פיצויים על תאונת אופנוע קשה

דוגמא לפסק דין בנושא נכות נוירולוגית תאונת אופנוע / פיצויים על תאונת אופנוע קשה: 1. לפני תביעה לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן : "החוק"). התובע, יליד 29.9.1982 נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.12.2006 בעת שרכב על אופנוע. במועד התאונה היה התובע כבן 24 והיום הוא כבן 30. האופנוע היה מבוטח על ידי הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים היא אך בשאלת הנזק עקב התאונה. פגיעת התובע ונכותו הרפואית 2. ממקום התאונה הועבר התובע למרכז הרפואי סוראסקי - איכילוב מחוסר הכרה, לאחר שנסיונות להנשימו במקום לא צלחו. בבית חולים איכלוב בוצעה לתובע בדיקת C.T כלל גופי. נמצאו דימומים קטנים בראש ודמם תת עכבישי, שברים בצלע, שבר בצואר בזיז רוחבי C7-T1, בגפיים ובלסת במנדיבולה מימין. התובע נותח, עבר קיבוע של השברים בגפיים ובעצמות הפה והלסת והועבר לטיפול נמרץ כירורגי. הטיפול בתובע כלל בין היתר טיפול לייצוב מצבו, וכן עבר טרכאוסטומיה והחדרת קנולה עקב בצקת קשה של מיתרי הקול, התובע קיבל בנוסף טיפול אנטיביוטי (ראה סיכום המחלה והתעודות הרפואיות נספח 3 לתצהיר התובע). ביום 24.1.2007 הועבר התובע מבית חולים איכילוב, שם היה מאושפז מיום התאונה, למרכז הרפואי ע"ש שיבא - תל השומר, בו היה מאושפז במחלקת שיקום נוירולוגי עד יום 1.3.2007. לאחר שחרור התובע ממחלקת השיקום הנוירולוגי בבית החולים תל השומר התובע טופל במסגרת אשפוז יום שיקומי בו טופל תחילה מדי יום ולאחר מכן בתדירות פחותה, וזאת עד יום 21.9.2007. בנוסף קיבל התובע טיפולי פיזיותרפיה באמצעות קופת החולים. (ראה מועדי הזמנה לטיפולים נספח 5 לתצהיר התובע). מיום 24.9.2009 עד יום 29.9.2009 אושפז התובע בשנית בבית החולים איכילוב במחלקה האורטופדית לצורך ניתוח. 3. בעניינו של התובע מונו ארבעה מומחים רפואיים אשר חיוו דעתם ביחס לנכות התובע עקב התאונה. א. פרופ' משה סלעי - מומחה בתחום האורטופדיה. (חוות דעתו מיום 10.6.2010 צורפה כנספח 6 לתצהיר התובע). פרופ' סלעי העריך את נכותו האורטופדית של התובע בשיעור 15% עקב תהליכים ניווניים פוסט טראומטיים בשורש כף יד ימין. (יד דומיננטית) מהם 7.5% הנובעים מהתאונה. בנוסף קבע פרופ' סלעי כי מצב התובע עלול להחמיר ב 10 השנים הבאות, שאז ידובר במצב של קישון נוח. וכן: 10% בגין הגבלות ברוטציות בירך שמאל. ובנוסף 5% בגין צלקות בירך, באמה ובקנה. ב. ד"ר אריה קוריצקי - מומחה בתחום הנוירולוגיה. (חוות דעתו מיום 7.12.2009 צורפה כנספח 7 לתצהיר התובע). ד"ר קוריצקי העריך כי עקב התאונה נגרמה לתובע נכות זמנית בשיעור 100% למשך 3 חודשים; 50% למשך עד שנה לאחר התאונה וכן, נכות צמיתה בשיעור 5% עקב סימני חסר קלים בפלג הגוף הימני ובנוסף, נכות צמיתה בשיעור 15% עקב מצב לאחר חבלת ראש המלווה בירידה קוגניטיבית קלה. ד"ר קוריצקי המליץ על מינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי להערכה האם קיימת נכות בתחום הנפשי. ג. פרופ' צבי זמישלני - מומחה בתחום הפסיכיאטריה. (חוות דעתו צורפה כנספח 8 לתצהיר התובע). פרופ' זמישלני חיווה דעתו כי נכותו המצטברת לצמיתות של התובע בתחום הנוירולוגי ובתחום הפסיכיאטרי, אשר לא ניתן להבדיל ביניהן בצורה חדה היא בשיעור 25% ביחד. ההגבלה העיקרית היא בהתאמה הסוציאלית. הנכות הפסיכיאטרית המוספת על הנכות הנוירולוגית עקב התאונה היא בשיעור 10%. ד. ד"ר גדעון לוי - מומחה בתחום אף אוזן גרון וכירורגית ראש צוואר. (חוות דעתו צורפה כנספח 9 לתצהיר התובע). ד"ר גדעון לוי חיווה דעתו כי בעקבות התאונה ובשל הפגיעה במפרקי הלסת וההגבלה של התובע בפתיחת הלסת נותרה לתובע נכות לצמיתות בשיעור 10%. ובנוסף נכות עקב אובדן שן בשיעור 0.25%. שיקום השן החסרה הוא על ידי השתלת שתל דנטאלי וכתר חרסינה. עלות השיקום ביחס לשתל כפי שנקבע על ידי ד"ר גדעון לוי נאמדת ב- 7,000 ₪ . נקבע בנוסף על ידי ד"ר לוי כי יש להחליף את הכתר כל עשר שנים, בעלות הנאמדת ב 2,500 ₪ להחלפה, וזאת עד גיל 80. הנכות הרפואית המשוקללת של התובע היא 48% 4. התובע היה מעורב בתאונת אופנוע קודמת זאת ביום 18.5.1999, בעקבותיה נגרם לו שבר ביד ימין. בנוסף היה התובע מעורב בתאונות אופנוע במועדים 20.6.2002; 4.9.2003; 23.9.2004. התובע העיד כי בגין שלוש התאונות האחרונות שאירעו עקב החלקת האופנוע נגרמו לו שפשופים בלבד. (עדותו בעמוד 8 לפרוטוקול) מצבו הרפואי של התובע בזיקה לתאונה והנכות הרפואית שנגרמה לו עקב התאונה הם כמפורט בחוות דעת המומחים שמונו מטעם בית המשפט אשר ביחס אליהם אין מחלוקת בין הצדדים. תפקוד התובע ועבודתו לפני התאונה 5. התובע השלים 11 שנות לימוד בלבד אשר לוו במעברים רבים בין בתי ספר. התובע הסביר את הסיבה לכך בעדותו כמפורט להלן: "עזבתי את בתי הספר האלה, אני מניח שניתן להגדיר זאת כקשיי הסתגלות למסגרת הבית ספרית, בפועל מה שקרה הוא שהייתי נרדם בבית הספר, לא הייתי מפריע ולא שום דבר. הייתי נרדם מרוב שעמום במה שלא עניין אותי. הייתי מצליח במה שכן עניין אותי." (עדותו בעמוד 18 לפרוטוקול שורות 25 - 27). התובע אף סבל מהפרעות קשב וריכוז בגינן טופל מדי פעם בריטלין. לטענת התובע נטילת הריטלין הייתה במידה מועטה ביותר: כשלושים כדורים במשך שנתיים ימים. (עדותו בעמוד 9 לפרוטוקול). פרופ' זמישלני ציין בחוות דעתו כי לתובע הפרעת קשב שהייתה קיימת לפני התאונה בגינה זקוק לריטלין. (עמוד 4 בחוות הדעת). התובע אובחן בנוסף בגיל 13 לערך כסובל מתסמונת טורט, זאת עקב תנועות בלתי רצוניות מהן סבל במשך חודש ימים בגיל זה. מאז לא היה לטענתו כל ביטוי לתסמונת ולא נעשתה לו כל בדיקה. (עדותו בעמוד 7 לפרוטוקול). לפי העולה מעדות התובע ומעדות אמו התובע השתמש בסם אסור לשימוש מסוג מריחואנה לפני ואחרי התאונה, לדידו אין מדובר בסם מסוכן. התובע אף לא שירת בצבא, לטענתו לאור התנגדותו ליטול חלק בהתנהלות פוגענית כלפי בני אדם. (עדותו בעמוד 10 לפרוטוקול). פרופ' זמישלני ציין בחוות דעתו כי התובע הופטר משירות על רקע נפשי. לצד קשיים אלה בהתנהלות המשיב עוד מתקופת נעוריו יש לציין את כשרונותיו האינטלקטואליים הבולטים לטובה כעולה ממבחן פסיכומטרי בו השיג ציון 724 נקודות שהינו גבוה לכל הדעות. בחוות דעת ד"ר קוריצקי צוין בעניין יכולות התובע לאחר התאונה בתפיסה, ארגון חזותי, יכולת פסיכומטרית, חשיבה ויכולת פתרון בעיות, כי הן ברמת הנורמה ואף בתחום ממוצע גבוה. (עמוד 5 לחוות הדעת). יכולות אלה ניכרו גם באופן מתן עדות התובע. 6. מדו"ח רציפות ביטוח שהוגש כמוצג מטעם הנתבע ומעדות התובע עולה כי בשנים שקדמו לתאונה עבד התובע במספר רב של מקומות, באופן בלתי רציף הכולל גם הפסקות. (נספח ד' לתיק מוצגי הנתבע. עדות התובע בעמודים 11 - 17 לפרוטוקול) בין היתר עבד התובע כשכיר בדור אור פיצה בע"מ. התובע רואה בעבודתו זו ובעבודתו בתחום השיווק זאת במשך פחות מחודש ימים לפני התאונה, כמשקפת את יכולותיו הניהוליות. התובע הצהיר כי בחודש מאי 2004 הקים וניהל את עסק הפיצריה עם אביו ושותף נוסף. התובע העיד כי השתכר בתוקפת עבודתו כ 9,000 ₪ בממוצע בחודש . מתלושי השכר לשנת 2004 שצורפו לתצהיר התובע עולה כי במרבית התקופה השתכר התובע בין 6,000 ל 6,500 ₪ לחודש. שכר חודש מאי 2004 היה 9,000 ₪. לא צורפו על ידי התובע תלושי שכר לשנת 2005. תלושים אלה הוגשו כמוצג מטעם הנתבע ומהם עולה כי שכר התובע נע בשנה זו בין 4,000 ₪ לחודש ל 3,5000 ₪ בחודש, וכי בשנה זו חלה ירידה בשכרו. התובע העיד כי חברת האם, בעלת הזיכיון נקלעה לחדלות פרעון וכי הסניף נמכר לרוכשת חברת האם. (עדותו בעמודים 13 - 14 לפרוטוקול). התובע העיד כי לאחר סגירת עסק הפיצריה נסע לשבעה חודשים למרכז אמריקה, שם עבד במרבית התקופה בצלילה. (עדותו בעמוד 14 לפרוטוקול). עם חזרת התובע לישראל עבד לטענתו כברמן וכמלצר במקומות שונים ללא תלושי שכר. (סעיף 29 לתצהירו). אין כל אסמכתא לטענה זו. התובע העריך כי בסמוך לפני התאונה החל מחודש דצמבר 2006 עתיד היה להשתכר כ 7,000 ₪ בחודש בפרוייקטים בתחום השיווק בפוגל לוין ובאנרג'י לפי שכר לשעה. התובע הצהיר כי הספיק לעבוד בעבודה זו במשך כשבועיים לפני התאונה ומכל מקום עבד פחות מחודש ימים. (עדותו בעמוד 16 לפרוטוקול). להערכת התובע לשכר שהיה צפוי להשתכר בעבודה לא הובאה ראיה. תפקוד התובע ופועלו לאחר התאונה 7. התובע הצהיר כי התאונה אירעה בסמוך לאחר שעבר את המבחן הפסיכומטרי בציון 724 ונרשם ללימודי כלכלה במכללה האקדמית תל אביב - יפו. התובע הצהיר בנוסף כי נרשם ללימודים במכללה ולא לאוניברסיטה, מאחר ולא הייתה לו תעודת בגרות. התובע למד כלכלה במכללה האקדמית תל אביב - יפו בשנים 2007 - 2008 ובשנת 2008 החל את לימודיו במחלקה למדעי הים והסביבה הימית במדרשת רופין. במסגרת לימודיו התגורר התובע באופן עצמאי בדירות בתל אביב ובמעונות הסטודנטים. (עדותו בעמוד 21 - 23 לפרוטוקול) בתקופת הלימודים יצא התובע את הארץ לבילוי בסיני ובנוסף לסיור הפלגה של מדרשת רופין. (עדותו בעמוד 20 לפרוטוקול שורות 11 - 13). לאחר התאונה עבד התובע במשתלה בשבתות, במדרשת רופין, ובהקמת אוהלים. התובע העיד כי מדובר בעבודות לתקופה קצרה בלבד. (עדותו בעמוד 21 לפרוטוקול) התובע לא צרף תלושי שכר ולא המציא אסמכתאות לתקופות עבודתו ולשכרו לאחר התאונה. לאחר התאונה ועד היום עוסק התובע בספורט, רוכב על אופניים כקילומטר עד שני קילומטר למכון כושר ובנוסף בחדר כושר, צולל, שוחה, ורץ. (עדותו בעמודים 19 - 20 לפרוטוקול). התובע השלים את לימודיו במדרשת רופין בשנת 2011 בציון ממוצע 83, ובכוונתו להמשיך ללימודי תואר שני בביו טכנולוגיה במכללת תל חי. לפי עדות התובע עד כה לא מצא ממליץ ותיזה מתאימים, ולכן דחה תוכניתו זו לעת עתה. (סעיפים 34 - 37 לתצהירו ועדותו בעמודים 21 - 20 לפרוטוקול). התובע אף שקל ללמוד תואר שני באוסטרליה אך עד כה לא יצר קשר עם כל מוסד בעניין זה. (עדותו בעמוד 23 לפרוטוקול). לאחר התאונה התובע לא התמיד בעבודה סדירה. התובע העיד כי הסיבה לכך נעוצה בקושי להתמיד ובריבים אליהם נקלע בשל כעסים, והלך רוח נרגז הנובעים מהתאונה. (סעיפים 38 - 40 לתצהירו ועדותו). התובע טען בנוסף כי לא הצליח להתגבר על החומר הנלמד ועל הקושי בלימודי הכלכלה, ולכן לאחר התאונה למד לימודי כלכלה רק כשנה וסמסטר קיץ והפסיק. (סעיפים 31 - 32 לתצהירו). לא הובאו על ידי התובע עדויות, גיליונות ציונים, ומסמכים המעידים על ציוניו ועל תיפקודו במכללה האקדמית תל אביב - יפו, או על כשלונו הנטען בלימודים ועל הסיבות הנטענות לכשלון . התובע לא סיפק כל הסבר לשאלה מדוע לא המציא מסמכים אלה הגם שנשאל על כך בחקירתו הנגדית. (עדותו בעמוד 19 לפרוטוקול שורה 12). לא הובאה מטעם התובע כל אסמכתא למועד הפסקת לימודיו במכללה האקדמית לת אביב - יפו. התובע העיד כי במקצועות מבוא למיקרו כלכלה ומבוא לכלכלה היו לו ציונים טובים וכי אלה היו שני הציונים הטובים היחידים במסגרת לימודיו אלה. (עדותו בעמוד 20 לפוטוקול) התובע טען בשל מצבו עקב התאונה עבר ללימודים קלים יותר במדרשת רופין. התובע פנה לבית החולים שיבא תל השומר לקבלת המלצות רפואיות להקלות בלימודים במכללת תל אביב - יפו. במכתב מנהלת השירות לחבלות מוחיות והפסיכולוגיות בשירות מיום 8.11.2007 לראש מנהל הסטודנטים במכללה האקדמית תל אביב - יפו פורטו מגבלות התובע, והומלץ על מתן ההקלות שעיקרן יפורט להלן: א. נטיה להסחתיות הן על ידי גירויים פנימיים והן על ידי גורמים חיצוניים. בהקשר זה צויין כי התובע אובחן בעברו כבעל ליקוי מסוג ADD והומלץ לו על טיפול בריטלין וכי ככל הנראה קיימת גם מעורבות קודמת. ההמלצה היא על קיום מבחנים בחדר נפרד. ב. קיום קושי בעיבוד מידע חזותי. הקושי הוא להפנות קשב בו זמנית לנאמר בכיתה ולהעלאת הדברים על הכתב. הומלץ על סיוע בהשלמת החומר הכתוב הנלמד בכתה ועל העברת מהלך השיעור טרם תחילתו. ג. קשיים בזיכרון. הומלץ על שיעורי עזר לחזרה ולארגון המידע וכן על שימוש בדפי עזר במהלך מבחנים. ד. ליקויי שפה וקושי בארגון מסרים וורבלים. ההמלצה היא על עריכת מבחנים "סגורים" או אם ניתן גם עבודות. ה. איטיות משמעותית במהירות עיבוד. הומלץ על הארכת זמן במבחנים. (פניית השירות לחבלות מוחיות לראש מנהל הסטודנטים במכללה האקדמית תל אביב - יפו צורפה כנספח 13 לתצהיר התובע.) קשיים אלה היו כרוכים גם בלמודי התובע בקורסים מבוא למיקרו כלכלה ומבוא לכלכלה שבהם הצליח. מעדות התובע עולה המסקנה כי התובע התגבר על קשיים אלה והצליח במקצועות לימוד אלה במכללה האקדמית תל אביב - יפו. התובע לא הגיש כראיה מטעמו את אישור מכללת תל אביב - יפו על להקלות שניתנו לו במכללה בעקבות קבלת פניית השירות לחבלות מוחיות, אם ניתנו. לתצהיר התובע צורף אישור המרכז האקדמי רופין מיום 27.1.2009 להקלות שניתנו לתובע במרכז האקדמי רופין במסגרת לימודיו במחלקה למדעי הים והסביבה הימית. על פי אישור המרכז האקדמי רופין אושרו לתובע במדרשת רופין ההקלות הבאות: שכתוב באנגלית; שכתוב במבחנים רבי מלל; הפסקות קצרות במהלך מבחן עשר דקות מעבר להארכת הזמן; מספר כפול של דפי מידע לבחינה; הארכת זמן 15 דקות לשעת בחינה; מילונית; מיעוט נבחנים בחדר; קלטת אנגלית - השמעת שאלון; דף נוסחאות מורחב; הקראת שאלות. (אישור המרכז האקדמי רופין צורף כנספח 14 לתצהיר התובע). בהקלות שניתנו לתובע במסגרת לימודיו במדרשת רופין יש מענה לקשייו על כמפורט במכתב מנהלת השירות לחבלות מוחיות מיום 8.11.2007. אין חולק על הצלחת התובע בלימודים במדרשת רופין. 8. נטען על ידי ב"כ התובע כי אלמלא התאונה היה משלים את לימודי הכלכלה ומשתלב בשוק התעסוקה בתחום זה, בו השכר עולה בשיעור ניכר על השכר הממוצע במשק. ב"כ התובע טוען כי עקב התאונה נאלץ התובע ללמוד לימודים קלים יותר, אשר התאימו לו לאור מגבלותיו וזאת בתחום מדעי הים והסביבה הימית. ב"כ התובע טוען על יסוד זה, ועל רקע תפקודו של התובע לפני התאונה אשר לפי הנטען עבד, ניהל צוות עובדים בעבודתו בדור אור פיצה בע"מ, והוכיח עצמו כאדם חרוץ וחיובי וכבעל כישורים וכשרונות רבים; יש לקבוע שנכותו התפקודית של התובע היא בשיעור 60% לפחות. זאת גם על יסוד הנכות הרפואית וההחמרה הצפויה בנכות האורטופדית. לטענת ב"כ התובע הבסיס לחישוב הפסדי התובע צריך להיות על פי השכר הממוצע בתחום הפיננסים או המינהל הציבורי זאת בשיעור 150% מהשכר הממוצע במשק. כך עד הגיע התובע לגיל 40, ולאחר כן על בסיס שכר הנאמד ב 200% מהשכר הממוצע במשק עד הגיעו לגיל 67. 9. נטען על ידי ב"כ הנתבע כי פוטנציאל ההשתכרות של התובע נמוך, זאת ללא קשר לתאונה. בהקשר זה מציין ב"כ הנתבע כי לימודי התובע הופסקו בחמישה בתי ספר, כי הוא לא סיים תיכון, לא קיבל תעודת בגרות, לא שרת בצה"ל, נטל סמים, סובל מתסמונת טורט ומהפרעות קשב וריכוז, והינו חסר רקע תעסוקתי רציף במשך תקופה ארוכה שקדמה לתאונה. נטען על ידי ב"כ הנתבע כי נכותו התפקודית של התובע נמוכה באופן משמעותי מהנכות הרפואית והיא נאמדת לכל היותר ב 20%. ב"כ הנתבע טוען כי הנכות שנקבעה לתובע בגין צלקות בשיעור 5% אינה תפקודית כלל. כך גם ביחס לנכות בשיעור 10.25% בגין חסר של 5 מ"מ בסגירת הפה. בנוסף נטען כי מבחינה אוטופדית הוכח בעדות התובע כי חזר לעסוק בספורט ולרבות אימונים בחדר כושר, רכיבת אופניים, שחיה, ריצה וצלילה. גם מבחינה נוירולוגית אין השפעה ממשית של פגיעתו על חיי היום יום ואין כל מסמכים רפואיים בעניין זה לאחר תום תקופת השיקום. במצבו הקוגניטיבי של התובע חל שיפור כמעט מיידי על פי הנטען, זאת כעולה מסיכום ריפוי בעיסוק שצרף התובע לתצהירו. נטען על ידי ב"כ הנתבע כי לתאונה השפעה נמוכה ביותר על כושר השתכרות התובע וכי ממילא יוכל להסתגל למגבלותיו ולמצוא עבודה שתתאים לו בשים לב למגבלותיו. הנכות התפקודית 10. הנכות הרפואית המשוקללת של התובע בשיעור 48% כוללת גם נכות בשיעור 10% בגין ההגבלה בפתיחת הלסת, נכות בשיעור 5% עקב צלקות בירך, באמה ובקנה, וכן נכות בשיעור 0.25% עקב אובדן שן. נכויות אלה אינן פוגעות בכושר התפקוד של התובע. בעניין הנכות האורטופדית יש לציין מחד גיסא שהוכח כי לאחר התאונה ואף בעת הזו התובע פעיל בתחומי ספורט רבים ומגוונים ובכללם שחיה, צלילה, ריצה ורכיבה על אופניים. מאידך גיסא עולה מעדות התובע שלצד עיסוקיו אלה בספורט שאינו כופר בהם, יש לו קושי בתפקוד בהחזקת חפצים באופן יציב בידו, בהקלדה, ובפעולות המצריכות הפעלת פרק היד. (עדותו בעמוד 21 שורות 26 ואילך). על פי קביעת פרופ' סלעי נכותו האורטופדית של התובע בגין תהליכים ניווניים פוסט טראומטיים בשורש כף יד ימין בשיעור 15% שאך 7.5% נובעים מהתאונה, עלולה להחמיר ב 10 השנים הבאות. לנכות האורטופדית יש השפעה על תפקודו הפיזי של התובע ובעניינה עלולה לחול אף החמרה בעתיד. מהעדויות שנשמעו ומחוות דעת המומחים עולה כי ההשפעה העיקרית של נכות התובע על תפקודו נובעת מהפגיעה שנגרמה לו עקב התאונה בהתאמה הסוציאלית ומהירידה בתפקודים הקוגניטיביים. לצורך קביעת מידת ההשפעה ניתן להתרשם מכך כי אף במומו המשיך התובע ללמוד לימודים אקדמיים וסיים את לימודיו במדרשת רופין בשנת 2011 בתחום במדעי הים והסביבה הימית בציון ממוצע 83. טענת התובע כי אלמלא התאונה היה מסיים את לימודי הכלכלה במכללה האקדמית תל אביב - יפו והיה עוסק בתחום זה לא הוכחה. התובע לא הביא כל ראיה למועד הפסקת לימודי הכלכלה. התובע לא הוכיח כי הסיבה להפסקת הלימודי הכלכלה נובעת מכישלון בלימודים. ניתן וצריך היה להביא גליונות ציונים לכל הפחות. מעדות התובע עולה כי הצליח בלימודי הכלכלה במקצועות מבוא למיקרו כלכלה ומבוא לכלכלה שבהם היו ציוניו טובים. התובע לא הוכיח שהסיבה להפסקת לימודי הכלכלה נעוצה בסיבות הקשורות בתאונה. התובע לא הוכיח שהמקצועות הנוספים בלימודיו במדרשת תל אביב - יפו שבהם לא הצליח, על פי הנטען, היו "קשים יותר", וגם לא הוכח שלימודי מדעי הים והסביבה הימית הם "קלים יותר", כטענתו. מאישור המרכז האקדמי רופין מיום 27.1.2009 להקלות שניתנו לתובע במרכז האקדמי רופין עולה כי עיקר המלצות מנהלת השירות לחבלות מוחיות והפסיכולוגיות בשירות מיום 8.11.2007 התקבלו במדרשת רופין.(התובע לא הגיש אישור המצביע על מתן ההקלות במכללת תל אביב - יפו על יסוד המלצה זו) התובע השלים את לימודיו במדרשת רופין בהצלחה. אין כל סיבה לסבור שהתובע לא היה מצליח גם בלימודי הכלכלה לו התמיד בלימודיו אלה. מכל מקום לא כך הוכח על ידי התובע. אמו של התובע לא שללה את התיזה שהוצגה בפניה בחקירתה על ידי ב"כ הנתבע שלפיה בחר התובע ללמוד מדעי הים בשל אהבתו לים. בעניין זה נשאלה אם התובע: "ש. אבל את יכולה להגדיר את אור כמי שאוהב את הים ולכן בחר ללמוד מדעי הים? ת. יכול להיות. הוא התחיל ללמוד משהו אחר והלך לשם." (פרוטקול הדיון בעמוד 30 שורות 1 - 3). ביחס לעיסוק התובע כנער בגלישת גלים העידה אמו (עדות האם בעמוד 29 שורות 30 - 31 לפרוטוקול). התובע הוסיף בעדותו כי עסק בצלילה ואף עבד בתחום זה כמוביל צוללים מוסמכים במשך 7 חודשים בדרום אמריקה (עדות התובע בעמוד 14 לפרוטוקול). בנוסף העיד התובע על עיסוקו בשחייה (עדות התובע בעמוד 19 לפרוטוקול). עדויות אלה מצביעות להבנתי על הקשר המיוחד של התובע לים. נטיית התובע כפי שהעיד עליה והסברו לסיבות בעטיין נכשל כתלמיד בית ספר, מספקים גם הסבר למעבר התובע מלימודי כלכלה ללימודי מדעי הים והסביבה. בעניין כשלונו כתלמיד ולימודיו העיד התובע: " הייתי נרדם מרוב שעמום במה שלא עניין אותי. הייתי מצליח במה שכן עניין אותי." (עדותו בעמוד 18 לפרוטוקול שורות 25 - 27). סבורתני כי ההסבר לשינוי בתחום הלימודים של התובע נובע מנטיית התובע כפי שהעיד עליה להצליח אך בתחומים שבהם הוא מגלה עניין ואוהב. מכל מקום לא הוכח על ידי התובע שהסיבה להפסקת לימודי הכלכלה נעוצה במצבו עקב התאונה. גם אמו לא סברה כך כעולה מעדותה. צירוף הנתונים והמידע אודות התובע כמפורט לעיל, מובילים אותי למסקנה שיש לאמוד את השפעת נכותו הרפואית של התובע עקב התאונה על תפקדו ואת נכותו התפקודית בשיעור 35%. הפסדי השתכרות ואובדן כושר השתכרות 11. את הפסד כושר השתכרות התובע ראיתי לנכון לפסוק על יסוד השכר הממוצע במשק (בניכוי מס הכנסה) המסתכם ליום מתן פסק הדין בסך 8,330 ₪. בעניין זה איני מקבלת את טענות ב"כ התובע לפיהן אלמלא התאונה היה התובע מועסק בתחום הפיננסים או המנהל הציבורי. טענה זו לא הוכחה כאמור לעיל. מהעדויות שהובאו עולה כי התובע גילה קושי בהתנהלות במסגרות נוקשות בצעירותו, בבתי הספר בהם למד ומהם נשר, ובמסגרת השירות הצבאי ממנו הופטר. התובע אף סבל מהפרעות קשב בגינן טופל במשך תקופה קצרה ובאופן לא אינטנסיבי. לא הוכח כי לתסמונת טורט שאובחנה בתובע ניתן ביטוי בהתנהלותו לפני או אחרי התאונה. התובע נפגע בתאונה בהיותו כבן 24, אדם צעיר שטרם מצא את דרכו וטרם החליט החלטות משמעותיות ביחס לעתידו ובעיקר ביחס להשכלתו האקדמית ולמקצועו. הגם שהתובע לא התמיד במקום עבודה מסודר לאורך זמן ערב התאונה, איני סבורה כי יש לראות בכך פרמטר המנבא לשלילה את עתידו כאדם בוגר ואת פוטנציאל השתכרותו. לצד מגרעות התובע עליהן העיד שאינן מאפשרות לו התמדה והצלחה בתחומים שאינם מעוררים בו עניין, לצד הדלות היחסית שהפגין בתפקוד במסגרות כנער, לתובע פוטנציאל להישגים בתחומים האינטלקטואלים, כעולה מתוצאות המבחן הפסיכטמטרי שביצע ומלימודיו האקדמיים במדרשת רופין בהם הצליח למרות קשייו. על רקע קטבים מנוגדים אלה, ובהיעדר בחירה ברורה של כיוון מקצועי על ידי התובע בטרם התאונה, עתידו המקצועי של התובע אלמלא התאונה לוט בערפל ואינו ניתן לחיזוי. במצב דברים זה ראיתי לנכון להעמיד את כושר ההשתכרות הפוטנציאלי על השכר הממוצע במשק. ראה: ע"א 3793/90 אייה זליג נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) (1994). השכר הממוצע במשק יהיה הבסיס לחישוב הפסדי כושר השתכרות התובע ואת הפסדיו לעבר לאחר סיום הלימודים במדרשת רופין. לגבי התקופה שממועד התאונה ועד לסיום לימודיו (יוני 2011), אני אומדת את הפסדי שכר התובע עקב התאונה בסך 3,000 ₪ בחודש. בשנה הראשונה הפסד מלא, ובהמשך על יסוד נכות תפקודית בשיעור 35%. טענות התובע בסיכומים שהפסיד עקב התאונה שכר בשיעור 6,000 ₪ בחודש בתקופת הלימודים סותרות את האמור בסעיף 45 לתצהירו לפיו אלמלא התאונה היה משתכר בעבודה בבתי קפה וברים כולל תשר סך במקביל ללימודים 4,000 ₪. בקביעת סכום זה, התחשבתי גם בעובדה שהתובע עבד לסירוגין לאחר התאונה ובתקופת לימודיו, אף על פי שהסכומים אותם השתכר לא הוכחו. בהתאם למפורט לעיל, מסתכמים נזקיו של התובע בראש הנזק של הפסד השתכרות בסך כולל 902,253 ₪ וכן הפסדי פנסיה בסך 88,200 ₪ לפי החישוב כדלקמן: א. הפסד לעבר - בשנה הראשונה שלאחר התאונה: 36,000 ₪ = 3,000 ₪ X 12 ב. הפסד לעבר - מהשנה השניה לאחר התאונה ועד יוני 2011 (42 חודשים): 44,100 ₪ = 35% X 3,000 ₪ X 42 ג. הפסד לעבר - מיוני 2011 ועד היום (14 חודשים): 40,817 ₪ = 35% X 8,330 ₪ X 14 ד. הפסד השתכרות לעתיד: 781,336 ₪ = מ.ה. 267.9937 X 35% X 8,330 ₪ ה. הפסד פנסיה: 88,200 ₪ = 0.3349 (ה.כ. 37 ש') X 129.0454 (מ.ה. 13 ש') X 8,330 ₪ X 35% X 70% פיצוי בגין נזק בלתי ממוני: 12. התובע אושפז בבית החולים ע"ש איכילוב ובבית החולים תל השומר במשך 69 ימים. ובמשך 6 ימים נוספים במועדים 24.9.2009 - 29.9.2009. בנוסף טופל התובע במשך תקופה ארוכה ביחידה לאשפוז יום שיקומי בבית החולים תל השומר עד יום 12.9.2007 למשך 48 ימים, במהלכם עבר טיפולי שיקום קשים. בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 8452/02 פלוני נ' כהן נטלי ואישי ישיר (טרם פורסם) (15/2/05), יש להביא במניין ימי האשפוז לצורך חישוב רכיב כאב וסבל גם את הימים בהם שהה התובע באשפוז יום. בסך הכל אושפז התובע למשך 123 ימים. בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק עומד סכום הפיצוי המגיע לתובע בגין כאב וסבל בסך 141,622 ₪. הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועזרת צד ג' 13 הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - הוצאותיו הרפואיות של התובע ממומנות בעיקרן על ידי קופת החולים. על פי חוות דעת ד"ר גדעון לוי, יזדקק התובע בעתיד לטיפולי שיניים כתוצאה מהתאונה בסכום כולל משוערך של 12,500 ₪. התובע לא הוכיח כי נגרמו לו הוצאות רפואיות משמעותיות בעבר. הוצאות רפואיות נוספות בעתיד ייתכן ויידרשו ככל שמצב ידו של התובע יוחמר, ואולם אין התייחסות לסוגיה זו בחוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדיה והוא לא נשאל ולא נחקר בעניין זה. על בסיס נתונים אלו, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות רפואיות לתובע באופן גלובאלי בסך 30,000 ₪. 14. הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד- התובע הוכיח הוצאות נסיעה לעבר בהיקף זניח. התובע שב להתיינד בכוחות עצמו זמן קצר לאחר התאונה. כאמור בחוות דעת פרופ' סלעי התובע הולך ללא צליעה. כן ניכר שאין לתובע היום מגבלה כלשהי בניידות (הוא אף מבצע פעילות ספורטיבית הכוללת רכיבה על אופניים וריצה). אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות נסיעה לתובע באופן גלובאלי בסך 15,000 ₪. 15. עזרת הזולת לעבר ולעתיד- בהקשר זה יצוין כי התובע לא העסיק עזרה בשכר ממועד התאונה ועד היום. התובע נעזר באמו בתקופת אשפוזו וכן לצורך הסעתו מדי פעם לאשפוז יום. האם טוענת כי הפסידה שכר חודש וחצי בחודשים ינואר ומחצית פברואר 2007 אך לא הוכח כי נגרמו לה הפסדי שכר בפועל בתקופה זו. בהמשך התגורר התובע באופן עצמאי בדירות שכורות ובמעונות הסטודנטים. בגין עזרת הזולת בעבר ובעתיד ראיתי לנכון לפסוק פיצוי גלובאלי בסך 70,000 ₪. בקביעת סכום זה התחשבתי בכך כי צפויה החמרה בנכותו של התובע בשורש כף ידו הימנית הדומיננטית עד למצב של קשיון נוח. ככל שתיגרם החמרה כאמור, עלול התובע להזדקק בעתיד לעזרת הזולת בתפקודו היומיומי. ניכויים: 16. מהסכומים המגיעים לתובע יש לנכות סך 22,000 ₪ אשר שולם לתובע כתשלום תכוף בחודש אוקטובר 2007, ובערכי היום סך 25,403 ₪. התוצאה: הנתבעת תשלם לתובע 1,221,672 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13%. אופנועתאונת אופנועפיצוייםתאונת דרכים