דוגמא לפסק דין בנושא שחרור אסירים מסוכנים: עתירת העותר מופנית כנגד החלטת וועדת השחרורים מיום 11.3.12 אשר בה נדחתה בקשתו לשחרור על תנאי, בשל כך "כי קיימת חזקת סיכון לאסיר". עברו הפלילי של העותר והעבירות בגינן נותן הוא את הדין העותר הינו כבן 26, שפוט לתקופת מאסר של שש שנים ושישה חודשים בגין שני תיקים פליליים. תיק אחד עניינו מעשה התעללות בקטין, סחיטה בכוח, מעשים מגונים, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה וגניבה. העבירות האמורות יוחסו לעותר בגין שורת מעשים שביצע בחודש מרס 2004 עם אחר כלפי קטין בן גילו של המערער, שהיה בעת ביצוע המעשים קטין קרוב לגיל הבגרות. בית המשפט המחוזי דן את העותר ל- 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי. בין היתר, נאמר אודות העותר בגזר הדין, כי שירות המבחן התרשם "כי נאשם זה שואף לתפקוד נורמטיבי ויש לו מוטיבציה ופוטנציאל לנהל אורח חיים תקין". כמו כן עלה מתסקיר שירות המבחן כי העותר "הסתמן כנער חיובי, המשתף פעולה עם חבריו ומדריכיו, ואף הצטיין בספורט". עוד נאמר אודות העותר בגזר הדין כי הוא "מתקשה בביטוי ורבאלי ומגמגם בדיבורו, ושירות המבחן מציין כי הוא חווה, לדבריו, בעברו אירוע טראומטי כאשר אדם מבוגר תקף אותו בילדותו וניסה לחונקו". בית המשפט אף ציין לגבי העותר בגזר דינו כי "הוא רואה עצמו כקורבן של הסיטואציה, אולם לגבי החלק שבו הוא מודה, הנאשם מביע צער וחרטה על התפתחות מה שהוא מכנה "תגרה"". בית המשפט הוסיף וציין בגזר הדין "שירות המבחן אמנם אופטימי לגבי הסיכוי שנאשם 2 (העותר בענייננו - ר.א.) יחזור לאדם נורמטיבי וחיובי, אולם בשל חומרת העבירות והכחשתו את רובן, אין התסקיר כולל המלצה טיפולית, ואף אינו ממליץ להימנע מהרשעתו בדין". גזר הדין בתיק זה ניתן ביום 10.12.06. התיק הפלילי האחר שבעטיו נדון העותר לעונש מאסר לריצוי בפועל של 4 שנים, עניינו היה עבירות של איומים, חבלה בכוונה מחמירה, מעשה פזיזות, ועבירה לפי חוק להסדר הפיקוח על הכלבים. העבירות שיוחסו לעותר באותו עניין, בוצעו על ידו ועל ידי אחיו במהלך ינואר 2006, עיקרן היה שבשעה שהעותר ואחיו טיילו עם כלבם מסוג פיטבול, שחרר העותר את הכלב, אשר התנפל על המתלונן קטין, נשך אותו בפניו, ברגלו ובידו וקרע את בגדיו ונעליו. העותר ואחיו הגיעו למתלונן ובעטו בפניו ובגופו עד אשר צעקות השכנים הבריחו אותם מהמקום. כתוצאה ממעשיהם של העותר ואחיו, נזקק המתלונן לתפרים רבים, והיה מאושפז כשבעה ימים. בגזר דינו ציין בית המשפט כי העותר מהווה סכנה לציבור. עם זאת, הוסיף כי "אין להתעלם מגילו הצעיר של נאשם 2 (העותר - ר.א) וכי המעשה על אף חומרתו לא היה מתוכנן אלא התרחש כמעט באופן ספונטני". מעבר לשני התיקים הפליליים האמורים נדון העותר בעבר למאסר מותנה בגין עבירה של פריצה וגניבה שבוצעה יחד עם אחרים ביוני 2003. כמו כן נדון בדצמבר 2006 בגין עבירה של תקיפה סתם שאף היא בוצעה במהלך 2003. המערער מרצה את מאסריו החל מיום 11.4.06. החלטת הוועדה נשוא העתירה בהחלטתה ציינה הוועדה כי מצאה כי העותר לא צבר לחובתו בתקופת מאסרו עבירות משמעת, למעט עבירה אחת של איחור של כשלוש שעות מלהתייצב מחופשה. עם זאת ציינה הוועדה, "כי אין כמעט ,אין דינאמיקה משמעותית של הפנמת חומרת העבירות ושיקום אמיתי ובעבירות מסוג זה, עבירות אלימות, יש לכך משמעות מיוחדת, שכן בדרך התנהלות מתמשכת זו, קיים לדעתנו הליך של השארת הסיכון וחזקת המסוכנות מהאסיר לסביבתו להמשך", וממשיכה הוועדה ומציינת "תנא מסייע לקביעה זו מצאנו בקביעתה של העו"ס גב' פרץ בדו"ח מיום 26.1.12 פיסקה אחרונה "אינו תופס עצמו כאלים ומתקשה לגלות הבנה ומודעות לבעיותיו, כמו כן לא שולב בהליך טיפולי משמעותי בין כתלי בית סוהר," לכן בשלב זה לא נהיר לנו במדויק איך תוכנית השיקום של רש"א עליה דיבר הסנגור יכולה להיות אפקטיבית יותר, עם כל האפשרויות שהוצגו לנאשם במהלך השנים בהם שוהה במאסר מ 11.4.06 וכן בהסתמך על דוחות מטא"ר". כידוע, בית משפט זה אינו שם עצמו במקום הוועדה, אלא בוחן את החלטותיה על פי אמות המידה שגובשו במשפט המנהלי. בין היתר נבדק הבסיס העובדתי עליו מושתת ההחלטה המנהלית. הוגש לעיוננו תיעוד שהצטבר אודות העותר במהלך ריצוי עונשו, ואשר אמור להוות הבסיס להחלטה בבקשת העותר לשחרור מוקדם. להלן אסקור את התיעוד שהוגש. דוחות סוציאליים ותיעוד אחר אודות העותר כפי שהוגש ע"י ב"כ הצדדים להלן תיאור התיעוד שהוגש לעיוננו: עמדת מטא"ר, אשר הוצגה בפני הוועדה ע"י המשיבה, אשר התנגדה לבקשת העותר לשחרור על תנאי, בה נאמר: "מרצה את מאסרו בגין עבירות אלימות, איומים, רכוש, בעילה ע"י קבוצה, מעשה מגונה, הדחה בחקירה, סחיטה בכוח, בעילה בכוח. מסווג בקטגוריה ב/2 בתנאים מגבילים חופשותיו באחריות שב"ס. ללא מידע רלבנטי מתקופת מאסרו. תשומת לב הוועדה לחומרת עבירותיו. מ"י אינה רואה הצדקה לשחרורו המוקדם". לעניין זה יצויין, כי מעיון בהכרעות הדין שניתנו בעניינו של העותר לא עולה כי הורשע בעבירות של בעילה ע"י קבוצה, או בעילה בכוח. זאת ועוד, קיימת חוות דעת של מב"ן כי אין לסווג את העותר כעבריין מין אלא להתייחס אליו כאל אסיר רגיל. הקלדת עו"ס מיום 3.1.10 "... אינו מגלה דפוסים עבריינים במהלך מאסרו. מתנהג בנימוס כלפי הסגל ואסירים אחרים. ליבגני שתי עבירות משמעת בכל מאסרו.... התרשמות מאדם שהפנים את הלקח והסכנה שבהרמת יד על זולתו ובעל פוטנציאל גבוה לשיקום חייו והפנמת אורח חיים נורמטיבי. נמצא בתהליך של בניית תוכנית רש"א אשר תעזור לו לבנות את חייו מחדש". דו"ח עו"ס מיום 21.2.10 מכלא שיטה "התרשמות היא מאדם המתנהג מעט בתמימות ואינו מגלה דפוסים עבריינים במאסרו". בסיכום "אינו מגלה דפוסים עבריינים במהלך מאסרו. מתנהג בנימוס כלפי הסגל ואסירים אחרים, ליבגני שתי עבירות משמעת בכל מאסרו...". "התרשמות מאדם שהפנים את הלקח והסכנה שבהרמת יד על זולתו ובעל פוטנציאל גבוה לשיקום חייו והפנמת אורח חיים נורמטיבי. נמצא בתהליך של בניית תוכנית רש"א אשר תעזור לו לבנות את חייו בחזרה". דו"ח עו"ס כלא דקל מיום 2.12.10 "מקיים קשר מעקבי עם עו"ס. משתף פעולה בשיחות עימו". אשר ליחסו לעבירות צויין "מודה בביצוע עבירותיו. טוען כי בין אחיו לבין הקורבן התקיים סכסוך וכאשר הוא ראה זאת התערב וניסה להגן על אחיו. מדווח כי היה ברשותו כלב, אשר ברח מידיו, ותקף את הקורבן. לוקח אחריות מלאה למעשיו ומביע עליו צער וחרטה". בסיכום נאמר: "... משולב בתעסוקה במסגרת המפעלים היצרנים בבית הסוהר. מקיים קשר מעקבי עם עו"ס, נמצא בסבב חופשות, ההתרשמות הינה מאסיר צעיר, מאורגן, ורבלי, משתף פעולה. מודה בעבירותיו, לוקח אחריות על מעשיו ומביע עליהם צער וחרטה. בעל כוחות ותבונה למצבו ובעיותיו... טרם השלים את בניית תוכנית השיקום. באם ישלים אותה, ההתרשמות היא כי עשוי להפיק מכך תועלת רבה לשיקום ותועלת חייו". הקלדת עו"ס מיום 2.12.10 "... הופגש עם נציגת רש"א הומלץ על בניית תוכנית שיקום של קשר מחייב שתכלול איזוק אלקטרוני. טרם השלים את בניית תוכנית השיקום אך אם ישלים אותה ניכר כי יכול להפיק ממנה רבות לצורך שיקום ושינוי חייו". הקלדת עו"ס מיום 29.5.11 "... מקיים קשר מעקבי ומינימאלי עם עו"ס. השתתף לאחרונה בקבוצת "הכנה לשחרור" בהנחיית נציגת רש"א. משולב בתעסוקה במפעלים היצרניים. ההתרשמות הינה מאסיר מאורגן. ללא דפוסים עבריינים בולטים. משתף פעולה ובעל חשיבה דלה". הקלדת עו"ס מיום 17.1.12 ".. מקיים קשר מעקבי עם עו"ס ביקש להשתלב בטיפול בפרויקט "אתגר" למניעת אלימות כללית אך לא הומלץ על שילובו לאור התרשמות כי מדובר באדם שאינו תופס עצמו כאדם אלים ומתקשה לגלות הבנה ותבונה לבעיותיו. התרשמות הינה מאסיר צעיר, שקט, מנומס ובעל חשיבה דלה". הקלדת עו"ס מיום 26.1.12 "האסיר השתתף לאחרונה בקבוצת "שליטה בכעסים" בהנחיית החינוך. מדובר בקבוצה בת 12 מפגשים. מהתרשמות מנחת הקבוצה האסיר הפנים את התכנים שנלמדו בקבוצה והתמיד בהגעתו. עם זאת, התקשה לחשוף עולמו הפנימי ככל הנראה בשל קשיי שפה". דו"ח סוציאלי מיום 26.1.12 מעו"ס קרן פרץ כלא דקל "... לאחרונה סיים השתתפות בקבוצת "שליטה בכעסים" בהנחיית קצינת חינוך. להתרשמות המנחה הפנים את המודלים שנלמדו בקבוצה התמיד בהגעתו. עם זאת, לא חשף מעולמו הפנימי להערכתה בשל קשיי שפה". אשר ליחסו לעבירות צויין "מכחיש חלק מהעבירות המיוחסות לו... לדבריו הקורבן פגע בו ראשון והחזיר מחוייב להחזיר לו ועל כן הפעיל אלימות כלפיו. בנוגע לאירוע בו כלבו תקף את הקורבן מדווח כי היה ברשותו כלב אשר ברח... אינו לוקח אחריות על מעשיו ואינו מביע אמפטיה כלפי הקורבן". בסיכום הדו"ח "ההתרשמות הינה מאסיר צעיר, שקט, מנומס, מאורגן, ובעל חשיבה דלה, המתקשה לחשוף מעולמו הפנימי ואינו לוקח אחריות מלאה על מעשיו. ניכר כי תהליך התבגרותו ללא דמות אב והאירוע הטראומטי אותו מתאר השפיעו על עיצוב אישיותו ועל תהליך התפתחותו והובילו אותו למעורבות בפליליים מגיל צעיר. אינו תופס עצמו כאלים ומתקשה לגלות הבנה ומודעות לבעיותיו. שולב לאחרונה לקבוצה. עם זאת, לא שולב בתהליך טיפולי משמעותי בין כותלי בית הסוהר". תעודות שניתנו לעותר במהלך שהותו בשב"ס ב"כ העותר הגיש לעיוננו תיק המכיל תעודות משב"ס המעידות על כך שהעותר נטל חלק בקורסים שונים במהלך שהותו בכלא: אישור על השתתפות בקורס שילוב תעסוקתית באולפן הדרים מיום 26.7.2006 על כך שהעותר השתתף בקורס מיום 21.5.06 ועד יום 31.7.06, סה"כ 205 שעות לימוד. מכתב מיום 31.7.06 ממורתו של העותר "ליבגני! התקדמת מאוד יפה, כל הכבוד!! אתה אח טוב ודואג ושומר... אבל אתה גם צריך להיות דוגמא טובה לאחיך. יבגני אתה בחור טוב....". תעודה המעידה כי העותר נטל חלק בקורס להשכלת יסוד מטעם מחלקת חינוך טיפול ושיקום ענף חינוך והשכלה בשב"ס בין התאריכים 18.4.07 - 31.7.07. תעודה מיום 5.7.07 מכלא דקל המעידה על כך כי העותר היה מצטיין חודשי. נאמר בתעודה "התנהגות למופת לאורך כל הקורס, השקעה בלמידה, השתתפות בשיעורים, יחס מכובד ורצינות ללמידה למרות קשיי השפה". תעודת השכלה למבוגרים מיום 20.1.08 במקצועות אזרחות, תקשורת, הבנת הנקרא, יישומי מחשב, מתמטיקה. תעודה על השתתפות הקורס להשכלת יסוד רמת מתחילים מיום 31.3.08 עד 31.7.08, מטעם מחלקת חינוך טיפול ושיקום ענף חינוך והשכלה בית סוהר שיטה. תעודה מטעם מחלקת חינוך טיפול ושיקום ענף חינוך והשכלה בית סוהר שיטה על השתתפות במחזור לימודים ברמת ביניים מיום 10.9.08 עד יום 25.12.08. בגיליון הציונים צויין "יבגני, הנך תלמיד למופת. גילית רצינות והתמדה בלימודים, עבדת ברצון ומילאת את כל המטלות על הצד הטוב ביותר. גילית יוזמה יפה בכתיבה אודות נושאים שביקשת להעמיק בהם, והכנת עבודה מרשימה בשיעורי המחשב בנושא קונג פו. התעניינת ביותר בסיפור "הקיץ של אביה" והגשת יומן קריאה מקורי ומעניין. עזרת לכל אורך הקורס לחברך המתקשה בשפה העברית, והוכחת חברות אמת ונכונות לתרום מעצמך. שליטתך בחשבון מעולה". אישור על השתתפות בחוג אנגלית בבית סוהר שיטה מיום 29.10.08 עד ליום 28.1.09, בהערות נרשם "הגיע בהתמדה לחוג. הראה נכונות ורצינות, וכן ביצע את כל המשימות על הצד הטוב ביותר". תעודת מופת מכיתת ביניים מיום 18.12.08 "על גילוי יוזמה ללמידה עצמאית ועזרה לחברים בכיתה". גיליון ציונים מיום 7.4.09 ותעודה ממחלקת חינוך טיפול ושיקום ענף חינוך והשכלה בית סוהר שיטה, על השתתפות העותר במחזור לימודים ברמה 8 שנות לימוד מיום 11.1.09 עד 7.4.09. בהערות נרשם "הנך תלמיד רציני ומשקיע. לכל מטלה אתה מתייחס בכובד ראש, ומשתדל לבצעה על הצד הטוב ביותר. הרצון הגדול שלך להתפתח ולהתקדם, אכן הוביל אותך להישגים לימודיים משמעותיים ויפים. במחזור לימודים זה גילית יותר רוח התנדבות, וגישתך הכללית בולטת לטובה". תעודה (ללא תאריך), מ"מחלקת חינוך טיפול ושיקום ענף חינוך והשכלה" המעידה על סיום בהצלחה של קורס אולפן. החלטת וועדת השחרורים מיום 5.6.11 מועד חלוף שני שלישיים מתקופת מאסרו המלאה של העותר חל ביום 4.7.10. ביום 5.6.11, היינו כמעט שנה לאחר חלוף שני שלישיים מתקופת מאסרו התייצב העותר בפני וועדת השחרורים כשהוא מצוייד בתוכנית רש"א. בהחלטת הוועדה צויין, בין היתר, "מעדכון מתוך מערכת צוהר שנמסר על ידי קצינת הוועדה לעניין הערכות גורמי הטיפול בכלא, עולה כי ביום 3.1.10 צויין כי האסיר אינו בעל דפוסים עבריינים, הפנים את הלקח ממאסרו ובעל פוטנציאל גבוה לשיקום מעדכון מיום 2.3.10 עולה הערכה ברוח דומה". צויין בהחלטת הוועדה כי היא התלבטה בעניינו של העותר, אולם, מאחר והעותר לא עבר הליך טיפול משמעותי בין כותלי הכלא, החליטה הוועדה לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם, תוך שאפשרה לעותר "להוכיח קיומו של הליך טיפולי משמעותי בין תחומי הכלא תחילה, אותו ניתן יהא להמשיך כאמור לעיל תחת פיקוח של רש"א". הועדה קבעה כי עניינו של העותר יובא בפניה לדיון חוזר ביום 13.11.11. על החלטה זו של הוועדה הוגשה עתירה לבית משפט זה. העתירה נדחתה בפסק הדין שניתן ביום 7.9.11, תוך שצויין כי שלטונות שב"ס מתבקשים באופן דחוף ליתן דעתם לטענת ב"כ העותר, שהועלתה בעתירה, כי למרות שלוש פניות מטעמה ופניית העותר לעו"סים בכלא טרם שולב העותר בהליך טיפולי. לאחר פסק הדין העותר אכן, כאמור, שולב בהליך טיפולי של שליטה בכעסים במסגרת קבוצה, ועל מנת להשלים ההליך ביקש מספר פעמים לדחות התייצבותו בפני וועדת השחרורים, כך שלבסוף התייצב בפני הוועדה ביום 11.3.12 ולא במועד כפי שנקבע לו בהחלטת הוועדה הקודמת ביום 13.11.11. דיון והכרעה מועד שחרורו המלא של העותר יחול ביום 4.9.12, היינו פחות מארבעה חודשים מהיום. בהחלטתה נשוא העתירה הזכירה הוועדה את דו"ח העו"ס מיום 26.1.12, כאשר לא מצינו בהחלטת הוועדה כי נתנה דעתה לכלל הדוחות הסוציאליים שהונחו בפנינו ע"י ב"כ הצדדים. כמפורט לעיל, לעומת האמור בדו"ח הסוציאלי מיום 26.1.12, בדוחות אחרים נרשם כי העותר מודה בביצוע עבירותיו ולוקח אחריות למעשיו. אין להתעלם מהתמונה הכוללת אודות העותר, כפי שהיא עולה מכלל דוחות העו"ס, היינו שמדובר באדם יחסית בעל חשיבה דלה, מגמגם ובעל קשיי שפה, המתקשה בחשיפת עולמו הפנימי. לעותר במהלך תקופת מאסרו, כמצויין בדוחות, נרשמה עבירה משמעתית אחת בשל איחור של כשלוש שעות חזרה מחופשה. צויין לגבי העותר בדוחות כי אינו בעל דפוסים עבריינים וכי עשוי להפיק תועלת רבה מתוכנית רש"א. הוועדה שנתנה את החלטתה ביום 5.6.11 מצאה לנכון לזמן את העותר לדיון חוזר על מנת לאפשר לעותר להוכיח קיומו של הליך טיפולי משמעותי בין כותלי הכלא אותו ניתן יהיה להמשיך תחת פיקוחה של רש"א. העותר עבר הליך טיפולי ומנחת הקבוצה ציינה לגביו כי התרשמה כי הפנים את המודלים שנלמדו בקבוצה. בשים לב למכלול השיקולים שעל הוועדה ליתן דעתה לפי סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א - 2001, ולמכלול נסיבותיו של העותר, כפי שהן עולות מכלל דוחות העו"ס שהוגשו לעיוננו, ולנוכח האמור בהחלטה הקודמת של וועדת השחרורים מיום 5.6.11, דעתי היא כי הקביעות העובדתיות אליהן הגיעה הוועדה בעניינו של העותר, ואשר עליהן הסתמכה בהחלטתה, אינן יכולות לעמוד. עלה בידי העותר להוכיח כי הוא זכאי לשחרור על תנאי. במהלך מאסרו, כמשתקף מהאמור אודותיו בדוחות העו"ס, ולמרות החומרה הרבה במעשיו, התברר כי העותר אינו בעל דפוסים עבריינים בולטים, מודה, בדרכו, במיוחס לו ומביע חרטה. בתקופת מאסרו, היחסית ארוכה עבור אדם שכיום הינו כבן 26 שנים, התנהגותו בכלא היתה ללא חריגות, כאשר העותר אף למד ועבד במהלך מאסרו. מראיה כוללת של דוחות העו"ס אינה עולה המסקנה אליה הגיעה הוועדה בדבר קיומו של "הליך של השארת הסיכון וחזקת המסוכנות מהאסיר לסביבתו בהמשך". העותר טרם שילם את הפיצוי שהוטל עליו, וכידוע, אף תשלום הפיצוי הינו שיקול מהשיקולים שעל הוועדה לשקול בטרם תקבל החלטתה בדבר שחרור על תנאי. בעניינו של העותר אין לשלול את השחרור על תנאי אך בשל אי תשלום הפיצויי, שכן העותר, כעולה מדוחות העו"ס בא ממשפחה דלת אמצעיים, אביו נסע לחפש עבודה בחו"ל ולא שב, ואימו עובדת בעבודות משק בית. אשר על כן, לו דעתי תישמע, העתירה תתקבל. העותר ישוחרר על תנאי ממאסרו. העותר יובא בפני הוועדה לא יאוחר מיום 6.6.12 על מנת שהוועדה תחליט על תנאי השחרור. ר. אבידע - שופטת השופט י' שפסר: עיינתי בחוות דעתה של חברתי, השופטת ר' אבידע ולצערי, לא אוכל להצטרף למסקנתה. 2. כידוע, הכלל הוא כי על אסיר לרצות את מלוא תקופת העונש שהושתה עליו, וכי לא עומדת לו זכות קנויה לקיצורו (רע"ב 314/06 מדינת ישראל נ' פלוני (1.2.06, לא פורסם), רע"ב 205/08 קייס עסילה נ' שב"ס (24.6.08, לא פורסם)). עם זאת מקנה ס' 3 לחוק שיקול דעת לועדת השחרורים, להחליט על שחרור אסיר שנשא לפחות שני שלישים מתקופת מאסרו, ככל ששוכנעה הועדה כי ראוי הוא לשחרור מוקדם וכי שחרורו לא יסכן את שלום הציבור. 3. עיון בגזרי הדין נושא התיקים בגינן מרצה העותר את מאסרו, אינו יכול להותיר ספק בדבר חומרתם ומסוכנותם הרבה של מעשיו, המתאפיינים בעבירות התעללות קשות, שבוצעו באכזריות רבה ותוך ביזוי גופני ונפשי של קורבנות העבירה. העבירות בהן מדובר מאופיינות חלקן באלימות קשה שאף נושאת גוון מיני מובהק אשר בוצעה מצד העותר בקטין, במספר הזדמנויות, וחלקן האחר תוצאת שיסוי כלבו של העותר מסוג "פיטבול" כלפי מתלונן נוסף, קטין אף הוא, ופציעתו הקשה בפניו, בלחיו ובכל גופו, וכן קריעת בגדיו ונעליו כתוצאה מנשיכות הכלב. משני גזרי הדין עולה במובהק העדר עילה כלשהיא לביצוע העבירות, זולת אכזריות לשמה. עיון בחוות הדעת העדכנית מצד הגורמים הטיפוליים בכלא מיום 26.1.12 מלמד, כי שילובו של העותר בפרויקט למניעת אלימות נידון בועדת קבלה ונדחה, זאת "לאור ההתרשמות כי מדובר באדם שאינו תופס עצמו כאלים ומתקשה לגלות הבנה ומודעות לבעיותיו". זאת ועוד, דו"ח העו"ס מציין כי "הוצע לאסיר להשתלב בטיפול באגף תמ"ר - תכנית מניעת רצידיביזם, אך אינו מעוניין". מבחינת יחסו לעבירה "מכחיש חלק מהעבירות המיוחסות לו...אינו לוקח אחריות על מעשיו ואינו מביע אמפטיה כלפי הקרבן". סיכום הדו"ח הוא ש"לא שולב בטיפול משמעותי בין כתלי בית הסוהר". מסתבר אם כן, כי על אף שבמצבו של העותר היה מצופה שישתף פעולה בכל הליך טיפולי מוצע, לא זו בלבד שאינו עושה כן, אלא ששולל הוא למרבה ההפתעה תכנית מוצעת, מכחיש חלק מהעבירות ומצוי למעשה בהכחשת מצבו. 5. אין צורך לומר, כי שילוב חומרת מעשיו מחד, בד בבד עם חוות דעת הגורמים הטיפוליים כפי שתוארה לעיל מאידך, מעלה קושי שלא ניתן להתעלם ממנו, בכל הנוגע למסוכנות העולה מהעותר, ולא ניתן לדעתי לקבוע שאין בשחרורו משום מסוכנות ציבורית. אדרבא, נראה לי כי התמונה המצטיירת איפוא ממכלול הנסיבות מצביעה בהכרח על מסוכנות גבוהה הנשקפת מהעותר ואי הפנמה מצידו של חומרת מעשיו, ובנסיבות אלה סבורני, כי לא זו בלבד שלא נפל כל פגם בהחלטת הועדה המצדיק התערבות בה, אלא שהיא ראויה ונכונה ויש להותירה על כנה. לעניין זה ראוי להזכיר כי מתחם שיקול הדעת של הועדה, שלה הסמכות והמיומנות המקצועית בנושא דנן, רחב, תוך שבית המשפט אינו נוטה להחליף את שיקול דעתה בשלו, אלא רק אם שוכנע כי המדובר בסטייה קיצונית ממתחם הסבירות. מצב דברים מעין זה, אינו מתקיים לדעתי בענייננו. לפיכך, לו דעתי היתה נשמעת היינו דוחים את העתירה. י. שפסר - שופט השופט א. חזק: לאחר שעיינתי בחוות דעת חבריי מצרף אני את דעתי לדעת השופטת ר. אבידע. א. חזק - שופט אשר על כן, הוחלט כאמור בחוות דעתה של השופטת אבידע. בית סוהר / כלאאסיריםשחרור מוקדם מהכלא