תביעה בנושא קידום קריירה מוזיקלית - הפרת הסכם

דוגמא לפסק דין בנושא תביעה בנושא קידום קריירה מוזיקלית: 1. בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובעת להשבת סך של 15,000 ₪ אשר לגרסתה שלמה לנתבע על מנת לקדם הקריירה האמנותית שלה אך בפועל לא קבלה דבר תמורתם. כן עתרה לחייב הנתבע בתשלום סך של 20,000 ₪, פיצוי מוסכם בהתאם לתנאי ההסכם עליו חתמו. סך הכל עתרה לתשלום סך של 35,000 ₪. 2. העובדות שאינן במחלוקת התובעת הגישה כנגד הנתבע וכנגד מר רוסלן (להלן: "מר רוסלאן") תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל. מר רוסלאן לא הגיש התנגדות בתיק ההוצאה לפועל ומשהגיש הנתבע התנגדותו הועבר התיק לבית המשפט ושמו של מר רוסלאן נמחק מתיק זה. תחילה, תבעה התובעת סך של 20,000 ₪ נוכח ההפרת ההסכם הנטענת, אולם לאחר החלפת ייצוג, הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה אשר התקבלה ועתרה להשבת סך נוסף של 15,000 ₪ אשר שלמה לגרסתה לנתבע. 3. טענות התובעת לטענת התובעת, היא אמנית אשר התקשרה בהסכם לשיתוף פעולה עם הנתבע במסגרת עסק הנקרא "אקדמיה לכוכבים" על מנת לקדם הקריירה האמנותית שלה. לטענתה, הנתבע הציג עצמו כבעלי האקדמיה ובתאריך 19/7/2005 נערך הסכם בין התובעת מצד אחד לבין ה"אקדמיה לכוכבים" באמצעות הנתבע ומר רוסלאן, בו עמדה רק התובעת שכן שלמה לנתבע סך של 15,000 ₪ ומנגד לא עמד הנתבע בהתחייבויותיו כלפיה. לא העמיד לרשותה 12 קומפוזיציות בסגנון פופ, לא הקליט תקליט שלה באולפן, לא ארגן לה הופעות, לא העניק לה לימודים בבית ספר לאומנויות הבמה בשם "פרספקטיבה" ועוד התחייבויות נוספות בהן לא עמד. כן טענה התובעת שלמעט 4 קומפוזיציות שהעביר אליה הנתבע במשך שנתיים לקראת השתתפותה בתחרות כשרונות של ה"אקדמיה לכוכבים" לא עשה דבר התובעת אף הוסיפה וטענה שמאחר וההסכם כבל אותה ומנע ממנה לקדם עצמה באופן עצמאי נעצרה הקריירה האומנותית שלה לחלוטין וחרף פניותיה לנתבע לא הוחזרו לה הכספים ששלמה. לגרסתה, משהפר הנתבע את ההסכם שנערך בין הצדדים עליו לפצותה בתשלום סך של 20,000 ₪ בהתאם להסכם ולהשיב לה הסכום ששלמה. 4. טענות הנתבע לטענת הנתבע לא היה בעליה של האקדמיה לכוכבים ולא הציג עצמו כבעליה והיה שכיר בחברה בלבד. לגרסתו מעולם לא חתם על ההסכם שצורף וחתימתו על גבי ההסכם זויפה. בנוסף, הוסיף וטען הנתבע שלאחר שה"אקדמיה לכוכבים" התפרקה הוא ניסה לעזור לאנשים רבים ביניהם התובעת ואף טען שסייע לתובעת על אף שלא היה מחוייב לעשות כן, מאחר והיה שכיר בחברה. כן טען הנתבע שאינו יודע מהן התחייבויות האקדמיה כלפי התובעת ומעולם לא פנתה אליו התובעת ולראשונה נודע לו על טענות התובעת לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו. לגרסתו, ההסכם נערך עם ה"אקדמיה לכוכבים" ולא איתו וכל נסיון לקשור אותו ל"אקדמיה לכוכבים" כאשר היה הבעלים של "סטארט הפקות" הינו נסיון לעשיית עושר ולא במשפט. הנתבע אף טען בכתב הגנתו כי צרף תצהירים של אנשים אשר מצהירים כי מעולם לא היה בעליה של ה"אקדמיה לכוכבים" משכך, עתר הנתבע לדחיית התביעה על הסף. 5. השאלות במחלוקת: מה היה מעמדו של הנתבע באקדמיה לכוכבים. האם הנתבע חתם על ההסכם שנערך בין האקדמיה לכוכבים? ככל שהופרו ההתחייבויות האם זכאית התובעת לפיצוי והשבה? 6. דיון כהערה מקדימה אציין שהמדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, לפיכך ובהתאם לתקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי. תחילה אדרש לטענת התובעת לפיה היה הנתבע הבעלים של ה"אקדמיה לכוכבים". כאמור לעיל, טענה התובעת שהנתבע היה בעלי האקדמיה ומנגד טען הנתבע בכתבי טענותיו שהיה שכיר באקדמיה לכוכבים" ואילו בחקירתו בפניי טען הנתבע שלא עבד כשכיר באקדמיה לכוכבים. התובעת טענה בתביעתה שההסכם נערך עם האקדמיה לכוכבים ביום 19/7/2005 כאשר הנוכחים במעמד חתימת ההסכם היו הנתבע שהוגדר כמפיק ומר רוסלאן שהוגדר כבמאי. לטענתה הנתבע הציג עצמו לאורך כל הדרך כבעליו של העסק האקדמיה לכוכבים והוא זה שחתם על ההסכם מולה יחד עם מר רוסלאן, הוא זה שקיבל ממנה סך כולל של 15,000 ₪ במזומן ובשיקים. הנתבע טען בתצהירו שמעולם לא היה הבעלים או המנהל של האקדמיה לכוכבים אלא שכיר בחברה בלבד וכך גם טען בכתב הגנתו המתוקן. לטענתו ניסה לסייע לאנשים לאחר התפרקות האקדמיה לכוכבים. בנוסף, הוסיף וציין שלאחר שהבעלים של האקדמיה לכוכבים מר בוריס קוגן, רימה את משתתפי פרוייקט האקדמיה, הוא בעצמו אסף את משתתפי הפרוייקט והודיע להם שגם הוא נפגע ממעשיו של בוריס קוגן, אך למרות זאת הוא מוכן לסייע למשתתפים ולהלחין עבורם שירים וכך עשה. מטעם התובעת העיד מר רוסלאן אשר שפך אור על השתלשלות האירועים. לגרסתו כפי שפורטה בחקירתו, מר בוריס קוגן היה הבעלים של חברת "דיליין" ולאחר שמר קוגן הפסיק הפעילות פתחו הנתבע והוא את ה"אקדמיה לכוכבים". לגרסתו, המדובר בשני עסקים שונים, הראשון הוא חברת "דיליין" שבעליה היה מר בוריס קוגן והפסיקה פעילות בשנת 2005 והעסק השני הוא ה"אקדמיה לכוכבים" שהיתה בבעלות הנתבע, מר רוסלאן, ומר בוריס רוגוב, עסק אשר החל לפעול במהלך שנת 2005, רק לאחר הפסקת פעילות "דיליין", כאשר הוא שימש כבמאי והנתבע שימש כמפיק. מר רוסלאן גם העיד שמי שניהל את ענייניה הכספיים של האקדמיה היה הנתבע והוא זה שקיבל סך של 15,000 ₪ מהתובעת. אומנם, הנתבע ניסה לקעקע גרסתו של מר רוסלאן, לנוכח מערכת היחסים בין השנים ולאור המחלוקות הכספיות שהיו ביניהם. הנתבע אף ציין כי תמוה מדוע לא התנגד מר רוסלאן להליכי הוצאה לפועל נגדו כאשר לא קיבל כספים, אלא שלא מצאתי מקום לקבל הטענה. מר רוסלאן, יש לציין, הוא הנתבע מספר 1 בתיק זה שתחילתו בתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח בלשכת ההוצאה לפועל ונמחק מתיק זה משלא הגיש התנגדות לביצוע התובענה. מעיון בנספח ת/1, תדפיס מתיק ההוצאה לפועל, שצורף עך ידי התובעת, ניתן לראות שמר רוסלאן משלם לתובעת כל חודש סכום כסף שנקבע באמצעות תיק ההוצאה לפועל. מר רוסלאן גם העיד שהוא עצמו היה אחד מבעלי ה"האקדמיה לכוכבים" והוא גם התקשר עם התובעת, משכך, ככל הנראה בחר שלא להתנגד לביצוע התובענה כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל. הטענה לפיה מר רוסלאן לא קיבל בעצמו כספים אין בה בכדי לייתר התחייבויותיו על פי ההסכם עליו הצהיר שחתם ומקומה אך במסגרת מערכת היחסים בין מר רוסלאן לבין הנתבע ולא מצאתי כל פגם בכך שלא התגונן. כך גם אין כל רלוונטיות לטענה ששמו נמחק מכתב התביעה המתוקן, שכן תביעה נגדו הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל ומשלא הגיש התנגדות במועדים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, הפכה התביעה להיות פסק דין כנגדו ולכן אין צורך בהמשך הליכים כנגדו בבית המשפט. בנוסף ולנוכח הזמן שחלף מאז התפרקה האקדמיה, ובהיעדר כל תביעה מצד רוסלאן כנגד הנתבע, לכאורה נראה שוויתר על זכותו לעשות כן ומשכך, עומדת בעינה גרסתו אשר לא נסתרה באשר למעמדו של הנתבע ב"אקדמיה לכוכבים". בנוסף, גרסת הנתבע בעניין מלאה סתירות ואינה עקבית. בהתנגדותו מיום 10/11/2008 טען הנתבע: "אני יכול להוכיח עם עדים ומסמכים שאני הייתי רק שכיר" (עמוד 3 לפרוטוקול מיום 10/11/2008, שורה 19). אף בסעיף 3 לכתב ההגנה המתוקן שהגיש מיום 20/1/2011 טען שמעולם לא היה הבעלים ו/או מנהלים של ה"אקדמיה לכוכבים" אלא שכיר בחברה זו בלבד. כך גם טען בסעיף 4 לכתב ההגנה המתוקן. ברם, בחקירתו בפניי העיד כדלקמן: "ש. אמרת שיש עדים ומסמכים שבוריס קוגן היה בעל הבית? ת. אין בידי מסמכים או קבלות מה אני בעל העסק. ש. קבלת ממנו תשלומים? ת. אני לא קבלתי ממנו שום דבר. ש. אתה אמרת שאתה שכיר? ת. אני לא הייתי שכיר אני לא קבלתי כסף, אז אני לא אמרתי נכון." (עמודים 23-24, שורות 32-5). מדובר בשינוי גרסה שעלתה הן בחקירה קודמת והן בכתב ההגנה שהוגש ללא כל הסבר מניח הדעת לגרסה זו. יתרה מזו, הנתבע ציין באופן מפורש שיש בידו ראיות ועדים שיש בהם בכדי לתמוך בגרסתו לפיה היה שכיר בלבד ב"אקדמיה כוכבים". ברם ראיות כאלו לא הוצגו בפניי. אומנם מטעם הנתבע הגישה תצהיר הגברת מרינה ויטבסקאייה, אשר ציינה בתצהירה כי עבדה כפקידה אצל הבעלים של האקדמיה מר בוריס קוגן, אולם הסתבר שמדובר באשתו הנוכחית של הנתבע, דבר שאינו מצויין בתצהיר שצרפה. יתרה מזאת, בניגוד להצהרתה של הגברת מרינה ויטבסקאייה בתצהיר כי עבדה אצל מר קוגן, העידה בפניי שמעולם לא עבדה אצל מר קוגן מאחר ולא היה לה אישור עבודה ואף הוסיפה וטענה שעזרה לבעלה לאחר שבוריס עזב. משכך, לא מצאתי מקום ליתן משקל כלשהו לגרסתה. מה גם שאף לגרסתה, ידעה שהתחרות היא של בוריס קוגן, אך לא יכלה להעיד שה"אקדמיה לכוכבים" בבעלותו ובמיוחד כאשר באותה עת היתה תיירת וכל שעשתה היה לסייע לנתבע לאחר שבוריס קוגן עזב. כך גם לא מצאתי מקום ליתן משקל לעדותו של העד הנוסף, חבר של הנתבע, מר מרט קסנזובסקי. מר קסנזובסקי לא היה בעל תפקיד ב"אקדמיה לכוכבים" או ב"דיליין" ולכן לא ברור מהו מקור ידיעתו לכך שהנתבע לא היה הבעלים. כך גם אין רלוונטיות לעובדה שלא ראה שהנתבע מקבל כספים ובוודאי שאין בכך בכדי לקבוע שלא קיבל כספים. הנתבע כאמור לעיל, ציין בחקירתו בפני כבוד הרשם בוקר מיום 17/11/2008 שיש לו ראיות שיכולות להעיד על כך ששימש כשכיר ב"אקדמיה לכוכבים" אך לא טרח להציג הראיות ואף הכחיש ששימש כשכיר בחקירתו בפניי. אומנם, הנתבע אינו נושא בנטל השכנוע וזה מוטל על התובע. עם זאת להימנעות מהצגת ראיות קיים משקל ראייתי ולעניין זה נקבע בפסיקה: "כלל הנקוט בידי בתי משפט ימים מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראייה רלוונטית שהיא בהישג ידו, ואין לו הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראייה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראייה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" [ראו: ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980); ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 615 (1993); עא 8385/09, המועצה המקומית סאגור נ' סונול ישראל בע"מ, פורסם במאגרים משפטיים). משכך, ובהיעדר כל ראיה אשר יש בה בכדי לתמוך בגרסתו המוקדמת לפיה עבד כשכיר ב"אקדמיה לכוכבים", די בכך בכדי לקבוע שככל שהיתה מוצגת ראיה שכזו שניתן להשיגה באמצעות בקלות באמצעות הצגת תלוש משכורת או כל אסמכתא אחרת של ה"אקדמיה לכוכבים" , היא היתה פועלת לרעת הנתבע ותומכת בגרסת התובעת ומר רוסלאן. התובעת צרפה גם לתמיכה בגרסתה צילומים של שני שיקים שנפרעו מחשבונה אשר צוין עליהם כי הינם לפקודת הגברת אירנה סנדיק והוצגו לפרעון בבנק. הנתבע טען לעניין זה שלא הוכח שהשיקים נמסרו לגרושתו ונפרעו בחשבונה אם בכלל אלא שלא מצאתי מקום לקבל הטענה. עיון בצילומי השיקים וחותמות הבנק עליהם מלמד שהשיקים אכן הוצגו לפרעון. שם הנפרע על גבי השיקים הוא אירנה סנדיק. הנתבע טען שאירנה סנדיק היא גרושתו. בחקירתו בפני כבוד הרשם בוקר מיום 10/11/2008 טען שהוא גרוש ממנה כבר שש שנים ואף הוסיף וטען שהכיר את התובעת לאחר שהתגרש מאשתו (ראו עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 15-18). עם זאת בדיון בפניי שהתקיים ארבע שנים מאוחר יותר העיד הנתבע שהיה נשוי לאירנה סנדיק עד לשנת 2006 וזאת בניגוד לגרסתו הקודמת לפיה בשנת 2008 היה גרוש ממנה כבר שש שנים. משכך ובהיעדר הסבר מניח הדעת לסתירות אלו ובשים לב לכך שבניגוד לעדותו בפני כבוד הרשם בוקר משנת 2008 לפיה הכיר את התובעת לאחר שנפרד מגרושתו, הרי שהיה נשוי לה במועד עריכת ההסכם ודי בכך שהוצג לפרעון שיק המשוך לפקודת גרושתו של הנתבע, שהיתה אשתו במועד משיכת השיקים, בכדי להעביר הנטל לכך שנפרעו בחשבון אחר שאינו של אירנה סנדיק, לחובת הנתבע. ויש בכך בכדי לבסס עמדת התובעת לפיה השיקים הללו הועברו אל הנתבע וככל הנראה הועברו על ידו אחר כך לאשתו באותה העת ואני קובעת שהנתבע קיבל השיקים מאת התובעת. בנסיבות אלו די בכך בכדי לקבוע שהנתבע היה הבעלים של ה"אקדמיה לכוכבים" אשר הוקמה בשנת 2005 יחד עם מר רוסלאן ומר רוגוב לאחר שמר בוריס קוגן נעלם ולא המשיך בפעילותו והוא זה שקיבל שיקים וכספים מהתובעת בהתאם להוראות ההסכם מיום 19/7/2005 כגרסת התובעת ומר רוסלאן כאשר חלקם התקבלו במזומן וחלקם באמצעות שיקים.. 7. האם הנתבע חתם על ההסכם מיום 19/7/2008 הנתבע הצהיר כי אין זו חתימתו על גבי ההסכם וחתימתו זויפה. מנגד טענו הן התובעת והן מר רוסלאן שהנתבע נכח במועד חתימת ההסכם וחתם עליו. כפי שכבר ציינתי לעיל, לא מצאתי מקום ליתן משקל רב לגרסת הנתבע שנסתרה רבות במהלך חקירתו הנגדית ואף עומדת בסתירה לגרסאות קודמות שמסר בתיק. בנוסף, ובניגוד להצהרותיו הקודמות של הנתבע לפיהן לא היה מוסמך לחתום על הסכמים בשם ה"אקדמיה לכוכבים" ציין בחקירתו שבשנת 2005 או 2006 עשה הסכמים עם מפיקים בקייב. כך גם גרסתו לפיה נסע להשיג אמנים ולהחתים אותם על הסכמים וגרסתו ההפוכה מיד לאחר מכן לפיה לא חתם על ההסכמים אלא בוריס קוגן חתם, אינה סבירה ואינה הגיונית ואף אינה מתיישבת עם גרסת אשתו הנוכחית אשר הצהירה בתצהירה מיום 10/1/2010 שנסעה עם הנתבע לקייב כדי לנהל משא ומתן עם זמרים ואף חתם עימם על הסכמים ובדיון טענה שאינה זוכרת. משכך והואיל וקבעתי שהנתבע היה הבעלים של ה"אקדמיה לכוכבים" וככזה וודאי שהיה מוסמך לחתום על הסכמים ולנוכח הסתירות בגרסתו, הרי שגרסה זו נדחית לגמרי ויש לקבל את גרסת התובעת לפיה הנתבע בתור הבעלים של ה"אקדמיה לכוכבים" חתם מולה על ההסכם יחד עם מר רוסלאן. יתרה מזאת, משקבעתי שהתובעת הרימה הנטל לפיו שני השיקים שהוצגו לפרעון לטובת גרושתו של הנתבע, הועברו לנתבע ושיקים אלו מספריהם 51277396-5177397 כפי שרשומים מספריהם באישור התשלום שהינו חלק מההסכם המקורי שצורף לתיק, די בכך בכדי לקבוע שהנתבע קיבל התמורה על פי ההסכם. לפיכך, די באמור ובגרסת התובעת ומר רוסלאן בכדי לקבוע שהחתימה המופיע על גבי ההסכם לצד חתימותיהם הינה חתימת הנתבע וזאת בניגוד לגרסת הנתבע אשר לא מצאתי מקום ליתן כל אמון בה לנוכח האמור לעיל. למעלה מן הצורך, אוסיף ואומר שאף ללא חוות דעת גרפולוגית נראה שחתימת הנתבע על גבי התצהירים דומה ביותר לחתימה לצד פרטיו על גבי ההסכם ולחתימה המתנוססת על פרטי התשלום שהתקבל. 8. האם זכאית התובעת להשבה ופיצוי משהופר ההסכם? הנתבע טען כי לא ידע מהן התחייבויותיה המדוייקות של ה"אקדמיה לכוכבים" כלפי התובעת אך סייע לה רבות. בסיכומיו טען הנתבע לראשונה שהתובעת אינה זכאית להחזר מלא של ה- 15,000 ₪ מאחר וקבלה ארבעה שירים והשתתפה בכל שלבי התחרות ואף טען שהתובעת לא הוכיחה שקבלה רק ארבעה שירים מאחר ובדיסק שהוצג מופיעים תשעה שירים ששרה התובעת. המדובר בטענה שעולה כעת לראשונה הנוגדת את טענותיו של הנתבע אשר נדחו על ידי התיק זה. משכך, אין להידרש להן ואין לקבלן. עם זאת, אוסיף שלא הוכח בשום שלב שהתובעת קבלה תשעה שירים ולא נסתרה גרסתה לפיה קבלה ארבעה שירים בלבד, אשר נועדו לשלבי התחרות וזה היה בארבעה מפגשים בלבד. אומנם העד קסנזובסקי מרט הצהיר כי ניתנה לתובעת אפשרות להופיע בהופעות רבות, אולם בחקירתו בפניי ידע לציין מסעדה אחת בה הופיעה התובעת לגרסתו ואף מטעם זה, אין ליתן משקל לעדותו בעניין זה. בהסכמות הצדדים בהסכם אשר תורגם בתרגום נוטריוני על ידי בא כוח הנתבע מהשפה הרוסית לשפה העברית נרשם: "המפיק מעמיד לרשותה של אירנה 12 שירים של קומפוזיות מלאות הכוללות כתיבת מוסיקה, טקסטים ועיבוד. המפיק יבצע הקלטה בסטודיו, של הקומפוזיציות הנזכרות לעיל. המפיק ייתן לאירנה את הדיסק המוקלט בסטודיו, עם הקלטה של הקומפוזיות בסגנון "פופ" (איך שהיה מוסכם בין הצדדים". המפיק יארגן הופעות של אירנה בכל הקונצרטים של "מפעל לכוכבים הישראלי" המפיק ייתן לאירנה לימודים בבית ספר אומנויות במה "פרספקטיבה" (הלימוד כולל: פיתוח קול, אומנות, במה וכוריאוגרפיה). בסוף העבודה על הדיסק, המפיק יארגן לאירנה השקת הדיסק החדש. המפיק יעסוק ברוטציה של הדיסק החדש וקידומו. אירנה תבוא לסטודיו של המפיק לצורך הקלטה בזמן שייקבע על ידי מפיק. אירנה תיתן למפיק זכות סגנון של הפרוייקט המשותף. המפיק יוציא לאור דיסק מלא של הקומפוזיציות הנ"ל בביצועה של אירנה תוך 4 חודשים לאחר תשלום מלא של הפרוייקט על ידי אירנה". טענות התובעת לפיה למעט ארבעה שירים לא קבלה כל תמורה שהובטחה על ידי הנתבע, לא הוכחשו וכל שטען הנתבע לעניין זה היה כי ההסכם היה עם ה"אקדמיה לכוכבים" ולא עימו. לפיכך, משנדחתה טענתו זו של הנתבע, ומשקבעתי שהוא היה מבעלי ה"אקדמיה לכוכבים", חתם על ההסכם עם התובעת ואף קיבל התמורה, די בכך בכדי לקבוע שהחובה לעמוד בהוראות ההסכם מוטלת עליו ובהיעדר הכחשה לכך שההסכם לא קויים והצהרת התובעת לפיה כל שקבלה היו ארבעה שירים ולא קבלה כל תמורה נוספת על פי הוראות ההסכם, די בכך בכדי לקבוע שהנתבע כבעלי ה"אקדמיה לכוכבים" הפר את ההסכם עליו חתם. אומנם בסיכומים עלתה הטענה לפיה קבלה התובעת תשעה שירים, אך כפי שציינתי, אין לאפשר כעת שינוי חזית זו העומדת בניגוד למפורט בכתבי הטענות ואף לא הוכחה. מה גם שטענה זו עומדת בניגוד לעדותו של הנתבע אשר העיד שאומנם נתן לתובעת יותר שירים אך היא הקליטה באולפן ארבעה שירים גמורים (עמוד 21 לפרוטוקול, שורות 23-24). אשר על כן, משהופר ההסכם על ידי הנתבע הפרה יסודית, זכאית היתה התובעת לבטל ההסכם וזאת בהתאם להסדרים הקבועים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970 (להלן: "החוק") כפי שבקשה לעשות אך לא נענתה. בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970, משבוטל החוזה חייב הצד המפר להשיב את התמורה שקיבל על פי ההסכם והנפגע חייב להשיב את מה שקיבל על פי החוזה או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה בלתי אפשרית. משכך, על הנתבע להשיב לתובעת את הסך של 15,000 ₪ אשר קיבל ממנה בהתאם להוראות ההסכם. מסכום זה יש להפחית את שוויים של הארבעה השירים אשר אין מחלוקת שהתובעת קבלה מהנתבע. הצדדים לא הציגו בפניי כל ראיות באשר לשווי הכספי של השירים שקבלה התובעת מאת הנתבע ולא טענו דבר. בנסיבות אלו, אין לי אלא להעריך שווים של השירים שהתקבלו אצל התובעת על דרך האומדנא ובהתייחס לכלל ההתחייבויות הנתבע בהסכם והתמורה ששולמה תמורת ההתחייבויות הללו. אשר על כן, אני מעריכה את שווי ארבעת השירים שנמסרו לתובעת בסך כולל של 2000 ₪,. בנוסף, ומשהוכח כפי שקבעתי שהנתבע הפר ההסכם עם התובעת חרף התחייבויותיו על פי ההסכם עליו חתם, ובהיעדר כל טענה כנגד הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם, די בכך בכדי לקבוע שהתובעת זכאית לקבלת הפיצוי המוסכם בהתאם להוראות ההסכם בסך כולל של 20,000 ₪. 9. סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת סך של 13,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 30/8/2005 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת סך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 3/3/2008. מסכומים אלו יש לקזז כל סכום ששולם על ידי הנתבע מספר 1 בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 25-00954-08-9. הנתבע יישא בשכר טרחת עורך דין בסך של 5000 ₪ ובתשלום האגרה כפי ששולמה. חוזההפרת חוזה