דוגמא לפסק דין בנושא דחיית בקשת רשות ערעור למועצה הארצית לתכנון ובניה: בפני עתירה כנגד החלטת המשיבה 1, ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן "הועדה המחוזית"), אשר דחתה את התנגדות העותרים לתכנית מספר שד/4/19 (להלן "התכנית"), וכנגד החלטת המשיב 2 - יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה למחוז מרכז (להלן "יו"ר הועדה המחוזית"), שדחה את בקשת העותרים להעניק להם רשות לערער, על החלטת הועדה המחוזית, למועצה הארצית לתכנון ולבניה. העותרים מבקשים לבטל את החלטת הועדה המחוזית ולהורות על תיקון התכנית כך שתכלול גם את חלקות העותרים, ותוואי הכביש, כפי שהוא מופיע בנספח התנועה של התכנית, יימחק. העובדות הרלוונטיות 1. העותרים הינם תושבי המושב כפר מל"ל, המצוי במרחב התכנון המקומי דרום השרון ומונה 57 נחלות ו-20 משקי עזר (להלן "המושב"). העותרים או הוריהם חוכרים את חלקות 86 ו-87 בגוש 6447 בתחום המושב החל משנות ה-20. 2. על המושב חלה תכנית שד/1000 "תכנית מתאר למרחב תכנוני מקומי "השרון הדרומי"". תחום המושב מסומן בתכנית שד/1000 כ"אזור מושב עובדים". על פי סעיף 4.2 לתכנית שד/1000 ב"אזור מושב עובדים" תותר בניה ופיתוח למגורים, לבנייני משק, לדרכים וחניה, למבני מלאכה ולשטחי ציבור, בהתאם לתכניות מפורטות. 3. המשיב 3 - הוועד המקומי של המושב, יזם תכנית מתאר מקומית שד/4/19, היא התכנית נשוא העתירה שבפני. חלקות העותרים אינן נכללות בתחום התכנית. התכנית היא תכנית מפורטת למושב כפר מל"ל מכוחה ניתן להוציא היתרי בניה ומטרותיה; קביעת יעדים ואזורים; הרחבת וביטול דרכים קיימות; קביעת תנאים למתן היתרי בניה; קביעת מספר נחלות ומשקי עזר; קביעת זכויות בניה; קביעת הנחיות לשימור מתחמים, מבנים, אתרים היסטוריים וצמחיה (סעיף 14 לתקנון התכנית - נספח ב' לעתירה). התכנית הופקדה ביום 26.11.09 והוגשו לה 25 התנגדויות ובכלל זה התנגדות העותרים. 4. בהתנגדות שהוגשה על ידי העותרים (נספח ד' לעתירה) נטען, כי על חלקות 86 -87, המוחזקות על ידי העותרים, מופיע סימון לדרך עתידית - כביש ברוחב 25 מטר - המחבר בין דרך רמתיים לשדרות הנשיאים בהוד השרון. הכביש חוצה את חלקות 86 -87 באלכסון, לכל אורכן, ומשאיר משולש מצפון מערב לכביש ומשולש נוסף מדרום מזרח לו ולמעשה פוגע פגיעה אנושה בחלקות, בעיבודן החקלאי, בערכן בעתיד ובערך הנחלה כולה. לאישוש טענותיהם, בדבר הפגיעה במקרקעין צרפו העותרים להתנגדות שהוגשה על ידם חוו"ד שמאי, בה נאמר: "4. אם תאושר התכנית המוצעת במתכונתה הנוכחית, עלולה לחול פגיעה משמעותית בשווי החלקה שבנדון. כל קונה סביר שייראה את מסמכי התכנית יסיק שצפויה השפעה שלילית של התכנית על החלקות שבנדון (הן לגבי השטח הכלול בתוואי הכביש והן לגבי יתרת שטח החלקות), וזאת מכיוון שהתכנית מסמנת כאמור, תוואי דרך עתידית. 5. אי לכך, אנו ממליצים להתנגד לתכנית זו ולדרוש מרשויות התכנון את ביטול סימון הדרך האמורה הן בתשריט התכנית והן בנספח התנועה. 6. אם תאושר בכל זאת התוכנית המופקדת במתכונתה הנוכחית, -יהיה צורך לשקול הגשת תביעת פיצויים". החלטת הועדה המחוזית 5. בפתח החלטתה הפנתה הועדה המחוזית להחלטת הביניים שקיבלה ביום 18.4.2010 לאחר הדיון הפומבי בהתנגדויות בה הוחלט כי: "בטרם תכריע [הועדה - ז.ב.] בנושאים העיקריים והפרטניים בהם טענו המתנגדים, ומאחר ונושא הקשרים התחבורתיים בתחום המושב עצמו ודרכו והתייחסותו התחבורתית להתפתחות של העיר הוד השרון העוטפת אותו לפחות משני צדדים מהווים נושא בעל חשיבות גם בהחלטות הועדה וגם בהתנגדויות, מחליטה הועדה להעביר את ההתנגדויות ואת העתק הדיון הפומבי אל יועצת התנועה של הוועדה לקבלת חוו"ד. הוועדה תשוב ותכריע בנושא וביתר הנושאים שעמדו בפניה בהמשך". ביום 31.8.10 התקבלה חוו"ד יועצת התנועה ובעקבות כך החליטה הועדה המחוזית, בכפוף לביצוע תיקונים (שאינם רלוונטיים לענייננו), לתת תוקף לתכנית. בהתייחס להתנגדות שהוגשה על ידי העותרים אישרה הוועדה המחוזית את הנטען על ידי העותרים בדבר הכוונה לסלול את המשך רחוב הנשיאים בתחום חלקות העותרים. כוונה זו סומנה בנספח התחבורה וברקע התשריט של התכנית, אך מאחר וחלקות העותרים אינן נכללות בתחום התכנית "התכנית הנדונה אינה משנה את יעודן וכל טענה על פגיעה בחלקות צריכה להטען כנגד תכנית שתשנה את היעוד לכשתפורסם. עוד יוער לענין זה כי מיקום הדרך המתוכננת ביחס לחלקות המתנגד מחויב מסיבות תחבורתיות בלבד ונגזר מהדרכים אליהן תתחבר". הבקשה לערור למועצה הארצית 6. בעקבות דחיית התנגדותם פנו העותרים, ביום 14.2.11, ליו"ר הועדה המחוזית וביקשו לאשר להם להגיש ערר למועצה הארצית. בקשתם נדחתה בנימוק כי השאלה אם לצרף את חלקות העותרים לתחום התכנית אינה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות לערור למועצה הארצית. עוד צוין כי מדובר בהחלטה תכנונית בעלת השפעה מקומית ואין המדובר בנושא לגביו למועצה הארצית יש יתרון על פני הועדה המחוזית לענין ההכרעה בו. טענות העותרים 7. לטענת העותרים החלטת הועדה המחוזית היא שרירותית, בלתי סבירה ובלתי מנומקת ומשמעותה פגיעה קשה בקניינם מהטעמים הבאים: א. חלקות העותרים הוצאו מתחום התכנית והופרדו מיתר חלקות המושב באופן שרירותי ומלאכותי תוך יצירת מובלעת בקו הכחול של התכנית שאין בה כל הצדקה תיכנונית. חלקות העותרים הן החלקות היחידות שהוצאו מתחום התכנית. יתר החלקות החקלאיות של המושב נכללו בתחום התכנית וסומנו כ"אזור חקלאי". הוצאתן של חלקות העותרים מתחום התכנית מנתקת את החלקות מתחום המושב, שוללת מהם את האפשרות להוציא היתרי בניה מכח התכנית, פוגעת בפוטנציאל התכנוני שלהן ובזכויות העותרים. ב. הוצאת החלקות מתחום התכנית שוללת את האפשרות לבצע פעולה של איחוד וחלוקה עם יתר החלקות במושב באופן שבו נטל הפגיעה עקב סלילת הכביש יתחלק בין מספר חלקות ולא יוטל אך ורק על העותרים, או לחלופין באופן שבו יוכלו העותרים לקבל פיצוי בעתיד במסגרת תכנית איחוד וחלוקה הכוללת שינוי יעוד מקרקעין. ג. התכנית מתיימרת לקבוע הוראות ביחס לשטח שהוא מחוץ לתחומה. לכאורה תוואי הקו הכחול שנקבע בתכנית רק מכין את הקרקע לפגיעה עתידית בחלקות העותרים, אולם הוא שולל זכויות מהעותרים, כבר עתה ואף שולל מהם את האפשרות למתן פיצוי בעתיד. 8. לטענת העותרים, בדיון הפומבי בהתנגדויות יצא המרצע מן השק, והתברר כי ההחלטה להוציא את החלקות מתחום התכנית לא נבע משיקולים תכנוניים אלא מתוך מחלוקת בין הועדה המקומית דרום השרון (המשיבה 3) לועדה המקומית הוד השרון באשר לגורם שישא בנטל פיצוי העותרים בגין ההפקעה המתוכננת. מעיון בהתנגדות שהוגשה על ידי הועדה המקומית הוד השרון עולה כי להוד השרון אינטרס ברור בהטמעתו של תוואי הכביש במסגרת התכנית, שכן על פי תכנית הר/1200, שחלה על שטח של כ-300 דונם בהוד השרון, תנאי למתן היתרי בניה ליותר מ- 1800 יחידות דיור הוא קיומו של תוואי הכביש הנ"ל. לפיכך, נטען על ידי הועדה המקומית הוד השרון, על התכנית נשוא העתירה לתת מענה נכון לחיבור הדרכים כאמור ואין להתייחס לתכנית כאילו היא עומדת בפני עצמה ללא השפעה על שכנותיה. 9. הוצאת החלקות מתחום התכנית וסימון תוואי הכביש בנספח התנועה מהווים נסיון שמנוגד לתכלית חוק התכנון והבניה ונועד ליצור עובדות בשטח ללא עיגון סטטוטורי. כאשר ישנן מספר תכניות נפרדות, המהוות יחד מהלך תכנוני אחד יש לקבוע כי "תחום התכנית" הינו תחום התכניות השלובות כולן יחד ולאפשר פיצויים בהתאם, על מנת למנוע מצב של "תכנון זוחל" בו מפצלים מהלך תכנוני אחד למספר תכניות כדי לשלול את הזכות לפיצויים (עע"מ 2775/01 ויטנר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שרונים; עת"מ 1040/00 דשבסקי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה שרונים). 10. עקרון מנחה הוא שאין פוגעים בקניינו של אדם ללא פיצויים. לרשויות השלטון ישנה סמכות לפגוע בזכות הפרט על מנת לקדם אינטרסים ציבוריים אולם פגיעה כזו צריכה להיות מידתית. לטענת העותרים יזם התוכנית ניסה להוציא את החלקות מתחום התכנית אך לסמן על גביהן את תוואי הדרך ובכך להימנע מחובת הפיצוי. תשובת המשיבות הועדה המחוזית ויו"ר הוועדה המחוזית - 11. טענות סף - א. יש לדחות את העתירה מחמת חוסר סמכות. חלקות העותרים אינן נמצאות בתחום הקו הכחול של התכנית. יתרה מכך, טענת העותרים בדבר אי הכללתם בתחום הקו הכחול הועלתה לראשונה בעתירה ולא הועלתה במסגרת ההתנגדות שהגישו. בהתנגדות הלינו העותרים רק על סימון הדרך העתידית בחלקותיהם דבר שפוגע לטענתם בערך החלקות ודרשו כי הסימון ימחק. ב. בית המשפט לעניינים מנהליים אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הוועדה המחוזית ואינו מתערב בשקול דעת מוסדות התכנון. התערבות בית המשפט לעניינים מנהליים מוגבלת לעילות מתחום המשפט המנהלי כגון חוסר סבירות פגיעה בכללי הצדק וכו'. 12. לגופו של ענין - א. קיימת כוונה להמשיך ולסלול את רחוב הנשיאים וכוונה זו מצאה את ביטויה בנספח התחבורה. מיקום הדרך המתוכננת ביחס לחלקות העותרים מחויב מסיבות תחבורתיות בלבד ונגזר מהדרכים אליהם תתחבר הדרך ולכן לא היה טעם לכלול כיום את חלקות העותרים במסגרת התכנית. ב. ביום 21.10.10, פורסמה תמ"א/23/א/4 - תכנית מתאר ארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים. בתכנית זו נקבע קו מתע"ן (קו מערכת תחבורה עתירת נוסעים) העובר בתוואי רחוב התלמיד והמשכו ברחוב הנשיאים בהוד השרון. תוואי זה חוצה את חלקות העותרים בתוואי הדרך המוצעת. תמ"א/23/א/4 היא תכנית בתוקף וממילא גם בשל אישורה אין עוד טעם היום לכלול את חלקות העותרים בתחום התכנית נשוא העתירה. ג. לוועדה המחוזית יש ראיה מרחבית והיא מתחשבת בהחלטותיה גם בצורכי היישובים השכנים, צרכים תחבורתיים וצורכי האזור. לאור זאת החלטת הועדה המחוזית היתה סבירה וראויה ביותר. ד. החלטת הועדה המחוזית לא קובעת דבר בנוגע למקרקעין שאינם כלולים בתחום התכנית. חלקות העותרים אינן נכללות בתחום התכנית נשוא העתירה ולפיכך התכנית אינה משנה את ייעודן או את המצב התכנוני הקיים. ה. בהתייחס לדרישת העותרים למחוק את תוואי הכביש העתידי מנספח התנועה, קיימת דרישה של יועצת התחבורה של לשכת התכנון כי נספח התחבורה יציג מידע תכנוני גם לגבי שטח שאינו בתחום הקו הכחול של התכנית, על מנת לוודא ישימות תחבורתית. ו. אין זה ראוי להכניס היום את חלקות העותרים לתכנית ובכך להגדיל את היקף הזכויות החקלאיות בחלקות העותרים במסגרת התכנית נשוא העתירה כאשר ברור כי בעתיד הקרוב תאושר תוכנית שתתווה את הדרך החוצה חלקות אלה, ואז הרשויות הציבוריות יצטרכו לפצות את בעלי הקרקע פיצוי מוגדל. 13. החלטת יו"ר הוועדה המחוזית - א. החלטת יו"ר הועדה המחוזית היתה נכונה וסבירה והיא עולה בקנה אחד עם הפסיקה בנוגע למתן רשות ערר למועצה הארצית. ב. על פי לשון סעיף 110(א) לחוק התכנון והבניה, יש לפרש את סמכות מתן רשות הערר כסמכות חריגה ולא כסמכות שבשגרה, לאור מהותם ואופיים של ההליכים התכנוניים. אין זכות אוטומטית לערור למועצה הארצית אלא יש ליטול רשות לצורך כך. כאשר הגוף המחליט על מתן זכות הערר הוא גוף מקצועי. על העותרת להצביע ולשכנע כי החלטת יו"ר הועדה המחוזית נגועה בחוסר סבירות קיצוני או באחד הפגמים האחרים המאפשרים התערבות בית המשפט לענינים מנהליים. יש להימנע מהעמסת ערעורים על הועדה הארצית על מנת שלא תהפוך לערכאה דיונית נוספת באופן שימנע ממנה להידרש לעיקר תפקידה - התווית מדיניות תכנונית כוללת. ג. בתכנית נשוא העתירה אין החלטה עקרונית או בעלת השלכות ציבוריות רחבות מעבר לענין המקומי הצר של העותרים אשר כשלעצמו אינו מהווה שיקול למתן רשות ערר למועצה הארצית. הוועד המקומי כפר מל"ל - 14. כחלק מהסדרי התנועה אותם דרשה עירית הוד השרון להכליל בתכנית נדרש הוועד המקומי להציג את המשך דרך הנשיאים בשטחים החקלאיים שבתחום כפר מל"ל. ייעודם של דרכים אלה הינו המשך התפתחותה של הוד השרון. התכנית אינה קשורה לכפר מל"ל והתפתחותו אלא לצרכים לגיטימיים והבלעדיים של הוד השרון ולכן זוהי אחריותה של עירית הוד השרון לקחת אחריות על הפקעת השטחים החקלאיים שיידרשו לטובת הדרך. הוועד המקומי כפר מל"ל אינו צריך לשאת בעלויות הכספיות של הפקעת הדרכים ואין לו את היכולת הכלכלית לכך. 15. הוועד המקומי יהיה נכון לשלב את חלקות העותרים והדרך המתוכננת כחלק מתכנית במידה ויינתן לה כתב שיפוי מלא על ידי העותרים ועירית הוד השרון או כל גורם אחר שיש לו ענין בהסדרת דרך זו במסגרת תכנית המתאר של כפר מל"ל. מאחר ואין גורם שמוכן לשפות , החליט היזם להוציא את המקרקעים מחוץ לתכנית. 16. טענת העותרים כי הוצאתם מתחום התכנית פוגעת בפוטנציאל התכנוני של החלקות ובזכויותיהם אינה רלוונטית מכיוון שמדובר בשטחים חקלאיים שממילא לא ניתן לבנות עליהם. 17. טענת העותרים כי הוצאת חלקותיהם מתחום התכנית מונעת אפשרות לפעול לאיחוד וחלוקה אינה רלוונטית מכיוון שכל החלקות בתחום התכנית רשומות על שם חוכרים ולא ניתן לבצע פעולה של איחוד וחלוקה ללא הסכמה. 18. התכנית מאפשרת לעשרות משפחות לממש את זכויותיהם ולהקים לבניהם בית במושב. הדבר עולה לאין ערוך על הצורך בהכללת חלקות העותרים בתכנית ובכך להטיל מטלות כספיות כבדות על יזמי התכנית שיגרמו לביטולה. 19. משקלם המצטבר של ייחודיותה של התכנית, מטרותיה האינטרסים המצויים על כפות המאזניים והעובדה שמדובר בתכנית בעלת חשיבות עבור כפר מל"ל מצדיקים, לשיטתו של הועד המקומי, את אישורה של התכנית בהקדם האפשרי. הועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון - 20. הועדה המקומית הגישה אף היא התנגדות שהתייחסה לנושא נקודתי (שאיננו קשור לעתירה דנא) והודיעה כי מאחר ולא מתבקש כנגדה כל סעד היא תכבד כל החלטה שתנתן על ידי בית המשפט. דיון והכרעה 21. לטענת הועדה המחוזית יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר סמכות. חלקות העותרים אינן נמצאות בתחום הקו הכחול וטענת העותרים בדבר אי הכללתם בתחום הקו הכחול הועלתה לראשונה במסגרת העתירה. דינה של טענת חוסר הסמכות להידחות. העובדה שחלקות העותרים אינן מצויות בתחום הקו הכחול אינה שוללת את סמכות ביהמ"ש לעניינים מנהליים לדון בשאלת הכללתן בתחום הקו הכחול. זו תמצית העתירה. הועדה המחוזית לא הצביעה על כל מקור חוקי השולל את סמכות ביהמ"ש לדון בעתירה של מי שאינו נמצא בתחום התכנית. באשר לטענה כי טענת העותרים להכלילם בתחום הקו הכחול הועלתה לראשונה במסגרת העתירה, מגלה עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני ועדת המשנה להתנגדויות כי הטענה הועלתה בפני ועדת המשנה ובאה לידי ביטוי בפרוטוקול "עיקר התנגדות שלנו נובעת מאי הכללת החלקות החקלאיות בתחום הקו הכחול...עיון בנספח התנועה מעלה ששתי החלקות האלה כפי הנראה הולכות להיות מופקעות בשטח ניכר ביותר לטובת חיבור בין רחוב הנשיאים לבין רחוב שרת. כל הכביש הזה משורטט מחוץ לתחום הקו הכחול של התכנית. קודם כל, הטענה היא שמה שמשורטט לקו הכחול של התכנית, אין לו שום תוקף. תחום הסמכות של התכנית לשנות הוראות ולקבוע הוראות, הוא רק בתחום הקו הכחול, לא ברור מה הסיבה שזה הוכנס לתשריט התנועה ולא הוכנס לתכנית הראשית..." (עמ' 10 נספח ו'). לאור האמור אני דוחה את הטענה. 22. טענת סף נוספת שהועלתה על ידי המשיבים היא הטענה שביהמ"ש לעניינים מנהליים אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות הועדה המחוזית ואינו מתערב בשיקול דעת מוסדות התכנון אלא בהתקיים עילה מתחום עילות המשפט המנהלי. הלכה זו כבר מושרשת היטב ואין חולק עליה. על כן, השאלה הנשאלת בעתירה זו היא האם אי הכללת חלקות העותרים במסגרת התוכנית היא החלטה תכנונית שאל לו לביהמ"ש לעניינים מנהליים להתערב בה (כטענת המשיבים), או שמא היא החלטה החורגת ממתחם הסבירות שרירותית הפוגעת בקניינם של העותרים באופן המחייב את התערבות ביהמ"ש לעניינים מנהליים (כטענת העותרים). על שאלה זו אני משיבה בחיוב. 23. אין מחלוקת כי חלקות העותרים הן החלקות היחידות מבין החלקות השייכות למה שקרוי "תחום המחנה" שהוצאו מתחום התוכנית. עיון בתשריט התוכנית מגלה כי הוצאת חלקות העותרים מתחום התוכנית יצרה מובלעת ברצף החלקות הנמצאות בתחום הקו הכחול המחייבת הסבר תכנוני ראוי, שאם לא כן יש לכלול גם אותן בתחום התכנית, בהיותן חלק מרצף החלקות הכלולות בתכנית. בהחלטתה אישרה הועדה המחוזית כי קיימת כוונה לסלול את המשך רחוב הנשיאים בתחום חלקות העותרים וכוונה זו סומנה בנספח התחבורה וברקע התשריט, אך מכיוון שהחלקות אינן נכללות בתחום התכנית, אזי סימון הכוונות ע"ג נספח התנועה אינו משנה את ייעודן של החלקות. האמנם כך? 24. סעיף 8 לתכנית מונה את מסמכי התכנית הכוללים את הוראות התכנית (ס' 8 א'); תשריט בק"מ 1:2,500 (ס' 8 ב'); נספח התנועה - תשריט בק"מ 1:1.250 (ס' 8 ג'). הוראות התכנית מציינות כי גבולותיה הם כמסומן בקו הכחול. חלקות העותרים אינם נכללות בתחום הקו הכחול ואף אינם נמנים בפרוט הגושים והחלקות שבתכנית (ס' 13 לתכנית). מאידך, ברקע התשריט ובנספח התנועה - שהם כאמור חלק ממסמכי התכנית, סומן תוואי כביש בחלקת העותרים על אף שחלקות אלה הן לכאורה מחוץ לקו הכחול של התכנית. הנמקת הועדה המחוזית כי סימון זה נעשה בהתאם לדרישת מהנדסת התחבורה, לאו הנמקה היא. ממנה נפשך, אם סימון תוואי הכביש מתחייב לנוכח דרישת מהנדסת התחבורה יש לכלול את חלקות העותרים במסגרת התכנית, אם כטענת הועדה המחוזית החלטתה לאשר את התכנית אינה קובעת דבר לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתחום התכנית תתכבד ותמחק את תוואי הכביש אותו סימנה על גבי חלקות שאינן בתחום התכנית. 25. סימון תוואי הכביש בחלקות שאינן בתחום התכנית תומך בטענת העותרים כי הסיבה האמיתית לאי הכללתן של חלקות העותרים בתכנית נועדה למנוע את הצורך בתשלום פיצויים לעותרים. מאידך, סימון תוואי הכביש בנספח התנועה ובתשריט שהם חלק ממסמכי התכנית מצביע על הצורך האמיתי לכלול את חלקות העותרים בתחום התכנית. 26. חוק התכנון והבניה בסעיפים 77 ו-78 דן במצב טרם הכנת תכנית בו מוסד תכנון מוסר הודעה על כוונתו להכין תכנית. פרסום הודעה על פי סעיף 77 מאפשר פרסום תנאים למתן היתרים בתקופת התכנית ומאפשר למי שרואה עצמו נפגע מהחלטת מוסד התכנון להגיש התנגדות (ס' 78(ב)) ולזכות בפטור מתשלומי חובה. זו דרך המלך ךהצביע על כוונות תכנוניות של מוסד תכנון. התנהלות המשיבות במקרה דנן מנעה מהעותרים את זכותם על פי סעיפים 77 ו-78, ונקטה בדרך שאינה קבועה בחוק. 27. בנסיבות אלה אין לקבל את התוצאה אליה הגיעה הועדה המחוזית. לאור האמור יוחזר הדיון לועדת המשנה על מנת שתחליט אם חלקות העותרים יכללו בתחום התכנית או שהחלקות ישארו מחוץ לתחום התכנית ובמקרה כזה, תוואי הכביש ימחק מנספח התנועה ומרקע התשריט. 28. התוצאה אליה הגעתי מייתרת את הצורך לדון בסעד החלופי. 29. המשיבה 1 תשלם לעותרים את הוצאות העתירה ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. רשות ערעור (בזכות או ברשות)בניההמועצה הארצית לתכנון ובניהערעורתכנון ובניה