פסק דין מרשיע בהליך פלילי כראיה בהליך אזרחי

פסק דין מרשיע בהליך פלילי כראיה בהליך אזרחי סעיפים 42א עד 42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971 קובעים כדלקמן: "42א (א) הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי. הוראות סעיף זה אינן חלות על - פסק דין של בית משפט עירוני שלא ניתן מאת שופט של בית משפט שלום; ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין. 42ב. הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, רשאי בית משפט לעיין גם בכתב האישום, בפרוטוקול ובכל חומר אחר שהוגש במשפט הפלילי, אם ראה צורך בכך לשם הבהרת האמור בראיה. 42ג. הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה מורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק, רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט מטעמים שירשמו וכדי למנוע עיוות דין". בפסיקה נקבע שהרציונאל מאחורי סעיף 42א לפקודת הראיות, הוא שבהליך הפלילי נאסף ונצבר מטען הוכחתי אשר לא מן הראוי לבזבזו לריק, ולכן ההרשעה בהליך הפלילי תשמש כראיה במשפט האזרחי (ע"א 4202/08 אלסאנע נ' מנהל מע"מ, פסקה 12 לפסק דינו של כבוד השופט פוגלמן). כמו כן, נקבע כי אין בקבלת פסק הדין הפלילי המרשיע כראיה בהליך אזרחי כדי למנוע מנאשם מורשע שהפך לנתבע בהליך אזרחי מלטעון רשלנות תורמת בתביעה האזרחית שהוגשה כנגדו (ע"א 350/74 חברת מ.ל.ט בע"מ נ' ממן פ"ד כט (1) 208, 217-218 (1974); בר"ע 15/76 שפין נ' כהן פ"ד ל (2) 251, 252 (1976); ע"א 285/80 שיף נ' אליאסי ניתן ביום 3.9.1980). לפיכך, התרתי לנהג הרנו להביא ראיות לגבי קיומה של רשלנות תורמת מצד הנהגים האחרים. הגשת ראיותמשפט פלילי