בית הדין הנכבד מתבקש בזאת: להורות על ביטול קנס מנהלי שהוטל על המבקש, ולחילופין, להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט בגין הקנס המנהלי, ולעכב את כל הליכי הגבייה כנגד המבקש. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר _________ ת.ז. _________, הינו חקלאי המתגורר ביישוב _________, אשר הוטל עליו קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים. 2. המשיב הינו משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (לשעבר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, אשר הטיל את הקנס המנהלי על המבקש ואחראי על הליכי הגבייה. ## ב. מסכת העובדות ## 3. ביום 2.1.2005 הוצאה למבקש הודעה על הטלת קנס מנהלי בסך 40,000 ש"ח, בטענה כי בביקורת שנערכה בחוותו ביום 29.12.2003, נמצאו מועסקים עובדים זרים ללא היתר כדין, בניגוד לחוק עובדים זרים. 4. בהודעת הקנס, במקום המיועד לציון שם המפקח, נרשם "רכז קנסות", וההודעה לא נשאה כל חתימה, עובדה המעלה ספקות מהותיים לגבי חוקיותה ותוקפה. 5. המבקש פנה למשיב בכתב ביום 24.1.2005 בבקשה לביטול הודעת הקנס, אך בקשתו נדחתה על ידי המשיב במכתב מיום 30.3.2005, בטענה כי הקנס המנהלי הוצא כדין ולא נמצאה עילה לביטולו. 6. בחודשים מרץ 2006 ומאי 2006, נשלחו למבקש דרישות לתשלום קנסות מטעם המרכז לגביית קנסות, מה שהעיד על המשך הליכי הגבייה למרות טענות המבקש. 7. ביום 3.10.2006 שלחה באת כוחו של המבקש, עורכת דין _________, למשיב דרישה נוספת לביטול הקנס, תוך הדגשה כי הוצא שלא כדין ובהעדר סמכות, אך המשיב השיב ביום 18.10.2006 כי הליכי הגבייה יעוכבו רק בכפוף להחלטת משרד התמ"ת ו/או בית המשפט. 8. ביום 30.10.2006 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בבקשה לביטול הליכי הגבייה נגדו, תוך העלאת טענות מהותיות בדבר חוקיות הקנס. 9. בית המשפט העליון (בג"ץ _________) קבע כי על המבקש לפנות בסעד חלופי לבית הדין לעבודה, שלו מסורה הסמכות לדון בחוקיות הקנס, ובשל קיומו של סעד חלופי, לא הביע בית המשפט העליון דעה בנושא חוקיות הקנס המנהלי. 10. ביום 19.3.2007 עתר המבקש לבית הדין בבקשה הנוכחית, וביום 6.5.2007 הגיש המשיב תגובה ובה התנגדותו לבקשה על כל רכיביה, תוך התעלמות מהטענות המהותיות שהועלו. 11. ביום 31.5.2007 התקיים דיון בבית הדין בנוכחות המבקש ובאת כוחו ונציגת משרד התמ"ת, במהלכו הועלו הטענות המפורטות להלן. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## העדר סמכות להטלת הקנס ## 12. הודעת הקנס המנהלי הוצאה על ידי גורם שאינו מוסמך על פי דין, שכן במקום המיועד לשם המפקח נרשם "רכז קנסות", תואר שאינו תואם את דרישות החוק להטלת קנסות מנהליים על ידי מפקח או רשם מוסמכים. 13. חוק העבירות המנהליות קובע מפורשות כי הסמכות להטיל קנס מנהלי נתונה למפקח או לרשם בלבד, אשר עברו הכשרה מתאימה ומונו כדין, ופרסום מינויים ברשומות הוא תנאי הכרחי לתוקף פעולתם. 14. העדר ציון שמו של המפקח או הרשם שהטיל את הקנס, והחלפתו בכינוי כללי כ"רכז קנסות", מונע כל אפשרות לבדוק את כשירותו וסמכותו של הגורם המטיל, ובכך פוגע בעקרונות יסוד של שלטון החוק והשקיפות המנהלית. 15. הפסיקה קבעה כי רשות שלטונית חייבת לבצע את סמכותה בעצמה ואינה רשאית לאצול אותה לאחר, אלא אם כן הוסמכה לכך מפורשות בחוק, ובהיעדר הסמכה כזו, הטלת הקנס על ידי גורם לא מוסמך דינה בטלות. 16. הטלת קנס מנהלי על ידי גורם שאינו מפקח או רשם מוסמך, מהווה חריגה מסמכות מובהקת, אשר פוגעת באופן יסודי בחוקיות ההליך המנהלי ומצדיקה את ביטול הקנס מעיקרו. ## העדר חתימה על הודעת הקנס ## 17. הודעת הקנס המנהלי אינה נושאת כל חתימה, עובדה המהווה פגם מהותי הפוגע בתוקפה המשפטי ומעוררת ספקות כבדים לגבי זהות הגורם האחראי להוצאתה ולאמיתותה. 18. דרישת החתימה על מסמכים רשמיים, ובפרט על הודעות המטילות חיובים כספיים משמעותיים, נועדה להבטיח את אמינות המסמך, את זיהוי הגורם המוסמך ואת נטילת האחריות על ידיו. 19. בהיעדר חתימה, לא ניתן לוודא כי הודעת הקנס אכן הוצאה על ידי גורם מוסמך, וכי היא משקפת החלטה מנהלית כדין, מה שמותיר את המבקש בפני מסמך חסר תוקף וזהות. 20. הפסיקה הדגישה את החשיבות בהקפדה על כללי הפרוצדורה והדרישות הצורניות בהליכים פליליים ומעין פליליים, ואי-עמידה בדרישת החתימה מהווה פגם היורד לשורש העניין ומצדיק את ביטול הקנס. 21. העדר חתימה, יחד עם ציון "רכז קנסות" במקום שם המפקח, מחזק את הטענה כי הודעת הקנס הוצאה באופן רשלני, בלתי מקצועי, ובניגוד להוראות החוק, ועל כן דינה בטלות. ## חשיבות זהות הגורם המטיל קנסות ## 22. המחוקק הגביל במפורש את הסמכות להטיל קנסות מנהליים לאנשים מסוימים, מפקחים ורשמים, אשר עברו הכשרה מתאימה ובעלי כשירות ספציפית לתפקיד, מתוך הבנה לחשיבות שיקול הדעת המקצועי בהליכים אלו. 23. הטלת קנס מנהלי אינה פעולה טכנית גרידא, אלא כרוכה בהפעלת שיקול דעת מהותי, הכולל בחינת נסיבות המקרה, ראיות, והשלכות ההחלטה, ועל כן היא חייבת להתבצע על ידי גורם מוסמך ומיומן. 24. הפסיקה עמדה על החשיבות כי בהליכים פליליים ומעין פליליים, ההחלטות בדבר הנעת ההליכים יינתנו על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים לכך על פי דין, וזאת כדי להבטיח אכיפה הוגנת ויעילה. 25. כאשר הודעת הקנס אינה מפרטת את זהות הגורם שהטיל אותה, נמנעת מהמבקש הזכות לדעת מי קיבל את ההחלטה כנגדו, ולבחון את סמכותו וכשירותו, ובכך נפגעת זכותו להליך הוגן. 26. מטרת חוק העבירות המנהליות היא למנוע ממי שלא הוסמך לכך לעסוק בהטלת קנסות, ולהותיר סמכות זו בידי הגורמים המוסמכים בלבד, וסטייה מעיקרון זה פוגעת בתכלית החוק. ## עקרון בטלות מעיקרא ## 27. משהודעת הקנס הוצאה שלא על ידי הגורם המוסמך על פי חוק ובהעדר חתימה, הרי שהיא בטלה מעיקרה, וכל הליכי הגבייה שבוצעו בעניינה בטלים אף הם, שכן אין להם בסיס חוקי. 28. פגם מהותי בסמכות ההטלה או בצורת ההודעה, כפי שאירע במקרה דנן, אינו ניתן לריפוי בדיעבד, והוא מביא לבטלות מוחלטת של הפעולה המנהלית, כאילו לא נעשתה מעולם. 29. הפסיקה קבעה כי כאשר פעולה מנהלית נעשית בחוסר סמכות מובהק, היא בטלה מעיקרה, ואין צורך לבחון את נסיבות המקרה או את תום ליבם של הצדדים, שכן הפגם הוא יסודי. 30. קבלת קנס שהוטל בחוסר סמכות ובניגוד לדרישות החוק, תפגע בעקרון שלטון החוק ותאפשר לרשויות לפעול מחוץ למסגרת הסמכויות שהוקנו להן, דבר שיש למנוע בכל תוקף. 31. לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהודעת הקנס, אין לראות בה כהודעה על הטלת קנס שהוטלה כדין, ועל כן יש להכריז על בטלותה המוחלטת ולבטל את כל הליכי הגבייה הנלווים אליה. ## התנהלות המשיב בחוסר תום לב ## 32. המשיב טען בפני בית המשפט העליון כי הקנס הוטל על ידי מפקח שהוסמך לכך כדין, אך בפני בית הדין לעבודה טען כי בג"ץ הכריע בשאלת חוקיות הקנס ודחה את טענת המבקש, תוך התעלמות מכך שבג"ץ לא הביע דעה בנושא. 33. התנהלות זו של המשיב, המציגה עמדות סותרות בפני ערכאות שונות, תוך ניסיון להטעות את בית הדין לגבי הכרעות קודמות, מהווה חוסר תום לב דיוני חמור ופוגעת באמון הציבור במערכת המשפט. 34. המשיב התעלם במכוון מהאמור בסעיף ד'(3) לפסק הדין של בג"ץ, בו נכתב מפורשות כי בית המשפט העליון אינו מביע דעה בנושא חוקיות הקנס, ובכך ניסה להציג מצג שווא כאילו הטענה נדחתה. 35. יתרה מכך, בסעיף ד'(2) לפסק הדין, הותיר בג"ץ במפורש את הסמכות לדון בשאלות חוקיותו של הקנס לפתחו של בית דין זה, עובדה שהמשיב ניסה להסתיר או לעוות. 36. התנהלות זו של המשיב, המעידה על ניסיון להטעות את בית הדין ולמנוע דיון ענייני בטענות המבקש, מצדיקה התייחסות חמורה מצד בית הדין וחיזוק הטענה לבטלות הקנס. ## זכות להישפט ואיחור בהגשת הבקשה ## 37. המבקש פעל באופן סביר לאורך כל הדרך, ופנה למשיב בבקשה לביטול הקנס כבר ביום 24.1.2005, זמן קצר לאחר קבלת הודעת הקנס, ובכך הביע את רצונו להתמודד עם הטענות. 38. האיחור בהגשת הבקשה להישפט נבע מהתנהלות המשיב, אשר דחה את בקשת הביטול והמשיך בהליכי גבייה, וכן מהצורך לפנות לערכאות שונות, כולל בג"ץ, כדי למצות את ההליכים. 39. בית המשפט העליון עצמו הפנה את המבקש לבית הדין לעבודה כסעד חלופי, ובכך הכיר בלגיטימיות של פנייתו ובהצדקה לבחון את חוקיות הקנס, גם אם באיחור. 40. למבקש סיכויים טובים להוכיח כי הטלת הקנס לא הייתה מוצדקת, וכי היו בידיו היתרי העסקה לעובדים הזרים הנדונים בהודעת הקנס, ועל כן יש לאפשר לו את יומו בבית הדין. 41. לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, הכוללות פגמים מהותיים בהודעת הקנס והתנהלות המשיב, יש להאריך את המועד להגשת הבקשה להישפט, ולאפשר למבקש להוכיח את חפותו. ## עקרונות המשפט המנהלי ## 42. עקרונות המשפט המנהלי מחייבים את הרשות לפעול בסמכות, בהגינות, בשקיפות ובתום לב, וכל סטייה מעקרונות אלו פוגעת בלגיטימיות של פעולותיה. 43. הטלת קנס מנהלי, בהיותה פעולה בעלת אופי עונשי, מחייבת הקפדה יתירה על כללי הפרוצדורה ועל דרישות החוק, וכל פגם מהותי בהליך פוגע בזכויות הנאשם. 44. הפסיקה הדגישה את חשיבות ההקפדה על הוראות החוק המעניקות סמכות לבעל תפקיד, וקבעה כי אין לקבל מצב בו בקשה נדונה או החלטה מתקבלת על ידי מי שלא הוסמך לעשות כן. 45. מטרת חוק העבירות המנהליות היא להסב הליכים פליליים להליכים מנהליים, אך זאת תוך שמירה על זכויות הנאשם והבטחת אכיפה הוגנת, ולא תוך פגיעה בעקרונות יסוד. 46. אי-עמידה בדרישות החוק לגבי זהות הגורם המטיל את הקנס וחתימתו, מהווה פגיעה בעקרונות יסוד של המשפט המנהלי, ומצדיקה את ביטול הפעולה המנהלית. ## זכות הגישה לערכאות ## 47. זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד חוקתית, המאפשרת לאזרח להגן על זכויותיו ולמצות את ההליכים המשפטיים העומדים לרשותו, ואין לחסום אותה ללא הצדקה מספקת. 48. במקרה דנן, המבקש פעל באופן עקבי למיצוי זכויותיו, ופנה לערכאות שונות, כולל בית המשפט העליון, כדי להביא לביטול הקנס שהוטל עליו שלא כדין. 49. דחיית בקשתו של המבקש להארכת מועד להישפט, תמנע ממנו את יומו בבית הדין ותפגע בזכותו להוכיח את חפותו, במיוחד כאשר קיימים פגמים מהותיים בהטלת הקנס. 50. הפסיקה הכירה בחשיבות מתן אפשרות לאזרח להישמע בפני בית המשפט, גם במקרים של איחור קל, כאשר קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, וכאשר אין פגיעה מהותית בצד השני. 51. לאור העובדה כי בית המשפט העליון עצמו הפנה את המבקש לבית דין זה, יש לראות בכך הכרה בזכותו של המבקש לדיון ענייני בטענותיו, ועל כן יש לאפשר לו לממש זכות זו. ## עקרון ההתיישנות ## 52. אף שהטענה בדבר התיישנות נזנחה בדיון, יש לציין כי מועד משלוח הודעת הקנס, כשנה לאחר מועד הביקורת, מעלה שאלות לגבי עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק. 53. חוק העבירות המנהליות קובע מועדים ברורים להטלת קנסות, וסטייה מהם עלולה להביא לבטלות הקנס, שכן מטרתם היא להבטיח אכיפה מהירה ויעילה. 54. עיכוב משמעותי בהוצאת הודעת הקנס פוגע ביכולתו של המבקש לזכור את פרטי האירוע, לאסוף ראיות ולהתגונן כראוי, ובכך פוגע בזכותו להליך הוגן. 55. אף אם הטענה נזנחה, היא משתלבת בתמונה הכוללת של התנהלות רשלנית ובלתי מקצועית מצד המשיב, אשר פוגעת בחוקיות הקנס. 56. יש לראות בעיכוב בהוצאת הקנס כחיזוק נוסף לטענה כי הקנס הוטל שלא כדין, וכי יש לבטלו. ## נטל ההוכחה על המשיב ## 57. במקרה של טענה בדבר חוסר סמכות או פגם מהותי בהליך המנהלי, נטל ההוכחה מוטל על הרשות להראות כי פעלה כדין וכי עמדה בכל דרישות החוק. 58. המשיב לא הציג כל ראיה המעידה על זהות המפקח שהטיל את הקנס, על כשירותו או על חתימתו, ובכך לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. 59. טענת המשיב בפני בג"ץ כי הקנס הוטל על ידי מפקח שהוסמך כדין, ללא כל ראיה תומכת, אינה מספקת ואינה יכולה לרפא את הפגמים המהותיים שנפלו בהודעת הקנס. 60. בהיעדר כל ראיה מצד המשיב להוכחת חוקיות הקנס, יש לקבל את טענות המבקש בדבר בטלותו. 61. על המשיב היה להציג בפני בית הדין את כתב המינוי של המפקח, את פרטי הכשרתו ואת חתימתו על הודעת הקנס, ומשלא עשה כן, יש לזקוף זאת לחובתו. ## סיכויים טובים להגנה ## 62. המבקש טוען כי היו בידיו היתרי העסקה לעובדים הזרים הנדונים בהודעת הקנס, וכי הטלת הקנס לא הייתה מוצדקת, ועל כן יש לו סיכויים טובים להוכיח את חפותו. 63. מתן אפשרות למבקש להישפט יאפשר לו להציג את ראיותיו ולהוכיח כי פעל כדין, ובכך למנוע הטלת קנס שלא בצדק. 64. דחיית בקשתו של המבקש תמנע ממנו את האפשרות להציג את גרסתו המלאה ולהגן על שמו הטוב ועל פרנסתו כחקלאי. 65. לאור הפגמים המהותיים בהודעת הקנס, והטענות המהותיות של המבקש לגופו של עניין, יש לאפשר לו להישפט ולבחון את צדקת הטענות. 66. קבלת הבקשה להישפט תאפשר לבית הדין לבחון את כלל הנסיבות, הן הפרוצדורליות והן המהותיות, ולקבל החלטה צודקת ומאוזנת. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על ביטול הקנס המנהלי שהוטל על המבקש, ולחילופין, להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט בגין הקנס המנהלי, ולעכב את כל הליכי הגבייה כנגד המבקש. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.קנסקנס מנהלי