כאשר בעל דין מבקש למחוק תובענה בטרם התבררה לגופה מבלי שזכה לסעד אותו ביקש, נקודת המוצא היא כי מגיש ההליך יישא בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד. במצב זה אין החלטה הקובעת את צידקת הגשתו של ההליך, ומבין שני בעלי הדין, וככלל, ראוי כי זה שגרם להוצאות יישא בהן. מחיקת ההליך ללא קבלת הסעד, יש בה כדי להצביע, על פני הדברים, על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. מדובר, עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו: בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ ( 13.2.007); ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי ( 8.11.2006)). דוגמא לפסק דין בנושא פסיקת הוצאות בגין מחיקת תביעה: רקעתביעה זו תחילתה, בתובענה שהגישו 10 תובעים כנגד הנתבעים, שהגישו תביעה שכנגד כנגד התובעים. לאחר משאים ומתנים ארוכים הגיעו כל התובעים להסכמים כאלו ואחרים עם הנתבעים. ביום 2.4.12 נדחתה בהסכמה תביעת התובע 1 והתביעה שכנגד, וביום 16.5.12 אף ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה לפיו נמחקה תביעת התובעים האחרים והתביעה שכנגד שהוגשה נגדם, תוך התחייבות התובעים (ס' 4 להסכם הפשרה) שלא לשוב ולתבוע את הנתבעים, אלא אם כן תבוצע פעולה של תרמית בקיום ההסכם על ידי הנתבעים 1-3 (להלן:"הסכם הפשרה"). כך שבפועל לאחר חתימת הסכם הפשרה, נותרה התובעת 4 - הגב' רנית גל כתובעת יחידה. בקשת הנתבעים למחיקת התביעה ביום 17.6.12 עתרו הנתבעים בבקשה למחיקת התביעה מהטעם העיקרי כי העובדות שפורטו בכתב התביעה אינן רלבנטיות למצב התובענה עתה, שכן היא מתייחסת לכל התובעים המופיעים בה מבלי שהיא מבחינה בין טענותיהם של התובעים השונים.לאור האמור טענו הנתבעים בבקשתם למחיקה על הסף של התביעה כי יש למחוק את כתב התביעה שכן כתב התביעה אינו מגלה "עילת תביעה" כנגד כ"א מהנתבעים (להלן: "הבקשה"). בקשת התובעת למחיקת התביעה הבקשה נשלחה לתגובת התובעת, וביום 27.6.12 הגישה התובעת תשובתה לפיה: "בית המשפט מתבקש להורות על מחיקת התובענה שהוגשה מטעם המשיבה מהסיבות המפורטות בתשובה זו (להלן:"התשובה")". בנימוקיה טענה התובעת כי לאחר חתימת הסכם הפשרה, היא נותרה לבדה ולכן לא תוכל לנהל את התביעה ובכלל זה לא תוכל לעמוד בהוצאות הצפויות בניהול התיק. בעניין ההוצאות טענה התובעת: "...כי כיוון שתשעה מתוך עשרת התובעים מחקו את תביעתם ללא צו להוצאות, מן הראוי שגם תביעה זו מטעמה של המשיבה תימחק ללא צו להוצאות". בנסיבות אלו על מנת להחליט בעניין ההוצאות ביקשתי להבין מהתובעת, האם היא נכונה להסכים לאותם התנאים שבהסכם הפשרה לפיו פטרו הצדדים לאותו ההסכם האחד את משנהו מהוצאות ומהנתבעות ביקשתי להבין האם הן נכונות למחוק את התביעה שכנגד כנגד מחיקת התביעה. 5. בתשובת הנתבעים מיום 1.7.12 הודיעו הנתבעים שהם מסכימים למחיקת התביעה שכנגד, ואילו התובעת הודיעה ביום 1.7.12 שהיא מתנגדת להסכם הפשרה ולסעיף 4 בפרט. 6. דיון והכרעה לאור האמור לעיל ובקשת/הסכמת התובעת והנתבעם, נמחקת תביעת התובעת והתביעה שכנגד שהגישו הנתבעים כנגדה. נותר איפה לדון בשאלת ההוצאות. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובנסיבות של ניהול התיק הגעתי למסקנה כי על התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים. צד שמגיע להסכם פשרה כזה או אחר יכול לוותר על הוצאותיו ובית המשפט אינו מתערב בהסכמות שכאלה. מאידך, צד שמסרב להגיע להסדר לא יכול ליהנות מיתרונות ההסדר אך מצד שני שלא לשאת במחויבויות הנובעות מאותו ההסכם ולכן לא ניתן לגזור גזירה שווה מהסדר אליו הגיעו הנתבעים עם שאר התובעים, שהתובעת סירבה להצטרף אליו. 7. נקבע לא אחת כי בעל דין היוזם הליך כלפי נתבע, חייב לצאת מתוך נקודת הנחה כי אם הוא יחזור מתביעתו הצד שכנגד יעמוד על הוצאותיו. עקרון זה נבחן בכל מקרה לנסיבותיו בין היתר, בשים לב לשאלה מדוע חזר בו יוזם ההליך מההליך שהגיש. כאשר בעל דין מבקש למחוק תובענה בטרם התבררה לגופה מבלי שזכה לסעד אותו ביקש, נקודת המוצא היא כי מגיש ההליך יישא בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד. במצב זה אין החלטה הקובעת את צידקת הגשתו של ההליך, ומבין שני בעלי הדין, וככלל, ראוי כי זה שגרם להוצאות יישא בהן. מחיקת ההליך ללא קבלת הסעד, יש בה כדי להצביע, על פני הדברים, על כך שהגשת ההליך לא הייתה מוצדקת מלכתחילה. מדובר, עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו: בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ ( 13.2.007); ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי ( 8.11.2006)). 8. יש לזכור כי התובעת מטעמיה הסכימה למחיקת התביעה בגין הטענה שהתביעה אינה מגלה עילת תביעה, ולפיכך התובענה נמחקת מכח תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. אין חולק כי התובעת גרמה לנתבעים להוציא הוצאות ניכרות בניהול הגנתם, שכללה בין היתר הגשת כתב הגנה, הליכים מקדמיים ובקשה זו. התביעה שכנגד נמחקת בהסכמה ע"י הנתבעים, ככל שתמחק תביעת התובעת. בנסיבות אלו איני סבור כי התובעת זכאית להוצאות משמעותיות שכן היא יזמה את הליך המחיקה של תביעתם, ובהסכמתם של התובעים למחיקת התביעה שכנגד הם חסכו מזמנו של בית המשפט ויתכן אף שמזמנו של הצד שכנגד. כך או כך בפסיקת ההוצאות לחובת התובעת, לקחתי בחשבון את חיוב התובעים כולם ביחד ולחוד בהוצאות ובשכ"ט התובעת בסך כולל של 5,400 ₪ (1,800 ₪ הוצאות ו- 3,600 ₪ שכ"ט עו"ד) וכן את העובדה כי הטורח וההוצאות בעבר נגרמו לא רק כנגד התובעת 4, אלא בגין ניהול מרבית ההליכים גם כנגד שאר התובעים. 9. סוף דבר התביעה של התובעת 4 כנגד הנתבעים והתביעה שכנגד נמחקים. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים כולם ביחד ולחוד סך כולל של 28,000 ₪ (800 ₪ הוצאות ו- 1,000 ₪ שכ"ט לכל אחד מהתובעים). מהסך הנ"ל יש להפחית את סך ההוצאות ושכ"ט שנפסקו לזכות התובעת כאמור עקב מחיקת התביעה שכנגד, כך שבסך הכל עליה לשלם לנתבעים כולם, בגין יתרת החיוב, הוצאות ושכ"ט סך כולל של 22,600 ₪ .הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום וממועד זה ואילך יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בכך בא תיק זה על סיומו והמזכירות תסגור אותו בהתאם. מחיקת תביעה / הליךפסיקת הוצאות