דוגמא לפסק דין בנושא התנגדות לביצוע שטר בטענת פריסת חוב: בפני תביעה שטרית אשר עניינה 15 שטרות על סך כולל של 869,905 ₪ שהוצגו לפרעון על ידי התובעת ביום 29.7.09 ואשר לא כובדו על ידי הבנק. הנתבעת הגישה התנגדות המתבססת על טענה מרכזית אחת והיא שביום 24.5.09 נחתם הסדר בין הצדדים לפריסת החוב, על פיו מסרה הנתבעת לתובעת שיקים חלופיים והתובעת אשר הייתה אמורה להשיב לנתבעת את השיקים המקוריים לא עשתה כן והגישה לביצוע הן את השיקים המקוריים והן את השיקים החלופיים. ביום 6.10.10 ניתנה לנתבעת כאמור רשות להתגונן וכך ציין כב' הרשם לרנר בסעיף 7 להחלטתו: "הנתבעת הציגה הסכם כתוב וחתום הכולל פירוט סכומים ומועדים של השיקים שעל הנתבעת למסור, והתחייבות התובעת להחזיר לה את השיקים המקוריים ופרטי השיקים שהוגשו לביצוע אינם תואמים לסכומים ומועדים אלה. לית מאן דפליג, שאם תוכיח הנתבעת כי מסרה את השיקים החלופיים- או אז ייקבע, שהשיקים שהוגשו לביצוע פקעו ולתובעת אין עוד זכות על פיהם".(ההדגשות- כאן ובהמשך פסק הדין- שלי-א.ד.ג). אשר על כן, השאלה העיקרית שעלי לבחון הינה למעשה, האם הוכיחה הנתבעת כי מסרה את השיקים החלופיים כנגד השיקים המקוריים. נטל ההוכחה 5. אין חולק כי התובעת בתיק זה "אוחזת" בשיקים כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות. (להלן: "הפקודה"). "אוחז" עפ"י סעיף 1 לפקודה: "מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר חוב, או מי שהוא המוכ"ז".  ס' 29(א) לפקודה קובע: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך". בנוסף, סעיף 20(ג) לפקודה קובע כי: "שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קיבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". בענייננו, מתקיימת איפוא, החזקה כי התובעת קיבלה את השיקים מן הנתבעת שעה שנתנה תמורה בעדם. חזקה זו, ניתנת לסתירה ע"י הנתבעת, ואף ניתנה לה ההזדמנות לעשות כן לאחר שהתנגדותה לביצוע השטרות התקבלה.  פרופ' לרנר בספרו "דיני שטרות" מציין כי האחיזה בשטר כשלעצמה מספיקה לביסוס העילה השטרית וכי אין לאוחז כל צורך לציין את העסקה במסגרתה קיבל את השטר: :"האחיזה בשטר כשלעצמה היא תנאי מספיק לביסוס העילה השטרית. אוחז השטר צריך להזכיר את עובדת אחיזתו, ואין לו צורך לציין את העיסקה במסגרתה קיבל את השטר ואת פרטיה... האחיזה מספקת להגשת התביעה השטרית ואולם אין בה ערובה להצלחתה. האוחז- התובע- יזכה בתביעה רק אם טענות ההגנה של הנתבע לא יהיו קבילות על פי הדין" (ש.לרנר, דיני שטרות, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמ' 241) יוצא איפוא, כי אם תצליח הנתבעת להוכיח שאכן אין היא חבה דבר לתובעת בכך ששילמה את חובה באמצעות שיקים חלופיים לאלו שהוגשו לביצוע, תידחה התביעה. אולם אם לא עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה המוטל עליה אזי דין התביעה להתקבל. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובעדויות שבפני הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולא הצליחה להוכיח כי התובעת מחזיקה בשטרות שלא כדין. באשר מדובר בטענות שהינן בבחינת "מילה מול מילה" קיימת חשיבת יתרה לשמיעת עדויות הצדדים בשאלה שבמחלוקת. 7. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר אריה ברון אשר ציין בתצהירו בין היתר כי "מיום חתימת הסדר יום 24.5.09 הנתבעת לא מסרה לתובעת שיקים, המהווים "שיקים חלופיים" לשיקים שהוגשו לביצוע כאן". ביום 29.4.12 נשמעה עדותו של מר אריה ברון אשר הותיר עלי רושם חיובי ועדותו לא נסתרה בכל פרט מהותי. ברון שב והדגיש כי מר סבן לא עמד בהסכם שניתם ביום 24.5.09 ולא העביר שיקים כלשהם לאחר חתימת ההסכם. "נחתם הסדר, הוא לא עמד בהסדר ולכן עשינו מה שעשינו. הלוואי שעמד בהסדר." (עמ' 8 לפרוטוקול). ובהמשך עדותו חזר והעיד ברון כי מר סבן לא שילם כל סכום בגין ההסכם: "ש. האם התראת בפני יעקב בתוך 14 יום האלה, ממועד התשלום, קרי מה-26.6, האם התראת בפניו שתשלום על פי ההסכם לא משולם? ת. מה זה לא משולם? הוא לא הביא כלום, הוא לא הביא שום כסף על הפריסה. זה הסיבה היחידה שהכל התפוצץ. הוא לא נתן שום שיק על ההסכם הזה. הוא לא עמד בהסכם הזה. ש. אחרי שלא נתת לו התראה על כך שמשולם ההסכם או לא, הלכת בחודש שביעי, מועד התשלום השני, והפקדת את כל השיקים. ת. ההסכם לא יצא לפועל כי הוא לא נתן בכלל פריסה של שיקים". (עמ' 10 לפרוטוקול). 8. ב"כ הנתבעת ניסה להיתלות בכך שלאחר מועד ההסכם נפרעו שיקים שמסר מנהל הנתבעת, מר סבן, לעניין זה התייחס מר ברון בתצהירו וציין כי: "ביום 3.3.09 בלי קשר להסכם יום 24.5.09 שהגיע רק לאחר מכן - מסרה הנתבעת לתובעת 12 שיקים בסכום של 17,000 ₪ כל אחד לפרעון בחודשים 3/2009 עד 7/2009.". מר ברון חזר על הסבר זה בעדותו ועל אף שנשאל מספר פעמים באותו עניין, עמד הלה בגירסתו והעיד כי השיקים שניתנו לאחר מועד ההסכם אינם קשורים להסכם וכי ניתנו עובר לעריכתו: "ש. בחודש אפריל 2009 יעקב כבר לא רוכש ממך דבר, מצד שני הוא פועל להסדרת החוב ואתם מגיעים להסכמות של הסדר חוב של 17,000 ₪ ומוסרים לך שיקים בסך 17,000 ₪ כל אחד, אזי בגין מה ניתנו אותם השיקים אם לא עבור רכישה וגם לא על פי ההסדר...? ת. השיקים לא נמסרו על ההסדר כי לא היה עוד הסדר בכלל. עוד לא נולד הסדר. (עמ' 9 לפרוטוקול). ... ש. תסכים איתי שהתאריך של ה-26.5. ו-24.6 זהים למה שכתוב בהסכם מחודש אפריל. ת. כשעשינו את ההסכם איתו... אז יש את השיקים הישנים ויש את השיקים החדשים. אבל השיקים האלה לא קשורים להסכם. אלה כדי להרגיע אותי כדי שלא אכניס אותם לפרעון. מההסכם לא קיבלתי שום דבר. (עמ' 11 לפרוטוקול). ... ש. ההסכם הזה והתאריכים שבו משוייכים ל-12 השיקים האלה. ת. ההסכם הזה נעשה בתאריך חודשיים וחצי לאחר שנתתי את הקבלה הזאת... הקבלה לא שייכת כי היא נולדה לפני ההסכם. השיקים האלה ניתנו, כמו שאמרתי, קודם על חשבון החוב, הם לא שייכים להסכם...יש חוב אחד, אין שני חובות"(עמ' 12 לפרוטוקול). הנה כי כן, מעדותו של מר ברון עולה כי השיקים שנפרעו לאחר מועד ההסכם ניתנו לתובעת עובר למועד ההסכם וללא כל קשר אליו. למותר לציין כי עדותו בעניין זה לא נסתרה. 9. מאידך גיסא, מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר יעקב סבן אשר ציין בסעיפים 11-12 שבו כדלקמן: "הנתבעת הזמינה אצל חברת כלבו לחקלאי ולגינה בע"מ תשומות חקלאיות, ריסוסים, דשנים, ציוד להשקיה וכיוצ"ב. ומסרה לנתבעת שיקים מעותדים בסך של 874,000 ₪ בטרם קיבלה את הסחורה. ביום 24.5.09 ולאחר שהחלה התובעת לספק למבקשת את הסחורה, הגיעו הצדדים לכדי הסדר לפריסת השיקים והמבקשת מסרה למשיבה שיקים בהתאם להסדר וזאת כתחליף לשיקים שניתנו כאמור עובר לקבלת הסחורה". מר סבן ציין בסעיף 17 לתצהירו כי "אני אישית חתמתי על ההסדר בין הצדדים ומסרתי לידי הגב' רחל אמיתי את השיקים החדשים והיא התחייבה בפני כי תפעל למשוך את השיקים הישנים מאת הנהלת החשבונות ו/או הבנק..ולמסרם לידי הנתבעת בהקדם". 10. לדיון שהתקיים בפניי ביום 13.2.12 לא התייצב מר סבן כאשר ב"כ הצהיר לפרוטוקול כי הוא "חושב שמר סבן נמצא כרגע בבית חולים" וזאת בגין כאבי גב. למותר לציין כי לא הוצג כל אישור רפואי בגין היעדרות זו. 11. לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 29.4.12 לא התייצב שנית מר סבן כאשר בפתח הדיון ציין ב"כ הנתבעת כי מר סבן אינו חש בטוב והוא נמצא בבית החולים בגין אירוע לבבי. בתום הדיון הוריתי לב"כ הנתבעת להמציא בתוך 3 ימים ממועד הדיון תעודה רפואית ערוכה כדין בהתייחס להיעדרו של מר סבן מהדיון. וקבעתי כי "ככל שלא תומצא תעודה רפואית, הרי שתצהירו של מר סבן יוצא מהתיק והצדדים יגישו סיכומים...". ביום 1.5.12 הגיש ב"כ הנתבעת הודעה אליה צורפה תעודת חדר מיון. ביום 7.5.12 הגישה ב"כ התובעת בקשה למחוק את תצהיר מנהל הנתבעת בשל העובדה שהתעודה שהוצגה אינה תעודה רפואית ערוכה כדין המשחררת אותו מן הדיון, בגין הטענות שפורטו בתגובה. הנתבעת בחרה, מטעמיה היא, שלא להגיב לבקשת התובעת. 12. עיון בתעודת חדר המיון אכן מעלה מספר תמיהות. ראשית, בחלק התחתון של עמוד השני של התעודה מצויה הצהרה ולפיה תעודה זו ניתנת לשם הגשתה כראיה לבית משפט, אלא שמעל הצהרה זו מצוי מקום לחתימת המצהיר- הרופא אשר בדק את המטופל, אולם אין מצויה בו כל חתימת רופא ואף לא חותמת או מספר רישוי. יתר על כן, עיון בתעודה מעלה כי מר סבן התייצב במיון בשעה 10:31 (כאשר הדיון התקיים בשעה 12:00) וציין כי הוא סובל מסחרחורות ולחץ בקדמת החזה. הרופא שבדק אותו ציין ביחס לתלונתיו אלו כי "לא ברור אם וורטיגו אמיתי" כמו כן, בהמשך הדף מצויין הרופא כי מר סבן טען כי חש נימול ביד שמאל אולם ביחס לתלונה זו ציין הרופא כי היא הועלתה "רק כאשר נשאל ספציפית". בממצאי הבדיקה הרפואית צויין כי "לב- קולות הלב תקינים וסדירים, לא נשמעו איוושות...ריאות- כניסת אוויר תקינה ושווה דו"צ. ללא קולות נוספים..." ובעמוד השלישי והאחרון של תעודת חדר המיון מסכם הרופא וכותב באופן חד משמעי כי "החולה מרגיש טוב", יציב נשימתית" וכי "באק"ג לא נמצאו שינויים איסכמיים, טרופונין שלילי פעמיים". לפיכך השתחרר מר סבן מביה"ח כבר באותו היום. 13. הנה כי כן, מר סבן לא עבר אירוע לבבי כדברי ב"כ הנתבעת, וכל התלונות שבגינן הגיע לביה"ח היו תלונות סובייקטיביות אשר לא נמצא בגינן כל ממצא אובייקטיבי. מהאמור לעיל מצטיירת תמונה מחשידה ביחס לאמיתות הצורך בביקור בחדר המיון כשעה וחצי לפני שעת הדיון. לנוכח האמור אני קובע כי מר סבן לא המציא כל תעודה רפואית ערוכה כדין, אשר יש בכוחה כדי לבסס את טענתו לפיה לא יכול היה, להתייצב לדיון שנקבע מבעוד מועד, מאחר שמצבו הרפואי הקשה מנע זאת בעדו. 14. לנוכח האמור לעיל ומשלא נחקר מר סבן על תצהירו, הרי שלמעשה לא הוכחה טענת הנתבעת ולפיה נמסרו שיקים חלופיים לגב' רחל אמיתי. לא למותר לציין כי הגב' אמיתי לא הובאה לעדות. זאת ועוד, הנתבעת אף לא הגישה כראיה את דפי חשבון הבנק המעידים על כך שהשיקים החלופיים אכן נפרעו. הימנעות זו של הנתבעת להביא מצבור של ראיות שברשותה וביניהן את דפי החשבון, את הגב' אמיתי לעדות ואת מנהל הנתבעת מר סבן להעיד על תצהירו פועלת בנסיבות העניין לרעתה לנוכח הכלל שנקבע בפסיקה ולפיו: " אם נמנע בעל דין מהבאת ראייה רלוונטית, שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר למחדלו, ניתן להסיק, שאילו הובאה אותה ראייה היתה פועלת נגדו (ראה ע"א 465/88 בנק למימון וסחר נ' מתתיהו פ"ד מה(4) 651, 658 וכן ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר פ"ד מד(4) 595, 602) הנחה זו המבוססת על ציפיה הגיונית ניתנת אומנם לסתירה, ברם, בנסיבות דנן, לא הובאו כל נימוקים ע"י הנתבעת במגמה לנסות ולסתרה. ומשנמנעה מלהביא ראיות ועדויות אלו קמה חזקה כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לה בהוכחת טענותיה. 15. לאור האמור, ומאחר וקבעתי כי הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה ולא הצליחה לסתור את החזקה כי התובעת אוחזת בשטרות כדין, יש לקבל את התביעה במלואה. בשולי הדברים אציין כי הייתי מגיע למסקנתי זו בין אם תצהירו של מר סבן היה מוצא מהתיק ובין אם לאו. סוף דבר 16. אשר על כן ולנוכח כל המבואר לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 869,905 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פתיחת תיק ההוצל"פ ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו-כן תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ כשסכומים אלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. אני מורה כי ההליכים בתיק הוצל"פ 17-14220-09-6 ישופעלו והסכומים שנפסקו בגין הליך זה (הוצאות משפט) ושכ"ט עו"ד יתווספו לתיק ההוצל"פ. חובשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר