דין כזה שניתנה תוך חריגה מסמכות או בהתעלם מעיקרי הצדק הטבעי... בגישה זו יש משום האיזון הנכון שבין מתן מרחב פעולה ואורך נשימה לארגון לטפל בענייניו לבין שמירה על זכותו של הפרט מקום בו עלול להיגרם לו עוול" (ר' דבריו של כב' השופט לוין, אשר ייצג דעת הרוב, ע"ע 835/93 איגנט - אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד מט' (2) 793, עמ' 829). 30. בעניין מהותם של כללי הצדק הטבעי נקבע כי "על שלושה עיקרים עומד מושג "הצדק הטבעי'. על זכותו של הנאשם לדעת את מהות האשמה המיוחסת לו, על זכותו של הנאשם שתינתן לו שעת כושר להעלות את טענותיו, ועל חובתו של בית הדין לפעול בתום לב" (ר' עניין איגנט בעמ', 830). מן הכלל אל הפרט 31. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר שעיינו בכתבי טענותיהם של הצדדים וכן בנספחים אשר צורפו להם, וכן לאחר ששמענו את עדותם של התובע והנתבע, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. 32. התובע טען כי ועד העובדים התנכל אליו באופן אישי על רקע העמדתו לבחירה לוועד העובדים- האירוע הראשון, וכן לנוכח סכסוך שהיה לו עם מנהל בכיר בנתבעת אשר משמש גם כחבר ועד- האירוע השני. בנוגע לאירוע הראשון אשר התרחש בשנת 2006, התובע לא עתר לקבלת כל סעד על אף שלכאורה טען כי נפגע מהליכים בהם נקטה הנתבעת כלפיו, וטענותיו והסעדים להם עתר התמקדו בשל האירוע השני. באיזון ובחינת מכלול הראיות אשר עמדו בפנינו סבורים אנו כי לא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה כי ההליכים המשמעתיים אשר ננקטו כנגדו, וההחלטות אשר התקבלו במסגרתם, נבעו בשל התנכלות וקשירת קשר בין הנהלת הנתבעת לבין ועד העובדים. 33. בהגיענו למסקנה זו, נתנו דעתנו לפסק הדין אשר ניתן על ידי כב' השופטת אנגלברג בתיק ס"ע 3118-12-10 אותו צירף התובע כתמיכה בטענתו לרדיפה על יד הנתבעת, ובו נקבע כי הנתבעת שללה מהתובע היתר לעיסוק נוסף שניתן לו, וזאת על רקע מערכת יחסים עכורה עם ועד העובדים, אולם סבורים אנו כי הגם שהייתה מערכת יחסי עבודה מורכבת בין התובע לוועד העובדים, אין בכך בכדי ללמד על רדיפה אישית של התובע על ידי הנתבעת באמצעות בירורים משמעתיים שעה שהתובע עצמו לא כפר באישומים אשר יוחסו לו בבירורים, ואף לא הציג רמת ענישה שונה וחריגה מהליכי בירור קודמים בהם נדונו עבירות זהות לעבירות עליהן נדון התובע. התובע טען כי נציג הוועד בוועדה הפריטטית אשר היה אמור להגן על זכויותיו, ולשמש עבורו כמליץ יושר, התנהל באופן הפוך מהמצופה ממנו, ותחת זו פעל להחמיר עמו. 34. כתמיכה בטענתו זו הציג התובע, תמליל שיחה שהקליט עם רמ"ח תפזורת בנתבעת, אשר ממנה עולה כי קיימת מערכת יחסים טעונה בין התובע לבין ועד העובדים, אולם עם זאת, מעיון בתמצית הדיונים המשמעתיים התרשמנו כי מערכת יחסים זו לא השפיעה על תוצאות ההליך המשמעתי, ובמיוחד לנוכח העובדה כי לא היה בידינו רף ענישה של עונשים הניתנים בהליכים אשר ננקטו כנגד התובע כאמור. בהיבט זה נציין כי רמת ענישה בהליך משמעתי ב', שננקט נגד התובע, אותה הציג הנתבע בתצהירו, אינה עולה בקנה אחד עם טענתיו של התובע לרדיפה אישית, שכן על פי רמת ענישה זו התובע קיבל עונש מקל באותו הליך. 35. כאמור, מהמסכת העובדתית אשר נפרשה בפנינו בעת מלאכת בחינת הראיות, לא מצאנו כי הבירורים המשמעתיים אליהם זומן התובע וההחלטות אשר התקבלו בעקבותיהן, התקבלו תוך שיקולים אישיים ו"חיסולי חשבונות" עם התובע, וכן לא מצאנו כי התקבלו תוך חריגה מסמכות או בניגוד לעקרונות הצדק הטבעי. יש להבהיר כי ההחלטות אותן מבקש התובע לבטל, התקבלו במסגרת הליך משמעתי אשר מושתת על הסכם קיבוצי מיוחד החל על הצדדים, ובו מצוי תקנון המשמעת. 36. על פי תקנון המשמעת בשלב הראשון בו נערך הבירור המשמעתי מתבצע על ידי ועדת משמעת פריטטית בה יושבים שני נציגים, האחד של ההנהלה והשני של ועד העובדים כאשר לשניהם יש קול שווה. 37. בשלב השני קיימת לעובד הזכות לערער על החלטה שהתקבלה בשלב הראשון, ומשעה שהעובד בחר לערער על ההחלטה שהתקבלה בשלב הראשון, מועבר עניינו של העובד לוועדה מדרג ב' בה יושבים שני נציגי הנהלה ונציג אחד של ועד העובדים. התובע עותר כעת בפנינו להורות על ביטול החלטות אשר התקבלו בשלב הראשון וזאת טרם הוא עצמו מיצה את ההליכים אשר עמדו לרשותו, לערער על אותן ההחלטות בפני ועדת משמעת בכירה יותר. התובע ציין בסכומיו כי לא ערער לוועדה בכירה יותר, משום ש"מחל על זכויותיו" וכל עוד מדובר ב"סנקציות כספיות" ויתר על כך, אולם בפנינו עתר לביטולן גם של הסנקציות הכספיות על אף שוויתר עליהן כאמור. 38. נראה לדידנו, כי משעה שהתובע לא מיצה את מלא ההליכים טרם הגיש את תביעתו, ומאחר שהוא טוען בעצמו כי ויתר על הקנסות שהוטלו עליו, הרי שדי בכך משום לסתום את הגולל אחר תביעתו, אולם עם זאת בחרנו להתייחס למעלה מן הדרוש אף להליכים המשמעתיים עצמם בהם התקבלו ההחלטות נשוא התביעה. הליך משמעתי א' 39. ביום 4/10/10 הוזמן התובע לבירור משמעתי בשל תלונה על חוסר אמינות ויכולתו לשמש כמ"מ בחדר פיקוד וכן חוסר קומניקציה בינו ובין מנהל העבודה. התלונה כנגד התובע הוגשה על ידי מנהל העבודה, והתבררה בפני מותב בו ישבו רמ"ח תפזורת נמלים- נציג הנתבעת ומר בוטבול גדי - נציג הועד (להלן: "המוטב בהליך משמעתי א'"). 40. הרכב המותב הטיל על התובע קנס בגובה של 5,000 ₪ ותנאי שאם יעביר התובע עבירת משמעת דומה תשקל העברתו למחלקה אחרת. לטענת התובע החלטה זו התקבלה מתוך מניעים פסולים ושיקולים זרים ולפיכך יש להורות על ביטולה. 41. עיון במסמכים אותם צירף הנתבע לתצהירו (ר' נספח ז' לתצהיר הנתבע) מגלה כי קודם הבירור המשמעתי התנהל כנגד התובע בירור נוסף ביום 25/10/09, על רקע סגירת מתקן בטרם סיום העבודה (להלן: "הבירור הנוסף"). 42. הבירור הנוסף התנהל בפני אותו הרכב מותב בהליך משמעתי א', אולם לגבי האירוע המשמעתי הנוסף, הגם שלא אוזכר כלל בתביעה, התובע לא טען כי מדובר באירוע שנבע כתוצאה מהתנכלות. וכך העיד התובע בעדותו במסגרת החקירה הנגדית: "ש. אני מציג בפניך את נספח ז' לתצהיר מר כהן. ת. כן אני מכיר. ש. האם ההליך הזה הוא פרי התנכלות. ת. לא." (פרוטוקול מיום 15/4/12, עמ'2 ש' 25-28). 43. בתוצאות הבירור הנוסף הוטל על התובע קנס בסך 250 ₪ וכן קנס על תנאי בסך 2,000 ₪ למשך שנה וחצי. האירוע הראשון התרחש בתקופת הפעלת התנאי, אולם המותב שדן בהליך הראשון בחר שלא להפעילו. 44. התובע בתביעתו לא עתר לביטול העונש אשר הוטל עליו במסגרת ההליך הנוסף, והתקשינו לקבל את טענתו כלפי אותו הרכב שפועל, לכאורה, ממניעים פסולים בהליך אחד, ובד בבד פועל כדין במסגרת הליך אחר. 45. יתר על כן, לאחר מספר ימים מתום הבירור המשמעתי הראשון אירעו לקויים נוספים בתפקודו של התובע (ר' נספח ז' לתצהיר הנתבע), אולם הנתבעת נמנעה מלהעמידו לדין ואילו הייתה מתנכלת כלפיו, הרי שהיה מצופה כי תנקוט כנגד התובע בהליכים משמעתיים נוספים. הליך משמעתי ב' 46. ביום 27/3/11 הוזמן התובע לבירור משמעתי נוכח שני מקרים בהם יצא מהעבודה ללא החתמת כרטיס נוכחות. הבירור נעשה בפני וועדה פריטטית אשר הייתה מורכבת מרמ"ח תפזורת ונוזלים אשר ישב בהליכים קודמים, ומר אלון מועלם אשר שימש נציג וועד העובדים. עקב אירוע זה נדון התובע לקנס בגובה של 2 משמרות כולל פרמיות, וכן להעברתו מתפקידו. 47. אין זה ברור לנו מהו המקור עליו נשען התובע בטענתו להתנכלות בגין בירור משמעתי זה, שעה שלא הייתה מחלוקת כי נעדר מעבודתו ללא החתמת כרטיס נוכחות. 48. מעבר לכך, התובע לא הציג בפנינו רמת ענישה המקלה בעבירות כגון דא, לעומת הנתבעים אשר טענו כי בעבירות של אי החתמת כרטיס נוכחות הינה נוהגת בחומרה. 49. נוסיף ונציין כי לנוכח התנהלותו של התובע במסגרת עבודתו במחלקה, לרבות מספר ליקויים אשר אירעו במהלך עבודתו, קיימת לנתבעת הסמכות להעבירו מתפקידו והדבר נתון לה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית. בעניין זה מוצאים אנו להעיר כי אין בידינו לקבל את טענתו של התובע ולפיה סמכותה של הנתבעת הוגבל להעברתו למחלקה אחרת אך להשאירו באותו תפקיד או באותו הדירוג שכן הנתבעת כמעבידה רשאית להעביר עובד מתפקיד אחד לתפקיד אחר לאור כישוריו וביצועיו האישיים של העובד והדבר נתון לה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית המוקנית לה. הליך משמעתי ג' 50. ביום 10/8/11, נערך בירור לתובע על רקע היעדרותו מהעבודה למשך תקופה של כ-4 חודשים וזאת מבלי שנתן דיווח על כך למנהליו. 51. על פי טענת התובע, היעדרותו מהעבודה הייתה לאור זימונו לשירות מילואים ביום 3/4/11, אולם לבקשת מפקדיו בצה"ל הוארך משך שירותו עד ליום 7/8/11. 52. על פי טענת התובע, הוא עמד בין הפטיש לסדן לנוכח דרישות מפקדיו בצבא ומנגד מנהליו בעבודה אשר איימו לפטרו. 53. עם שובו של התובע לעבודה, נערך לו בירור משמעתי כאמור, בו החליטה הוועדה הפריטטית בשלב א' לפטרו, אולם לאור ערעור שהגיש, החליטה ועדה בשלב ב' אשר יישבה במותב בראשות הנתבע לבטל את פיטוריו ותחת זאת לקנוס אותו בסך 8,500 ₪. 54. לאחר שעיינו בטענות הצדדים אשר התמקדו בהליך זה, הגענו למסקנה כי אף בהליך זה לא נפלו פגמים המצדיקים את התערבותנו, וממילא לא מצאנו כי ההליכים התקיימו בניגוד לכללי הצדק הטבעי. 55. עיון במכתבו של קצין השלישות ביחידתו של התובע מיום 22/8/11, מעלה כי התובע הוערך מאוד בתפקידו בצבא והייתה כוונה מצד מפקדיו לגייסו לשירות קבע, ארוך טווח, אולם "לאור שיקולים מערכתיים מסוימים, לא אושר בסופו של דבר גיוסו של הנגד וכן אולץ הנגד להשתחרר בזמן קצר ממילואים" (ר' סעיפים 3-4 למכתב קצין השלישות, נספח 61 לכתב התביעה) 56. לנוכח האמור התרשמנו כי התובע לא עמד בין הפטיש לסדן כהגדרתו, אלא מטרתו הייתה להישאר בשירות מילואים לתקופה ארוכה, וזאת על מנת להתגייס לשירות קבע ארוך טווח, ומשניסיון זה לא צלח, חזר הוא לעבודתו בנתבעת. 57. התובע לא עדכן את מנהליו על כוונתו להתגייס לשירות קבע ואף לא קיבל את אישורם לגיוס חריג של שירות מילואים. 58. בהיבט זה, ראוי להזכיר כי חייל הנקרא לשירות מילואים מחויב לעדכן את מנהליו בעבודה טרם יציאתו לשירות ואם מדובר בשירות מילואים חריג, כפי שהיה בעניינו של התובע, הרי שעליו לקבל את אישורם. 59. לא מצאנו מקום להתערבות בהליך זה, שכן התנתקות של עובד מעבודה למשך 4 חודשים מבלי שקיבל את האישורים המתאימים לכך, ראויה היא להתברר בבירור משמעתי ולא מצאנו כל דופי בהחלטה לקיים בירור לתובע, ואף לא בתוצאותיו של הבירור. התובע במהלך הבירור המשמעתי אף אישר שטעה בהתנהלותו. 60. זאת ועוד. התובע טען כי הנתבעת ביקשה להוביל אותו למצב בו יתפטר מעבודתו, אולם במצב בו התערבה הוועדה מדרג ב' בהחלטה של הוועדה בשלב א' לפטרו והחליטה להשאירו בעבודה, מדברת בעד עצמה, ומצביעה על ההיפך מטענות התובע, שכן אילו רצתה הנתבעת לפטרו הרי שלא הייתה מתערבת בתוצאות הבירור. 61. בשולי הדברים נוסיף ונבהיר כי לא מצאנו בטענות התובע להיעדר זכות טיעון כל ממש, שעה שניתנה לו האפשרות לומר את דבריו בהליכים המשמעתיים, כפי שדבריו הובאו בתמציתי הבירורים המשמעתיים. שלילת תוספת השיפטינג 62. תנאי העסקה של ממלא מקום מנהל עבודה במתקן תפזורת מזכות בתוספת שכר מיוחדות. משעה שהנתבעת בחרה להעביר את התובע מתפקידו במסגרת הפררוגטיבה הניהולית, הרי שמטבע הדברים שכרו השתנה בהתאם לתפקיד החדש בו שובץ. מעיון בתצהירו של הנתבע עולה כי התובע החל לקבל עם מעברו לתפקיד החדש של נהג טאג, 395 שעות פרמיה, דבר אשר לא הוזכר בטענותיו של התובע. מכלל האמור, ובשים לב כי המדובר בהחלטה אשר הינה פעולה נגזרת של ההליך המשמעתי שהתנהל כנגד התובע, הרי שלא מצאנו להתערב בסוגיה זו. פיצוי בגין עוגמת נפש 63. התובע טוען כי הינו זכאי לפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין התנהלותם של הנתבעים. 64. פיצוי בגין עגמת נפש יינתן במקרים קיצוניים ויוצאי דופן בחומרתם. לנוכח קביעתנו כאמור, לא מצאנו כי יש מקום להיעתר לסעד המבוקש בעניין רכיב תביעה זה. סוף דבר 65. תביעתו של התובע - נדחית. 66. התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ולאחר מכן יישאו הפרשי הצמדה וריבית. קנס