דוגמא להחלטה בנושא חקירה שהפסיקה את מירוץ ההתיישנות: לפניי בקשה מקדמית שהגיש הנאשם לבטל את כתב האישום שהוגש כנגדו מחמת התיישנות העבירה. המאשימה מתנגדת לבקשה לביטול כתב האישום. רקע עובדתי - 3. כתב האישום הוגש בגין עבירה על סעיפים 2(א)(1), ו-(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 (להלן - החוק). 4. על פי האמור בכתב האישום, מיוחסת לנאשם העסקתם של 4 עובדים זרים בביצוע עבודות בניין שלא על פי היתר כדין וזאת לאחר שהעובדים הזרים נצפו בביקורת שנערכה במקום ביום 17.8.04. 5. לטענת הנאשם, ביצוע העבירה מושא כתב האישום יוחס תחילה לאדם בשם דורון פרטוש (להלן - פרטוש) והמאשימה אף הגישה כנגדו כתב אישום בגין ביצוע העבירה מושא כתב האישום. דא עקא, לאחר שהנאשם הגיש תצהיר התומך בגרסתו של פרטוש לפיה העבירה לא בוצעה על ידי פרטוש, נמחק כתב האישום בהסכמת הצדדים. 6. לאחר ביטול כתב האישום כנגד פרטוש הוגש, ביום 9.5.12, כתב האישום מושא החלטה זו, בגין אותה העבירה. 7. ביום 14.1.12 הגיש הנאשם בקשה להישפט. 8. ביום 9.5.12 הוגש כתב אישום נגד הנאשם. 9. הנאשם פנה אל המאשימה בבקשה לבטל את כתב האישום, אולם בקשתו נדחתה. מכאן, הבקשה מושא החלטה זו לביטולו של כתב האישום מחמת התיישנות. 10. טענות הנאשם בתמצית - א. העבירה מושא כתב האישום הינה עבירה מסוג עוון ותקופת ההתיישנות לגביה עומדת על 5 שנים. ב. על פי סעיף 2 לכתב האישום, העבירה בוצעה, לכאורה, ביום 17.8.04, ומכאן שממועד ביצוע העבירה ועד למועד הגשת כתב האישום ביום 9.5.12 חלפו כמעט שמונה שנים. הודעת הקנס הומצאה למבקש בחודש ינואר 2012, קרי, כשלוש שנים לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. ג. על פי חומר החקירה, לא בוצעו בעניינו של הנאשם כל פעולות חקירה ולכן מרוץ ההתיישנות לא הופסק על ידי "אירוע מנתק". גם אם בוצעו פעולות חקירה כלשהן, הן בוצעו בעניינו של פרטוש, ועל כן הן אינן רלוונטיות לענייננו ואין בהן כדי להפסיק את מרוץ ההתיישנות בעניינו של הנאשם. ד. תקופת ההתיישנות או ניתוקה "מחוברת בטבורה" להגשת כתב האישום הראשון. היינו, כתב האישום בעניינו של פרטוש, ולכן אינה יכולה לחול על הנאשם. ה. מאחר ובמהותן, הפעולות שבוצעו אינן מהוות "אירוע מנתק", לא רק שאינן יכולות לעצור את מרוץ ההתיישנות הן אף מחישות אותו. ו. לחילופין, כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר שיש בו כדי להביא למחיקתו של הסף. כעולה מחומר החקירה פרטוש טען, כבר בשנת 2004, שהעבירה לא בוצעה על ידו. למרות זאת, המאשימה בחרה להמשיך בקיום הליך סרק נגד פרטוש, במקום לרכז את מאמציה על מנת לאתר את מבצע העבירה ולבצע הליכי חקירה כנגדו. ז. בנסיבות אלה, אין למאשימה אלא להלין על התנהלותה וודאי שאינה רשאית להגיש כנגד הנאשם כתב אישום באיחור של 8 שנים. ח. אין חולק כי המאשימה ידעה על זהות הנאשם, לכל המאוחר ביום 23.12.09 עת הגיש תצהיר מטעמו במסגרת התיק הפלילי שנוהל נגד פרטוש. למרות זאת, לא בוצעו כל הליכי חקירה כנגד הנאשם וכתב האישום הוגש כנגדו רק לאחר שלוש וחצי שנים מיום הגשת תצהירו. המאשימה התרשלה בתפקידה והשתהתה בהגשת כתב האישום ללא כל הצדקה. ט. התצהיר שהוגש מטעם הנאשם נערך ביום 23.12.09, כ- 4 חודשים לאחר חלוף מועד ההתיישנות מיום ביצוע העבירה ומשכך, אין בו כדי להאריך או לחדש את תקופת ההתיישנות. י. הודעת הקנס מושא כתב האישום הומצאה לנאשם בחודש 1/2012, כשנתיים וחצי לאחר מועד ההתיישנות ועל כן, אין גם בהודעת הקנס כדי להאריך את התקופה. המאשימה אף לא נתנה הסבר הגיוני להשתהותה הבלתי סבירה בהגשת כתב האישום והוא הוגש בהתעלמות מוחלטת מן העובדה שהוגש כ- 8 שנים לאחר ביצוע העבירה הנטענת. 11. טענות המאשימה בתמצית - א. לא היה מקום להצגת ההליך שהתנהל כנגד פרטוש. ב. העבירות מושא כתב האישום יוחסו בתחילה לפרטוש ואף הוגש כנגדו כתב אישום, אולם, בניגוד לטענת הנאשם, המאשימה קיבלה את בקשתו של פרטוש למחיקת כתב האישום רק בשנת 2011 והחלטה בעניין ניתנה ביום 6.4.11. ג. כתב האישום כנגד פרטוש נמחק בשנת 2011 בעקבות הגשת שני תצהירים מטעם הנאשם - האחד ביום 23.12.09 והשני ביום 3.4.11, במסגרתם הצהיר הנאשם כי העובדים המנויים בכתב האישום שיוחס לפרטוש הועסקו על ידו ולא על ידי פרטוש. ד. מן התצהיר מיום 23.12.09 עולה כי הנאשם התקשר עם פרטוש בהסכם לביצוע עבודות שלד, אך הזדהה בשם אחר, סלים אלעוברה. הנאשם אף חתם על חוזה עם פרטוש תחת השם סלים אלעוברה מחשש מרשויות המס. ה. לאור הצהרתו של הנאשם, נמחק כתב האישום נגד פרטוש וביום 3.1.12 הוטל על הנאשם קנס מנהלי. ו. תצהירו של הנאשם נערך ביום 23.12.09 בטרם חלפו חמש שנים מהליך החקירה האחרון בתיק, שבוצע ביום 6.2.05, והוא הנפקת תעודת עובד ציבור. הנאשם ביקש להישפט ביום 14.1.12. ז. על פי ההלכה הפסוקה לא רק מועד הטלת הקנס מהווה אירוע מנתק אלא גם בקשת הנאשם להישפט מהווה הליך חקירה אחרון, המפסיק את מרוץ ההתיישנות. ח. כמו כן, על פי סעיף 22 א' לחוק העבירות המנהליות, אין במועד הקבוע בסעיף 9 לחסד"פ כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי החוק או להמיר כתב אישום בקנס מנהלי, אף אם עבר אותו מועד. מועד הטלת הקנס היה ביום 3.1.12, אז נעצר מרוץ ההתיישנות פעם אחת ומועד הבקשה להישפט היה ביום 14.1.12, אז עצר מרוץ ההתיישנות בשנית. מה גם שתצהירו של הנאשם מיום 23.12.09 הינו מועד נוסף שעוצר את מרוץ ההתיישנות עוד בטרם הוחלט על הטלת הקנס על הנאשם. ט. באשר לטענת השיהוי - הנאשם נמנע מהצגת התמונה המלאה באשר להליכים שנוהלו כנגד פרטוש. הנאשם התחזה לאחר כאשר חתם על ההסכם עם פרטוש ולכן, המאשימה לא הצליחה לאתר אותו. רק כאשר הנאשם חתם על התצהיר בתיק שהתנהל כנגד פרטוש, ניתן היה לאתר אותו ולנקוט בהליכים כנגדו בגין העבירות מושא כתב האישום. לכן, אין לנאשם להלין אלא על עצמו, שבשל התחזותו לא ניתן היה לאתרו. י. כתב האישום כנגד הנאשם הוגש בחלוף ארבעה חודשים בלבד מיום שהנאשם הגיש את הבקשה להישפט - זמן סביר מאוד. יא. טענת שיהוי יכולה להתקבל כאשר מדובר בפגיעה ממשית ביכולת של הנאשם לנהל את הגנתו. אין זה המקרה שלפנינו שעה שכתב האישום הוגש בעקבות תצהירו של הנאשם בו הודה במפורש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. יב. ההלכה הפסוקה קבעה כי אין די בשיהוי כדי להורות על ביטולו של כתב אישום אלא ניתן לשקול טענה זו בשלב העונש. הכרעה - 12. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הוראות הדין והפסיקה שאוזכרו על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום, בענייננו, להורות על ביטול כתב האישום מפאת התיישנותו. 13. אין חולק כי העבירה מושא כתב האישום הינה עוון (סעיף 22 א (א) לחוק העבירות המנהליות, המפנה לסעיף 24 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977) וכי תקופת ההתיישנות של עבירה מסוג זה היא חמש שנים, וזאת בהתאם לסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן - החסד"פ). סעיף 9(ג) לחסד"פ קובע - "(ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר". 14. מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל מיום ביצוע העבירה אלא אם נפסק המרוץ בשל אירוע מנתק. בספרו של קדמי, על סדר הדין בפלילים (תשס"ט - 2009) חלק שני, כרך א' בע"מ 1321-1320, נאמר, לעניין זה - "מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ביצוע העבירה והוא נמשך עד לסיום התקופה; אלא אם כן- לגבי עוון או פשע - הוא נפסק בשל התרחשותו של 'אירוע מנתק'. הופסק המרוץ על ידי 'אירוע מנתק', הריהו מתחיל מחדש - לאמור מתחילתו- והוא נמשך עד שתחלוף תקופת ההתיישנות ממועד האירוע המנתק; יופסק המרוץ - החדש- על ידי 'אירוע מנתק' נוסף, תתחדש התקופה וחוזר חלילה. התקופה שחלפה עד ל'אירוע המנתק'- נמחקת כאילו לא חלפה כלל; והמניין מתחיל מלכתחילה... ... 'אירוע מנתק' לעניין זה הוא אחד משלושה אלה: עריכת חקירה על פי חיקוק באותה עבירה; הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה; קיום הליך מטעם בית המשפט באותה עבירה". 15. לטענת המאשימה, תצהירו של הנאשם נערך ביום 23.12.09 בטרם חלפו חמש שנים מהליך החקירה האחרון בתיק אשר בוצע ביום 6.2.05 והוא הנפקת תעודת עובד ציבור (סעיף 15 לתגובת המאשימה). יחד עם זאת, המאשימה לא צירפה את תעודת עובד הציבור האמורה, לא פירטה מיהו עובד הציבור ולצורך איזה עניין הונפקה התעודה. 16. המונח "חקירה על פי חיקוק" פורש בפסיקה כדלקמן - "פעולת חקירה כאמור צריכה להיות פעולה ממשית, להבדיל מהליך סרק שנועד כל כולו להפסיק את מרוץ ההתיישנות, ואין די בהליך מינהלי שכל משמעותו היא הכנה לקראת חקירה. צריך להתקיים הליך המבטא פעולה ממשית המכינה את התביעה הפלילית העתידה לבוא" (ע"פ 2144/08 אברהם מונדרוביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.1.2010). 17. עוד הוסיפה השופטת פרוקצ'יה, בפסק דינה, דברים היפים גם לענייננו: "74. פעולת חקירה שיש בה כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות מתאפיינת, אפוא, בפעולה ממשית המכינה את התביעה הפלילית ומקדמת אותה. עיקרה - באיסוף ראיות. על-פי רוב, פעולה זו מתבצעת לפני הגשת כתב אישום... פעולות שונות מטעם התביעה לאחר השלמת החקירה, שאינן קשורות לחקירה ולא נועדו לקדמה, לא תיחשבנה פעולות חקירה לצורך הפסקת מירוץ ההתיישנות. ביצוע פעולות שונות על-ידי התביעה בעקבות הגשת כתב אישום, המכוונות לאיתור העבריין או להבאתו לדין אינן מוגדרות כפעולות חקירה... 75. ההתיישנות בפלילים היא אחת מזכויותיו הדיוניות החשובות של הנאשם במסגרת זכותו החוקתית לחירות, הנתונה לו במשפט החוקתי. עצירתה של תקופת ההתיישנות עקב אחד האירועים הקוטעים את מהלכה, מאפשרת הארכה, ולעתים הארכה ניכרת, של התקופה בה ניתן לנקוט הליכים פליליים כנגד נאשם. היא פוגעת, מטבע הדברים, בזכותו החוקתית; עליה אפוא, להיות מידתית, ומיועדת לתכלית ראויה. הפרשנות בשאלת התקיימותם הקונקרטית של אירועים מנתקי-התיישנות היא זהירה ונוטה לצמצום, לאור הקרנתם על זכותו היסודית של נאשם לחירות. נטל הוכחת התקיימותם של אירועים כאלה מוטל על התביעה, וספק בענין זה פועל לטובת הנאשם". 18. ובענייננו, פעולת הנפקת תעודת עובד ציבור, אשר מנתה המאשימה כמפסיקה את מרוץ ההתיישנות, אינה יכולה לבוא בגדר "חקירה על פי חיקוק" על פי אמות המידה לפרשנות מונח זה בפסיקה, שעה שהיא לא הוגשה ושלא ניתן ללמוד מתגובת המאשימה מה נפקותה של אותה תעודת עובד ציבור אשר, לטענתה, מהווה אירוע מנתק לצורך מניין תקופת ההתיישנות. 19. זאת ועוד, כלל ידוע הוא כי ככל הנוגע לטענת התיישנות במשפט הפלילי, התביעה היא זו הנושאת בנטל ההוכחה שהעבירה מושא כתב האישום לא התיישנה, וזאת מכח היותה נושאת בנטל ההוכחה הכללי בפלילים וכבר נפסק - "נטל ההוכחה להוכיח קיומו של "אירוע מנתק" חל על התביעה, מכוח היותה נושאת בנטל ההוכחה הכללי בפלילים וספק בעניין זה - יפעל לטובת הנאשם (ראו משה שלגי ובצי כהן סדר הדין הפלילי מהדורה שנייה 225. להלן: שלגי וכהן, סדר הדין הפלילי; קדמי דלעיל, בעמ' 966). אין התביעה חייבת בהבאת ראיות בהקשר זה כל עוד לא נתעוררה הטענה, אם מיוזמת בית המשפט ואם בעקבות טענה מקדמית שמציג הנאשם. ניתן לטעון מחד, כי התביעה נושא בנטל הוכחת קיומו של "אירוע מנתק" רק אם על פני הדברים חלפה תקופת ההתיישנות. ברם, הדעת נותנת כי לא יהא זה נכון להתנות את נטל ההוכחה וראוי לראות את התביעה כנושאת בו לאורך כל החזית, במידה ומתעוררת השאלה" (ע"פ 347/07 פלוני נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 18.11.07) ). 20. לא מצאתי כי המאשימה עמדה בנטל המוטל על שכמה להוכיח קיומו של אירוע מנתק אשר יש בו כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות ועל כן, טענת המאשימה בעניין זה נדחית. 21. טענה נוספת שהעלתה המאשימה היא כי הוראות סעיף 22 א' לחוק העבירות המנהליות קובעות כי יש לראות בבקשת הנאשם להישפט כ 'אירוע מנתק' המפסיק אף הוא את מרוץ ההתיישנות. אין ממש בטענה זו ואבהיר. סעיף 22 א' לחוק העבירות המנהליות קובע כדלקמן - "(א) אין בקביעת עבירה כעבירה מינהלית כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין. (ב) לעניין התיישנות עבירה כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי או בכל חיקוק אחר הקובע מועד התיישנות עבירה, לפי העניין, יראו את מועד הטלת הקנס כמועד ההעמדה לדין, ואולם אין במועד הקבוע בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי או בחיקוק כאמור, לפי הענין, כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי חוק זה או להמיר כתב אישום בקנס מינהלי, אף אם עבר אותו מועד" (ההדגשה הוספה - א.ס.). 22. ודוק, במקרה מושא האישום, הקנס המנהלי הוטל לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. העבירות מושא כתב האישום בוצעו ביום 17.8.04 ואילו הקנס המנהלי כנגד הנאשם הוטל רק ביום 3.1.12, כשבע שנים וחצי לאחר ביצוע העבירות. קבלת טענת המאשימה לפיה בקשתו של הנאשם להישפט עוצרת את תקופת ההתיישנות, תגרום לביטול ההתיישנות בעבירות קנס, שכן גם אם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק תטיל המדינה קנס על הנאשם, והוא מצדו ירצה להתגונן בטענת התיישנות ויגיש בקשה להישפט, מיד ייפתח מחדש מועד ההתיישנות ותוכשר הגשת כתב האישום בעבירה שהתיישנה זה מכבר. קבלת טענה זו של המאשימה משמעה הפיכתם של דיני ההתיישנות בעבירות מנהליות לאות מתה - ולא לזאת התכוון המחוקק שעה שקבע הסייג הקבוע בסעיף 22 א' לחוק העבירות המנהליות. 23. אשר על כן, ומכל הנימוקים כמפורט לעיל - הנני מורה על ביטול כתב האישום מחמת התיישנותו. התיישנות