דוגמא לפסק דין בנושא קצבת שירותים מיוחדים לחולים במחלות קשות: 1. מר אהוד פרקש שמשון (להלן: "התובע"), יליד שנת 1990, סובל ממחלה נדירה, כרונית וקשה בשם דיסאוטונומיה משפחתית. התובע סובל מהתקפי דיסאוטונומיה, אשר מופיעים בפתאומיות ומתבטאים בעליות קיצוניות של לחצי דם, בחילות והקאות קשות, כאבי בטן עזים וחולשה קיצונית, עד כדי חוסר יכולת לעמוד על הרגליים. לאחר תחילת ההתקף, אביו של התובע מוזעק לטפל בו, וכפי שעוד נסביר בהמשך, הוא למעשה היחידי שמטפל בו במצב זה. בחודש 9/09 החל התובע את השתתפותו במכינת "כנפיים", שהינה תוכנית לקידומם של צעירים בעלי צרכים מיוחדים. ביום 11/5/10 הודיע המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתובע על שלילת זכאותו לקצבת שירותים מיוחדים, החל מיום 1/10/09, מהנימוק שהתובע מוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה או שירותי סיעוד ושיקום. על החלטה זו, הוגשה התביעה שלפנינו. השתלשלות העניינים והעובדות הרלוונטיות לענייננו: 2. התובע יליד 12/1990, ואובחן כסובל ממחלה נדירה, כרונית וקשה בשם דיסאוטונומיה משפחתית. 3. התובע סובל מהתקפי דיסאוטונומיה, המתבטאים בעליות קיצוניות של לחצי דם, בחילות והקאות קשות, כאבי בטן עזים וחולשה קיצונית, עד כדי חוסר יכולת לעמוד על הרגליים. ההתקף בלתי צפוי ויכול להופיע בפתאומיות ולעיתים תכופות. לאחר תחילת ההתקף, אביו של התובע מוזעק לטפל בו, ונותן לו טיפול הכולל תרופות הרגעה, אשר מורידות את עוצמות ההקאות והבחילות ומורידות את לחץ הדם באופן קיצוני, וכן, את רווי החמצן וגורמות לתובע לשינה עמוקה (מכתבו מיום 9/6/10 של פרופ' מעין, מנהלת המרכז לדיסאוטונומיה משפחתית, ביה"ח הדסה הר הצופים, נספח 6 לכתב התביעה המנומק). 4. ביום 12/1/10 הודיע הנתבע לתובע, כי הוא זכאי לקצבת שירותים מיוחדים, בשיעור של 50%, החל מיום 1/6/09 (נספח 1 לכתב התביעה). 5. בחודש 9/09 החל התובע את השתתפותו במכינת "כנפיים", המופעלת על ידי עמותת "כוונים", ופועלת במימון אגף השיקום של משרד הרווחה. מכינת "כנפיים" היא תוכנית לקידומם של צעירים בעלי צרכים מיוחדים. התוכנית מיועדת עבור צעירים שהיו משולבים במערכת החינוך הרגילה, אך לא השתלבו או התקשו בשילוב בתוכניות שירות או לימודים. התוכנית נמשכת שנתיים ובמסגרתה החניכים פועלים במספר תחומים. התוכנית פועלת בכפר חופים אשר בבוסתן הגליל, במשך 6 ימים בשבוע. במהלכי רוב סופי השבוע והחגים שוהים החניכים בבתיהם. בשנה השנייה, החניכים גרים בדירות משולבות בנהריה (מכתבם מיום 27/5/09 של גב' ורד טלר- אופיר וגב' סוזן ניירנס, מהשירות הסוציאלי של עמותת כיוונים, נספח 4 לכתב התביעה). 6. התובע היה נמצא במכינת "כנפיים" בימים ראשון עד חמישי, וביום חמישי היה מגיע לבית הוריו בקיבוץ כברי (נספח 5 לכתב התביעה). 7. ביום 11/5/10 הודיע הנתבע לתובע על שלילת זכאותו לקצבת שירותים מיוחדים, החל מיום 1/10/09, מהנימוק שהתובע מוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה או שירותי סיעוד ושיקום (נספח 2 לכתב התביעה). 8. אין מחלוקת בין הצדדים, כי מאז שהתובע נכנס למכינת "כנפיים" הוא לא מקבל 50% מקצבת שירותים מיוחדים, שכן היה זכאי להם לו היה בביתו (ש' 9- 8, עמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). 9. כך, שהשאלה הדורשת הכרעתנו הינה- האם בשל השתתפותו של התובע במכינת "כנפיים", יש לשלול ממנו את קצבת השירותים המיוחדים, לה היה זכאי בשיעור של 50% לו היה מצוי בביתו? 10. עיקר טענות התובע: א. מכינת "כנפיים" אינה מוסד שיקומי- סיעודי, ואין בה שירותי רפואה, שיקום וסיעוד כמובנם בחוק הביטוח הלאומי ובאופן השולל גמלת שירותים מיוחדים. ב. מטרתה של המכינה היא לסייע לנכים להשתלב בקהילה, ומבחינה מהותית לא מתקיים כל צידוק לשלילת הקצבה. ג. דרגת הנכות הכללית של התובע הינה 100%, ודרגת הנכות לקצבת שירותים מיוחדים הינה 50%. התובע נמצא זכאי לשירותים מיוחדים בשיעור של 50% מכיוון שבזמן של התקף ובימים שלאחר ההתקף הוא זקוק לעזרה שיקומית, רפואית וסיעודית שניתנת לו על ידי הוריו בלבד ואינה קיימת במכינה. 11. עיקר טענות הנתבע: א. התובע שוהה מרבית זמנו במכינה, במסגרתה ניתנים שירותי שיקום. ב. התובע אינו זכאי לקצבת שירותים מיוחדים כל עוד הוא במסגרת המכינה, בה הוא גר חמישה ימים בשבוע בדרך כלל. ג. המכינה באחריות ובמימון משרד העבודה והרווחה. כאשר שהות של מבוטח במוסד ממומנת על ידי המדינה, הרי שלא ניתן לשלם את הקצבה למבוטח, שכן מדובר בכפל גמלה שהחוק אוסר על נתינתה. דיון והכרעה 12. סעיף 206(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), קובע כי שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. 13. תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), תשל"ט-1978 (להלן: "התקנות"), קובעת ביחס לנכה במוסד, כי: "נכה המוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום, לא יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת". 14. במסגרת בג"צ 5129/92 ליאור קרמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד מז 4 (להלן: "פרשת קרמן"), עמד בית המשפט העליון על התכלית העומדת בבסיס תקנה 6 האמורה לעיל, וקבע בדעת רוב, כי גמלת שירותים מיוחדים באה לענות על צרכיו המיוחדים של "נכה" בביצוע פעולות היום יום. זאת, בשל החשש כי "בשל קשיים כלכליים של משפחת הנכה, קיים חשש כי שירותים אלה או חלקם, לא יסופקו לו". בהתאם לכך, "גמלת השירותים המיוחדים באה אפוא להבטיח לנכה תשלום שיהיה בו כיסוי להוצאות הקשורות במתן שירותים אלה". במסגרת אותה הפרשה נקבע, כי "למי אשר מוחזק במוסד קיומם של צרכים אלה מובטח ועל כן אין צורך להבטיחם בדרך של מתן גמלת שירותים מיוחדים". נבקש לציין, כי עוד נקבע במסגרת דעת הרוב ביחס לתקנה 6 לתקנות: "התקנה גם מכוונת לעודד נכים ובני משפחתם לאפשר לנכים לתפקד בקרב משפחתם ובקהילה. תוצאה זו יש עמה חשיבות בשל שמירת הנכה במסגרת משפחתו ובסביבתו הטבעית". באותה הפרשה, קבע כב' השופט חשין בחוות דעתו, כי תשלום גמלת שירותים מיוחדים לאדם המאושפז במוסד, כמוהו כמתן כפל גמלה- "פעם במישרין על פי התקנות ופעם בעקיפין באמצעות תמיכת המדינה במוסד". עוד הוסיף ואמר באמרת אגב, כי להשקפתו במקרים שבהם הנכה מוחזק במוסד פרטי שהמדינה אינה משתתפת במימונו, יהיה נכון להוסיף ולשלם לו את גמלת השירותים המיוחדים. 15. בנקודה זו, נבקש להפנות לדבריה של כב' הנשיאה דאז בייניש, במסגרת בג"צ 8269/05 פלונית נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד סב 2, 169: "על פני הדברים ההבחנה בין גימלה המשולמת למי שנזקק לשירותים מיוחדים וטיפול אישי בהיותו בביתו לבין מי ששוהה במוסד, היא הבחנה סבירה כפי שנקבע בהלכת קרמן, אף כי אין בה כדי לענות באופן מספק על כל המצבים של צורך בתמיכה בשל היעדר הבחנה עניינית בין סוגי מוסדות ובין האיפיונים השונים של הנזקק לאישפוז במוסד. כמו בכל נושאי התמיכה ברווחה ובבריאות אין הפתרונות מספיקים אך הם תלויי תקציבים וסדרי עדיפויות שהפרשה שלפנינו אינה מצדיקה את בחינתם, בשל היות המוסד הנדון מוסד לא מורשה" (ההדגשה אינה במקור- א.ק). 16. כאמור, בנסיבות המקרה שלפנינו, אין מחלוקת בין הצדדים, כי לו היה התובע שוהה בביתו הוא היה מקבל 50% מקצבת שירותים מיוחדים (ש' 9- 8, עמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). כך שלמעשה, שלילת קצבת השירותים המיוחדים ממנו, נעשתה אך ורק בשל השתתפותו של התובע במכינת "כנפיים" (להלן: "המכינה"). 17. מעדותו של מר גידי צור, המשמש כמנכ"ל עמותת קידומים, אשר התגלתה כאמינה ומהימנה מאוד, עלה כי המכינה הוקמה לפני כ- 7 שנים בהיגוי משותף עם עמותת קידומים, המוסד לביטוח לאומי ואגף השיקום של הרווחה. המכינה הינה תוכנית קהילתית זמנית, כאשר הצעירים המשתתפים בה חוזרים בהמשך לקהילה. תכלית המכינה הינה הכשרת צעירים על מנת שלא יכנסו למוסדות, אלא יהיו חלק מהקהילה וינהלו את חייהם (עמ' 8, 11 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). מר צור הדגיש לפנינו שוב ושוב, כי אין במכינה אלמנטיים סיעודיים, והמשתתפים בה לרוב הם בני נוער שראויים לשיקום, שעצמאים בתפקודם ואינם זקוקים לעזרה היומיומית בתפקודים פיזיים שונים. כמו כן, התוכנית במכינה כלל לא ערוכה מימונית לטפל באלמנטים סיעודיים (עמ' 8- 7 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). מר צור הסביר, כי אם עובד במכינה מלווה את התובע בלילה בזמן ההתחברות לזונדת מזון, או עוזר לו בנטילת תרופות בשעה 5:00 לפנות בוקר, אין לכך מימון, ופעילויות מסוג זה, מגויסות ביוזמת ועל חשבון המכינה (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). כמו כן, למדריכים במכינה אין הכשרה רפואית, והם מוגדרים כמטפלים שנותנים מענה למצוקות, מצוקות חברתיות, סיוע בלקויות למידה, איתור מונית, בלבול, סכסוך בין חניכים וכדומה. אותם המדריכים נמצאים על פי קריאה ככוננים, ואין מלווים באופן אישי וצמוד את החניכים (ש' 7- 1, עמ' 12 לפרוטוקול מיום 18/12/11). כך גם תפקידה של האחות במכינה הינו בעיקר ריפוי ועיסוק, ואין זה חלק מתפקידה לתת עזרה סיעודית (ש' 19- 13, עמ' 12 לפרוטוקול). עוד עלה מעדותו של מר צור, כי כאשר התובע יקבל קצבת שירותים מיוחדים הוא יוכל לשכור את שירותיו של אח או אחות שיקבלו הכשרה ספציפית כיצד להתמודד עם המחלה ממנה הוא סובל, ויהיו צמודים אליו. מר צור הדגיש, כי המכינה לא תקבל את המימון, ושכירת שירותיו של אדם שיסייע לאודי ייעשה אישית על ידו או על ידי משפחתו (ש' 28- 20, עמ' 12 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). 18. בנקודה זו, חשוב הוא להדגיש ולשים לב לכך, כי מעדותו של מר צור עלה מפורשות ובבירור, שרק אביו של התובע מסייע לתובע בשעת התקף, ונוכח חשיבות הדברים נפנה לדבריו כלשונו: "בתשובה לשאלה האם למדריכים יש הכשרה רפואית לתת לו מענה רפואי אני משיב שאין להם הכשרה פורמאלית במקרה הטוב אנחנו יכולים לעשות עבודה מניעתית אבל כשיש התקפים מזעיקים את אביו של התובע והאב יודע מה לעשות עם אודי, אף אחד אצלנו בתוכנית לא יודע, מבחינה רפואית, לתת מענה במצב של התקף" (ש' 19- 16, עמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11; ראה בנוסף ש' 15- 14, עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). 19. אביו של התובע, מר שמחה שמשון, העיד לפנינו כי התובע נמצא בבית מיום חמישי ועד ליום ראשון, בימי שלישי משעות אחר הצהריים עד שעות הלילה ובחופשים מהמכינה (ש' 15- 9, עמ' 14 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). מר שמשון הסביר, שבעת התקף התובע מאבד שליטה על לחצי הדם, האיזון של לחצי הדם בגוף, מערכת העיכול משנה כיוון, הגורמים לו לסבל רב. ההתקף נמשך כ- 7- 6 שעות, ואז נמשך לעוד מספר שעות של התאוששות. בשעה הראשונה של ההתקף התובע מקיא כל הזמן, סובל מכאבי ראש ותנועתיות בלתי נשלטת בגוף, כולל הסמקה בפנים ותופעות שונות. מיד שההתקף פורץ התובע מקבל תרופות הרגעה, תרופות להורדת לחץ דם, תרופות הרגעה כלליות ותרופה נגד הקאות. בזמן ההתקף מר שמשון נותן לתובע את התרופות, משגיח עליו ומסיע אותו ישירות הביתה, על מנת לחבר אותו למד ריווי חמצן ולמכשיר למתן נוזלים (ש' 9- 1, עמ' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). יובהר ויודגש, מר שמשון הבהיר, כי הוא היחיד בעל הסמכות לתת לתובע את התרופות, וכך למשל, האחיות בקופת החולים לא יכולות לתת לו את התרופות. המדובר הוא בכדורי ווליום שצריך אישור ומרשם מרופא לכל אירוע בנפרד, במידה והם לא ניתנים לו על ידי האב. בעת ההתקף, התרופות הללו ניתנות לתובע בכמות כזו שהוא מורדם, מאחר ובלי שיורדם ההתקף לא יעבור (עמ' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). אביו של התובע נמצא בכוננות לבנו בכל רגע נתון, דבר המשפיע על יכולת השתכרותו. האב עובד בשתי עבודות - בחצי מהשבוע הוא עובד במפעל הזרקת פלסטיק ובחצי השני של השבוע הוא עובד בתיאטרון שלומי. בשל מצבו של התובע, האב נעדר רבות מעבודותיו (עמ' 16 לפרוטוקול). יודגש, כי עדותו של מר שמשון התגלתה כאמינה ומהימנה מאוד, ולכך יש לתת משקל רב במסגרת ההליך שלפנינו. 20. מתעודת עובד הציבור מיום 9/11/11 של הגב' הדס גליה, מנהלת מחלקת גמלאות נכות כללית, בסניף נהריה, עולה כי תביעתו של התובע לקצבת שירותים מיוחדים נשללה, מאחר והוא נמצא במסגרת אשר מעניקה לו שירותי רפואה או שירותי סיעוד או שירותי שיקום (הודעת הנתבע מיום 16/11/11). אלא מאי? מעדותה של הגב' גליה לפנינו, עלה כי בהתאם להתרשמותה, לאחר שמיעת העדויות בתיק, התובע כלל לא מקבל שירותי רפואה וסיעוד במסגרת המכינה (עמ' 18- 17 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). 21. כאמור, התכלית העומדת בבסיסה של גמלת השירותים המיוחדים, היא לעודד נכים להמשיך ולתפקד במסגרת הטבעית, בביתם ובקרב משפחותיהם, ולצורך כך לסייע להם לממן או לרכוש שירותים לסיוע בביצוע תפקודם היומיומי הבסיסי במסגרת זו (ראה פרשת קרמן). 22. מכינת "כנפיים" הינה תוכנית למשך שנתיים, שלאחריה חוזרים המשתתפים לנהל את חייהם באופן עצמאי. התוכנית מיועדת לבוגרים צעירים עם נכויות פיזיות קשות שסיימו את לימודי התיכון וזקוקים לתוכנית הכשרה על מנת שבסיומה יוכלו לחיות חיים עצמאיים בקהילה. כך למשל, הוגדרו מטרות התוכנית במסגרת "מודל תוכנית הכשרה לחיים עצמאיים- מכינת כנפיים" על ידי מדינת ישראל- משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף השיקום: "1. פיתוח כישורי חיים לתפקוד יום- יומי עצמאי בתוך הבית ומחוצה לו. 2. פיתוח כישורים אישיים: מיומנויות חברתיות, יכולות אישיות, פיתוח אחריות ויכולת נפרדות, שיפור הדימוי העצמי, רכישת מיומנויות A.D.L ראשוניות ומשניות, פיתוח אוטונומיה אישית, רכישת מיומנויות תעסוקתיות. 3. רכישת השכלה/ הכשרה והתנסות מעשית שיסייעו ברכישת מקצוע, השתלבות בעבודה ופיתוח קריירה תעסוקתית וחיים עצמאיים בקהילה" (בנוסף ראה: מכתב מיום 27/11/11 מאת מלכה רוחקין, עמותת כיוונים; מכתב מיום 4/3/10 מאת אורנה יוגב, עו"ס ומנהלת השירות לטיפול חוץ ביתי באגך השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים; מכתב מיום 28/8/11 של מר צור). עוד יש לשים לב לכך, כי בהתאם למודל האמור לעיל, ובשל העובדה כי מדובר בתוכנית ייחודית להכשרה ומעבר לחיים עצמאיים, הוחלט באגף השיקום, בתיאום עם הנתבע, כי לא תחולק קצבת הנכות של המשתתפים בתוכנית עם המכינה, ובמקום חלוקת הקצבה, ישתתפו הדיירים ישירות בעלות התוכנית בגובה של 50% מתוך קצבת הנכות שלהם. 23. דומה, כי תוכנית זו באה להטיב הן עם החניכים והן עם המדינה, כפי שהיטיב להסביר זאת מר צור בעדותו (עמ' 11- 10 לפרוטוקול הדיון מיום 18/12/11). 24. ויודגש ויובהר שוב ושוב, מכינת "כנפיים" אינה בנויה ואף אינה מתוקצבת כמוסד אשר מעניק שירותים סיעודיים ורפואיים. בנוסף, בסופי שבוע, חופשות וחגים החניכים במכינה חוזרים הביתה, כאשר גם במהלך שהותו של התובע במכינה, אביו מלווה אותו באופן צמוד, מסיע אותו לפחות 6 פעמים בחודש למפגשים חברתיים ואירועי ספורט, מגיע לפחות פעם בשבוע למכינה להיות עם התובע ומסיע אותו פעמיים בשבוע לשירות לאומי בספריה אזורית (מכתבו מיום 22/3/09 של מר גידי צור, נספח 8 לכתב התביעה המנומק; הצהרת גב' סוזן ניירנס, המשמשת כעו"ס וסמנכ"לית בעמותת כיוונים, נספחי כתב ההגנה). 25. נוסף לכל זאת, כפי שהוכח לפנינו וכפי שעולה בבירור ומפורשות מחומר הראיות, בעת התקף, אביו של התובע מוזעק מיידית לטפל בו, והוא למעשה היחידי אשר יכול ומסוגל לטפל בתובע בעת ההתקף. על מנת להמחיש את מורכבות הדברים, נבקש להפנות לדבריו של אביו של התובע, מר שמשון, בדיון שהתקיים לפנינו ביום 18/9/11, כלשונם: "אודי היה מאושפז בבית חולים בגלל דלקת ריאות, בבית חולים בהתקף אני טיפלתי על פי ההסכם עם הרופא משום שאין מישהו שיודע לטפל בהתקפים כמונים גם בבית חולים, במכינה יש מלווה 24 שעות, בזמן התקף אפילו בבית חולים, במחלקה פנימית וגם בטיפול נמרץ בבית חולים נהריה, אני טיפלתי בהתקפים, במכינה המלווה יודע לטלפן אלי שאני אבוא, זה כל מה שהוא יכול לעשות" (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 18/9/11). 26. במצב דברים זה, כאשר- - התכלית העומדת בבסיסה של גמלת השירותים המיוחדים, היא לעודד נכים להמשיך ולתפקד במסגרת הטבעית, בביתם ובקרב משפחותיהם, ולצורך כך לסייע להם לממן או לרכוש שירותים לסיוע בביצוע תפקודם היומיומי הבסיסי במסגרת זו; - תקנה 6 לתקנות קובעת ביחס לנכה במוסד, כי: "נכה המוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום, לא יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת"; - מכינת "כנפיים" הינה תוכנית למשך שנתיים, שלאחריה חוזרים המשתתפים לנהל את חייהם באופן עצמאי; - מכינת "כנפיים" אינה בנויה ואף אינה מתוקצבת כמוסד אשר מעניק שירותים סיעודיים ורפואיים, וכך גם אינה מספקת לתובע שירותי רפואה, סיעוד או שיקום, באופן העונה על הקבוע בתקנה 6 האמורה לעיל; - בעת התקף, אביו של התובע מוזעק מיידית לטפל בו, והוא למעשה היחידי אשר יכול ומסוגל לטפל בתובע בעת ההתקף; - בנוסף, בסופי שבוע, חופשות וחגים התובע חוזר הביתה, כאשר גם במהלך שהותו של התובע במכינה, אביו מלווה אותו באופן צמוד, מגיע אליו ומסיע אותו למקומות שונים- בנסיבות אלו, אין זה מתקבל על הדעת כי לא תינתן לתובע קצבת שירותים מיוחדים, שאין חולק על כך, שהיה זכאי לה לו היה נמצא כל ימות השבוע בביתו. 27. עוד נוסיף ונאמר, כי התרשמנו שעל אף נסיבותיו המיוחדות ומצבו הרפואי הקשה והחריג של התובע, כל שמבקש הוא להשתתף בתוכנית, אשר תקנה לו בסופו של יום, כישורי חיים, דבר אשר יטיב עימו, משפחתו והחברה בכללותה. יש להצטער על כך, שהנתבע עמד על דחיית תביעתו לאורכו של כל ההליך שהתקיים לפנינו- וזאת, כל שכן, לאחר פסק הדין אשר ניתן בעניין בל (ב"ש) 214575-08-10 מור אסולין נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 15/3/11)) (להלן: "פרשת מור אסולין"), אשר נסיבותיו דומות במהותן לנסיבות מקרה זה. במסגרת פרשת מור אסולין נדון עניינה של תובעת, ילידת 1992, הסובלת ממחלת ניוון שרירים מסוג LGMD, אשר זכאותה לקצבת שירותים מיוחדים נשללה עם תחילת השתתפותה במכינת "כנפיים". באותה הפרשה נקבע, בין היתר ובדומה לנסיבות המקרה שלפנינו, כי "אין תמיכה סיעודית מובנית במכינה, כזו המתחייבת בשל מצבה הגופני של התובעת". תביעתה של התובעת התקבלה, תוך שנקבע: "... גמלת השר"מ מותנית בכך שהזכאי לה שוהה בביתו. תוכנית "כנפיים" אינה "הוסטל" כפי שהעיד מר צור. מדובר בתוכנית הקצובה לשנתיים ובתום התקופה החניכים משתלבים חזרה בקהילה. מהות התוכנית שונה ממוסדות חוץ ביתיים אשר הופכים להיות ביתם של הנכים ומספקים להם שירותים סיעודיים ואחרים בהתאם לצורך האישי של הנכה. במקרה כאלה תשלום גמלת שר"מ מהווה תשלום כפל גמלה ברור. אין זה מתקבל על הדעת, כי לא יינתן לתובעת סעד המאפשר, במקרה האישי שלה, להמשיך להשתתף במכינה. השתתפות זו תתאיין בשל שלילת גמלת השר"מ המאפשרת לתובעת קבלת עזרה סיעודית סביב השעון. אין חולק כי עזרה סיעודית הינה תנאי חיוני להשתתפות התובעת בתוכנית וברור גם כי עזרה כזו אינה חלק מהשרותים הניתנים בתוכנית". 28. שוב יודגש, כי מכינת "כנפיים" אינה בנויה לטפל בתובע בשעת התקף - המכינה אינה מתוקצבת כלל למתן מענה רפואי, סיעודי ו/או שיקומי במצב התקף של התובע. היחיד שמטפל בהתקף של התובע הוא אביו אשר מוזעק מביתו, כך שהאב מצוי בכוננות מתמדת לטובת ההתקפים של בנו. העובדה שהתובע משתתף במכינת "כנפיים" אינה מקלה על מלאכתו של האב, אלא להפך, אם בעבר היה התובע מצוי בקרבתו של אביו ובמקרה של התקפים היה לאב קל יותר להגיע לתובע, הרי שבשלב בו משתתף התובע במכינת "כנפיים" מוזעק האב בכל מקרה של התקף התובע למרחק רב יותר ובפועל הוא היחיד שנותן לתובע מענה רפואי במצב של התקף. אין המדובר פה בנכה המוחזק במוסד שיכול ליתן לאותו נכה מענה רפואי שיקומי או סיעודי בשעת התקף ולא זו בלבד שמכינת "כנפיים" לא ערוכה לכך, אלא כפי שהעיד לפנינו מר גידי צור, אין לכך כל תקצוב. 29. סוף דבר בהתאם לכל האמור לעיל במצטבר, התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 יום, סך כולל של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. רפואהשירותים מיוחדים