דוגמא לפסק דין בנושא עתירה להשלמת הליך רכישת דירת עמידר: תמצית העתירה והרקע להליך: לפני עתירה בה מתבקש ביהמ"ש לעניינים מנהליים להורות למשיבות לאפשר את השלמת הליך רכישת זכויות העותר בדירת המגורים בה התגורר במשך כ-58 שנים כדייר מוגן, כך שיוכל להירשם כבעליה. מדובר בנכס שהינו חלק מנכסי רשות הפיתוח (להלן: "המשיבה 2") מכוח חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים), תש"י - 1950, המנוהל באמצעות "עמידר" החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: "המשיבה 1"). העותר התגורר בדירה משנת 1954 ועד לפינויו ממנה על ידי עמידר בשל מסוכנות ליציבות הבניין בו נמצאת הדירה והחשש כי הבניין יהרס על יושביו. בתאריך 4.8.11 הוצא לנכס צו מבנה מסוכן. לאחר שהעותר סירב לפנות את הנכס לצורך ביצוע העבודות הדרושות לשם הסרת הסכנה, פנתה המשיבה לבימ"ש השלום בחיפה. ביום 4.12.11 ניתן פסק דין במסגרת ת"א 48787-11-11 במסגרתו הורה בימ"ש השלום בחיפה על פינוי העותר לנוכח בקשתה של עמידר וזאת על מנת לאפשר ביצוע עבודות לשיקום ושיפוץ המבנה בו מצוייה הדירה, זאת לאחר שביהמ"ש וידא כי רצונו של העותר לדיור חלוף ימולא במלואו על ידי עמידר. בדיון נוסף שנערך ביום 29.12.11 בבקשה לתיקון פסק דין ניתנה החלטה לפיה העותר יפנה את הדירה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאשר תוך 30 ימים ועמידר תשתתף בעלות השכרת הדירה של העותר. בהמשך פינה העותר את הדירה ועבר להתגורר בדירה שכורה. כפי שיובהר - דינה של העתירה להדחות. המחלוקת העיקרית שבין העותר למשיבה 1 היא מחלוקת חוזית ודינה להתברר בהליך אזרחי מתאים. ככל שהדבר נוגע להחלטות שקיבלה עמידר הרי שלכאורה לא נפל בהם פגם המצדיק התערבות של בית משפט מנהלי בהחלטות. ככל שהדבר נוגע לרשות הפיתוח, הרי שזו אינה צד למחלוקת שבין הצדדים ולא הייתה שותפה להחלטה כל שהיא הנוגעת למחלוקת שבין הצדדים כך שלא היה מקום להגשת עתירה כנגדה. טענות הצדדים: העותר, קשיש בן 86, טוען כי הסכים לפנות את דירתו בינואר 2012 לאור התחייבותה של עמידר לבצע את השיפוצים הנדרשים בנכס תוך תקופה של עד שישה חודשים. נטען כי למרות הזמן שחלף מאז פינוי הדירה ועד להגשת העתירה טרם החלה עמידר בביצוע העבודות. כן טוען העותר כי המשיבה 1 הודיעה לו כי היא מסכימה למכור לו את הדירה בכפוף לכך שיישא במלוא חלקו היחסי בעלות עבודות השיפוץ כבעלים של הדירה מרגע רכישתה. נטען כי העותר קיבל את הצעת המשיבה 1 לרכישת הזכויות בדירה, בכפוף לכך שהמכירה תתבצע ותושלם לאלתר ובערך הנכס כפי שהוא בימים אלו ואף הסכים להשתתף בעלות השיפוצים הנדרשים, בחלקו היחסי, וזאת לאחר שתושלם הרכישה וזכויותיו ירשמו כדין ובכפוף לאפשרות לבחון את חוות הדעת ההנדסיות וכתבי הכמויות הנוגעים לשיפוץ. נטען כי למרות זאת המשיבה 1 לא העבירה טיוטת הסכם לחתימה או את עמדתה העקרונית בנושא. נטען כי המשיבה 1 מונעת את סיום הליך רכישת הזכויות של העותר לדירתו שלא כדין. המשיבה 1 טוענת בתשובתה לעתירה כי יש לדחות את העתירה מחמת היותה מוקדמת או מחמת אי מיצוי הליכים בטרם הגשתה, שכן נטען כי מצבו הפיסי והמשפטי המורכב של הנכס שבנדון טרם הוברר וכל עוד לא הייתה קיימת בהירות באשר לאפשרות שהבניין ייהרס בסופו של דבר לא ניתן היה להיזקק כלל לבקשתו של העותר לרכישת הנכס. כמו כן, נטען כי העתירה הוגשה לפני שמוצו כל ההליכים בפני הוועדות או הגורמים המוסמכים למכירת הדירה לעותר. נטען כי בקשתו של העותר לרכישת הדירה נמצאת בטיפול נוכח המצב ההנדסי או המשפטי המורכב של הנכס ונוכח העובדה שנעשות בדיקות בשטח לקביעת הטיפול בבניין או למניעת קריסתו וטרם הוחלט אם להרוס את הבניין או לשפצו. המשיבה 1 טוענת עוד כי הובהר לעותר, בהתאם לנוהלי המשיבה, כי לא ניתן למכור לו את הזכויות בדירה כל עוד לא הוסרה הסכנה מהבניין ומהדירה וכל עוד לא הסתיימו כל העבודות בבניין. למרות זאת, לפנים משורת הדין, הסכימה המשיבה לקבל מהעותר הצעה לרכישת הנכס ואפשרה לו לשלם את דמי הטיפול של בדיקת עסקת המכר, מבלי שתהא בכך התחייבות לביצוע לאלתר של העסקה ולצורך בדיקת ההצעה בלבד. נטען כי העותר מעודכן באופן שוטף באשר לעבודות המבוצעות בבניין ומצב הבניין ולכן אין עילה ולא היה מקום להגשת העתירה. עוד נטען כי העברת הזכויות או ביצוע העסקה בנכס מותנית בכך שהעותר ימלא אחר התנאים הכלולים בעסקת המכר כפי שתאושר על ידי ועדת המכר של מינהל מקרקעי ישראל ו/או תוקף העסקה יהיה מותנה בעמידה בכל תנאי העסקה ובשלב זה טרם אישרה ועדת המכר את העסקה. כמו כן, ביצוע עסקת המכר מותנה בהפקדת מלוא העלויות הכרוכות בהסרת הסכנה על ידי העותר בידי המשיבה וזאת כתנאי להמשך טיפול בבקשתו לרכישת הנכס נשוא העתירה. בנוסף, נטען כי על העותר להתחייב להשלים את יתרת חובו למשיבה במידה ועלויות השיפוץ או עלויות המכר הסופיות יעמדו על סכום גבוה יותר מסכום המכר וכן להשיב כל סכום אם בפועל הוצאותיה של המשיבה בגין העבודות יהיו קטנים מהעלויות. עוד נטען כי בעתירה אין כל טענה שהבקשה לרכישת הדירה סורבה ומדובר בעתירה לסעד ערטילאי בלא שניתנה החלטה המצדיקה תקיפתה בעתירה מנהלית. נטען כי עניינו של העותר מטופל במחלקת המכר של המשיבה וטרם הסתיימו כל ההליכים המנהליים לסיום עסקת המכר. על כן, נטען כי אין מקום להתערבותו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים. המשיבה 2 טוענת גם היא כי לא ברור איזו החלטה של רשות תוקף העותר. נטען כי אין המדובר בהחלטה של רשות בעניין דיור ציבורי אלא בטענה בדבר הפרת חוזה או אכיפת חוזה מצד עמידר במסגרת היחסים החוזיים שבין העותר למשיבה 1. חיזוק לכך ניתן לקבל מהדברים הכתובים בעתירה לפיהם יש בחלופת המכתבים בין העותר לבין המשיבה 1 משום "הצעה וקיבול, בכתב, כמשמעותם בחוק החוזים וכל שנותר הוא ביצוע השלמת העסקה...". נטען כי טענות ממין אלה צריכות להישמע בפני ביהמ"ש המוסמך ולא בפני ביהמ"ש לעניינים מנהליים. נטען כי דרישת העותר הינה רכישת הדירה וכי מדובר בסכסוך אזרחי - חוזי ארוך שנים בין העותר למשיבה ואין המדובר בהחלטה של רשות בעניין דיור ציבורי וספק אם מדובר כלל בהחלטה של רשות. על כן, נטען כי דין העתירה להדחות על הסף הן מחמת העדר סמכות עניינית והן מחמת שאין מדובר בהחלטה של רשות. יצויין עוד כי בדיון שהתקיים לפני ביום 30.12.12 טענה ב"כ העותר כי קיבלה הצעת מחיר מעמידר לרכישת הנכס, שבה למעשה נותנת עמידר את הסעד המבוקש בעתירה, השלמת הליכי מכירת הדירה לעותר. עם זאת, נטען כי המחיר הנדרש עבור השתתפות בשיפוץ הינו גבוה וכי מרגע שתושלם המכירה העותר יידרש למצוא לעצמו פתרון דיור חלופי ועמידר לא תמשיך לשלם את השתתפותה בשכר הדירה שמשלם העותר כיום. נטען כי התנהלותה של עמידר בנושא הינה חסרת סבירות וחסרת תום לב. נטען כי אין מדובר בתביעה לאכיפת הסכם מכיוון שאין הסכם אלא העתירה היא נגד סירובה של עמידר למכור לעותר את הדירה מכוח זכויותיו על פי חוק הדיור הציבורי. ב"כ המשיבה 1 השיב לעניין זה כי למעשה הסעד המבוקש בעתירה היה הסכמה מיידית להתקשרות בהסכם למכירת הדירה לעותר ולמעשה העתירה מתייתרת מאחר שקיימת הסכמה מיידית לעניין זה. נטען כי כל הטיעון הנוסף בעניין התנאים וכדאיות העסקה אינו חלק מהעתירה המקורית ובכל מקרה בפני העותר הועמדה גם האפשרות להמתין לסיום עבודות השיפוץ ולרכוש את הדירה לאחר ביצוע העבודות, אך העותר התעקש שהרכישה צריכה להתבצע היום וגם לכך הסכימה המשיבה 1 בכפוף להשתתפות בחלק היחסי של חישוב עלויות השיפוץ. לכן נטען כי העתירה מתייתרת ולא היה מקום מלכתחילה להגיש את העתירה. ב"כ המשיבה 2 חזר על טענתו כי אין מדובר בעתירה נגד החלטה של רשות בעניין דיור ציבורי אלא לכל היותר בסכסוך חוזי. דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להורות על דחיית העתירה מהטעם שלא מצאתי כל פגם המצדיק התערבות בהתנהלותן של המשיבות וכן מאחר שהסעד המבוקש בעתירה כבר הוענק לעותר ולכן העתירה מתייתרת, כאשר למעשה המחלוקת שנותרה בין הצדדים מהווה מחלוקת כספית בעלת אופי אזרחי ויש לבררה במסגרת המתאימה ולא במסגרת דיון בעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים. כפי שטענו המשיבות, הסעד המבוקש בעתירה למעשה הוא להורות למשיבות לאפשר את השלמת הליך רכישת זכויות העותר בדירת המגורים שבנדון. כאמור בטיעוני ב"כ העותר בדיון שהתקיים לפני, המשיבות מאפשרות לעותר להשלים את הליך רכישת זכויותיו בדירת המגורים שבנדון. על כן, העתירה מתייתרת. יש לקבל את טענת המשיבות כי עלויות רכישת הדירה או ההשתתפות בשיפוץ, כדאיות העסקה וכדומה הינן סוגיות כספיות שאין מקומן לדיון במסגרת עתירה מנהלית. על כן, מאחר שלמעשה הדיון בסעד המבוקש בעתירה מתייתר, שכן המשיבות מאפשרות לעותר להשלים את הליך רכישת הזכויות בדירת המגורים שבנדון, והסכסוך הקיים בין הצדדים הוא למעשה לעניין עלויות רכישת הדירה או ההשתתפות בשיפוץ, אין המדובר בעתירה נגד החלטה של רשות בעניין דיור ציבורי שיש להיזקק לה במסגרת דיון בעתירה מנהלית, אלא בסכסוך כספי - אזרחי. על כן, דין העתירה להדחות. לעניין טענות העותר בדבר הימשכות הליכי השיפוץ של הבניין הגישה המשיבה מסמכים המעידים על כך כי מתבצעות הפעולות הדרושות לשם שיפוץ הבניין ועל כן, ומכוח חזקת תקינות המינהל, אינני סבור כי יש מקום להתערב גם בעניין זה. מעבר לנדרש יצוין כי גם לענין זה התרופה לטענות העותר היא בתחום האזרחי של תביעת נזיקין, ככל שנגרם לו נזק,או תביעה חוזית, ככל שסבור הוא כי עמידר אינה מקיימת חובות חוזיות כלפיו. אדגיש, למען הסר ספק, כי לעניין טענות אלו אינני מביע כל עמדה. סיכום: אשר על כן, לאור המפורט לעיל, סבורני כי דין העתירה להדחות, וכך אני מורה. בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין לא אחייב את העותר בהוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. מקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)דירות עמידר / עמיגור / חלמיש