עסקינן בצדדים שחתמו על הסכם, אשר מלכתחילה נתגלעו מחלוקות לעניין ביצועו, אולם הם העדיפו להמשיך מערכת יחסים עסקית זו ממניעים השמורים עמם. דוגמא לפסק דין בנושא ביצוע שטר על פי חוזה שנוי במחלוקת: 1. תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר של 24 שיקים בסכום כולל של 108,000 ₪ (בקרן), שמשך הנתבע, לפקודת התובעת (להלן:"השיקים"). שיקים אלו נמשכו ונמסרו לתובעת במסגרת עסקה שעשו הצדדים, ואשר במהותה הוסכם כי הנתבע יהיה זכיין של מוצרי חשמל שתספק לו התובעת, ואשר יימכרו על ידו בחנות אותה הוא מנהל בג'לג'וליה. 2. לאחר שנתגלו קשיים בביצוע העסקה, ושיקים של הנתבע שנמסרו לתובעת חוללו על ידי הבנק, ולאחר שאף הסכמות נוספות שהיו בין הצדדים לא בוצעו במלואם, הגישה התובעת את השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. 3. הנתבע הגיש בקשה להתנגדות לביצוע שטר, בה גולל בפירוט את טענותיו הוא, כפי שעוד יפורט בהמשך, ולאחר דיון שהתקיים בפניי כבוד הרשם צחי אלמוג, ניתנה לנתבע הרשות להגן, בכפוף להפקדת סך של 15,000 ₪, אשר הופקד על ידי הנתבע, ובעקבות כך נקבע התיק לדיון בפניי. תמצית גרסת התובעת: 4. ביום 21/05/06 נחתם בין התובעת לנתבע הסכם על פיו אמור היה הנתבע להיות זכיין של התובעת בג'לג'וליה (להלן:"ההסכם" כנספח א'), לתקופה של 3 שנים, החל מיום 01/06/06. עיקרי ההסכם, הרלוונטיים לענייננו, הינם כי היה על הנתבע, למכור את מוצרי התובעת באופן בלעדי, הוא היה אמור לשפץ על חשבונו את החנות, התובעת מצידה, הייתה אמורה לממן בהלוואה של עד 200,000 ₪ את עלות השיפוץ, וכן לממן את רכישת מוצרי החשמל לתצוגה בסך של עד 200,000 ₪ נוספים (להלן: "ההלוואה") (ראה סעיף 6.2 להסכם). החזר ההלוואה אמור היה להתבצע ב-36 תשלומים חודשיים רצופים ועוקבים החל מ-01/07/06, בנוסף לסכום המע"מ שהיה אמור להיות משולם בהמחאה דחויה ליום 01/08/06 (סע' 6.4.1, 6.4.2 להסכם). 5. עבור המוצרים שרכש אמור היה הנתבע לשלם בתנאי תשלום של עד שוטף + 90, ולהעביר לתובעת את התשלומים שקיבל מלקוחותיו, אשר רכשו את המוצרים באותו חודש (סע' 7.7, 7.8 להסכם). פיצוי מוסכם מראש נקבע על ידי הצדדים על סך של 20,000 דולר (סע' 11.3 להסכם). לטענת התובעת, כבר מלכתחילה התחילו בעיות בביצוע ההסכם, בכך שהנתבע הפר אותו ובסופו של דבר, נותרה יתרת החוב בהתאם לכרטסת המנוהלת אצל התובעת, על סך של 160,337 ₪, אשר מתוכם ניתנו שיקים, אשר חוללו בסך של 108,000 ₪. 6. לטענת התובעת, אין מחלוקת כי הנתבע קיבל תמורה בצורת סחורה שסיפקה לו התובעת עבור השיקים, ומכאן שעל פי פקודת השטרות זכאית התובעת לתשלום השיקים, ובהתאם לסעיף 29 א' לפקודה, הרי שבנסיבות אלו נטל ההוכחה הינו על הנתבע. טענת הקיזוז: 7. התובעת איננה כופרת בטענה העקרונית שחלק מחוב הנתבע, קוזז בהסכמה ע"י סחורה שהוחזרה לתובעת, אך לטענתה סכום הקיזוז אשר בהתאם לחשבוניות הזיכוי מסתכם בסך של 48,812 ₪, כבר קוזז על ידה, בכרטסת הנה"ח המנוהלת על ידה, ויתרת החוב הנטען בסך 160,337 ₪ הינה לאחר קיזוז זה. הנתבע, לא הציג כל כרטסת נוגדת, ולכן לטענתה יש לקבל את פירוט הפעולות שבין הצדדים, בהתאם לכרטסת שהוגשה על ידי התובעת. 8. לטענת הנתבע, כי התובעת לא החזירה לו שיקים שחוללו ונמסרו בגינם שיקים חלופיים, טענה התובעת, כי מדובר בטענה שאיננה עומדת במבחן המציאות, שכן אין כל קשר בין השיקים שניתנו על ידי הנתבע, לבין הסחורה שהתקבלה על ידו שלוש שנים לפני כן. השיקים החוזרים בגינם הוגשה התביעה הינם עבור סחורה שוטפת ואילו השיקים שהוחלפו, לטענת הנתבע, הינם מהסדרה של 36 שיקים על סך 5,000 ₪ כל אחד. בדיקת השיקים שהוגשו לביצוע מעידה שהם מורכבים משיקים מסכומים שונים ולאו דווקא 5,000 ₪. כמו כן, הנתבע עצמו טען שמכר כ-80% מהתצוגה שהייתה בחנות כך שלא ניתן ליחס את כל השיקים דווקא לסחורה שבתצוגה. 9. לטענת הנתבע בדבר שיפוץ החנות על ידו, הרי שמחד גיסא הוא לא סיפק חשבוניות המעידות על עבודת השיפוץ, ומאידך, השיפוץ אמור היה להיות על חשבונו, באמצעות הלוואה אותה על פי ההסכם אמורה הייתה לתת לו התובעת. לטענת התובעת, מאחר ומדובר בהלוואה ולא במענק הרי שעל הנתבע היה להחזיר את כספי ההלוואה עבור השיפוץ לתובעת והיא שומרת על זכותה להגיש תביעה בגין חוב זה. 10. לעניין התשלום עבור השילוט לנתבע, טוענת התובעת כי היא שילמה עבור השילוט, אך הנתבע מצידו לא הוכיח שהוא שילם עבור שילוט כלשהו. 11. באשר לטענת הקיזוז בסך 20,000 דולר פיצויים מוסכמים מראש, טוענת התובעת, שמאחר והנתבע היה זה שהפר את ההסכם, כפי שפורט לעיל, הרי שיש לדחות טענה זו, מה גם שהנתבע בהתנהגותו הודה שהוא היה זה שהפר את ההסכם, והוא מעולם לא שלח אף מכתב התראה לתובעת על הפרת ההסכם. תמצית טענות הנתבע: 12. לטענת הנתבע, הוא ניהל מעבדה לתיקון מוצרי חשמל, בג'לג'וליה, ולאחר שהתובעת חזרה ושכנעה אותו, להיות זכיין שלה, הסכים לבסוף להגיע עמה להסכם זכיינות על פיו ימכור את המוצרים שתספק לו התובעת, לאחר שזו תקים רשת חנויות, ולאחר שתסייע לו בשיפוץ החנות במתן הלוואה לצורך כך בסך של 200,000 ₪, וכן תממן מוצרי חשמל לתצוגה בחנות בסך שלא יעלה על 200,000 ₪ נוספים (סע' 2 להתנגדות לביצוע שטר). לטענת הנתבע, בפועל הפרה התובעת את ההסכם, כבר בכך שלא הקימה רשת חנויות, שכן בפועל היו לה שתי חנויות בלבד, האחת באריאל שנסגרה עוד לפני שנפתחה החנות בג'לג'וליה, והשנייה החנות בג'לג'וליה. כמו כן לא סייעה התובעת, לנתבע, בשיפוץ החנות, והנתבע נשא בכל העלויות הכרוכות בכך, בעצמו. 13. לטענתו, הוא רכש מהתובעת מוצרי חשמל בעלות של 179,675 ₪, ובתמורה מסר לתובעת 36 שיקים דחויים על סך של 5,000 ₪ כל אחד, מלבד השיק הראשון שהיה על סך 4,675 ₪, אשר אמורים היו להיפרע, החל מ-05/07/06, וב-5 לכל חודש שלאחריו (סע' 5 לתצהיר התומך בהתנגדות של הנתבע). כתוצאה מקשיים כלכליים של הנתבע, הוחלפו השיקים המקוריים שחוללו ואלה שהיו אמורים להיפרע אחריהם מחשבון הבנק של הנתבע בבנק לאומי, וניתנו שיקים חלופיים מחשבון הנתבע שבבנק דיסקונט. קשייו הכלכליים של הנתבע, הביאו לכך שגם השיקים שנמשכו מחשבונו בבנק דיסקונט, חוללו, ובעקבות כך הגיע להסכמה עם התובעת, כי מוצרים שסיפקה לו ועדיין נמצאים בחנות, יוחזרו לתובעת, בערכי המכירה. במסגרת הסכמה זו, נאספו על ידי התובעת מהתצוגה מוצרים בערך של 50,554 ₪ (סע' 19 לתצהיר הנתבע). 14. כמו כן, לטענת הנתבע, יש לקזז סכום נוסף של 9,000 ₪, אשר גבתה התובעת מאחד מלקוחות הנתבע, ש-4 שיקים שלו על סך 4,500 ₪ חוללו. שני שיקים מאותה סידרה, נמסרו מלכתחילה לתובעת, אך 2 נוספים, השאיר הנתבע אצלו, אך במסגרת ההסדר שהגיעה התובעת עם אותו לקוח, שילם לה הלקוח עבור כל 4 השיקים, ולכן יש לקזז סך נוסף של 9,000 ₪ (סע' 22-27 לתצהיר הנתבע). עוד, לטענתו, סך נוסף של 680 ₪ יש לקזז בגין חיוב כפול עבור המע"מ, על מקרר מסוג סניו 526 (סע' 28-29 לתצהיר הנתבע). 15. לאור האמור לעיל, יש לקזז סך כולל של 60,234 ₪ בקרן מסכום התביעה וזאת מאחר וטענות הנתבע לעניין הקיזוז, לא נסתרו על ידי התובעת. פיצוי מוסכם מראש: 16. לטענת הנתבע, מאחר והתובעת היא זו שהפרה את ההסכם, הרי שמכל סכום שנותר יש לקזז סך של 20,000$ בגין הפיצויים המוסכמים מראש, כפי שנקבע על ידי הצדדים בסעיף 11.3 להסכם (סע' 31 לתצהיר הנתבע). התובעת, הפעילה שתי חנויות בלבד על אף התחייבותה להפעיל רשת של מס' חנויות לממכר מוצרי חשמל, היא לא השקיעה בשיפוץ הסניף, לא בפרסום ולא בשילוט, לא העמידה לרשות הנתבע מבצעים על אף הדרישות לכך, ובכך הפרה את ההסכם שבין הצדדים ומכאן, לטענתו, הוא זכאי לפיצוי מוסכם כפי שנקבע בהסכם. סיכום חשבונאי כפי שערך הנתבע: 17. לטענת הנתבע, מסר הוא לתובעת, שיקים בסך כולל של 179,675 ₪, כולל מע"מ, בעבור מוצרי התצוגה. סכום המע"מ בסך 27,873 ₪, מתוך סכום זה, שולם במלואו על ידי הנתבע. לנתבע, זכות קיזוז בגין החזרת מוצרים וחיוב כפול, כפי שפורט לעיל, בסך של 60,234 ₪. מסדרת השיקים הראשונה נפרעו 3 שיקים בסך כולל של 14,675 ₪. 33 שיקים, מהסדרה הראשונה, הוחלפו בשיקים מחשבון אחר, ובאותו סכום. מסדרת השיקים השנייה, נפרעו, 9 שיקים על סך 5,000 ₪ כל אחד, ומכאן שיש לקזז סך נוסף של 45,000 ₪ (סע' 48-50 לסיכומי הנתבע). לטענת הנתבע, לאור החשבון המפורט לעיל, יתרת החוב עומדת על סך של 32,000 ₪ בלבד, מתוכם 15,000 ₪ הופקדו בקופת בית המשפט, כך שנותרת יתרה של 17,000 ₪ קרן, וזאת לפני התייחסות לטיעוניו המשפטיים של הנתבע לגבי עצם קיומו של החוב. טיעונים משפטיים נוספים מטעם הנתבע: 18. התביעה הוגשה כתביעה שטרית, במסגרתה הוכיח הנתבע שיתרת החוב שלו עומדת על סך של 17,000 ₪ לכל היותר. במסגרת היחסים החוזיים שבין הצדדים, טוען הנתבע, שהתובעת היא זו שהפרה את ההסכם, והיא זו שהביאה לכישלון ההסכם תוך איון סיכויי הצלחתו של הנתבע בקשר העסקי שבין הצדדים. התובעת, לא הקימה רשת, לא סייעה בשיפוץ ובפרסום והערימה על הנתבע קשיים נוספים. בנסיבות אלו, זכאי הנתבע לפיצוי המוסכם, כפי שנקבע על ידי הצדדים בסעיף 11.3 להסכם ויש לקזז סכום זה מכל סכום שייפסק כנגד הנתבע. התייחסות הנתבע לראיות התובעת: (סע' 62-72 לסיכומי הנתבע) 19. התובעת הגישה מסמכים שלא על ידי מי שערך אותם ובמיוחד התייחס הנתבע לכרטסת הנה"ח, שהמצהיר מטעם התובעת, מר רזניק, לא ידע להסבירה מעל דוכן העדים. החשבוניות שלכאורה מתייחסות לשיפוץ והקמת החנות, לא הוגשו באמצעות עורכם, והן מופנות אל הנתבע, אשר חויב בגינם באופן ישיר. מכל מקום מדובר בסכום זעום של 1,651 ₪, בעוד התחייבות התובעת הייתה לעזרה בשיפוץ בסכום של עד 200,000 ₪. גם שאר החשבוניות שצורפו, לא ברור מה הקשר שלהם להסכם שבין הצדדים. דבר האמור גם לגבי צילום שיק על סך 10,000 ₪, שלא ניתן לדלות ממנו כל פירוט המקשר אותו לתביעה הנדונה. דיון: 20. התובעת הגישה את תביעתה בדרך של בקשה לביצוע שטר, המתייחסת ל-24 שיקים, על סך כולל של 108,000 ₪. שיקים אלו ניתנו לתובעת על ידי הנתבע, במסגרת עסקה שעשו הצדדים ואשר פרטיה עוגנו בהסכם שצורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, ואשר כונה על ידי "ההסכם". התביעה אומנם הוגשה כתביעה בעילה שטרית, מעצם הגשתה באמצעות בקשה לביצוע שטר, אך יחד עם זאת, מאחר ומדובר בצדדים קרובים, הרי שניתן להתייחס גם לטענות הנובעות מהיחסים החוזיים שבין הצדדים. למרות האמור לעיל, משקבעה התובעת את מסגרת התביעה, הן מבחינת עילת התביעה, והן מבחינת סכום התביעה, אין המקום בתביעה זו להתייחס למערכת היחסים הכוללת שבין הצדדים, אלא לאותה מערכת יחסים חלקית כפי שבחרה התובעת לתחום בתביעתה. 21. אין מחלוקת בין הצדדים על עצם כריתת ההסכם, ואף אין מחלוקת על עצם מסירת השיקים והחלפתם. המחלוקת העיקרית לעניין השיקים נשוא כתב התביעה, שאליה עליי להתייחס בראשונה, היא לצורך מה ניתנו השיקים נשוא כתב התביעה? בעוד התובעת טוענת, כי מדובר בשיקים עבור אספקה שוטפת, הרי שהנתבע טוען שמדובר בשיקים שניתנו עבור האספקה הראשונית לתצוגה, ואשר הוחלפו לאחר ששיקים מהסדרה הראשונה, חוללו על ידי בנק לאומי. החשיבות במתן תשובה למחלוקת זו נעוצה או משולבת גם בטענת הקיזוז שנטענה על ידי הנתבע, ואשר במהותה לא הוכחשה על ידי התובעת. הנתבע טען, כי השיקים שהוגשו לביצוע הינם בגין הסחורה שסופקה לו לתצוגה הראשונית שהייתה אמורה להגיע לסכום של כ-200,000 ₪, ואשר בגינה ניתנו, בנוסף לשיק הראשוני על סכום המע"מ, 36 שיקים דחויים על סך של 5,000 ₪ כל אחד (להוציא שיק אחד על סך של 4,675 ₪). 22. אין מחלוקת בין הצדדים, כי לאור קשיים כלכליים של הנתבע, הוחזרה סחורה, המשתייכת לתצוגה הראשונית, לתובעת. בעוד הנתבע טוען שערך הסחורה שהוחזרה עומד על סך של 50,554 ₪, הרי שהתובעת טוענת שמדובר בסכום כולל של 48,812 ₪. עיקר המחלוקת שבין הצדדים לא נעוצה בהפרש הזעום בערך הסחורה שהוחזרה, אלא בקשר של השיקים, שהוגשו לביצוע, לאותה סחורה. בעוד הנתבע טוען, שהשיקים שהוגשו לביצוע מתייחסים לתשלום עבור הסחורה שנמסרה לצורך התצוגה, ולכן יש לקזז את כל הסכום, הרי שהתובעת טוענת שהשיקים שהוגשו לביצוע, מתייחסים לסחורה שוטפת שסופקה לנתבע, ואשר נמכרה על ידו. מאחר והנתבע לא הציג כל כרטסת נוגדת, ואף העיד כי הוא לא מנהל כל כרטסת (ראה פרט' מיום 29/04/10, עמ' 2, ש' 30), יש לקבל את פירוט הפעולות שבין הצדדים, בהתאם לכרטסת הנהלת חשבונות שהוגשה על ידי התובעת. 23. לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות, ובפרט בשיקים שהוגשו לביצוע, אני קובעת כי השיקים המפורטים להלן מתייחסים לתצוגה הראשונה, ולכן יש לקזז את ערכם מסכום התביעה: סדרה ראשונה סכום ת.פירעון מס' שיק 5,000 05/10/2008 259 5,000 05/12/2008 261 5,000 05/01/2009 262 5,000 05/02/2009 263 5,000 05/03/2009 264 5,000 05/05/2009 266 5,000 05/06/2009 267 5,000 05/07/2009 268 40,000 ₪ 24. כמפורט לעיל, מדובר בסדרה של שיקים כאשר כל אחד ניתן על סכום של 5,000 ₪ ב- 5 לכל חודש (ראה סע' 6.4 להסכם, הקובע את אופן החזר ההלוואה), והדבר תואם את הצהרתו של הנתבע בתצהיר שניתן כתמיכה להתנגדות בתיק זה (ראה סע' 5 לתצהיר). כפי הנראה, מדובר בסחורה שהוחזרה לתובעת ואשר כנגדה יש לקזז את סכום החוב שחב בו הנתבע. מדובר בסדרת שיקים עוקבת אשר החליפה את השיקים שחוללו ואשר כנגדם הוחזרה סחורה, ומשכך יש לקזז סכום זה. לגבי יתרת השיקים מהסדרה השנייה, כפי שיפורט להלן, לא הרים הנתבע את נטל ההוכחה המוטל עליו בתביעה שטרית: 25. סדרה שנייה סכום ת.פירעון מס' שיק 5,000 12/04/2009 61 5,000 25/04/2009 62 5,000 12/05/2009 63 5,000 25/05/2009 64 5,000 12/06/2009 65 5,000 25/06/2009 66 30,000 ₪ השיקים מהסדרה השנייה הינם מסדרה שונה ומאוחרת יותר לעומת אלו מהסדרה ראשונה, אשר ניתנו במועדים שונים, לאו דווקא ב- 5 לכל חודש, כאמור בתצהיר וכפי שהוסכם בין הצדדים, ומשכך אין מדובר בהחלפה של שיקים, אלא מדובר בשיקים שניתנו בגין החוב השוטף, ועל כן אין לקזז סכום זה מיתרת החוב. יתרת השיקים 26. יתרת השיקים שצורפו לבקשה לביצוע שטר, אשר אינם נקובים בסכום של 5,000 ₪ (כפי שפורט לעיל בסדרה ראשונה ושנייה), אלא סכום כל שיק בודד עומד על סך של 2,000 ₪ ו- 4,000 ₪, מפורטים כדלהלן: סכום ת. פירעון מס' שיק 2,000 07/10/2008 562 4,000 28/11/2008 52 4,000 28/12/2008 53 4,000 28/01/2009 54 4,000 28/02/2009 55 4,000 28/03/2009 56 4,000 28/04/2009 57 4,000 28/05/2009 58 4,000 28/06/2009 59 4,000 28/07/2009 60 38,000 ₪ בהתאם לסעיף 5 לתצהיר הנתבע, הוא הגיש לתובעת 36 שיקים דחויים ע"ס של 5,000 ₪ כל אחד החל מיום 05/07/06 ובכל ה-5 לחודש שאחריו. מעיון בשיקים המפורטים לעיל ניתן לראות כי הם ניתנו בסכומים שונים של 2,000 ₪ ו- 4,000 ₪ באופן עוקב, וכן ב- 28 לחודש החל מנוב' 2008 ועד יולי 2009 (למעט השיק ע"ס 2,000 ₪). כלומר, לא מדובר בשיקים שניתנו כתשלום עבור הסחורה שנמסרה לצורך התצוגה, אלא מדובר בשיקים שניתנו במסגרת קבלת סחורה באופן שוטף. קיזוז בסך 9,000 ₪: 27. לטענת הנתבע, אחד מלקוחותיו (בשם ערער לוטפי) רכש מהחנות מוצרי חשמל שונים, ובתמורה העביר לידי הנתבע 4 שיקים דחויים ע"ס של 4,500 ₪ כל אחד החל מיום 20/08/08 ובכל ה-20 לחודש שאחריו, כאשר כלל סכום השיקים הסתכם לכדי סך של 18,000 ₪. מתוך ארבעת השיקים הללו, העביר הנתבע, כך לטענתו, לידי התובעת את שני השיקים הראשונים, כל אחד ע"ס של 4,500 ₪ ובסך הכול 9,000 ₪. הנתבע ביקש מהתובעת להזדכות בסכום זה מאחר והחיוב נעשה בטעות, אולם על אף הבטחתה לא נעשה כל זיכוי בחשבון הנתבע והוא מבקש לקזז סכום זה מסכום החוב. 28. אכן הוצגה קבלה, שניתנה מאת התובעת ואשר מספרה 11267, בסך של 18,020 ₪ בעבור מוצרים שמכר הנתבע ללקוח מטעמו (נספח טו' להתנגדות לביצוע שטר). אף הוצגו שיקים עוקבים בסך של 4,500 ₪ כל אחד (מלבד אחד בסך של 4,520 ₪) (נספח יד' להתנגדות). מעיון בניתוח כרטיסים, כפי שצורף ע"י התובעת במקביל להגשת כרטסת הנהלת חשבונות, ניתן להבין כי ישנו שיק בסך של 4,500 ₪ בעמודת הזכות על שמו של אותו לקוח, ערער לוטפי. בניגוד לטענת התובעת, סכום זה לא קוזז ע"י התובעת מיתרת החוב. מהצלבת נספחים יג', יד' ו- טו' יחד עם ניתוח הכרטסת של התובעת, יש לזכות את הנתבע בסכום זה בסך של 4,500 ₪. תשלום מע"מ כפול בסך 680 ₪: 29. לטענת הנתבע, הוא רכש ביום 11/03/08 מוצרי חשמל שונים ותמורתם שולמה לידי התובעת. לאחר עיון בחשבונית המס שהוציאה התובעת, התברר לו כי הוא חויב בכפל מע"מ באחד מהמוצרים מסוג מקרר סאניו 526, ומשכך הוא זכאי לקיזוז נוסף בסך של 680 ₪. מעיון בנספח טז', חשבונית מס 4565, ניתן לראות כי אכן עבור מקרר סניו 526 הסכום לפני מע"מ ואחרי מע"מ זהה. כאשר מצליבים נתון זה עם כרטסת התובעת ניתן לראות כי הנתבע לא זוכה בגין כפל המע"מ שהוא חויב בו. ראוי לציין בהקשר זה, כי התובעת לא התייחסה בסיכומים לטענה זו ומשכך יש לראות בה כמי שמודה בטענה זו, אשר על כן יש לקזז סך של 680 ₪ מסכום התביעה. פיצויים מוסכמים מראש בסך של 20,000 $: 30. במסגרת התביעה שבפניי, אשר כפי שכבר ציינתי הוגשה בעילה שטרית, הרי מאחר ומדובר בצדדים קרובים, ניתן לבחון גם את הקשרים החוזיים שבין הצדדים. ממערכת היחסים כפי שבאה לידי ביטוי בתביעה זו, עולה כפי שגם צוין על ידי התובעת, שכבר מלכתחילה התעוררו קשיים בביצוע ההסכם, דהיינו, כבר מתחילת הדרך ידעו שני הצדדים כי העסקה שביניהם לא מתנהלת בהתאם להסכם, עליו חתמו, אך הם בחרו מסיבותיהם שלהם, לנסות ולהמשיך ולקיים את ההסכם, על אף הקשיים שהתעוררו. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי במסגרת תביעה שטרית, הורם הנטל, להוכחת טענת קיזוז, של פיצויים מוסכמים מראש בשל הפרת הסכם, אשר שני הצדדים למרות הקשיים שהתעוררו כבר בתחילת ביצועו, ביקשו לנסות ולהמשיך לקיימו. במיוחד הדבר נכון במקרה הנדון בו מבקש הנתבע לקזז את סכום הפיצוי המוסכם מראש בתביעה שטרית שהוגשה בגין שיקים שחוללו על ידי הבנק , ואשר אין ספק שניתנו בגין סחורה שסופקה. כמו כן לא הוצג כל מכתב התראה לפני קיזוז כנדרש. לאור האמור לעיל, התביעה בעניין קיזוז הפיצויים המוסכמים מראש, נדחית. טענת כשלון תמורה: 31. לטענת הנתבע, התחייבויותיה של התובעת ע"פ ההסכם לא מולאו ומשכך עומדת לו טענת כשלון תמורה. אני דוחה טענה זו. הנתבע העלה טענה זו לראשונה בסיכומים ללא כל פירוט ו/או ראשית ראיה. כאמור לעיל, הנתבע לא הצליח להוכיח כי התובעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית, ומשכך נשמט הבסיס תחת הטענה לכישלון תמורה. 32. שיפוץ החנות- שיק בסך של 10,000 ₪: הנתבע טוען, כי מימן את השיפוץ בעצמו וכך העיד: "ת. זה 200,000 ₪ שהיו צריכים להיות בבנק, שיפצתי מהכיס שלי. ש. תראה לי חשבוניות שלך על השיפוץ שאתה שילמת. ת. אני מוכן להציג לא היום". (פרט' מיום 05/07/11, עמ' 9, ש' 13-16). 33. אולם, למרות עדותו של הנתבע, הוא לא הציג כל ראיה על כך בגין שיפוץ שמימן מכיסו. אמנם בהסכם בסעיף 6.2 נאמר כי התובעת תממן בהלוואה עבור הזכיין שיפוץ החנות בסכום שלא יעלה על 200,000 ₪ כולל מע"מ, אולם אין זה נכון שמדובר בסכום שצריך להיות בבנק של הנתבע. כמו כן, מדובר בהלוואה (שצריך להחזירה) בסכום של עד 200,000 ₪ ולא בסכום כולו. התובעת צירפה צילום שיק ע"ס 10,000 ₪ לעניין זה. אולם, לא ניתן להבין מתוך צילום השיק בעבור מה הוא נמסר, מלבד המילה "שיפוץ" הכתובה עליו, השיק ניתן עבור עבד אבו סלימאן, ולא עבור הנתבע כשמו בכותרת, התאריך בו נפרע השיק לא כתוב, אין חתימת מורשה ע"ג השיק. הווה אומר, השטר הזה לא יכול להוות ראיה כלשהי. משכך, הטענה שטענו הצדדים לעניין השיפוץ, נדחית. שילוט: 34. ע"פ סעיף 8.2 להסכם, הנתבע יתקין על חשבונו שלט פרסום על גג הבניין ובכביש הראשי, ואילו התובעת תממן במסגרת ההלוואה את ביצוע השלט. מנהל התובעת, מר דוד רזניק, העיד בסע' 9 לתצהירו כי התובעת שילמה עבור הנתבע התקנת שלט בסך של 5,651 ₪ לחברת "סהר שלטים" והוא הפנה לצירוף האסמכתא בכרטסת הנה"ח. מנגד, לטענת הנתבע, התובעת התחייבה להשקיע בפרסום הסניף, אולם בניגוד להתחייבותה לא עשתה זאת, ומשכך הפרסום נעשה במלואו ע"י הנתבע ועל חשבונו בלבד, וכך העיד: "אני פרסמתי ועשיתי שילוט חוצות בשמם". (פרט' מיום 05/07/11, עמ' 5, ש' 29). 35. אני דוחה את הטענה לעניין השילוט משני טעמים. האחד, אין בכרטסת כל עדות לתשלום עבור סהר שלטים שנעשה בעבור החנות של הנתבע בג'לג'וליה, כלומר לא ניתן לשייך את מקור התשלום לשילוט לחנות הספציפית של הנתבע. השני, הנתבע העיד שמימן מכיסו שילוט, אך לא הביא כל ראיה לטיעון זה. לאור זאת, יש לדחות טענה זו. סוף דבר 36. עסקינן בצדדים שחתמו על הסכם, אשר מלכתחילה נתגלעו מחלוקות לעניין ביצועו, אולם הם העדיפו להמשיך מערכת יחסים עסקית זו ממניעים השמורים עמם. בסופו של יום, וע"פ הכרטסת שהוצגה מטעם התובעת, יתרת החוב של הנתבע עמדה על סך של 160,337 ₪. התובעת נקטה בהליכי הוצל"פ בגין השיקים שחוללו וחזרו מהסבה של "א.כ.מ." וחשבון "מוגבל", ואשר סכום הקרן שלהם עמד ביום הגשת השיקים לביצוע בסך של 108,000 ₪. לאחר הגשת השיקים לביצוע, הגיש הנתבע התנגדות הנתמכת בתצהיר ולאחר דיון שהתקיים בפניי כבוד הרשם צחי אלמוג, ניתנה לנתבע הרשות להגן, בכפוף להפקדת סך של 15,000 ₪, אשר הופקד על ידי הנתבע (ע"פ החלטה מיום 20/07/10). 37. לאור האמור לעיל, מתוך הסכום שהוגש לביצוע, יש לקבל את טענת הקיזוז בגין סדרת השיקים הראשונה בסך של 40,000 ₪, כן יש לקבל את טענת הקיזוז בגין שיק שניתן בסך של 4,500 ₪ כפי שפורט לעיל, וכן את הסך של 680 ₪ בגין תשלום כפול למע"מ. בסך הכל יש לקזז סך של 45,180 ₪ מסכום התביעה. לאור האמור לעיל בגין התביעה השטרית שבפניי חייב הנתבע לשלם לתובעת סך של 62,820 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. אני מורה על חילוט הערבות שהופקדה ע"י הנתבע בסך של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט לטובת התובעת. את יתרת הסכום שנותר לתשלום לאחר קיזוז הסך של 15,000 ₪ ישלם התובעת לנתבעת בצרוף שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ והחזר הוצאות בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום. לא ישולם הסכום האמור במועד שנקבע תהיה רשאית התובעת לשפעל את תיק ההוצל"פ בגין יתרת הסכום. הסכומים שנקבעו בגין שכר טרחת עו"ד והוצאות יישאו הפרשי הצמדה ורבית בתום 30 יום אם לא ישולמו במועד. חוזהשטרביצוע שטר