דוגמא להחלטה בנושא ערובה להוצאות חברה בקשיים: מונחת בפניי בקשת המבקשת (הנתבעת) לחיוב המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה במידה ותדחה התובענה. המבקשת טוענת, כי קיים חשש כן ורציני שהמשיבה לא תוכל לשלם הוצאות המבקשת, היה ותביעת המשיבה תדחה ויפסקו הוצאות לחובת המשיבה וזאת לנוכח קשיים נטענים בפעילותה העסקית של המשיבה. רקע המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה כספית על סך 185,910 ₪ לתשלום חיובים על פי חוזה שנחתם בין הצדדים ביום 22.04.2007. לפי החוזה וכן בהתאם לעובדות המתוארות בכתבי הטענות של הצדדים, מטרת ההתקשרות של הצדדים הייתה כי המשיבה תבחן את פעילותה של המבקשת ותייעץ לה כיצד ניתן לחסוך ולהתייעל, והתמורה לה תזכה המשיבה תיגזר מתוך היקף החיסכון אותו תצליח להציע. לטענת המשיבה מילאה היא את חלקה, אך קיבלה רק תמורה לגבי חלק מהתחומים בהם פעלה ולפיכך נותרה המבקשת חייבת לה תמורה לפי החוזה בעד אותם תחומים בהם ניתן ייעוץ ולא שולמה תמורה, ומכאן התביעה. לטענת המבקשת, החבות לשלם למשיבה על פי החוזה חלה רק כאשר הביאו הצעותיה של האחרונה לחסכון בפועל, דבר שלא קרה, לכן אין כל חבות למבקשת כלפי המשיבה. עוד טוענת המבקשת, כי הסיבה שהמשיבה הגישה את התביעה רק משחלפו 5 שנים למרות שלא הייתה כל פעילות במהלך הזמן שחלף היא שרק כעת עזבו כל האנשים עימם היה מנהל המשיבה בקשר אצל המבקשת. עוד טוענת המבקשת כי הסכום הראשוני ששולם היה מקדמה עבור שירותים עתידיים ומשאלה לא בוצעו על המשיבה להשיבם ולפיכך הגישה תביעה שכנגד להשבת הסכום ששולם כמקדמה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה סך של 126,824 ₪. המבקשת מציינת בבקשתה כי בניסיון לייתר את הגשת הבקשה ביקשה ישירות מן המשיבה מסמכים שיעידו על יכולתה לפרוע את סכומי ההוצאות, אולם סורבה. המשיבה בתגובתה לבקשה מציינת כי יש היא בעלת חוסן כלכלי, אך לא הביאה כל מסמך כדי לתמוך בטענה זו. המסגרת הנורמטיבית סעיף 353א לחוק החברות, שכותרתו "ערובה להוצאות משפט", קובע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין." סעיף 353א מורנו, כי קיימות שתי חלופות, אשר בהתקיימן לא יורה בית המשפט על הפקדת ערובה על ידי חברה תובעת להבטחת הוצאות הנתבעת: א. החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעת אם תזכה בדין. ב. בית המשפט סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה. בפסק הדין רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11/2/09), התווה כב' השופט מלצר את שלבי הבחינה בשאלה האם לחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת. ובלשונו: "על בית המשפט ... לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו ... זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג ... שאלת סיכויי ההליך ... גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה ... משהסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים." (סעיף 13 לפסק הדין) (ההדגשות אינן במקור - ש.ק.ו.) יחד עם האמור לעיל, הוסיף כב' השופט מלצר שתי הערות ביחס לשלב הבדיקה השני: א. הנטל להראות מהן אותן נסיבות, בגינן לא מוצדק לחייב את החברה התובעת בערובה להבטחת הוצאות הנתבעת, רובץ על כתפי החברה התובעת. ב. בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סוגיית סיכויי ההליך. ניתן להיזקק לסוגיה זו רק כאשר מדובר בסיכויים גבוהים מאוד או קלושים מאוד. לשון אחרת, הכלל הוא כי במקרה בו המשיבה היא חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, היא תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בהליך. החריג הוא כאשר בית המשפט סבור כי יש נסיבות המצדיקות שלא לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה. מדובר בחזקה ניתנת לסתירה, כאשר לפי הפסיקה יש דרכים חלופיות לסתור חזקה זו - האחת, כי הוכיחה המשיבה שבידה לשלם את הוצאות המבקשת, אם תזכה בדין. השנייה, כאשר בית המשפט סבור שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב המשיבה בערובה, זאת בשל שיקולים שונים - כגון: מהות התביעה וסיכוייה (ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, טרם פורסם). ככל שברצון המשיבה לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 353א לחוק, הרי שבשלב זה רובץ הנטל על כתפיה להוכיח כי יהיה באפשרותה לשאת בהוצאות המבקשת, ככל שזו תזכה בדין, או כי יש נסיבות אחרות שבגינן לא יהיה זה מוצדק לחייבה בהפקדת ערובה. בבואו של בית המשפט לבחון, האם בנסיבות העניין יהיה זה לא מוצדק להטיל על תובעת שהינה חברה, חיוב בהפקדת ערובה, יפעיל בית המשפט שיקול דעת ויבחן האם הוגשה התביעה בתום לב ומהם סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה המשיבה נגרם על ידי התנהגות המבקשת (רע"א 10905/07 הנ"ל). מהכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שנטענו בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה וכן בכתבי הטענות העיקריים בתובענה, אבחן את נסיבות המקרה מהכלל אל הפרט. האם עלה בידי המשיבה להוכיח כי יש בידיה לשלם את הוצאות המבקשת היה והתביעה תדחה. המשיבה ביקשה להוכיח שבידה לשלם את הוצאות המבקשת, אם תזכה בדין, ובכך לסתור את החזקה שבדין על ידי הנטען בסעיף 19 לתצהיר מנהלה של המשיבה, מר צחי מדינה, בו טען כי : "בקופת המשיבה מצויים כספים מהם ניתן יהיה לפרוע את החוב הפסוק אם וכאשר יפסוק כאמור בית המשפט הנכבד." וצרף כנספח ג' העתק מצב חשבון בבנק הפועלים המצביע על קיומה של יתרת זכות של בקירוב 90,000₪. אך לא ניתן ללמוד מתוך המסמך שזהו אכן חשבון המשיבה. פרט למסמך זה, המשיבה לא צרפה מסמכים כלשהם המעידים כי היא פעילה כעת. שאר המסמכים שצורפו לתגובתה היו מסמכים בעלי רלוונטיות כזו או אחרת לתובענה אך אין בהם להעיד על יכולותיה הכלכליות של המשיבה נכון למועד זה או על היותה חברה פעילה וסולבנטית. כבר נפסק בת.א. 40653-12-09 יובלים - נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ נ' דלק נדל"ן בע"מ, כי: "על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות החברה בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'." לפיכך לא הביאה המשיבה די ראיות אודות מצבה הכלכלי, ולכן לא עמדה בנטל המוטל עליה, להוכיח שביכולתה לשאת בהוצאות שייפסקו, ככל שייפסקו, לזכותה של המבקשת בסופו של ההליך, ולכן אין לפטור אותה מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, מטעם זה. שיקולים נוספים כפי שהוזכר לעיל, בפסק הדין רע"א 10905/07 מנה כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) מספר שיקולים, לבחינת השאלה האם נסיבות העניין אינן מחייבות את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת. הן המבקשת והן המשיבה טענו לעניין סיכויי התביעה. מהותה של התביעה פורטה בפתח ההחלטה ואין טעם לחזור על הדברים. לאחר עיון בטענות הצדדים לעניין סיכויי התביעה, באתי לכלל מסקנה, כי בשלב הנוכחי לא ניתן לעמוד על סיכוייה. התביעה מעלה שאלות עובדתיות בדבר היקף הייעוץ שניתן בפועל על ידי המשיבה למבקשת ומה הייתה מידת תרומתו של ייעוץ זה לחיסכון בהוצאות המבקשת בתחומי הפעילות השונים במבקשת. שאלות אלה עתידות להתברר במהלך שמיעת הראיות, אך ראוי ליתן את הדעת כי המשיבה לא צרפה לתביעתה מסמכים אשר היה בהם לכאורה כדי לבסס את תביעתה ואת טענותיה. בשלב הנוכחי לא ניתן לאמוד את סיכויי התביעה, לכאן או לכאן, ולא ניתן לומר, כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור מהפקדת ערובה. גובה הערובה בבקשתה, עתרה המבקשת להשית על המשיבה ערובה בסך של 20% מסכום התביעה. המשיבה, לעומתה, סבורה שיש לדחות את הבקשה. בשים לב לעובדה שמדובר בתובענה כספית העוסקת במחלוקת חוזית בין הצדדים, באשר לקיומו או אי קיומו של החוזה, אשר מורכבת מתביעה עיקרית על סך 185,910 ₪, שהוגשה על ידי המשיבה ומתביעה שכנגד על סך 126,824 ₪, שהוגשה על ידי המבקשת. סכום ההוצאות שיפסק בסיום ההליך יפסק במאוחד עבור ההליך כולו ומכיוון שלא ניתן בשלב זה לאמוד את סיכויי התביעה העיקרית ובשים לב לסכום התביעה והתביעה שכנגד, מצאתי לנכון לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, בסך של 10,000 ₪, וכך הנני מורה. הערובה תופקד בקופת או במזכירות בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית צמודה למדד, עד ליום 16.05.2013, והמשיבה תיתן על כך הודעה לבית המשפט. לא יופקד הסכום האמור עד המועד הנ"ל, תדחה התביעה העיקרית. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות. לעניין הבקשה למתן צו למסירת שאלון וצו לגילוי מסמכים, הנני מצפה מהצדדים להסדיר העניין בהבנה ביניהם ללא צורך בהכרעה שיפוטית. ככל שהעניין לא יוסדר כאמור, אתייחס אליו בישיבת קדם המשפט ואני מתרה בצדדים שאשקול חיוב בהוצאות הולמות צד שלא יקיים חיוביו כדין בכל הנוגע להליכי בירור העובדות על פי פרק ט' לתקסד"א. ערובה להבטחת הוצאותערובה