חריגה מכתבי הטענות: (ע"א 171/88 - דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' הדסה ויצחק ברמן . פ"ד מד(2), 346) "הכלל הוא, כי בית המשפט לא יתן לתובע סעד אותו לא ביקש אלא במקרים יוצאי דופן (ראה ע"א 67/84 בכר נ. בכר, פ"ד ל"ח (769 ,764 (3), וכך הוא גם ביחס לסכום התביעה: "בדרך כלל כדי שתובע יוכל לזכות ביותר ממה שכלל בפרשת תביעתו עליו לבקש תיקונה ובהקדם האפשרי לאחר שנתגלה או נסתבר שסכום התביעה אינו משקף את הסכום המגיע לו." (ראה ע"א 624/69 פילוסוף נ. דוידזון , פ"ד כ"ד (384 ,378 (2) והטעם לכך הוא כדבריו של השופט (כתוארו אז) זוסמן בענין פילוסוף הנ"ל: "בשיטה האדוורסרית הנהוגה אצלנו - ואינני יודע שיטה טובה הימנה - אין השופט כופה על בעל דין יתרון שזה לא רצה בו. אין פוסקים לתובע סכום העולה על הסכום הנקוב בכתב התביעה; ואין פוסקים לנתבע שלא הגיש תביעה שכנגד דבר זולת דחיית התביעה והוצאות." (שם, בעמ' 386 - במאמר מוסגר אציין כי יתכנו מקרים בהם בית משפט יסטה מעקרון זה אלא שבעניננו אין הדבר כן). משום כך, הדרך הנכונה במקרה דנן היתה לתקן את כתב התביעה מיד כשנודע למשיבים שהסכום שתבעו אינו מספיק. אכן, הם ביקשו לתקן את כתב התביעה ומבוקשם אף ניתן להם, אלא שכל זה התרחש 10 חודשים לאחר מתן פסק הדין החלקי. אמנם יתכנו מקרים בהם יהיה מוכן בית המשפט לראות את כתב התביעה כאילו תוקן, אף בהעדר בקשה לעשות כן, אך החלטה כזו תינתן רק כאשר "הצדק דורש זאת ואין בכך פגיעה בבעל דין אחר" (ראה ע"א 359/79 אלחנני נ. רפאל, פ"ד ל"ה (701 (1, .(716-715)". פסק דין נוסף אשר דן בסוגיה זו ניתן לא לפני זמן רב: " ע"א 1546/11 - בן גור ואח' ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח' . תק-על 2011(3), 3777 ואולם, ענייננו כאן בשאלה אם היה מקום לכך שבית המשפט יורה על סעד שלא התבקש, כשבשום שלב לא התבקש תיקונו של כתב התביעה. באשר למתן סעד שלא התבקש, ידועה ההלכה, כפי שהוזכרה למשל ב-ע"א 9137/07 אוסיפובה נ' קלישטיין (לא פורסם, 30.12.2008): "ההלכה הנוהגת עימנו היא כי, ככלל, לא יעניק בית המשפט לתובע סעד שלא נתבקש בכתב התביעה. עוד נפסק כי במקרים שבהם עולה מן הנסיבות שנתבררו במשפט הצורך להעניק לתובע סעד שלא נתבקש, הדרך להתגבר על העדר עתירה לאותו הסעד היא באמצעות בקשה לתיקון התובענה (ראו: ע"א 490/85 מלחי יריחו בע"מ נ' מפעלי ים המלח, פ"ד מא(4) 401, 404 (1987); אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי, 154 (מהדורה תשיעית, 2007) (להלן: גורן, סדר הדין האזרחי); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך א 581 (מהדורה 15, 2007)). בנסיבות מיוחדות רשאי אמנם בית-המשפט לפסוק סעד שלא התבקש מפורשות לתיתו גם בלא שהוגשה בקשה לתיקון כתבי הטענות, אך זאת במקרים חריגים בלבד ובהתקיים מספר תנאים ובהם התנאי כי מדובר בסעד הנובע ישירות מן הסעד המקורי שהתבקש וכן כי כל העובדות הדרושות להענקת אותו הסעד נתבררו בפני בית-המשפט והצדק או הצורך ללבן את השאלות המהותיות שבמחלוקת, מחייבים את מתן הסעד אף שלא נתבקש (ראו: ע"א 69/98 מחאג'נה נ' מחאג'נה, פסקה 12 לפסק דינו של השופט לוי (טרם פורסם, 8.6.2005); רע"א 196/88 טומשבסקי נ' אופנהיימר, פ"ד מב(4) 365, 372 (1988); ע"א 253/84 ספיר ואח' נ' ספיר, פ"ד מב(3) 14, 18 (1988); גורן, סדר הדין האזרחי, 78)" (ההדגשות לא במקור- מ' נ'). לקביעה לפיה הדרך הראויה לקבל סעד שלא התבקש היא באמצעות הגשת בקשה לתיקון התובענה ראו גם: ע"א 359/79 אלחנני נ' רפאל, פ"ד לה(1) 701, 715 (1980); ע"א 2286/07 ג.מ.ח.ל. חברה לבניה 1992 בע"מ נ' רפאלי (ע"א 1546/11 - בן גור ואח' ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח' . תק-על 2011(3), 777 (טרם פורסם, 28.3.2011); ע"א 253/84 ספיר נ' ספיר, פ"ד מב(3) 14, 18 (1988)". מסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין