דוגמא לפסק דין בנושא טיפול בילד אוטיסט - עבודה מועדפת: 1. בפנינו תביעה למענק לחייל משוחרר אשר עבד בעבודה מועדפת/נדרשת (להלן: "המענק"). 2. הנתבע דחה את תביעתה של התובעת למענק מאחר שהיא לא צברה תקופת אכשרה כדרישת סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). הנתבע הודה כי עבודת התובעת כסייעת במעון "ניצנים" הייתה במעון יום שיקומי כהגדרתו בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, סעיף (ז)(2)(ג), אך התובעת לא עבדה שם שישה חודשים מלאים לפחות. באשר לעבודת התובעת כמטפלת של ילד אוטיסט מטעם מט"ב (עמותה לשירותי טיפול ורווחה), טען הנתבע כי אינו נימנה על אחד ממקומות העבודה המוכרים בסעיף ז(2) ללוח ח', כך שלא ניתן להביאה בחשבון כתקופת אכשרה. בנוסף, התובעת לא הביאה כל אישור כי עסקה בטיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא על ידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר, כדרישת לוח ח' לחוק הביטוח הלאומי. 3. ב"כ הצדדים הסכימו כי לא קיימת מחלוקת עובדתית, אלא מדובר במחלוקת משפטית ולכן, הדיון התנהל באמצעות סיכומים בכתב. 4. עובדות שאינן במחלוקת א. התובעת השתחררה משירות סדיר בצה"ל בחודש נובמבר 2009. לכן, התקופה הרלוונטית לבדיקת זכאות למענק היא עד לחודש נובמבר 2011. ב. במהלך אותה תקופה עבדה התובעת כסייעת במעון "ניצנים" לפעוטות עם צרכים מיוחדים, עבודה שהיא בגדר "עבודה מועדפת" המזכה במענק, אך היא לא עבדה שם את משך התקופה המינימאלית הנדרשת, אלא רק בחודשים יולי ואוגוסט 2011, סה"כ 34 ימים. ג. בנוסף, עבדה התובעת מחודש פברואר 2010 ועד לחודש פברואר 2012 (כאמור התקופה הרלוונטית לזכאות היא עד נובמבר 2011) כמטפלת לילד אוטיסט (להלן: "הילד"), להקניית מיומנויות בתפקוד היום יומי, מטעם עמותת "מטב". הטיפול בילד נעשה בביתו. ד. הילד זכאי לקצבת ילד נכה. ה. הילד לא היה בעל היתר להעסקת עובד זר. 5. הוראות הדין הרלוונטיות: מענק לעבודה מועדפת ניתן למבוטח מכוחו של סעיף 174(ב) לחוק הביטוח הלאומי ובתנאי כי התקיימו שני תנאים מצטברים: (א) הוא זכאי לדמי אבטלה ולשכת שרות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה. (ב) הוא עבד שישה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר בעבודה מועדפת שהציעה לו לשכת התעסוקה. הגדרה של עבודה מועדפת, בהתאם לרשימה של סוגי עבודה ומקצועות שהעבודה בהם תענה להגדרה כעבודה מועדפת, באשר לענייננו, קובעת: טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991; לעניין זה, "אדם עם מוגבלות" - כל אחד מאלה: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי פרק ט'; ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי סימן ו' בפרק ט'; (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק י'; (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי חוק הנכים שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון. 6. דיון והכרעה ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי יש לראות את עבודת התובעת במטב כעבודה מועדפת, אף אם אין חולק כי אין בידי הילד היתר להעסקת עובד זר. ב"כ התובעת הפנה להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מספר 70, עבודה מועדפת בסיעוד התשס"ד-2004) ולדיונים שהתקיימו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בטרם חקיקת התיקון. לגישתו של ב"כ התובעת, יש לפרש את החוק כך שדי בכך שהאדם עם מוגבלות יהיה זכאי לקבל היתר לעובד זר כדי שטיפולו של אותו אדם (על ידי עובד ישראלי) תחשב כעבודה המזכה במענק. באשר לפרשנות הגדרת עבודה כמזכה לקבלת מענק, יש לבחון את תכלית הענקת המענק: עידוד הפניית חיילים משוחררים להשתלבות בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים (ראו הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 48) התשמ"ב 1982). נוכח תכלית החוק נדרשים אנו לבחינת טיב מקום העבודה ולא רק לבחינת אופי העבודה המועדפת או הנדרשת. זאת מן הטעם הפשוט כי ביצוע עבודה בענף ובמקום העבודה לגביו לא מתקיימת תכלית החוק לא יוביל להשגת המטרה המבוקשת (עב"ל 20165/97 סטניסלב מנביץ - המוסד לביטוח לאומי פד"ע, כרך ל"ה, תש"ס 2000; עב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי - מיכל גוטמן (היימן); עב"ל 630/05 יפית עיני - המוסד 9.9.07). יש לפרש את הוראת החוק לפי תכליתה האובייקטיבית, כפי שהתגבשה בחוק. לכן, כל עוד מדובר בהוראה ברורה, אין רלוונטיות להצעת החוק או לדיונים פרלמנטריים בטרם חקיקתו. דרישת החוק כפי שנחקק אינה משתמעת לשתי פנים: קיימת דרישה שיהיה בידי האדם עם מוגבלות היתר להעסקת עובד זר. אין בית הדין יכול לבוא במקום הרשות המוסמכת להענקת היתרים להעסקת עובדים זרים. בנוסף, ניתן להבין את הדרישה שמתיישבת עם תכלית ההוראה: למשוך עובדים ישראלים לבצע עבודות של טיפול באנשים בעלי היתר להעסקת עובדים זרים ובכך להחליף את כוח האדם הזר בכוח אדם ישראלי. זו הפרשנות המתבקשת מלשון החוק ותכליתו. עם כל הכרה בעבודה הקשה שבוצעה על ידי התובעת בטיפול ילד אוטיסט, אין אותה עבודה עונה להגדרה של "עבודה מועדפת או נדרשת" בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. 7. לסיכום התובעת לא מילאה את תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות למענק ולכן, אנו דוחים את תביעתה. בהתחשב כי מדובר בתובענה בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות. 8. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. קטיניםעבודה מועדפת / מענק שחרור