דוגמא לפסק דין בנושא הסכם פתיחת מרפאה: לפני תביעה כספית בגין הוצאות שנגרמו לתובע, לטענתו, בגין הפרת הסכם בינו לבין הנתבע, להקמת עסק של מרפאה לטיפול בבעיות נחירה. התובע טוען כי הנתבע נסוג בו בפועל מביצוע ההסכם והביא אותו בכך לסיומו, ללא כל סיבה סבירה, ולאחר שהתובע הוציא את ההוצאות המוסכמות והדרושות עבור הקמת העסק. בשל כך הגיש תביעה להוצאות שנגרמו לו לשם הקמת העסק וכן הוצאות של הנתבע שלטענתו לא היה עליו לשאת בהן. הנתבע, הטוען כי התובע הוא שהפר את ההסכם, בכך שהציג בפניו מצג שווא לפיו יוכל לעבוד ברומניה כרופא, על סמך הרישיון שיש לו בישראל לעסוק ברפואה. בשל כך הגיש הנתבע תביעה שכנגד על הוצאות שהוא הוציא לרכישת מחטים לשם מתן טיפול במרפאה, וכן נזק לא ממוני שנגרם לו, לטענתו. 1. טענות התובע . 1. הנתבע, רופא אף אוזן וגרון, מומחה בתחום הפסקת נחירות, התקשר בהסכם עם התובע, איש עסקים המשקיע ברומניה, להקמת עסק של מרפאה לטיפול בהפסקת נחירות ברומניה. 2. הצדדים הסכימו להקים ברומניה חברה שבאמצעותה ינוהל העסק. החברה הוקמה, ובהתאם להסכמת הצדדים הוקצו לתובע 35% ממניותיה, ולנתבע - 65% מהמניות. 3. לצורך מתן השירותים נשכרה דירה, בה הוקמה מרפאה, כולל חדר טיפולים, על-פי הנחיית הנתבע. 4. הצדדים היו אמורים לחתום על הסכם כדי לעגן את היחסים ביניהם, ואף החליפו ביניהם מספר טיוטות. כאשר הוצגה הטיוטה האחרונה, נמנע הנתבע מלחתום על ההסכם בטענות שונות, ולבסוף נעלם ולא השיב לטלפונים של התובע. 5. לצורך הפרויקט, טס התובע לרומניה, ונגרמו לו הוצאות טיסה, אש"ל, פרסום מודעות בעיתונות וכו'. 6. הצדדים פרסמו מודעות באינטרנט, כדי למצוא רופא מקומי שיהיה עוזרו של הנתבע. התובע ראיין מועמדים ואף סיכם עם אחד מהם לקבלו לעבודה. בסופו של יום, הרופא לא התחיל לעבוד. 7. כמו כן פרסמו מודעה לטלפניות, שהיו אמורות להשיב לפניות טלפוניות של מטופלים פוטנציאליים, ראיינו מועמדות ואף הדריכו אותן לגבי אופן ביצוע תפקידן. 8. הצדדים שכרו מנהל למרפאה וכן שירותי משרד לראיית חשבון, שעל פי הדין ברומניה חייבים למנות לכל חברה. 9. ביוני, לאחר שהתובע ואשתו חזרו מנסיעה לרומניה, ולאחר שנעשו כל הסידורים לפתיחת המרפאה, סיפר הנתבע לתובע כי אשתו, שהייתה בסוד העניינים לגבי הקמת המרפאה והתלוותה אליו לחלק מהנסיעות, שינתה את דעתה ואינה מוכנה שהנתבע יטוס לעיתים קרובות לחו"ל. 10. לאחר מכן ניתק הנתבע כל קשר עם התובע ולא השיב לטלפונים שלו. 11. בין השאר סירב הנתבע, למרות שנעשו הסידורים המתאימים, להגיע למשרד הבריאות הרומני על מנת להסדיר את ההיתר לעסוק ברפואה ברומניה, ובכך מנע את פתיחת המרפאה. 12. כתוצאה מסירובו של הנתבע להפעיל את המרפאה, ירדו כל השקעות התובע לטמיון, למעט סכום צנוע של 1,500 יורו, שהתובע הצליח לקבל עבור מכירת חלק מהציוד. 13. ביום 5.7.07 שלח ב"כ התובע מכתב לנתבע בו הוא נדרש לשלם את ההוצאות וכן לדאוג לסגירת החברה ברומניה. בתשובה קיבל התובע מכתב מב"כ הנתבע, עו"ד גיל אגמון, מיום 14.8.07, טען בין היתר כי התובע הציג בפני הנתבע מצג שווא כאילו הוא יכול לעסוק ברפואה ברומניה ללא רישיון או קי קבלת הרישיון פשוטה וקלה. 14. התובע טוען כי הנתבע היה מיוצג ברומניה על ידי עו"ד מטעמו (לא עו"ד גיל אגמון), והובהר לו שיוכל לקבל את הרישיון לעסוק ברפואה ברומניה תוך זמן קצר. 15. לטענת התובע, כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי הנתבע, בכך שהביא בפועל לביטולו ללא כל עילה, נגרמו לתובע הוצאות ונזקים כדלקמן: הוצאות שעליהן יש קבלות, בסך של 240,550 ₪ (לאחר הפחתת הסכום שהתובע קיבל עבור מכירת המחשבים, בסך של 5,538 דולר); הוצאות ללא קבלות בסך של 12,737 ₪ (2,196 יורו). הוצאות נוספות, כולל שעות עבודה אישית, אותן הוא מעריך, על הצד הנמוך, בסך של 29,000 ₪ (5,000 יורו). לצרכי אגרה העמיד התובע את תביעתו על סך של 250,000 ₪. 16. התובע מוסיף וטוען כי על פי הדין הרומני, הנתבע, כבעל מניות עיקרי בחברה, חייב לדאוג לניהול החברה על ידי מנהל מקומי ולדווח לשלטונות המס. אי ביצוע האמור לעיל מהווה עבירה, ועד לסגירת החברה באופן מסודר על ידי הנתבע, צפויות להיגרם הוצאות נוספות. 2. טענות הנתבע . 1. התובע פנה לנתבע, רופא נודע בתחום הנחירות בישראל, המטפל בשיטה מיוחדת בבעיות נחירה, והציע לו להקים מיזם משותף לטיפול בנחירות ברומניה. במסגרת בדיקות ההיתכנות של המיזם, שנעשו כולם על ידי התובע, הציג התובע בפני הנתבע מצג לפיו הנתבע יכול לעסוק כרופא ברומניה, וכי יש ביקוש לצורת הטיפול הייחודית של הנתבע. 2. ההסכמה שבין הצדדים הייתה בעל-פה. מעולם לא הוסכם על טיוטת ההסכם שהתובע הגיש וטוען כי תוכנה היה מוסכם בין הצדדים. טיוטה זו נוסחה על ידי התובע, לפני שהתברר לנתבע כי אינו יכול לעסוק ברפואה ברומניה. 3. הוסכם כי הנתבע יביא עימו לשותפות את שמו הטוב והמוניטין שלו כרופא מומחה. אשר להוצאות סוכם כי התובע יוציא את ההוצאות הראשוניות הנוגעות למשרדים ולמרפאה ואילו הנתבע יוציא את ההוצאות הנוגעות למכשור וציוד רפואי. כן הוסכם כי ההוצאות יוחזרו לצדדים מהרווחים הראשונים מהטיפולים שיבוצעו על ידי הנתבע. 4. רק כאשר הגיע הנתבע לרומניה, ובאמתחתו ציוד רפואי יקר ורצון להתחיל לעבוד שם, התברר לו, בדרך אגב, כי התובע הטעה אותו, וכי הוא עתיד להיות בסיכון מקצועי חמור אם יעבוד ברומניה ללא רישיון. הנתבע הודיע לתובע כי לא יוכל לעבוד לפני שיקבל את הרישיון, וכי עליו לבדוק בצורה רצינית את קבלת הרישיון ברומניה. 5. התובע הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שהסתיר מהנתבע מידע חשוב לפיו, על מנת לעסוק ברפואה ברומניה, עליו לבקש ולקבל רישיון מיוחד, פגע בשמו הטוב של הנתבע, והעמידו בסיכון של מאסר בארץ זרה. 6. הנתבע היה נכון להוציא רישיון, למרות הקושי שבדבר, אולם, הנתבע סירב והציע כי יעבוד ללא רישיון, "תחת שמו" של רופא רומני. 7. התובע הוא שנעלם ולא הנתבע, לאחר שהנתבע הבהיר לו כי אין בכוונתו לעבור על החוק ולעסוק ברפואה ברומניה לפני קבלת הרישיון, וכי אין הוא מתכוון לעבוד תחת רישיונו של רופא רומני כבקשת התובע. 8. ההוצאות שהתובע הוציא היו הוצאות לצורך עסקיו ברומניה ללא קשר לנתבע. 9. התובע הוא שהקים את המרפאה, ריהט אותה וכו', כפי שסוכם בין הצדדים. הנתבע לא נתן הוראות לעניין זה. 10. כל הנסיעות שבוצעו, אם בוצעו, בוצעו על ידי התובע לצורך עסקיו האחרים ברומניה, שאין להם קשר לנתבע. 11. הוצאות דירה ומשרד הוצאו לדירה ששימשה למגורי התובע ברומניה, לצורך עסקיו הפרטיים, שאין להם קשר לנתבע. 12. הוצאות הפרסום במסגרת הסיכום שבין הצדדים, מושתות על התובע ולא על הנתבע, בהיותם הוצאות לצורך הקמת העסק. 13. מי שעסק בשכירת המנהל בפועל ושכר את משרד רואה החשבון הוא התובע בלבד. 14. כל צד שילם לעורך דין מקומי, ואין מקום לחייב את הנתבע בהוצאות עוה"ד של התובע. 15. הנתבע מקזז מכל סכום שייפסק כי עליו לשלם לתובע, הוצאות שהוציא לקניית מזרקים מיוחדים בסך 12,839 ₪ כולל מע"מ. 16. בנוסף הגיש הנתבע תביעה שכנגד על סך 112,839 ₪: 12,839 ₪ בגין מזרקים מיוחדים; ו- 100,000 ₪ פיצוי בגין נזק לא ממוני כדלקמן: 50,000 ₪ בגין גרימת מבוכה עסקית, עגמת נפש אי נעימות לתובע לאור התנהגותו של הנתבע כלפיו; 50,000 ש"ח נוספים בגין נזק לשמו המקצועי, הנזק התדמיתי והפגיעה במוניטין מהם סובל הנתבע לאור התנהגותו הפסולה של התובע כלפיו. 3. תשובת התובע . 1. על כך השיב התובע, בין היתר, כי מעולם לא הציג בפני הנתבע מצג לפיו יוכל לעסוק ברפואה ברומניה ללא הסדרת הרישיון אצל הרשויות. התובע הוא רופא בעל ניסיון ולא יעלה על הדעת כי אינו יודע שעל מנת לעסוק ברפואה במדינה זרה, יש להצטייד ברישיון מתאים לפי חוקי המדינה הזרה. וודאי שלא התנגד להוצאת הרישיון שכן אין לו כל אינטרס להתנגד לכך. 2. נושא קבלת הרישיון לעסוק ברפואה ברומניה עלה כבר בשלבים המוקדמים של המיזם. לצורך הסדרת הנושא, שכר הנתבע עו"ד ברומניה שתפקידה היה, בין היתר, לטפל בהוצאת הרישיון. הנתבע לא עשה את הפעולות הנדרשות על מנת להוציא רישיון לעסוק ברפואה ברומניה, דבר אשר כשלעצמו מהווה הפרה של ההסכם. הן התובע והן עוה"ד ברומניה פנו לנתבע פעמים רבות על מנת שיגיע לרומניה באמצע השבוע, כאשר משרד הבריאות פתוח לקבלת קהל, על מנת להסדיר קבלת הרישיון לעסוק ברפואה ברומניה, אולם הנתבע, מסיבותיו שלו, בחר שלא לעשות כן. 3. כן טוען התובע כי אמנם יש לו עסקים נוספים ברומניה אולם, באותן שלוש נסיעות שבגינן תבע, הוא טיפל אך ורק בענייני המרפאה. בשתיים מהנסיעות יצא התובע את הארץ ושוב אליה יחד עם הנתבע, נסיעות אליהן התלוו גם נשותיהם. בשלישית נשאר התובע יומיים נוספים, לאחר שהנתבע חזר ארצה, אך ורק כדי לטפל בענייני המרפאה. לא רק שנסיעות אלה לא שימשו לעסקיו האחרים אלא, נהפוך הוא, בנסיעות נוספות שהתובע ערך בענייני עסקיו האחרים, הוא טיפל גם בענייני המרפאה, ולא ביקש בשל כך החזר הוצאות. 4. בנוסף, לטענתו, טיוטת ההסכם נערכה במשרד בא-כוחו, בנוכחות התובע, הנתבע ואשתו. 5. התובע טוען כי הנתבע השתמש במזרקים במרפאתו שבארץ. 4. דיון . 1. אין מחלוקת כי הגם שלא נכרת הסכם בכתב, בחתימת שני הצדדים, נכרת הסכם בעל-פה לפיו היו אמורים להקים את המרפאה, באמצעות חברה, בה יהיה התובע בעל 35% ממניות, והיתרה בידי הנתבע. כן הוסכם כי הנתבע ייתן את השירות הרפואי ויביא את הציוד הרפואי הראשוני, הנתבע ישלם את ההוצאות הנדרשות להקמת המרפאה, וכי ההוצאות יוחזרו מההכנסות שיהיו מהטיפולים. 2. המחלוקת העיקרית שבין הצדדים היא בשאלה מדוע הגיע ההסכם לסיומו. התובע טוען כי הדבר אירע בשל כך שהנתבע נטש את הפרויקט וניתק קשר עם התובע, בשל כך שאשת הנתבע התנגדה לכך שבעלה יעבוד ברומניה. הנתבע טוען כי היה זה בשל כך שהתברר לא יוכל לקבל רישיון ברומניה ללא בחינות ו/או התמחות, וסירובו לעבוד ללא רישיון כפי שביקש התובע. 3. בסיכומיו מעלה הנתבע לראשונה את הטענה כי התובע בחר לסיים את ההסכם גם בשל כך שלמרות פרסומים על פתיחת המרפאה, לא פנה אליה אף מטופל פוטנציאלי. טענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה ואינני נדרשת לה, בנוסף לכך שהעלאתה בשיהוי כה רב משמיטה את היסוד למתן אמון בה. 4. התובע טוען כי הנתבע לא עשה דבר על מנת לקבל את הרישיון וכי הסיבה שהנתבע נתן לסיום הקשר העסקי הייתה התנגדות אשתו לעבודתו ברומניה. 5. גרסתו של הנתבע בעניין זה השתנתה במהלך ההליכים המשפטיים, דבר שפגע במהימנותה. 6. בכתבי הטענות טען הנתבע כי כאשר הגיע לרומניה ובאמתחתו ציוד רפואי יקר ורצון להתחיל לעבוד ברומניה, התברר לו, כי התובע הטעה אותו, וכי הוא עתיד להיות בסיכון מקצועי חמור אם יעבוד ברומניה ללא רישיון. לטענתו, הוא הודיע לתובע כי אין הוא יכול לשמש רופא ברומניה לפני שיקבל את הרישיון, וכי עליו לבדוק בצורה רצינית את קבלת הרישיון ברומניה. כן טען כי היה נכון להוציא רישיון לעסוק ברומניה כרופא, למרות הקושי שבדבר, אולם, הנתבע סירב והציע כי הנתבע יעבוד ללא רישיון, "תחת שמו" של רופא רומני. הנתבע אף טען כי התובע הוא שנעלם לנתבע ולא ההיפך, כנטען על ידו, לאחר שהנתבע הבהיר לו כי אין הוא מתעתד לעבור על החוק ולעסוק ברפואה ברומניה לפני קבלת הרישיון, או תחת רישיונו של רופא רומני כבקשת התובע. 7. בתצהירו "מעבה" הנתבע את גרסתו ומוסיף בסעיפים 7, 8 כי היה נכון להוציא את הרישיון אך הבהיר לתובע שמדובר בתהליך שימשך מספר חודשים, וכי התובע הפר את ההסכם בכך שבחר לבטל את השותפות בשל כך שהיה צריך להמתין לקבלת הרישיון. גרסה זו לא הועלתה על ידי הנתבע בכתבי טענותיו, וכן לא במכתב בא-כוחו, מיום 14.8.07, שהיה מכתבו הראשון ב"זמן אמת" טרם הגשת התביעה. כן הוסיף הנתבע וטען בתצהירו כי התובע היה צריך לדאוג לכל האישורים הדרושים למרפאה וכי הוא הדגיש בפניו פעמים רבות שעליו לדאוג לכך שהנתבע יוכל לעבוד ברומניה. 8. בסעיף 22 לתצהירו מוסיף הנתבע טענה נוספת, אותה לא העלה עד אותו שלב ולפיה נודע לו מרואה החשבון ששכרו ברומניה כי יהיה עליו לעבור בחינות כתנאי לקבלת הרישיון לעסוק כרופא ברומניה. 9. אם בכך לא די, הרי שבחקירה הנגדית, העיד הנתבע מיוזמתו, שדבר הצורך בקבלת רישיון נודע לו מעורכת דין מרומניה שהוא פנה אליה על-פי הפניה של אבא של אשתו, שהוא רומני. כן העיד שאותה עורכת דין נתנה לו את המידע לגבי הנדרש ממנו כדי לעבוד כרופא ברומניה. 10. לא אף זאת, אלא שבחקירתו הנגדית מעלה הנתבע לראשונה טענה לפיה לא רק שהיה צריך להשיג רישיון ושהדבר היה אורך מספר חודשים כפי שטען קודם לכן, ולא רק שעליו לעבור בחינות כפי שטען בתצהיר, אלא שיידרש גם לעשות התמחות של 3-6 שנים. באותה הזדמנות גם העיד, לראשונה, שערך בירור מעמיק בשאלת התנאים לקבלת הרישיון. על-פי עדותו בעמ' 28 ש' 7-8 לפרוטוקול: "לאחר בירור מעמיק שנעשה על ידי התברר שכדי שאוכל לעבוד שם אני צריך לעבור התמחות מחדש ב 3-6 שנים". 11. להוסיף על הסתירות שלעיל, ועל הטענות העובדתיות שהועלו על ידי הנתבע בשיהוי, גם כשהנתבע פרש את גרסתו האחרונה הוא לא פירט את מהות הבירור שערך, נסיבותיו וממצאיו, ולא הגיש לכך אסמכתא כלשהי. 12. מדובר בשינוי גרסה בעניין מהותי ובסיסי, והעובדה שגרסתו של הנתבע השתנתה באופן כה מהותי פוגעת במהימנותה. 13. גם בשאלת ה"היעלמות" שינה התובע גרסתו. בתחילה טען, כזכור, כי לא "נעלם" וכי התובע הוא ש"נעלם". סופו של דבר, שבחקירתו הנגדית, הודה התובע שהוא זה ש"נעלם", אם כי, לטענתו, לשם ביצוע בירורים, שארכו חודש וחצי. כך העיד הנתבע בעניין זה בעמ' 34 משורה 17: "ש. זה נכון שאתה נעלמת לחודש וחצי אי אפשר היה להשיג אותך ת. בוודאי שלא. ב- 28.4, אחרי שחזרתי מאותה נסיעה שהתברר לי שאני הוטעיתי ואינני יכול לעבוד כרופא ברומניה נפגשתי עם מנחם ואמרתי לו עכשיו אני מברר בכוחותיי. לא נעלמתי לאחר שתהיה לי תשובה אני אחזור אליו. ש. זה לא היה חודש וחצי. ת. בוודאי. ש. ב 5.6. אני שולח לך מכתב... ועל זה לא ענית. ת. אני אחרי שקיבלתי את המכתב הזה התקשרתי למנחם ואמרתי למנחם - מה פתאום את שולח לי כזה דבר - מספר שבועות קודם נפגשנו. אמרתי למנחם שאני עדיין בבירורים לפי הבירור לי, התהליך יהיה תהליך ארוך. דיברתי איתו טלפונית. לא עניתי בכתב. ש. קראת את המכתב ת. כן. ש. העו"ד שלך ענה רק ב 14.8 על המכתב הזה חודש וחצי. אתה לא ענית העו"ד שלך ענה לי. ת. אני חושב כתוצאה מזה שאחרי שדיברתי עם מנחם, מנחם הגיש תביעה". 14. אילו סבר הנתבע שהתובע הציג בפניו מצג שווא או הפר את ההסכם בכך שסירב לחכות לכך שהנתבע יסדיר את הרישיון, לא היה מתחמק ממנו, והיה משיב למכתבו. 15. בנוסף לשני עניינים מרכזיים אלה, שאלת הידיעה ומצג השווא לגבי הצורך ברישיון והנדרש לשם הוצאתו והשאלה מי מהצדדים ניתק מגע ממי, הייתה עדותו של הנתבע מתחמקת ובלתי עקבית בעניינים נוספים, כמפורט להלן: א. הנתבע מסר עדות מתחמקת בשאלת אופן עריכת ההסכם, ניסוחו וטיוטות קודמות (ראה עדותו בעמ' 31 לפרוטוקול). בהמשך לכך העיד הנתבע תחילה כי לא קיבל מב"כ התובע טיוטה של ההסכם ולא אמר כי הוא לוקח אותה כדי להתייעץ עם עורך דינו. לאחר מכן הודה בכך שקיבל מב"כ התובע טיוטה ואמר שרוצה לעבור עליה. עם זאת, לטענתו, אין הוא יודע היכן הטיוטה (עמ' 34 ש' 9-16). לבסוף, הודה הנתבע שקיבל טיוטת הסכם מב"כ התובע והלך להתייעץ לגביה עם עורך דינו (עמ' 35 ש' 20-21 לפרוטוקול). ב. בחקירתו הנגדית הודה הנתבע כי קיבל ייעוץ מביתו של התובע שהיא אדריכלית במקצועה לגבי המרפאה (ראה עדותו בעמ' 33 לפרוטוקול). ג. אשר להקמת המרפאה, העיד תחילה הנתבע שהתובע פעל לבדו להקמתה, אך לאחר מכן אישר שגם הוא היה מעורב בהקמתה, והעיד "לא אמרתי שלא הייתי מעורב" (עמ' 34 ש' 1 לפרוטוקול). בנוסף הודה בחקירתו הנגדית שהיה מעורב ברכישת רהיטים למרפאה (עמ' 34 ש' 5-8), שגם לגביהם גרסתו הראשונה הייתה שהתובע בלבד עסק בכך. לא אף זאת, אלא שהודה כי המרפאה הייתה מוכנה לתחילת עבודה (עמ' 26 ש' 3-10 לפרוטוקול). ד. בנוסף, הודה הנתבע שהמרפאה שהוקמה ברומניה הייתה חיקוי מלא של המרפאה שהוא הקים בארץ (עמ' 24 ש' 17-18 לפרוטוקול). דבר זה עומד בסתירה, בין היתר, לטענתו לפיה הוא לא נתן לתובע הוראות כלשהן כיצד להקים אותה. אמנם, תחילת הקשר העסקי בין הצדדים היה לאחר שהתובע הגיע למרפאת הנתבע כדי לקבל טיפול, אך בעובדה שמדובר ב"חיקוי מלא" של המרפאה, יחד עם הודאת הנתבע במעורבותו בהקמת המרפאה, יש משום חיזוק לגרסת התובע כי הנתבע נתן את ההוראות כיצד להקים את המרפאה, דבר שתחילה הוכחש על ידו. ה. גם לגבי סגירת החברה שנפתחה ברומניה, מסר הנתבע עדות מיתממת, ואף נהג בחוסר תום לב בכך שלא שיתף פעולה לשם סגירת החברה בהזדמנות הראשונה האפשרית לאחר שהיה ברור כי ההסכם לא יצא אל הפועל. התובע חזר וטען כי הוא ביקש ומבקש שהנתבע יביא לסגירת החברה. לטענתו הוא נזקק לנתבע לשם כך, בהיותו בעל המניות העיקרי. כן טען שאי ביצוע דיווחים נדרשים על פי חוק הינם הפרה של הדרישות החוקיות ברומניה וכי אי סגירת החברה יביא להוצאות נוספות. למרות טענות ברורות אלה של התובע, לא התייחס לכך הנתבע, ובחקירתו הנגדית, עמ' עמ' 35 ש' 4-9 לפרוטוקול העיד בעניין זה: "ש. פניתי אליך ולעו"ד שלך במכתבים האלה ואמרתי דבר פשוט - ישנה חברה פתוחה... תעשו את המאמץ ותסגרו את החברה כי זה יעשה לא טוב, לא לך ולא למנחם. אתה בעל המניות העיקרי. עד היום סגרת את החברה. ת. עו"ד שלי כתב לך במפורש שאנו נעשה את כל הדרוש בשביל שהוא יוכל לסגור את החברה. אני לא יודע אם החברה נסגרה. העו"ד שלי לא פנה אלי בנושא הזה. אני לא מכיר". 16. מהאמור לעיל עולה כי הוכח, שבעקבות ההסכם שבין הצדדים, הוציא התובע כספים כדי להקים מרפאה, על פי הוראותיו של הנתבע, הביא את המרפאה לכך שהיא תהיה מוכנה לתחילת עבודה, וביצע פעולות נוספות שהיו דרושות להקמת העסק. כן הוכח שמי שנסוג מהעסקה ו"נעלם" היה הנתבע. אינני מקבלת את טענת הנתבע לפיה דרש ממנו התובע לעבוד ללא רישיון. בין היתר הודה הנתבע בכך שהתובע, שעיסוקו בארץ בביטוח, טען באזניו כי יש לו ביטוח ועניין הביטוח נדון ביניהם. לתובע גם אין כל אינטרס שהנתבע יעבוד ללא רישיון. דבר זה לא עולה בקנה אחד עם עבודה ללא רישיון שכן במצב זה אין אפשרות לערוך ביטוח. אינני מקבלת את טענת הנתבע כי הסיבה להסתלקותו מהעסקה הייתה היעדר הרישיון וזאת מכמה טעמים. ראשית, התובע טען, כאמור, שהסיבה האמיתית והיחידה שנתן הנתבע לכך שהוא מבטל את ההסכם הייתה התנגדות אשתו לעבודתו ברומניה. הנתבע לא זימן לעדות את אשתו, על מנת שתפריך טענה זו. מדובר בעדה בשליטתו של הנתבע. לפיכך אי העדתה פועל לחובתו שכן יש להניח שאילו העידה, לא הייתה תומכת בגרסתו. לפיכך הוכחה גרסת התובע לפיה הסיבה להפרת ההסכם על ידי הנתבע הייתה בשל התנגדות אשתו לעבודתו ברומניה. בנוסף, הנתבע העלה שלל גרסאות לגבי הדרישות שבהן היה עליו לעמוד כדי לעבוד כרופא ברומניה, דבר הפוגע באופן חמור במהימנות גרסתו. כמו כן, אין ספק שהנתבע, כאדם סביר וכרופא סביר, היה חייב להיות מודע מלכתחילה לכך שיש אפשרות סבירה שהוא יידרש לקבל רישיון מרומניה על מנת לעסוק בה כרופא. בנוסף, לא יכול להיות ספק, שהתובע לבדו לא יכול להוציא לנתבע רישיון כאמור, ולו בשל כך, שכפי שהנתבע הודה בחקירתו הנגדית, שהוא לא נתן לתובע יפוי כוח על מנת לטפל בעניין זה בשמו ובמקומו. לפיכך, הגם שהתובע היה אמור לדאוג ליתר דרישות רישוי, ככל שיהיו, ביחס למרפאה, הרי שאינני מקבלת את טענת הנתבע כי היה על התובע לבדו לדאוג לכך שהנתבע יקבל רישיון לעסוק ברפואה ברומניה. דבר זה היה מוטל בראש ובראשונה על הנתבע. בנסיבות אלה, היה על הנתבע לעשות מאמץ סביר על מנת להוציא את הרישיון, אלא שמעדותו עולה שהוא לא עשה דבר לשם כך. משלא עשה הנתבע דבר כדי להשיג את הרישיון, ומשהתובע לא יכול, ללא שיתוף פעולה של הנתבע, להשיג עבורו את הרישיון, אין הנתבע רשאי להסתמך על אי הוצאת הרישיון כהצדקה לביטול ההסכם על ידו, ופשיטא שלא זו הייתה הסיבה שבשלה הפר את ההסכם. 17. לאור האמור לעיל הפר הנתבע את ההסכם שבינו לבין התובע, הפרה יסודית. 18. התובע טוען כי נגרמו לו נזקים והוצאות בשל כך שהסתמך על ההסכם ולצורך קיומו. לטענתו נגרמו לו נזקים המורכבים משלושה רכיבים: מלוא השקעתו שירדה לטמיון. הוצאות שבכל מקרה לא היו צריכות להיות על חשבונו כגון הנסיעות של הנתבע ואשתו לרומניה. הפסד הרווחים הצפויים (35% מרווחי המרפאה). 19. התובע הגביל את תביעתו הכספית לפיצוי בגין הפסדיו על ירידת מלוא השקעתו לטמיון והשבת הוצאות שלא היו אמורות להיות על חשבונו. 20. הנתבע טוען כי ההוצאות על הקמת המרפאה היו צריכות לחול, על-פי ההסכם, על התובע, ולפיכך אין לחייב אותו בהוצאות שהוציא התובע, אף אם יוכחו על ידו. טענה זו הייתה טענת הגנה טובה אלמלא הפר הנתבע את ההסכם הפרה יסודית, והביא לביטול ההסכם. משעשה כן, זכאי התובע למלוא ההוצאות שהוציא לשם קיום ההסכם. בנוסף, טענתו של הנתבע לפיה אשתו הייתה אמורה לעבוד איתו, היא טענה מאוחרת שאיננה נתמכת בחומר הראיות, ויש לדחות אותה. משכך, לא היה על התובע לשאת בהוצאות נסיעתה של אשת הנתבע, אף אילו היה מקוים ההסכם, וודאי שבמקרה שבו לא קוים ההסכם בשל הפרה מצידו של הנתבע. 21. בכתב התביעה נטען להוצאות הנתמכות בקבלות או חשבוניות, לאחר הפחתת 1,500 יורו שהתובע הצליח לקבל עבור מכירת המחשבים, בסך 5,538 דולר (21,726 ₪), וכן 22,328 יורו (128,933 ₪) וכן 81,293 רון (89,891 ₪), סה"כ 240,550 ₪ בתוספת הוצאות ללא קבלות בסך 2,196 יורו (12,737 ₪). 22. הנתבע מכחיש את ההוצאות, את הטענה שהוצאו לצורך הקמת המרפאה, ואת זכותו של התובע לקבל תשלום בגינם. כן טוען הנתבע כי במכתב ב"כ התובע מיום 5.7.07 (להלן: "המכתב"), טען התובע כי נגרמו לו הוצאות בסך 139,124 ₪, על פי רשימה שצורפה למכתב (להלן: "הרשימה"). די בכך, לטענתו, כדי לדחות את שיעור ההוצאות שהוא טוען להן בכתב התביעה. 23. אינני מקבלת טענה אחרונה זו של הנתבע. מעיון במכתב עולה כי הרשימה נרשמה על ידי התובע, כרשימה ראשונית ולא מלאה, לבא-כוחו, ובסעיף 20 לרשימה כתב התובע: "אם אמצא דברים נוספים וכנראה שיש, אודיע לך". כמו כן מהרשימה עולה כי ישנם דברים שעדיין לא שולמו על ידי התובע והוא יצטרך לשלמם. לפיכך אין באמור בסכום שבמכתב הדרישה כדי לפגוע במהימנות הפירוט שנתן התובע לסכומים הנתבעים בכתב התביעה. 24. עדותו של התובע, ככלל, הייתה עקבית, מתחילה ועד סיום, ועמדה בחקירה הנגדית. אציין כי התובע ביקש לזמן תחילה לעדות את ביתו המתגוררת בהונג-קונג ועד נוסף, אברהם ציקושוילי, המתגורר ברומניה, אשר סייע לו, לטענתו, בשיפוץ המבנה שבו הוקמה המרפאה. לטענת התובע לא יכלו עדים אלה להגיע לשם מתן עדות (וממילא תצהיריהם אינם חלק מחומר הראיות), מר ציקושוילי - בעצת רופאיו, בשל מצב בריאותו. אי הבאתם לא פגעה בגרסת התובע. הנושא שעליו הייתה אמורה להעיד ביתו של הנתבע, הוא הסיוע שנתנה בעריכת סקיצות למרפאה, ועניין זה אושר בעדותו של הנתבע בחקירתו הנגדית. לגבי השיפוץ, די היה בסיוע לגרסת התובע שבעדויותיהם של הנתבע, ומר ראול ברגמן מטעמו (עה/1). 25. אני מקבלת את גרסת התובע כי שלוש הנסיעות שבגינן הגיש את התביעה נוצלו על ידו לשם הטיפול בהקמת המרפאה. ראשית, נסיעות אלה בוצעו כך שהוא שהה ברומניה במקביל לשהייתו של הנתבע שם (למעט באחת הנסיעות בהן הוא נשאר יומיים נוספים לשם טיפול בענייני המרפאה). במהלך אותם ימים שהו התובע והנתבע ביחד, וטיפלו יחד בענייני המרפאה. ממילא לא סביר שהתובע התפנה לטיפול בענייניו האחרים, שאינם קשורים למרפאה. שנית, התברר כי עסקיו של התובע ברומניה הינם בעיקר השקעה במגרשים, ולא עסק שבו הוא צריך להשקיע באופן יומיומי, ואני מקבלת את עדותו כי מלבד שלוש הנסיעות שההוצאה בגינן נתבעה, הוא נסע באותה תקופה נסיעות נוספות לרומניה, שבהן טיפל בענייניו. לעניין זה אציין כי מר ברגמן העיד כי הרבה לשהות עם התובע בטיפול בעניינים אחרים של התובע וכי התובע לא עסק בענייני המרפאה. אינני מקבלת עדות אחרונה זו. ראשית, מעדותו של מר ברגמן עולה כי יש לו כעס על התובע, אשר לטענתו, לא שילם לו כספים המגיעים לו בגין טיפולו בענייני המרפאה. שנית, העובדה שהתובע טיפל יחד עם ברגמן בענייניו האחרים, בנסיעות אחרות שלו, אין בה כדי לפגוע בעובדה שבנסיעותיו עם הנתבע, טיפל התובע בענייני המרפאה, והרי התובע לא תבע בגין נסיעות אחרות. יתר על כן, מעדותו של מר ברגמן ביחס למרפאה, הטיפול בענייניה, והמצב בו הייתה כאשר מר ברגמן הפסיק לפעול מטעם הצדדים עולה תמיכה בגרסת התובע לפיה הוקמה מרפאה כנדרש, ואין חולק שמי ששילם את הכספים שהיו דרושים לשם כך הוא התובע. 26. לאור האמור לעיל, התביעה להוצאות הנתמכות על ידי קבלות - מתקבלת. ההוצאות פורטו על ידי התובע במכתבו, ושוב בכתב התביעה ובתצהירו. ההוצאות הינן הוצאות סבירות ביחס לעסק בו מדובר, מרפאה, הן מבחינת הדברים שלשמם הוצאו, והן מבחינת סכומם, והנתבע לא נתן שום פירוט להוצאה כלשהי, למרות שהיה מעורב בהקמת המרפאה וברכישות שבוצעו לשם כך. 27. אציין כי בחקירתו הנגדית של התובע, הוא אישר, כי מסמך כלשהו משנת 2004 השתרבב בטעות למסמכי החשבונות שהגיש. אין בטעות זו כדי לפגוע במהימנות גרסתו, ברשימת ההוצאות שהגיש ובסכומים שלהם טען ואשר גובו באסמכתאות. 28. אינני מקבלת את התביעה בגין הוצאות שהוצאו ללא קבלות. ייתכן אמנם שהתובע הוציא הוצאות מסוימות ללא קבלות, אולם אין לגביהן הוכחה מספקת, ועוד פחות, לגבי שיעורן. מאחר והנטל מוטל על התובע להוכיח את התביעה, לרבות ההוצאות שנגרמו לו ושיעורן, התביעה ברכיב זה, נדחית. 29. כמו כן נדחית התביעה לפיצוי בגין השעות שהתובע השקיע בטיפול בהקמת המרפאה. לרכיב תביעה זה ולשיעורו לא הובאו ראיות כנדרש. 30. אשר לתביעה שכנגד - תביעה זו נדחית. 31. הנתבע חזר בו מתביעתו לעלות המחטים, לאחר שהודה בחקירתו הנגדית כי עשה בהם שימוש במרפאתו שבארץ. באשר לתביעה לפיצוי שאינו בגין נזק ממון, אין יסוד לתביעה, הן משום שטענת הנתבע בדבר מצג השווא מצדו של התובע, נדחתה, והן משום שלגרסתו של הנתבע עצמו, הוגשה התביעה בשל נזק שהיה נגרם לו אילו עבד ללא רישיון, נזק שממילא לא נגרם, והנזק הנוסף הנטען על ידו היה שהתובע פגע בשמו הטוב בכך שהגיש נגדו תביעה חסרת יסוד, טענה שאף היא נדחתה. 5. פסיקתא. לאור כל האמור לעיל, ישלם הנתבע לתובע סך של 240,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (10.12.07) ועד למועד התשלום, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובע ועד למועד התשלום על ידי הנתבע, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. חוזהרפואהפתיחת מרפאה