דוגמא להחלטה בנושא תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי: תיק זה נפתח באמצעות הגשת בקשה לביצוע שטר בסך של 15,000 ש"ח בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, ומטעמו של המבקש הוגשה התנגדות לביצוע שטר. למעלה מהצורך אציין כי ממועד העברת בקשת הביצוע וההתנגדות לבית המשפט לצורך בירורן יש לראות את בקשת הביצוע כתביעה בסדר דין מקוצר וההליך נדון כבקשה למתן רשות להגן (תקנה 108.(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979). לאחר שבחנתי את כתב התביעה, וכן את טענות ההגנה שהעלה המבקש במסגרת ההתנגדות, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205.(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"; "התקנות"), ולהורות מתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד, ולקבוע את סדרי הדין לצורך קיום דיון הוכחות בתיק. ההיבט המשפטי תקנה 205.(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן- "בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד". בית המשפט העליון קבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה זו לצורך ייעול וקיצור ההליך המשפטי, ובלבד שבית המשפט השתכנע כראוי על יסוד החומר שבפניו שקיימת הצדקה ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד. "... שלשם ייעול הדברים, חסכון זמן שיפוט והתדיינויות, שעה שמשוכנע בית המשפט או הרשם כי יש מקום למתן רשות להתגונן, יכול הוא ליתנה בלא דיון. כל כך, והרי לכל היותר יהא צורך במקרה כזה בבירור ממצה, אך לא נפגעו זכויות התובע "בשורה התחתונה" המהותית של התיק...". ... כאן המקום לציין בהטעמה, כי סמכות זו לפי התקנה כמובן אינה בחינת מובן מאליו, שכן הכלל הוא חקירת המצהיר, ועל כן פשיטא גם שעל בית המשפט או הרשם להשתכנע כראוי כי החומר אשר לפניו מצדיק החלטה ללא דיון. מטרת התיקון לתקנה היא ייעול ההליכים, וכמובן על הייעול להשתקלל בין שאר הרכיבים". רע"א 1264/08 סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ. כב' השופט א. רובינשטיין (27.4.2008); פורסם במאגרים משפטיים. בתי המשפט ראו לנכון לעשות שימוש בתקנה הנ"ל וליתן רשות להגן באותם מקרים שנמצאו מתאימים לכך. לדוגמא - במקום שלא צורפו מסמכים מהותיים לבקשה לביצוע שטר, והועלתה, בין היתר, טענה לזיוף מסמך, פירעון החוב, פירעון על ידי החייב האמיתי, קיזוז נזקים עקב הליכי גבייה בלתי נאותים, ואי-חוקיות לנוכח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (בש"א (ת"א) 162573/07 טנצר אסתר נ' פטרקצשוילי פנחס (כב' השופט שלמה פרידלנדר; 18.6.2007; שם גם הוארך המועד להגשת הבקשה למתן רשות להגן). על יסוד הטענה כי התובע (בנק) לא המציא את המסמכים הנחוצים לפרשת ההגנה של המבקשת (בש"א (חי') 2459/07 CC Handels A.G נ' בנק לאומי לישראל בע"מ; כב' השופטת חני הורוביץ; 11.3.2007). לאור טענות ערבים שנתבעו להשיב את חלקם היחסי בחוב ששולם על ידי החייבת העיקרית לבנק, כי התנהלותה של החייבת גרמה להגדלת הנזקים וכי יש לערוך בירור ענייני לגבי נכונות החוב הנטען על ידי הבנק, וכן "כדי לחסוך בזמן שיפוטי, בזמן בירור התובענה ולאור הפסיקה של בית המשפט העליון" (תא"ק (ת"א) 1930-09 דוד שכטר נ' רויטל נוי; כב' הרשמת אסתר נחליאלי חייט; 10.5.2011). במקום שבו הועלו טענות כבדות משקל כנגד התנהלות הבנק, מצגיו, קיזוז הפסדים שנגרמו בגין מעשיו, ועוד טענות כספיות שחלקן נתמכו בחוות דעת מומחה, שיש לברן לגופן, מה גם שהמבקשים מתגוררים בחו"ל ומהחומר עולה כי יש מקום למתן רשות להגן תא"ק (ת"א) 2038-08 אלכס וינטר נ' בנק לאומי סניף הסניף המרכזי; כב' הרשמת אסתר נחליאלי חייט; 24.12.2009). במקום שנטען כנגד תביעה לתשלום ארנונה כי המבקשים לא החזיקו את הנכס בתקופה הרלבנטית, והועלו השגות לגבי החוב (תא"ק (י-ם) 36714-03-10 ישראל מאיר ארלנגר נ' עיריית ירושלים; כב' השופט דוד מינץ; 2.6.2012). במקום שבו נטענה שורה ארוכה של טענות עובדתיות, לרבות טענות למצגים שקריים (לגבי מימוש אופציות ועניינים נוספים) שלא ניתן להכריע בהן במסגרת בקשה למתן רשות להגן (תא"ק (ת"א) 1875-08 גמול אמריקה השקעות בע"מ נ' אברהם לוי קושניר; כב' הרשם (כתוארו דאז) חגי ברנר; 21.1.2012), ועוד. המקרה הנדון התביעה הוגשה במקור כבקשה לביצוע שטר בסך של 15,000 ₪, שניתן למשיב לצורך הבטחת תשלום חיובי המבקש על פי הסכם לשכירת דירת מגורים, ובבקשת הביצוע צוין כי זו הוגשה לצורך חיוב המבקש בתשלום עבור שני חודשי שכירות וכן בגין נזקים בדירה. המבקש טען כי על פי הסכמת הצדדים תשלום דמי השכירות, לתקופת השכירות שמיום 26.6.2011 ועד ליום 26.6.2012, היה אמור להתבצע מראש עבור ארבעה חודשים בכל פעם, וכי שילם למשיב את דמי השכירות עד ליום 26.2.2012, ואילו במרץ 2012, לאחר שהמשיב לא פעל לתיקון ליקויים שונים בדירה, הוסכם בין הצדדים כי המבקש יסיים את תקופת השכירות עוד באותו החודש, תוך שהמשיב דחה את הצעתו של המבקש לאיתור שוכרים חליפיים בטענה כי ילדיו ייכנסו לגור בדירה. כן נטען כי המבקש שילם את דמי השכירות בגין מרץ 2012 וכן את המיסים השונים. המבקש צירף מסמכים שמהם עולה- ולו לכאורה- כי שילם את דמי השכירות עד לחודש מרץ 2012 (כולל). המבחנים הרלבנטיים לצורך מתן רשות להתגונן רוכזו בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים):- "התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד. בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן- זוסמן)]. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו(4) 193, 196 (1992); זוסמן בעמוד 678). מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק...רק אם התברר לבית המשפט עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו כי הגנתו הינה "הגנת בדים", דהיינו כי היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן [ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי (18.11.08), פסקה 20; ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722 (1988)]". כן נקבע כי הזכות להגיש בקשת רשות להגן שקולה לזכות דיונית בעלת מימד חוקתי הנגזרת מזכות הפנייה לערכאות שהינה זכות חוקתית ראשונה במעלה. ראו- ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. פסקאות 17, 25; תא"ק 36898-12-09 כלל מוצרי בטון בע"מ נ' איירפורט סיטי בע"מ (6.4.2010); פורסם במאגרים משפטיים. לאור אופי הטענות שהעלה המבקש, ובכלל זה כי שילם את דמי השכירות כסדרם עד למועד עזיבתו את הדירה, וכי מועד סיום תקופת השכירות ופינוי הדירה היה בהסכמת הצדדים, ולאור המבחנים שנקבען בהלכה הפסוקה, ואשר נסקרו לעיל, לגבי מתן רשות להגן, איני רואה סיכוי של ממש שלא הייתה ניתנת רשות להתגונן, גם אם היה נערך דיון בבקשה זו. לאור האמור, ועל-יסוד תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, וכן מטעמים של ייעול ההליך הדיוני, ניתנת הרשות להתגונן. סדרי הדיון המזכירות תשנה את סיווג התיק לתא"מ (תיק אזרחי בסדר דין מהיר) והצדדים יפעלו לפי המתווה הדיוני הבא- הדיון בתובעה יערך בפני מותב זה על פי פרק ט"ו 1 (תובענות בסדר דין מהיר), לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל פי האמור להלן. המשיב יגיש לבית המשפט וימציא למבקש בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו, כתב תביעה (באמצעות הגשת בקשת הביצוע), בצירוף תצהיר, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, ומסמכים לפי תקנה 214ג. ו- 214ח. לתקנות. המבקש יגיש לבית המשפט וימציא למשיבה בתוך 45 יום ממועד המצאת כתב התביעה, כתב הגנה מטעמו באמצעות הגשת ההתנגדות, בצירוף תצהיר, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, ומסמכים לפי תקנה 214ג. ו- 214ח. לתקנות. ככל שהמבקש לא יגיש את המסמכים כאמור לעיל תהווה ההתנגדות כתב הגנה מטעמו. המשיב רשאי להגיש לבית המשפט ולהמציא למבקש כתב תשובה בתוך 15 יום ממועד המצאת כתב ההגנה. בעלי הדין לא יטענו טענות שהינן בבחינת הרחבת חזיתות המריבה מעבר לאלה שהועלו בבקשת הביצוע וההתנגדות. בעלי הדין יגישו בו זמנית תצהירי עדות ראשית של העדים מטעמם לבית המשפט וישירות לצד שכנגד בתוך 30 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה, או המועד שנקבע להגשתו, לפי המוקדם (תקנה 214.ט(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). ככל שיתעורר צורך בגילוי ועיון במסמכים שלא פורטו או צורפו לכתבי הטענות, ניתן להגיש בקשה בעניין זה בתוך 10 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה או המועד שנקבע להגשתו, לפי המוקדם. ככל שבעל דין מבקש להעיד עד שמיאן ליתן תצהיר מטעמו יש להגיש בתוך פרק הזמן הנ"ל בקשה מפורטת לצורך זימונו לעדות, תוך פירוט העובדות הנוגעות לסירוב העד להגשת תצהיר מטעמו, ומה היה אמור להיות תוכן עדותו של העד ונושא עדותו. ככל שפגרת בתי המשפט (לפי תקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג-1983), חלה במועדים שנקבעו בהחלטה זו, הרי שהיא באה במניין הימים לצורך ביצוע האמור בהחלטה זו, ואין בה כדי להאריך את המועדים שנקבעו בה. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות מצאתי כי ניתן לקיים דיון הוכחות וזה יערך בפני ביום 12.2.2013, בשעה 11:00 ועד השעה 12:30. באחריות כל בעל דין לזמן לדיון את כל המצהירים, העדים והמומחים מטעמו, למעט אם בעל הדין שכנגד הודיע במפורש לגבי ויתור על העדתו. בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב. בדיון ההוכחות הנ"ל יישמעו בעלי הדין וכל העדים. סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות. המזכירות תודיע לצדדים. תקסד"א 1984 (הישנות)