בית המשפט הורה על דחיית התביעה בשל אי התייצבות התובעים שהתבטאה בכך שלא הגישו תצהירי עדות ראשית כפי שהורה בית המשפט דוגמא לפסק דין בנושא דחיית תביעה בשל אי הגשת תצהירים: 1. בהחלטתי מיום 12.9.2011 הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. באותה החלטה קבעתי כי על התובעים להגיש את תצהיריהם תוך 45 יום מאותו מועד וכן נקבעו המועדים להגשת תצהירי הנתבעים. עוד נקבעו באותה החלטה מועדים לשמיעת הראיות (7.5.2012, 14.5.2012). באותה החלטה מיום 12.9.2011 הדגשתי כי אם התובע מס' 1 לא יגיש את תצהיריו במועד או אם לא יתייצב לדיון בישיבה הבאה כי אז יתן בית המשפט פסק דין או החלטה כפי שימצא לנכון. 2. מאז ועד היום, לא הגישו התובעים תצהירי עדות ראשית כפי שהוחלט כאמור לעיל. 3. התובעים הגישו בקשות אחדות להארכת המועד להגשת תצהירי העדות הראשית. ואמנם, נעתרתי לבקשות פעם אחר פעם. כך למשל, בהחלטתי מיום 1.1.2012 נעתרתי לבקשה להארכת המועד ועם זאת ציינתי כי - "(...) אני רואה להדגיש כי לא תינתנה כל דחיות וארכות נוספות וכי אי הגשת תצהירים בתוך 35 ימים מהיום תחשב כאי התייצבות לדיון על כל המשתמע מכך (לרבות דחיית התביעה בגין טעם זה)". 4. ביום 30.1.2012 הוגשה לבית המשפט, בשם התובעים, הודעה ובקשה חתומה על ידי עו"ד רון אביב. בהודעה/בקשה זו ציין עו"ד אביב כי נתבקש על ידי התובעים לייצגם. הוא ביקש כי תינתן לו ארכה לצורך לימוד התיק, הבנת היקפו ומטלותיו ושקילת האפשרות ליטול על עצמו את הייצוג. בהחלטתי מיום 12.2.2012 ציינתי שבעבר כבר ניתנה ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים. עם זאת, לאור נימוקי הודעתו/בקשתו של עו"ד אביב, ולפנים משורת הדין, כתבתי כי "אני נעתר בפעם האחרונה למתן ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, כמבוקש". הוספתי וציינתי באותה החלטה כי - "אני מבהיר כי ניתנת בזה ארכה גדולה יותר מתוך כוונה שאם עד למועד שיצויין להלן לא יוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, כי אז אורה על דחיית התביעה ללא כל דיון או החלטה נוספת". בהחלטתי האמורה ביטלתי ארבעה מועדים שהיו קבועים לשמיעת הראיות. 5. ביום 6.5.2012 שבו התובעים והגישו "בקשה להארכת מועד נוספת להגשת תצהירי עדות". הפעם הוגשה בקשה על ידי עו"ד יואב סלומון. עו"ד סלומון ציין בבקשתו כי הוא זקוק לזמן לעיון בלימוד התיק וביקש ליתן לו ארכה "על מנת לאפשר לתובעים ייצוג הולם ואת יומם בבית המשפט". לאחר שקיבלתי את תגובות המשיבים על הבקשה נעתרתי לה והוריתי כי על התובעים להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 15.7.2012. שבתי וציינתי באותה החלטה כי - "היה ולא יוגשו תצהירים עד למועד האמור, יינתן, ביום 16.7.2012, פסק דין הדוחה את התביעה בגין חוסר התייצבות". 6. למרות כל האמור לעיל, לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים עד היום. ביום 19.7.2012 הוגשה על ידי התובעים "בקשה אחרונה לקביעת מועד להגשת תצהירי עדות", באמצעות עו"ד יואב סלומון (בקשה מס' 28) בבקשתם זו צויין כי עו"ד סלומון אינו יכול להיערך להשלמת התצהירים עד למועד שנקבע על ידי בית המשפט ועל כן הוא ביקש לאפשר את הגשת התצהירים עד ליום 4.9.2012. 7. עוד בטרם ניתנה החלטה במסגרת הבקשה מס' 28, הוגשה ביום 4.9.2012 בקשה חדשה על ידי התובעים (בקשה מס' 29). הפעם הוגשה הבקשה על ידי עו"ד יואב אוסישקין. עו"ד אוסישקין ציין בבקשתו כי תצהירי התובעים טרם הוגשו לא משום זלזול בבית המשפט אלא בשל מצוקה בה היו שרויים. התובעים פועלים להשיג מסמכים שונים מצדדים שלישיים המהותיים לצורך השלמת התצהירים מטעמם, אך מסמכים אלה טרם הועברו לידיהם. על שום כך ביקש עו"ד אוסישקין להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים ב- 60 יום נוספים. 8. סבורני כי גם לסבלנות בית המשפט ולאורך רוחו יש גבול. בעל דין אינו רשאי להתנהל באופן שבו מתנהלים התובעים. תובע שאינו מציית להחלטות בית המשפט ואינו מגיש תצהירי עדות ראשית במועדים שנקצבו לו על ידי בית המשפט, למרות ארכות שניתנו לו, אינו ראוי לכך שבית המשפט יוסיף וייעתר לבקשותיו. יש לזכור כי תיק זה הינו תיק משנת 2006. כבר נקבעו בו מועדים רבים ובית המשפט נאלץ לבטלם. המשך התנהלות התובעים בדרך האמורה לעיל, פוגעת בעבודתו השוטפת של בית המשפט וגורמת נזק גם לנתבעים. 9. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה בשל אי התייצבות התובעים שהתבטאה בכך שלא הגישו תצהירי עדות ראשית כפי שהורה בית המשפט. חסד אעשה עם התובעים בכך שלא אטיל עליהם את הוצאותיהם של הנתבעים, למרות שהנתבעים שכרו עורכי דין, הגישו כתבי הגנה והתייצבו לדיונים. אי הגשת תצהירמסמכים