פרסום תמונה ללא רשות לצרכים מסחריים

דוגמא לפסק דין בנושא פרסום תמונה ללא רשות לצרכים מסחריים: לפניי תביעה לפיצוי כספי בסך 20,000₪. לטענת התובעת תמונתה פורסמה על ידי הנתבעת ללא הסכמתה וזאת בניגוד לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981. הנתבעת הוציאה לאור את אלבום הצילומים "ירושלים הסיפור הקולינרי". ספר זה כולל צילומים של שוק מחנה יהודה, מסעדות שפים ובעלי חנויות מהשוק, ואלו מלווים במתכונים וסיפורים שונים. ככלל, בכל עמוד כפול מופיעה תמונה של דוכן, מסעדה או תבשיל, ובעמוד הנגדי מופיע המתכון או הסיפור בליווי תמונה של בעל העסק או השף. הספר כולל חומר תדמיתי ופרסומי רב, בדבר העסקים המצויים בשוק מחנה יהודה ובסמוך לו. עמודיו הראשונים של הספר כוללים הקדמה, תודות ותוכן עניינים, והעמוד הראשון כולל שני טורים שעוסקים בהיסטוריה של השוק ובמהפך שעבר. בין שני טורים אלו על פני עמוד כפול מצויה תמונה של רחוב השוק, ובתמונה זו מצולמת התובעת גוררת עגלת קניות. התובעת היא הדמות העיקרית בתמונה, היא מצויה בקדמת הפריים, והאנשים הנוספים שמצולמים בתמונה מצולמים מגבם, במרחק ומהווים אך רקע לרחוב ולתובעת. אין חולק כי התובעת לא ראתה את הצלם ולא הייתה ערה לכך שמצלמים אותה, ובוודאי שהנתבעת לא קיבלה את הסכמתה לפרסום התמונה בספר.  הספר הודפס והופץ במהדורה ראשונה, והתובעת גילתה במקרה במהלך חודש אוקטובר 2010 כי היא מצולמת בו. התובעת פנתה לנתבעת באמצעות בא כוחה ודרשה פיצוי. הנתבעת השיבה במכתב מיום 20.11.10 כי הצילום נעשה ברשות הרבים ועל כן אינו מוגן על פי חוק הגנת הפרטיות, וממילא אין בו כדי לפגוע בכבודה של התובעת. הנתבעת הוסיפה וציינה: "יחד עם זאת, החברה מתנצלת באם נגרם למרשתך אי נוחות מפרסום תמונתה בספר "ירושלים הסיפור הקולינרי" ולכן החברה מתחייבת להסיר את התמונה בה מופיעה מרשתך מהספר לאלתר וכך במהדורות הבאות שיודפסו תמונתה של מרשתך לא תופיע". התובעת הבינה כי התחייבות זו כוללת ככל הנראה את החלפת הספרים המצויים בחנויות, ועל כן הופתעה לגלות שהספר עם תמונתה ממשיך להיות מוצג למכירה, גם שנה לאחר משלוח המכתב דנן. הנתבעת מצידה הציגה בפני בית המשפט  את המהדורה השנייה של הספר שבו לא מופיעה תמונת התובעת. תיק זה נדון בפני במסגרת תביעה בסדר דין מהיר והצדדים ויתרו על חקירות נגדיות, שכן המסכת העובדתית, למעשה אינה שנויה במחלוקת. הצדדים חלוקים הן בדבר הפרשנות שיש לתת לעובדות והן בשאלות משפטיות שידונו בהכרעה זו. רקע נורמטיבי: הזכות לפרטיות עוגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"). סעיף 7 (א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע, כי :  "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". ובית המשפט העליון ציין כי : "פרטיותו של אדם אינה אסקופה הנדרסת, והיא נתעלתה וזכתה לעיגון חוקתי" (ע"ע 1368/04 מרדכי אפרתי נ' לשכת עורכי הדין). 11.  סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר 11 חלופות שהינן פגיעה בפרטיות. מתוך חלופות אלו 3 חלופות עשויות להיות רלבנטיות לתובענה זו:                   "....       .....                        (3)     צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;                       (4)     פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; .... .... (6)   שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח". 12. התובעת עצמה לא ציינה מכוח איזו חלופה היא תובעת פיצוי, אך נראה כי הכעיסו אותה שני עניינים: ראשית צילומה בגוף מלא וזאת לאחר שעברה מחלה קשה וניתוח, ושנית פרסום תמונתה ללא הסכמתה. 13. ייאמר מיד כי התמונה של התובעת אינה חושפת דבר מהמחלה שממנה החלימה, וספק בעיניי אם יש בנסיבות הצילום כדי להשפילה או לבזותה. התובעת לבושה באופן צנוע, שערה סדור, ומראה נאה. נראה כי העובדה שגררה עגלת קניות, התאימה לרצון הצלם לשוות לשוק אופי של מקום עם תנועה ואוירה תוססת, וסוג של "אותנטיות". 14. מנגד לא נעשה שימוש בדמותה של התובעת כאמור בסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות לשם רווח. מעיון בספר עולה כי ביתר התמונות המופיעות בו, האנשים מצולמים באופן שמעיד על הסכמתם לתמונה. חלקם מביטים ישירות אל הצלם, חלקם מצולמים בתמונות סטודיו, וכל יתר המצולמים הינם בעלי אינטרס כלכלי ועסקי. כאמור לעיל, פרט לתובעת שהיא עוברת אורח מקרית כל שאר המצולמים הם אנשים שפרנסתם על השוק, מכאן שהצילום ופרסומו בספר נעשו לצורכי רווחיה של הנתבעת. 15.טוב היה אלמלא טענה הנתבעת שהתובעת הסכימה מכללא לצילומה, בעצם זה שיצאה לרשות הרבים וקנתה בשוק, שהינו מקום ציבור. טענה זו מנוגדת הן ללשונו המפורשת של החוק והן לפרשנות שניתנה לו על ידי הפסיקה (רע"פ 9818/01 ביטון נ' סולטן פ"ד נט(5) 554, 584 (2005); ע"פ 2963/98 ע"פ 5026/97 ג'ק גלעם נ' מדינת ישראל). 16.הזכות לפרטיות טומנת בחובה בין היתר,  את זכותו של היחיד, לניהול ענייניו ללא שיהפכו לנחלת הציבור ובלא שיהפכו לתצוגה לאחרים, ובזכותו לאנונימיות (ת"א (עפ') 1811-06 זאב מרשה נ' קרן צבר עמותה). מכאן, שלא ניתן לטעון שבכל פעם שאדם יוצא מפתח ביתו הוא מסכים מכללא לכך שיצולם, ולכך שתמונתו תפורסם לצרכים מסחריים של הזולת (ראה גם ע"א 1211/96 מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב (1) 481). 17.הנתבעת הפנתה בסיכומיה לשני פסקי דין בהם נדחתה תביעה מכוח חוק הגנת הפרטיות אך אין בפסקי דין אלו כדי לסייע בידה.  בת.א. (ת"א) 41066-07 דניאל גרין נ' איזק רוזנבאום בניגוד למקרה שלפני, קבע בית המשפט כי התובע הסכים לצילום תמונתו. בת.א. (ת"א) 47047/07 שרצר (בר) ליאת נ' סמירה (ריבה) רבקה בניגוד למקרה שלפניי, התובעת צולמה כדמות רקע אחת מיני רבות לכלה שהייתה המצולמת העיקרית. מכאן שפסקי דין אלו אין בהם כדי לתמוך בטענות הנתבעת. על כן מסקנתי היא שהנתבעת הפרה את חוק הגנת הפרטיות. גובה הפיצוי: 18.התובעת דרשה במכתב המקורי ששלחה לנתבעת פיצוי בן 50,000₪. בכתב התביעה העמידה התובעת את דרישתה על סך של 20,000 ₪. 19.בשים לב לכך שאין בתמונה כדי לבזות את התובעת, ושהנתבעת הדפיסה את המהדורה החדשה ללא תמונת התובעת הרי שניתן לטעמי להסתפק בפיצוי בן 6,000 ₪. בנוסף תישא הנתבעת בשכר טרחת בא כוח התובעת בסך 1,500 ₪ ובהוצאות בגובה האגרה ששולמה לבית המשפט. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין. הגנת הפרטיות / פגיעה בפרטיותפרסום