דוגמא להחלטה בנושא עיון במרשם הפלילי במסגרת תביעה אזרחית: בפניי בקשה מטעם הנתבעת ליתן צו המורה לממונה על המרשם הפלילי מטעם משטרת ישראל למסור לנתבעת תעודת עובד ציבור שבה יפורטו הרישומים הפליליים של התובע. יצוין כי מבין שורות הבקשה עולה שכוונת הנתבעת היא להעביר את תעודת עובד הציבור הנ"ל גם למומחה מטעם ביהמ"ש שמונה בתיק זה בתחום הפסיכיאטרי. בבקשה זו תוכרע השאלה, האם ובאיזו מידה ובאילו נסיבות זכאי נתבע בתביעה אזרחית, בכלל, ובתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, בפרט, לקבל לידיו מידע מהמרשם הפלילי אודות עברו הפלילי של התובע. עובדות והליכים רלוונטיים ביום 6.7.11 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה בתיק זה. התביעה הוגשה בעילה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף נטענים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים מיום 19.6.09. הנתבעת נתבעת כמבטחת הרכב בו נהג התובע בשעת התאונה. ביום 12.2.12 הגישה הנתבעת כתב הגנה. בתאריך 15/04/2012 החלטתי על מינוי שני מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בתחומי אורטופדיה ופסיכיאטריה, כאשר מימון הביניים של שכרי טרחת המומחים שמונו הוטל על הנתבעת. שני המומחים טרם הגישו חוות דעתם. בתאריך 5.6.12 הוגשה הבקשה שבנדון, אשר בו ביום נתתי החלטה ראשונית להעבירה לתגובה ותשובה בין בעלי הדין. הבקשה לא נתמכה בתצהיר. הבקשה נסמכת על מכתב מיום 4.9.11 מאת רופאה פסיכיאטרית אל רופא המשפחה של התובע, בו מופיעים נתונים עובדתיים לגבי עברו הפלילי של התובע. יצוין כי מכתב הפסיכיאטרית הוגש לתיק מלכתחילה ע"י התובע, שצירפו כנספח לבקשתו למינוי מומחים רפואיים. בתאריך 10/06/2012 הגיש התובע את תגובתו לבקשה שבנדון בה התנגד לבקשה מטעמי חיסיון וחשש לפגיעה בזכות לפרטיות ופגיעה בכבודו של התובע וכן בגין העדר כל "תשתית ראייתית ו/או סיבה הגיונית נראית לעין" להסרת החיסיון הנ"ל. התובע מוסיף ומציין, כי עברו הפלילי אינו רלוונטי לתביעה: עברו כקטין לא מעיד ולא משליך על דבר בתיק ואילו עברו כבגיר לכל היותר יש בו "כדי להעיד על אופיו של התובע ולא על כושר תפקודו עובר לתאונה". התובע מבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות ההליך. יצוין כי תגובת התובע לא נתמכת בכל תצהיר ו/או אסמכתא. בתאריך 20/06/2012 הגישה הנתבעת את תשובתה לתגובת התובע והפנתה להוראות חקיקה ופסיקה רלוונטיות לנושא. הנתבעת חוזרת על עמדתה ובקשתה, ומציינת בסעיף 12 לתגובתה כך: "לעברו הפלילי של תובע, כאמור, יש משקל של ממש על מנת ללמוד על מצבו הנפשי, אורחות חייו, אופיו, נטיותיו והתנהגותו לפני התאונה ולאחריה כמו גם לצורך הערכת כושר השתכרותו לצורך שומת הפיצוי בתביעה זו". גם לתשובה זו לא צורפו כל תצהיר ו/או אסמכתא. דיון ומסקנות מן הראוי להציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית של הדיון. המסגרת הנורמטיבית חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א - 1981 (להלן - "החוק") מהווה את המסגרת המשפטית המסדירה את האופן שבו נרשם ומתועד מידע פלילי בישראל ואת האופן שבו ניתן לעיין במידע זה. המשטרה מנהלת את המרשם הפלילי סעיף 1 (א) לחוק קובע: "המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לענין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2." תוכן המרשם הפלילי סעיף 2 לחוק קובע: 2". ואלה פרטי הרישום: (1) הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן - בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן - עבירות); (2) צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה - למעט צווים נגד מתלונן - וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה; (3) קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי; (4) קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971; (5) (נמחקה); (6) שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין; (7) החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18." חיסיון המרשם הפלילי סעיף 3 לחוק קובע: "המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה". מסירת מידע מהמרשם הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידים סעיף 5 לחוק קובע את מיהות הגורמים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי. לגבי הרשות השופטת רלוונטי סעיף 5 (א) לחוק שזו לשונו: "המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה." לגבי הרשות השופטת רלוונטי פריט (י) בתוספת הראשונה לחוק, שזו לשונו: "(י) בית משפט או בית דין באחת מאלה: (1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון; (2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;" שמירת סודיות מידע שנמסר מהמרשם הפלילי סעיף 23 לחוק קובע כך: "מי שקיבל לפי חוק זה מידע מן המרשם רואים אותו כמי שנמסר לו המידע בתנאי מפורש שעליו לשומרו בסוד ויחול עליו סעיף 119 לחוק העונשין, תשל"ז-1977." להלן תיסקר ההלכה הפסוקה שדנה בשאלת פרשנות הסדרי החוק בכל הנוגע לשאלת זכותו של בעל דין לקבל מידע מהמרשם הפלילי ולהיקפה ולגבולותיה של זכות זו: בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.2.07) נקבעו אלה: תכלית החוק היא לעודד את יכולת שיקומו של העבריין ולתת לו הזדמנות להשתחרר מעברו, ככל שאכן הוא זנח את התנהגותו הפלילית ומבקש לקיים אורח חיים נורמטיבי. מידע לפי פריט י(2) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק: נאשם זכאי לקבל לעיונו גיליונות של הרשעות קודמות אודות עד תביעה במשפטו הפלילי, רק אם תוכן ההרשעות רלוונטי לבירור מהימנותו של עד. נקבע אפוא שיש לקרוא לתוך פריט י(2) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק מבחן של רלוונטיות. נקבע כי מבחן הרלוונטיות הנ"ל כולל חמישה ראשים: "1. הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד; 2. חלוף הזמן מעת ההרשעה; 3. הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות; 4. הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד; 5. מידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום". נפסק כי לא מדובר ברשימה סגורה של קריטריונים וגם לא בקריטריונים מצטברים. פרצדורת העברת חומר לבעל דין: ביהמ"ש קובע כי, תחילה, על ביהמ"ש בעצמו לעיין במידע שיועבר אליו מהמרשם הפלילי, ורק אם ביהמ"ש יסיק מהעיון כי מתקיימים המבחנים הנ"ל שבחוק, יועבר המידע גם לעיון בעל הדין שביקשו. במסגרת שיקול הדעת שביהמ"ש מפעיל בשאלת זכות בעה"ד לעיין במידע מהמרשם הפלילי, על ביהמ"ש לקחת בחשבון גם אם תוכן המידע מפורסם ממילא באופן חופשי ונגיש באינטרנט, מאחר ש"אין טעם בהגנה על מידע שממילא הוא חשוף". יש לציין כי החלטת בימ"ש עליון זו עסקה בהליך פלילי ובחנה את הדברים גם במשקפיים של זכות הנאשם לקבל חומר חקירה, לרבות מידע על הרשעות פליליות של עדי התביעה, לפי חוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ד - 1984. בבש"א (מחוזי חיפה) 15520/02 (ת"א 688/02) החסוי בן הרואה נ' בדיר (לא פורסם, 10.12.02) נקבע: מידע לפי פריט י(2) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק: נפסק כי הפריט הנ"ל חל גם לגבי מידע אודות בעל דין ולא רק אודות "עד", למרות שלשון הפריט מדברת על "עד" בלבד. כלומר יש תחולה לפריט זה גם כאשר בעה"ד לא מתכוון להעיד. הרישום הפלילי שנתבקש עיון בו הינו רלוונטי במקרה הנדון, הן מאחר שנושא התביעה האזרחית הוא מקרה של תרמית שמיוחסת לנתבעים ויש לאפשר לתובע להוכיח "מעשים דומים" או "שיטת ביצוע" ואולי אף לעשות שימוש במידע לגבי עברם הפלילי של הנתבעים במכלול הראיות והנסיבות, לשם הערכת גרסתם ועדותם של הנתבעים. לא בכל מקרה קיימת הצדקה לחשוף מידע לגבי עבר פלילי של בעל דין לצורך בחינת מהימנות גרסתו, ויש לבחון את שאלת הזיקה העניינית בין תוכן הרישום הפלילי לבין תוכן ההליך ולבין בירור מהימנות העד. ביהמ"ש לא חושש מ"מראית עין של דעה קדומה" שעשויה להיווצר אצל ביהמ"ש מחשיפתו לעברו הפלילי של בעל דין, וזאת מאחר שמדובר בהליך אזרחי, בשונה מהליך פלילי. בבש"א (מחוזי חיפה) 1131/06 (ת"א 431/03) חיימוביץ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 10.2.06) נקבע: מידע לפי פריט י(2) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק: ביהמ"ש מקבל בקשת נתבעת בתביעת נזיקין לפי חוק פלת"ד להורות על גילוי גיליון הרשעות קודמות של עד במשפט, תוך קביעה שגיליון ההרשעות רלוונטי לבירור מהימנות העד, בשים לב לכך שהעד העיד כי עבר עבירות בעבר הרחוק אך לא ביצע עבירות בשנים האחרונות, והכל בנסיבות בהן יש מחלוקת בשאלת החבות בתיק. הסעד האופרטיבי: ביהמ"ש מורה לממונה הפלילי במשטרת ישראל למסור לביהמ"ש את גיליון ההרשעות בצירוף תעודת עובד ציבור, והכל במעטפה סגורה וחתומה, כאשר עיון בתוכן המעטפה יתאפשר רק במהלך הדיון הפרונטאלי, תוך קביעה שחל איסור על בעלי הדין ובאי-כוחם לעשות שימוש כלשהו במידע שיתקבל אלא במסגרת התיק שבנדון. בת"א (מחוזי מרכז) 6465-08-08 פדידה נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (לא פורסם, 4.3.09) נפסק: מידע לפי פריט י(1) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק: נתקבלה בקשת נתבעת בתביעה לפי חוק פלת"ד להורות למשטרת ישראל להעביר לנתבעת תדפיס רישום פלילי של התובע, תוך קביעה שהרישום הפלילי בנסיבות מהווה מידע מהותי לתביעה. ואלו דברי ביהמ"ש: "אני סבורה כי יש צדק בטענת ב"כ הנתבעת כי למהות העבירות יש משמעות והשלכה לעניין הערכת יכולת השתכרותו של התובע מאז התאונה ובעתיד. ההשלכה יכולה להיות לעניין גובה השכר העתידי ולעניין יכולת התובע להתמיד בעבודה. דפוסי עבודתו והתנהגותו של התובע בעבר הם פרמטר רלבנטי בהערכת הנזק המיוחד לאחר התאונה ולעתיד". יצוין כי במקרה הנדון היתה אינדיקציה ברורה על קיומו של עבר פלילי לתובע (מאישור של המוסד לביטוח לאומי) וכן בתיק מונה מומחה רפואי בתחום הנוירוטוקסיקולגיה נוכח התמכרותו של התובע לסמים קשים. בת"א (מחוזי חיפה) 19416-12-09 עמר נ' דימרי (לא פורסם, 18.9.11) נפסק: מידע לפי פריט י(2) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק:ביהמ"ש נעתר לבקשת נתבעת בתביעה לפי חוק פלת"ד להורות למשטרה למסור תעודת עובד ציבור בדבר גיליון הרשעותיו של התובע. נפסק כי יש בגילוי גיליון ההרשעות רלוונטיות ונחיצות בנסיבות המקרה, נוכח קיומן של גרסאות סותרות לגבי זהות הנהג ברכב חסר ביטוח החובה במועד התאונה. יש לציין כי צו הגילוי המבוקש ניתן בתיק זה, למרות שלא הוצגו לביהמ"ש אינדיקציות לפיהן אכן ישנו עבר פלילי לתובע, תוך שביהמ"ש קובע שמסע הדיג בנסיבות הוא לגיטימי ורלוונטי לשאלת מהימנות גרסת התובע ועדותו. בת"א (מחוזי חיפה) 36539-10-10 ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' הילו (לא פורסם, 16.2.12) נפסק: מידע לפי פריט י(1) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק: ביהמ"ש נעתר לבקשת נתבעת בתביעה לפי חוק פלת"ד להורות למשטרה להמציא גיליון הרישום הפלילי של התובע, בנסיבות בהן הייתה אינדיקציה בדבר קיומו של עבר פלילי בתיקים הרפואיים. ביהמ"ש מקבל את טענת הנתבעת בדבר הרלוונטיות של גילוי העבר הפלילי לטענות התובע בדבר אובדן כושר השתכרותו. בת"א (שלום ת"א) 44796-12-10 אנדהנאו נ' קרנית קרן לפיצויי נפגעי תאונות (לא פורסם, 21.6.12) נקבע: מידע לפי פריט י(1) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק: ביהמ"ש נעתר לבקשת נתבעת בתביעה לפי חוק פלת"ד להורות למשטרה להמציא גיליון הרישום הפלילי של התובע, בנסיבות הבאות: "מעדותו התובע עלה כי היה מעורב במספר ארועים פליליים ושהה תקופות מסוימות בבית-הכלא ובמעצר. משך תקופות המאסר והמעצר וטיב העבירות עשויים להשליך הן על הפסדי השתכרותו לעבר (שכן לא עבד בתקופות שהיה במעצר ובכלא) והן על הערכת כושר השתכרותו בעתיד ומכאן שמדובר במידע שעשוי להיות מהותי לדיון ולגיבוש נזקיו. יודגש, כי בשלב זה אינני קובע, כמובן, כי אכן יש במידע זה כדי להשפיע על סוגיות אלו, אולם מצאתי כי על מנת להעריך את הדברים באופן מלא וראציונלי יש לקבל את המידע שישקל לגופו". בנוסף לפסיקה שנסקרה לעיל ושעסקה בחוק, יש להציג הלכה כללית ורלוונטית הדנה בהתנגשות שבין אינטרס של תובע בתביעה אזרחית להגן על פרטיותו לבין חובתו לחשוף בפני הנתבע כל מסמך רלוונטי. ברע"א 8551/00א אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נה (2) 102 (2000) קובע ביהמ"ש העליון כך: "ככלל, תובע אינו יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו. קנה-המידה שעל-פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא אפוא מידת הרלוונטיות שבמסמכים שגילוים נדרש לבירור המחלוקת. אף מובן הוא כי בידי התובע קיימת האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על פני ההכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוונטיות, וזאת על-ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע." מן הכלל אל הפרט בראשית הדברים אציין, כי התובע לא תמך את טענותיו העובדתיות בתצהיר, בניגוד להוראות תקנה תקנה 241 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (מנגד טענות הנתבעת נסמכו על מסמך לא שנוי במחלוקת אותו הציג התובע עצמו, כאמור לעיל) - מחדל דיוני עליו הצביעה הנתבעת בתשובתה לתגובת התובע - אך מאחר שהעובדות הבסיסיות ממילא לא שנויות במחלוקת, בנסיבות ולאור חשיבות ורגישות הדברים, מצאתי לדון לגופם של דברים. סקירת הפסיקה שהוצגה מעלה מלמדת, כי בתביעה אזרחית בעילה לפי חוק פלת"ד יש טעם אפשרי לחשוף את עברו הפלילי של התובע בפני הנתבע בשני מקרים טיפוסיים: מקרה אחד שבו קיימת מחלוקת בשאלת החבות (למשל כאשר אין הסכמה בין בעלי הדין על נסיבות התאונה או על זהות הנהג בתאונה), שאז לעבר הפלילי של הנפגע/התובע או של עד מטעמו עשויה להיות רלוונטיות למהימנות גרסת ו/או עדות התובע; ומקרה שני שבו יש מחלוקת לגבי הפסד השתכרות של התובע בעבר ולגבי הערכת כושר השתכרות התובע בעתיד. למעשה, כמעט תמיד קיימת מחלוקת במישור זה של גובה הנזק ולכן ניתן לצאת מתוך הנחה כללית, ממנה יצאה גם הפסיקה הנסקרת לעיל, כי עבר פלילי של תובע (ככל שקיים עבר פלילי וכמובן תלוי בתוכן העבר הפלילי) הינו רלוונטי לבחינת שאלות שונות במישור הנזק בתביעות לפי חוק פלת"ד. במקרה שלנו לא קיימת מחלוקת של ממש בשאלת החבות (הנתבעת לא העלתה בכתב הגנתה טענה מפורשת או פוזיטיבית במישור החבות והעלתה רק הכחשות כלליות וסטנדרטיות כנגד התביעה, ובתגובתה על בקשת התובע למינוי מומחים אף הביעה הסכמתה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה). לפיכך, עברו הפלילי של התובע במקרה שלנו עשוי להיות רלוונטי למישור הנזק הכללי בלבד. ביישום אמות המידה שנקבעו בחוק ובהלכה הפסוקה הנ"ל, ומשבקשת הנתבעת שבנדון מכוונת למעשה לעילת חשיפת עבר פלילי עפ"י פריט י(1) הנ"ל בתוספת הראשונה לחוק ("הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון"), סבורני כי האיזון הנכון בין האינטרס של הנתבעת לחשיפת ראיות אפשריות במישור הנזק לבין האינטרס של התובע להגן על פרטיותו ועל כבודו יהיה, בנסיבות התיק שלנו, בכך שלא ייחשף עברו הפלילי של התובע מכל התקופה בה היה קטין (תקופה שעל פני הדברים ממילא לא רלוונטית לבחינת העבר והיכולת התעסוקתיים) אלא רק מן התקופה שמיום הפיכתו של התובע לבגיר ועד היום. כמו כן, אני קובע כי אין מקום ואין זה ראוי להעביר מידע בדבר עברו הפלילי של התובע למומחה הפסיכיאטרי שמונה מטעם ביהמ"ש בתיק זה. כאמור, רציונאל חשיפת העבר הפלילי מתמקד במישור הנזק (ההשתכרות בעבר ויכולת ההשתכרות בעתיד) וממילא המומחה לא אמור לקבוע קביעות, ודאי לא מחייבות וסופיות, במישור זה, אלא להתמקד בהערכת מצבו הרפואי-נפשי של התובע, על סמך בדיקה בלתי אמצעית שתיערך ועל סמך חומר רפואי קביל ששני הצדדים העבירו/יעבירו למומחה. בעלי הדין הם שיוכלו לטעון, בבוא היום ובמסגרת הדיונית המתאימה, לנפקות העבר הפלילי, אם אמנם קיימת, במישור הנזק. בשולי הדברים אציין כי שני הצדדים גם יחד לא התייחסו לשאלה האם מידע בדבר עברו הפלילי של התובע מפורסם ממילא באינטרנט באופן חשוף לציבור, ולכן אמנע גם אני מבחינת העניין, כאשר אני אומר דברים אלה נוכח קביעתו הנ"ל של ביהמ"ש העליון לפיה עצם קיומו של פרסום בפועל באינטרנט עשוי להצדיק מתן צו לחשיפת עבר פלילי מהמרשם הפלילי. לסיכום אני נעתר באופן חלקי לבקשה שבנדון ומורה כך: ניתן בזאת צו המופנה לממונה על המרשם הפלילי במשטרת ישראל ומורה לו להגיש לתיק בימ"ש זה (ולתיק בלבד), במעטפה סגורה וחתומה שלא תיסרק בתיק בשלב ראשון ושתועבר ללשכתי לעיוני, תדפיס בדבר הרישום הפלילי (לפי סעיף 2 לחוק) הנוגע לתובע, מר X אורן ת.ז. X, אך ורק לגבי פרטי רישום הרלוונטיים לתקופה שמאז היה התובע בגיל 18 ועד היום (אין לכלול פרטי רישום הנוגעים לתקופה קודמת בה היה התובע קטין). הממונה מתבקש לצרף לתדפיס הנ"ל גם "תעודת עובד ציבור" מתאימה. לאחר שאקבל את המעטפה הנ"ל ואעיין בתוכנה, אתן הוראות המשך. ב"כ הנתבעת ימסור החלטתי זו, בתוך 10 ימים ובמסירה אישית, לממונה על המרשם הפלילי ויציג לתיק אישור מסירה. בנסיבות אין צו להוצאות. משפט פלילימסמכיםעיון בתיק פלילי / מרשם הפלילירישום פליליתביעה אזרחית