דוגמא לפסק דין בנושא העונש על אי מסירת פרטים בתאונה: פתח דבר: 1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא") אשר ניתן ביום 15/01/13, על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק ת"ד 3662-12-11. 2. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ובעיקר עונש הפסילה והמאסר המותנה. ההליך בבית משפט קמא: 3. המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירות של נהיגה בקלות ראש- עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") ביחד עם סעיף 38 (2) לפקודה, התנהגות שגרמה חבלה לגוף ונזק לרכוש - לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן: "התקנות"), אי עצירת רכב במקום תאונה - עבירה לפי תקנה 144 (א)(4) לתקנות בצירוף סעיף 38 (2) לפקודה, עבירה של אי מסירת פרטים לנפגע בתאונה - לפי תקנה 144 (א)(3) לתקנות בהקשר עם סעיף 38 (2) לפקודה, נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודה ובהקשר עם סעיף 38 (1) לפקודה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף - עבירה לפי סעיף (2)(א)(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל- 1970 ושימוש ברכב ללא רשות הבעלים - עבירה לפי סעיף 413 (ג) לחוק העונשין התשל"ז-1977. 4. בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 05/09/09, נהג המערער רכב פרטי בדליית אל כרמל כשהוא אינו מורשה לנהיגה, ונסע לכיוון המוחריקה. המדובר בכביש דו מסלולי עם הפרדה של אי תנועה בנוי, כביש תקין ויבש, ראות טובה כשמצד ימין בנויה גם כן, מדרכה ובאמצע הכביש נמצא מעגל תנועה בנוי. שדה הראיה פתוח למרחק של 50 מטרים. במקום מסומן מעבר חצייה להולכי רגל הנראה היטב לעין. 5. אותה העת, חצה את הכביש, בתוך מעבר החצייה, רוכב אופניים יליד 2001, מצד שמאל לכיוון ימין ביחס לכיוון נסיעת המערער, אשר הספיק לחצות כמחצית ממעבר החצייה. 6. המערער לא שם לב ופגע ברוכב האופניים ועל כן, נהג בקלות ראש ולא שם לב לדרך ולמשתמשים בה ובכך לא אפשר לרוכב האופניים להשלים את חציית הכביש בבטחה. 7. באותו מעמד, המערער נהג ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, מבלי שהיה לו רישיון רכב תקף וללא רישיון נהיגה. 8. בישיבה מיום 06/11/12, הודיע בא כוח המשיבה כי הוא מבקש להתאים את הוראות החוק מספר 4+5 שבכתב האישום (אי עצירת רכב במקום התאונה ואי מסירת פרטים) לעובדות הנטענות ובין היתר, ביקש מחיקת הוראת החיקוק מספר 7 בדבר שימוש ברכב ללא רשות הבעלים. 9. כאמור, בית משפט קמא לא אפשר למשיבה לתקן את עובדות כתב האישום ביחס לנטען בהוראות החיקוק מספר 4+5 לכתב האישום, קרי, לעניין אי עצירת רכב במקום התאונה ואי מסירת פרטים לנפגע בתאונה אולם, התיר תיקון כתב האישום בהקשר למחיקת הוראת החיקוק מספר 7 שמהותה נהיגה ברכב ללא רשות הבעלים. בהכרעת דינו בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירות של נהיגה בקלות ראש, התנהגות שגרמה חבלה לגוף ולרכוש, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח. 10. בהמשך, בית משפט קמא אפשר למערער לחזור בו מכפירתו, הוגש כתב אישום מתוקן, הסנגור הודה בשם המערער. כמו כן, המערער אישר בפני בית משפט קמא שהוא מודה בעובדות ובעקבות זאת הורשע בדין. הצדדים טענו לעונש ולמרות שהסנגור טען כי אין צורך בתסקיר, החליט בית משפט קמא להפנות את המערער לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות השירות. 11. ביום 14/01/13, הביאו הצדדים ראיות לעניין העונש וטענו. גזר הדין ניתן ביום 15/01/13 ובו בית משפט קמא התייחס לתסקיר שירות המבחן והחליט להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 30 חודשי פסילה בפועל, 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים כמפורט בגזר הדין וקנס כספי בסך 1,500 ₪. טענות הצדדים: 12. המערער טוען כי בית משפט קמא החמיר עימו יתר על המידה ולא נתן כל ביטוי לנסיבות המקלות ולעובדה כי הוא הודה ונטל אחריות. העבירות בוצעו בשנת 2009 ומאז חלפו יותר משנתיים, כתב האישום תוקן ועבירות מהותיות נמחקו, מאז ביצוע העבירות ועד היום חלפו כ- 3 וחצי שנים כאשר המערער היה כבן 18 שנים ומספר חודשים, על סף הקטינות. 13. כמו כן, הפנה בא כוח המערער לעברו התעבורתי הלא מכביד של המערער ועברו הפלילי הנקי ומצבם הרפואי של הוריו. 14. לדעת המערער, בית משפט קמא טעה משלא קבע את מתחם הענישה ביחס לפסילה בפועל כדרוש על פי תיקון 113 לחוק העונשין. בא כוח המערער הפנה להוראות החוק שבתיקון הנ"ל ובסופו של יום טען כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי להצדיק הפחתה מהעונש שהושת על המערער. 15. בא כוח המערער פירט את נסיבותיו של המערער ואת נסיבות משפחתו וטען כי רישיון הנהיגה נחוץ למערער ושלילת רישיונו לתקופה ארוכה עלולה לפגוע באופן לא מידתי במערער ובאפשרות השתלבותו בחברה. 16. תסקיר שירות המבחן לא בא בהמלצה עקב זאת שנוצרה אי הבנה והיה חוסר בתקשורת בין המערער לקצינת המבחן, לטענת ב"כ המערער. 17. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. המדובר בתאונה בה נפגע אדם שניסה לחצות מעבר חצייה. עבירה חמורה שהצדיקה הטלת עונש כפי שהטיל בית משפט קמא. העונש מדוד ושקול ולכן אין להתערב בו. אין לתת כל משקל לנסיבות האישיות ויש להעדיף את השיקולים שבאינטרס הציבורי. דיון והכרעה: 18. לאחר שעיינתי בגזר הדין, בכתב האישום המתוקן, בתסקיר שירות המבחן, בראיות לעונש, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולהעמיד את עונש הפסילה בפועל על 11 חודשים וכמו כן, אני מעמיד את עונש המאסר המותנה על 6 חודשים. 19. בחנתי את טענות הצדדים ואת הפסיקה שהגישו ומצאתי כי בנסיבות העניין ובעיקר משום שזו היא העבירה הראשונה שבה המערער מעורב בתאונת דרכים וכי עברו ברובו ככולו הינן עבירות של ברירת משפט בלבד ובהתחשב בנסיבותיו, לרבות מצבם הרפואי של בני משפחתו כעולה מהתעודות הרפואיות שהוגשו ומהמסמכים הנוגעים לתביעה לנכות כללית שהוגשה למוסד לביטוח לאומי, להקל בדינו של המערער. 20. יצוין כי על אף שבית משפט קמא תיקן כתב האישום, אך לא התיר הוספת עובדות שלא נטענו בכתב האישום ביחס לעבירות של אי עצירת רכב במקום תאונה ואי מסירת פרטים לנפגע התאונה, נתון משמעותי, אולם הדבר לא קיבל ביטוי בגזר הדין. 21. עוד יש לציין כי ככל הנראה פגיעתו של רוכב האופניים אינה כה חמורה הואיל ואין התייחסות לכך בגזר הדין של בית משפט קמא ואף מכתב האישום עולה כי רוכב האופניים נפגע ונזקק לטיפול רפואי מבלי לפרט מהות הפגיעה והטיפול. 22. כאשר החלטתי להתערב בגזר הדין לא נעלמה מעייני ההלכה הקובעת כי יש להתערב בצמצום בעונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית וכי ובהתאם לפסיקה העונש שהוטל על המערער חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים ודי אם אפנה לאמור בעפ"ת (חיפה) 36094-10-11, רוקסנה שיטרית נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 21/03/12 והפסיקה שהובאה שם). 23. כמו כן, נתתי את דעתי לנסיבות האישיות ולהתרשמות שירות המבחן מאישיותו ואופיו של המערער שציין כי לא התרשמו: "מקיומם של מאפייני אישיות עבריינים, אולם יחד עם זאת, התרשמנו כי קשיו הרגשיים מהווים בסיס להסתבכות חוזרת ועל כן, אנו מעריכים כי קיימת נזקקות טיפולית גבוהה.. כאמור, סלאח לא התחבר, להערכתנו ומסר כי ללא רישיון הנהיגה הוא יתקשה לגלות פניות לתהליך טיפולי. לאור האמור לעיל, אין אנו נמנעים מכל המלצה בעניינו (כך במקור)". כאמור, בית משפט קמא הטיל על המערער עונש מאסר מותנה שאומנם צומצם, אך עדיין יש בו את מידת ההרתעה הדרושה כעונש הצופה פני עתיד וכחרב המונחת על צווארו של המערער, אשר עליו לדעת שהיה ויחטא בעתיד בעבירות דומות בתחום התעבורה, עבירות שיביאו להפעלת עונש המאסר המותנה, עלול הוא להישלח למאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה לא קצרה בהתחשב בהפעלת עונש המאסר המותנה והוספת עונש מאסר בגין העבירות הנוספות והחדשות שיבצע המערער היה ואכן יכשל בהתנהלותו בעתיד. 24. אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל, אני מקבל את הערעור ומעמיד את עונש הפסילה בפועל על 11 חודשים ואת עונש המאסר המותנה על 6 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם. 25. היה וניתן צו עיכוב ביצוע, בטל בזה הצו ועל המערער לקיים את גזר הדין בכפוף לאמור בפסק דין זה כך שעליו להפקיד את רישיונו לאלתר במידה וטרם עשה כן, ולשלם את הקנס כפי שקבע בית משפט קמא כשמניין הזמן מיום מתן פסק דין זה. אי מסירת פרטים בתאונה