דוגמא להחלטה בנושא אי תשלום שכר טרחת מומחה: בפני בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט במסגרתה טוענים המבקשים (להלן: בני הזוג בראון או בראון) כי המשיבים הפרו את החלטתי מיום 25.9.12, במסגרתה ניתן תוקף של החלטה להסכם בין הצדדים לפיו היה עליהם, בין היתר, לשלם את שכרו של המהנדס מר אילוז (להלן: המהדס אילוז) בגין עבודות איטום במרפסת דירת המשיבים 2-3 (להלן: בני הזוג בינט או בינט). לפי הנטען, בינט נמנעים מלשלם את שכרו של המהנדס אילוז ולפיכך עותרים בראון לכוף עליהם את תשלום השכר בהתאם להוראות פקודת הבזיון. בני הזוג בינט ובני הזוג בראון הם שכנים הגרים קומה מעל קומה בבניין הנמצא ברחוב קצנלבוגן 48 בירושלים. בינט הינם בעלי הדירה הנמצאת מעל דירת בראון. מרפסת דירתם של בינט היא גג דירתם של בראון. בינט ביצעו שיפוץ בדירתם באמצעות קבלן השיפוצים, מר דורון חיון (להלן: הקבלן חיון, בני הזוג בינט והקבלן חיון יחד יכונו להלן: המשיבים). במסגרת עבודות אלה, בוצעו, בין היתר, עבודות במרפסת, הוספו שירותים ולצורך כך אף הונח צינור ביוב ברצפת המרפסת. ביום 24.9.12 הגישו בראון בקשה לצו מניעה במעמד צד אחד - עוד בטרם הגשת כתב תביעה - אשר יאסור על בינט לבצע כל פעולת בנייה נוספת במרפסת דירתם מבלי שתעשה בדיקת הצפה במרפסת ומבלי שיתקבל אישורו של מהנדס מוסמך לתוכנית הניקוז מן הגג העליון שמעל דירת בראון. בתצהיר אשר תמך בבקשה, מטעם מר יואל בורשטיין, מהנדס מטעם בני הזוג בראון (להלן: המהדס בורשטיין), נטען, בין היתר, כי נערכה על ידי הקבלן חיון בדיקת הצפה והוא החל בהכנות לרצף את הגג בניגוד לסיכום מוקדם שנערך עימו לפיו כל עוד הגג לא יהא אטום לא יתחילו עבודות הריצוף. לדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 25.9.12 התייצבו בני הזוג בראון ובא כוחם, מר בינט והקבלן חיון. במסגרת הדיון, ומתוך רצון ליישב את המחלוקות בין הצדדים ברוח טובה הגיעו הצדדים להסכם אשר מפאת חשיבותו לענייננו, אצטט להלן את חלקיו הרלבנטיים: "... 3. ביום חמישי 15.10.12 בשעה 18:00 תתקיים בדיקת ההצפה בנוכחות הקבלן והמהנדס. בדיקת ההצפה למשך 72 שעות. 4. משיב מס' 3 יעניק 5 שנות אחריות לעבודות האיטום (לרטיבות שמגיעה מהגג) הן למשיבים והן למבקשים. 5. מוסכם בין הצדדים כי אם וככל שבדיקת ההצפה תיכשל, ממונה בזאת מר אילוז אילן, אשר יבצע את כל הדרוש לצורך איטום הגג בהתאם למפרט טכני שיוגש על ידו. 6. מר אילוז יהיה אחראי על העבודות, יבצע אותן ככל שימצא לנכון ויפקח על כל מה שצריך להעביר לצדדים האחרים. 7. בעלות ביצוע העבודות על ידי מר אילוז יישאו המשיבים. העבודות הנ"ל יחלו תוך 24 שעות מן המועד שבו תתגלה הנזילה ויסתיימו במהירות האפשרית תוך שהמשיבים מתחייבים לאפשר ולממן את כל הדרוש. 8. מוסכם כי ככול שלא ישולם שכרו של מר אילוז על ידי מי מהמשיבים, יהיה בכך משום ביזיון בימ"ש על כל המשתמע מכך. 9. מוסכם כי המשיבים לא יעשו שימוש בשירותים הנוספים בימי חג ושבת (פרט לשעות הלילה מהשעה 20:00 בערב עד השעה 08:00). כמו כן, מוסכם שבימי חול לא יעשו המשיבים שימוש בשירותים אלה רק בין השעות 14:00 עד 20:00". כאמור, הסכם זה קיבל תוקף של החלטה (להלן: ההסכם). ביום 17.10.12 הוגשה בקשה נוספת מטעם בראון לצו מניעה במעמד צד אחד. בתצהיר שתמך בבקשה טען המהנדס בורשטיין כי בדיקת הצפה שנערכה במרפסת בני הזוג בינט בהתאם להסכם נכשלה, מים חדרו לדירת בראון וזרם החשמל בדירתם נותק. לטענתו, כאשר פנה לקבלן חיון לצורך תיאום העברת העבודות לאחריותו של המהנדס אילוז לפי ההסכם, הוא התנגד לכך והבהיר שבכוונתו לבצע בדיקת הצפה נוספת. מטיעוני הצדדים בעניין זה עלה כי התגלעו ביניהם חילוקי דעות בשאלה האם אכן נערכה בדיקת הצפה בהתאם להסכם. לדעת המהנדס בורשטין, הצפה כזו אכן נעשתה אך נכשלה. לדעת הקבלן חיון, טרם נערכה בדיקת הצפה לפי ההסכם. חשיבות סוגיה זו היתה בכך שעל פי ההסכם, ככול שבדיקת ההצפה תיכשל, יש להעביר את הטיפול באיטום הגג לידיו של המהנדס אילוז. בדיון שנערך ביום 22.10.13 במעמד הצדדים, המהנדס בורשטיין והקבלן חיון, הוצע לצדדים הסדר אשר עיקרו היה כי יפנו באופן משותף למהנדס אילוז, אשר יכריע גם במחלוקת שהתגלעה ביניהם לגבי בדיקת ההצפה. לאחר שהתקבל לתיק בית המשפט מכתבו של המהנדס אילוז, ממנו עלה כי הגג אינו אטום, נקבע בהחלטתי מיום 27.10.12 שעל הצדדים לפעול לפי ההסכם ולמנות את המהדס אילוז כאחראי על ביצוע עבודות האיטום. ביום 11.12.12 הגיש ב"כ המשיבים בקשה לשחררו מייצוגו של הקבלן חיון וכן בקשה למתן הוראות בדבר אופן תשלום שכרו של המהנדס אילוז. בבקשה הובהר, בין היתר, כי ביום 6.12.12 הוציא המהנדס אילוז חוות דעת ובמסגרתה נקבע כי בבדיקה שערך בבית משפחת בראון יש חדירת מים בפינות חדר שינה דרומי, ולפיכך טיפול נקודתי לאיטום הגג לא צלח ויש לבצע פירוק גורף של הגג בהתאם למפרט ששלח וכן הוגשה מטעמו בקשה לתשלום מקדמה על חשבון שכר טרחתו. בבקשה נטען, כי על הקבלן חיון לשאת בשכרו של המהנדס שכן הוא נטל על עצמו את האחריות לטיב העבודה והצהיר כי הוא יישא בעלותה. בהחלטתי מיום 13.12.12 נקבע כי המשיבים התחייבו יחד כלפי בראון לשאת בעלות ביצוע עבודות איטום הגג. ביום 7.1.13 הוגשה הבקשה שבפני. במסגרת הבקשה נטען כי המשיבים מסרבים לאפשר את ביצוע תיקון הגג על ידי המהנדס אילוז והם מסרבים לשלם עבור ביצוע התיקון. בני הזוג בינט התנגדו לבקשה. בין היתר, נטען בתגובתם כי הם הסכימו לשאת לבדם, בשלב זה, במלוא התשלום לאיטום הגג ואף פנו למהנדס אילוז לצורך כך. ברם הם חזרו בהם מכוונתם זו, כאשר נשלח להם מכתב מב"כ בני הזוג בראון. במכתב מיום 26.12.12, אשר צורף כנספח לבקשה לבזיון, נאמר כדלקמן:" למותר לציין כי מרשיי עמדו, עומדים ויעמדו על דרישתם לסילוק צינור הביוב האמור מתקרת דירתם. אם וככול שהדבר לא יעשה עתה, יהא הדבר כרוך בהרמת כל הריצוף שוב, על חשבון מרשך". הבקשה לבזיון בית משפט נדונה במעמד הצדדים ביום 17.1.13. ניסיון נוסף שנעשה להגיע להסדר על מנת לקדם את ההליכים בתיק בדרך מוסכמת לא צלח. אפנה אפוא למתן החלטה בבקשה. הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט נחשב להליך אכיפה קיצוני מאחר שהסנקציה בעקבותיו - קנס או מאסר - עשויה להיות קשה ופוגעת. לפיכך צווים של בזיון בית משפט ניתנים במשורה במקרים המתאימים בלבד. בין היתר, "פסק דין או הצו שאת אכיפתו מבקשים צריך להיות ברור וחד משמעי. אין אוכפים מכוח פקודת הבזיון אלא צווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד" (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49, 60 (14.12.04)). יישום עיקרון זה במקרה שלפני מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות. יוזכר, כי בעת שהתגבשו ההסכמות בין הצדדים, טרם מונה המהנדס אילוז בהתאם להסכם ואף טרם היה ידוע מה תהייה הכרעתו בעניין איטום המרפסת. כמו כן, אז, כמו עתה, טרם הוגש כתב תביעה אשר במסגרתו מפורטים מכלול הסעדים המבוקשים. אמנם במסגרת הדיון שנערך ביום 25.9.12, נטען על ידי ב"כ בני הזוג בראון כי מיקומו של הצינור מפריע להם. מטעם זה, אף סוכם כי השימוש בשירותים שהוספו במסגרת שיפוץ דירת בני הזוג בינט יוגבל לשעות מסוימות במהלך השבוע ובשבת (סעיף 9 להסכם). ברם לא גובשה במסגרת ההסכם כל הסכמה נוספת לגבי צינור הביוב שמוקם בגג דירת בראון. כמו כן, בהסכם נקבע כי בכל הנוגע לאיטום הגג, ככול שבדיקת ההצפה תיכשל יועבר הטיפול בכך למהנדס אילוז. אולם לא נקבע כי המהנדס אילוז יכריע גם בסוגיית צינור הביוב. בהמשך לכך, אף לא נדונה השאלה האם במצב שיורה המהנדס אילוז על עקירת הריצוף, אטום הגג וריצוף המרפסת מחדש, עדיין תוכל משפחת בראון לעמוד על דרישתה במסגרת כתב התביעה לפיה יש לעקור את הצינור ממקומו. בהתאם לכך, לא קיבלה סוגיה זו ביטוי בהסכם עצמו. כמו כן, מכיוון שנושא מיקומו של צינור הביוב לא נדון בהרחבה בדיון שנערך ביום 25.9.12, קשה לקבוע בדיעבד מה היה אומד דעת הצדדים בסוגייה זו. דבר אחד נעלה מכל ספק, והוא כי כיום תהום פעורה בין הצדדים באופן בו הם מפרשים את ההסכם. לדידם של בראון, מכוח ההסכם על בני הזוג בינט לשאת בתשלום איטום הגג לפי הוראת המהנדס אילוז. בד בבד, כך לטענתם, שמורה להם זכות לבקש במסגרת תביעתם כל סעד, כולל סעד שמשמעותו עקירת ריצוף המרפסת בפעם נוספת. לעומת זאת, לדידם של בינט, הם מעולם לא התכוונו לשלם בעד איטום הגג במצב בו הם חשופים לתביעה אשר במסגרתה יכול והם יחויבו לשאת בעלות של עקירת ריצוף הגג בפעם נוספת, פעולה אשר מטבע הדברים כרוכה בטרחה מרובה ובמשאבי ממון משמעותיים. במצב דברים זה, בהעדר הסדר ברור בנושא צינור הביוב בהסכם בין הצדדים ובהעדר ראיות ברורות לגבי אומד דעת הצדדים בעת כריתת ההסכם, המסקנה המתבקשת היא, כי ההסכם אליו הגיעו הצדדים אינו ברור וחד משמעי ולפיכך אין מקום לאכפו במסגרת הליך של בזיון. אוסיף, כי חשוב לזכור את ההקשר בו נערך ההסכם בין הצדדים. מדובר בהסכם שנערך במסגרת בקשה לסעד זמני. בהמלצת בית המשפט, נעשה ניסיון להגיע להבנות אשר ייתרו את הצורך ליתן החלטה בסעד הזמני ואולי אפילו ייתרו את הצורך לדון בתביעה העיקרית. דא עקא, כפי שניתן להתרשם כיום, בסופו של יום ניסיון זה לא עלה יפה. מן הדין אפוא שמכלול הסוגיות יתבררו במסגרת התיק העיקרי ולא במסגרת הליך בזיון שנועד לאכוף סעד זמני. לסיום הערה. חרף ניסיונות שנעשו על מנת להגיע להסדר אשר יטיב עם כל הגורמים המעורבים, דומה שהדבר עלה על שרטון. אין אלא להצטער על כך בשים לב שבני הזוג בראון ובינט הם שכנים ועתידים לדור זה לצד זה גם בהמשך הדרך. אני עדיין סבורה כי יש מקום שלא לומר נואש ולהמשיך לנסות להגיע גם כעת לפתרון מוסכם. דומה שאין אלא להפנות בעניין זה לתמצית תפילתו המופלאה של ר' אלימלך מליז'נסק:"אדרבא תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברנו ולא חסרונם, ושנדבר בדרך הישר והרצוי לפניך..". נוכח האמור, מסקנתי היא כי דין הבקשה לבזיון בית משפט להידחות. בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובכללה העובדה כי משפחת בראון עדיין סובלת לפי הנטען מחדירת מים לביתה, איני רואה מקום לעשות צו להוצאות. ביזיון בית המשפטשכר טרחת מומחהמומחהשכר טרחה