דוגמא להחלטה בנושא המרת סעד הצהרתי לסעד כספי: בפניי בקשת התובע (להלן: "המבקש") לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף נתבעים נוספים. עוד נתבקש, כי בית המשפט יעביר את התביעה דנן אשר הוגשה בדרך של המרצת פתיחה לפסים של תביעה רגילה. עסקינן בתובענה שעניינה עתירת המבקש למתן פסק דין הצהרתי, לפיו בין המבקש לבין הנתבע 1 (להלן: "המשיב") נכרת הסכם מכר מחייב, ולפיו התחייב האחרון למכור למבקש את זכויות החזקה והשימוש בנחלה מס' 9 במושב אדירים (להלן: "הנכס"). כמו כן, מבוקש סעד הצהרתי כי זיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים ביום 30.11.10 לרכישת הנכס הנ"ל מהווה הסכם מחייב לכל דבר ועניין. עוד נתבקש בית המשפט, בין היתר, להורות על אכיפת ההסכם. בד בבד עם הגשת התובענה העיקרית הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו ייאסר על המשיב להתקשר עם צד שלישי בהסכם למכירת זכויותיו בנכס הנ"ל, וכן יאסור עליו העברת זכויותיו לצד שלישי, וזאת עד למתן פסק דין סופי בתובענה. ביום 24.03.11 נעתרתי לבקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, בתנאים המפורטים בהחלטה מאותו מועד. דיון בבקשה במעמד הצדדים התקיים ביום 05.04.11. בתאריך 10.04.11 דחיתי את הבקשה למתן צו מניעה זמני והוריתי על ביטול הצו הארעי שניתן קודם לכן. בהחלטתי זו קבעתי, בין היתר, כי לא הונחה בפניי תשתית ראייתית, אף לא לכאורית, כי זיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים מהווה הסכם מחייב לכל דבר ועניין. כפועל יוצא מכך, קבעתי כי לא עלה בידי המבקש להוכיח סיכויים גבוהים להצלחת תביעתו לאכיפת זיכרון הדברים, אשר נסמכת בעיקרה על הטענה כי זיכרון הדברים שהצדדים חתמו עליו, מהווה הסכם מחייב. עוד קבעתי כי טענת המבקש, לפיה דבק חוסר תו"ל בהתנהלו המשיב מולו תזכה אותו בסעד של פיצויים בלבד. טענות המבקש בבקשה נטען, כי לאור דחיית הבקשה לסעד זמני, מתעורר הצורך בתיקון כתב התביעה והסעדים המבוקשים בגדרו, על דרך של צירוף נתבעים נוספים, וכן המרת הסעד ההצהרתי הנתבע בכתב התביעה המקורי לסעד כספי בגין הפרת זיכרון הדברים ע"י המשיב. בין הנתבעים אשר מבוקש צירופם לכתב התביעה, נמנה גם ב"כ המשיב לגביו נטען בבקשה כי היה "הרוח החיה" מאחורי המשיב ומי שגרם, כך נטען, לביטול העסקה שנכרתה בין הצדדים. עוד מבוקש צירוף הצדדים השלישיים אשר אליהם העביר המשיב את זכויותיו בנכס מושא התובענה, כנתבעים פורמאליים בכתב התביעה המתוקן. עוד מבוקש, כי כתב התביעה המתוקן יכלול עילות תביעה נוספות, כגון עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת הנאמנות שחב לפי הנטען ב"כ המשיב כלפי המבקש, ועילה נזיקית בגין נזקים שאירעו לטענת המבקש אגב הפרת ההסכם ע"י המשיב. המבקש היפנה בבקשתו לשלב המקדמי בו מצוי ההליך והדגיש את הצורך בתיקון המבוקש על מנת להביא את מלוא יריעת המחלוקת לפתחו של בית המשפט. טענות המשיב המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, יש לדחות את הבקשה בשל השיהוי הניכר בהגשתה. מדובר בשיהוי בלתי סביר אשר גרם למשיב עוול שאינו ניתן לריפוי בפיצוי כספי. עוד טוען המשיב, כי התנהגותו של המבקש לקתה בחוסר תום לב, שעה שהסתיר האחרון עובדות מהותיות מעיני בית המשפט, וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה. נטען, כי אין מקום להיעתר לבקשה אף לגופה. העילה אשר מבוקשת הוספתה לכתב התביעה המתוקן והנוגעת להפרה נטענת של חובת הנאמנות מצד ב"כ המשיב כלפי המבקש הינה בבחינת עילה חדשה אשר אינה קשורה כלל ועיקר לעובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים ואשר עניינן הפרה נטענת של זיכרון הדברים. עוד נטען, כי היענות לבקשה והוספת העילה החדשה תסרבל את ההליך ותאריכו שלא לצורך. דיון והכרעה הסמכות להורות על תיקון כתב טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ברע"א 2354/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', נקבע כי: "מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש" (ראו גם: ברע"א 1819/11 עיריית חולון נ' מנשה אלינובק, (לא פורסם, ניתן ביום 11.05.2011). החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון, נוגעים להתנהגות בעלי הדין עובר להגשת בקשת התיקון, ושיהוי ניכר בהגשת בקשת התיקון (ע"א 329/60 פנחס נ' תעשיות אבן חסיד, פ"ד ט 487, 490). תיקונה של עילת תביעה, דהיינו הוספת עילת תביעה חדשה ו/או החלפת עילת התביעה בעילה אחרת, אינו מותר בדרך כלל. כאשר התיקון נוגע לעילת התביעה, קומץ ביהמ"ש את ידו במתן ההיתר ומחמיר את הקריטריונים לבחינת הבקשה. עצם העובדה שמדובר בהוספת עילה אינה שוללת בהכרח את זכות התיקון. בספרו של א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מה' עשירית) כותב המחבר (בעמ' 155): "אפילו יש בתיקון מסוים משום הוספת "עילה חדשה", גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילתה של זכות התיקון. במקרה כזה, הקריטריונים לבחינת הבקשה לתיקון חמורים יותר. בבקשה לתיקון, שבה עותרים להוספת "עילה חדשה", גורם חשוב בשיקולי בית המשפט הוא השיהוי בהגשתה". המושג "עילת תביעה" בהקשר זה פורש פרשנות רחבה - עילת התביעה תהא כלל "העסקה או המעשה המובא לדיון" (ע"א 728/79 קירור אג"ש נ' זייד), מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה על פיהן הוא מבקש סעד. כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, במשמעות הרחבה של מונח זה, גישת בית המשפט לבקשת התיקון תהא ליברלית. לסיכום נקודה זו, אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר תיקון כתב תביעה, גם אם מדובר בתיקון העילה או בהוספת עילה חדשה, והכל בכפוף לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. מן הכלל אל הפרט עיינתי בטענות הצדדים והגעתי למסקנה, כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. על מנת להכריע בסוגיה יש לבחון את טיוטת כתב התביעה המתוקן שמונחת בפני ביהמ"ש. כבר עמדנו על כך, שבכתב התביעה המקורי נתבקש בעיקר סעד הצהרתי בדבר כריתתו של הסכם מחייב בין בעלי הדין, לרבות אכיפתו. לעומת זאת, בטיוטת כתב התביעה המתוקן נדרש כעת סעד כספי בגין הפרת ההסכם ע"י המשיב בדמות השבה ופיצויים. מהשוואת טיוטת כתב התביעה המתוקן לכתב התביעה המקורי עולה, כי המסכת העובדתית המולידה את הזכות לסעד הכספי שמבוקש כעת עקב אי מימוש עסקת המכר עומדת ביסוד שתי העילות הן "החדשה" והן "המקורית". משמע, התיקון המבוקש כעת נשען על אותה מסכת עובדתית ומתבסס, בעיקרו, על הנסיבות והסיבות לאי מימוש זיכרון דברים שנחתם בין המבקש לבין המשיב בנוגע לרכישת הנכס מושא התובענה. בין היתר, נדרשים כעת דיון והכרעה גם בטענת המבקש בדבר חלקו הנטען של ב"כ המשיב באי הוצאתו זיכרון הדברים אל הפועל. ולכן לא ניתן לומר, כי העילה הנטענת של הפרת חובת הנאמנות ע"י ב"כ המשיב מהווה בנסיבות עילה חדשה. יצוין, כי הצורך בתיקון המבוקש התעורר לנוכח הממצאים אשר קבעתי במסגרת ההחלטה בבקשה לסעד זמני. אין בפרק הזמן שחלף ממועד מתן ההחלטה האמורה ועד למועד הגשת בקשת התיקון, קרי כ- 8 חודשים, משום שיהוי בלתי סביר, ובוודאי אין עסקינן בשיהוי אשר היסב עוול או נזק למשיב, במיוחד שעל שיהוי זה ניתן לכפר בפסיקת הוצאות. באשר לצירוף נתבע נוסף, נטען כי לב"כ המשיב היה חלק פעיל בביטול העסקה נשוא הדיון. באם תידחה הבקשה ייאלץ המבקש להגיש תביעה נוספת ונפרדת כנגד ב"כ המשיב, ועל כן מתן היתר לתיקון כתב התביעה יוביל לחיסכון בזמן שיפוטי יקר, ליעילות ומניעת מצב של החלטות סותרות בהליכים שונים. באשר לעיתוי, הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך עוד בטרם נתקיימה ישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, הדיון טרם החל בתיק לגופו וטרם נשמעו הצדדים, ועל כן אין בתיקון משום הכבדה כלשהי על מי מהצדדים ו/או ביהמ"ש. התיקון המבוקש אינו יכול להרע את מצבו של הצד שכנגד, להשהות או לעכב את הדיונים. נהפוך הוא, התיקון נחזה כנדרש כדי להביא לליבון יעיל של השאלות האמתיות אשר במחלוקת, למנוע כפל התדיינויות ולמנוע סיכון לנזק לא מדתי למבקש שעשוי לנבוע בהמשך מדחיית בקשתו. לאור האמור, ומכיוון שלא שוכנעתי כי הבקשה נגועה בשיהוי או כי קיים מחסום מהותי אחר המונע את תיקון כתב התביעה (כגון טענת התיישנות), הרי שאינני מוצאת מניעה להיעתר לבקשה. לאור ההוספה שחלה בעילת התביעה והסעדים המבוקשים בגדרה, יש מקום להורות על העברת התביעה למסלול רגיל, שכן הדיון בתובענה בגדרה של המרצת פתיחה אינה הולמת את נסיבותיו של התיק, היקפו, הראיות והעדים שיישמעו במסגרתו. סיכומם של דברים: אני נעתרת לבקשה, בכפוף לכך שהמבקש ישלם למשיב הוצאות בסך כולל של 1,500 ₪, ללא קשר לתוצאות. על הצדדים לפעול להגשת כתבי טענות מתוקנים במזכירות בית המשפט בהתאם לתקנות 93 ו- 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, בכפוף לתשלום אגרת בית משפט. על המבקש להמציא את כתב התביעה המתוקן לנתבעים שצורף בהתאם לאמור בתקנות ובהתחשב בכך שהדיון בתיק מתנהל בפסים של סדר דין רגיל. כתב הגנה מתוקן מטעם המשיב וכתב הגנה מטעם הנתבעים החדשים יוגשו תוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן לידיהם ע"י ב"כ המבקש במסירה אישית. סעד הצהרתי