ניכוי תגמולי מל"ל לתלויים

דוגמא לפסק דין בנושא ניכוי תגמולי מל''ל לתלויים: האם מתביעת עזבון שהוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") ניתן לנכות גמלאות מל"ל ששולמו לתלויים - זו השאלה המונחת לפתחי והדורשת הכרעה. עובדות: 1. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים מיום 4.8.05 במהלכה נהרגה הגב' עדה שטהל ז"ל (להלן: "המנוחה") עת שנסעה ברכב אשר היה נהוג ע"י בנה (להלן: "התאונה"). 2. התביעה כנגד מבטחת השימוש ברכב במועד קרות התאונה הוגשה הן ע"י עזבון המנוחה והן ע"י התלויים בה. 3. ערב קרות התאונה הייתה המנוחה פנסיונרית בת 72. 4. בהתאם לצו הירושה שצורף לכתב התביעה חלקו של בעלה של המנוחה, התובע 2 (להלן: "התובע") בעיזבון הינו מחצית. יתרת העיזבון מתחלקת בין שני היורשים האחרים, הם התובעים 3-4, באופן שווה - רבע לכל יורש. 5. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שילם לתובע בהיותו תלוי במנוחה, מענק פטירה בסך של 6,781 ₪, וכן קצבת שאירים ומענק נישואין בסך של 82,892 ₪. סה"כ 89,673 ₪. 6. הנתבעת אשר הכירה בכיסוי הביטוחי, שיפתה את המל"ל בגין התשלומים ששילמה לתובע בסך של 76,034 ₪, כך עולה מהעתק קבלה מיום 25.8.10 שצרפה לסיכומיה. 7. במהלך הדיון ולאחר שנתקבלו הכספים מהמל"ל כמפורט לעיל, חזרו בהם התלויים מתביעתם באופן שנותרה תלויה ועומדת רק תביעת העיזבון בגין קיצור תוחלת חיים וכאב וסבל. 8. מאחר ומבטחת הרכב הכירה בכיסוי הביטוחי, המחלוקת בין הצדדים נטושה לגבי שיעור הנזק וזאת בזיקה לשאלה העיקרית האם ניתן לנכות את תגמולי המל"ל מחלקו של התובע בתביעת העיזבון. טענות התובעים: 9. א. את תביעת העיזבון יש לחשב בהתאם להוראות סעיף 4 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976 (להלן: "התקנות") הקובע כי בעקבות פטירת אדם מתאונת דרכים סכום הפיצוי לעיזבון בגין כאב וסבל יעמוד על 25% מהסכום המקסימלי. ב. תגמולי המל"ל ניתנים לקיזוז רק מתביעת התלויים. מאחר ואין זהות בין התובעים בתביעת העיזבון לבין התלויים, לא ניתן לקזז מתביעת העיזבון את תגמולי המל"ל אשר שולמו לתלויים מכוח זכאותם ככאלה. טענות הנתבעת: 10. א. התובע כבן זוגה של המנוחה, הינו גם תלוי וגם יורש של העיזבון, משכך, לטענת הנתבעת קיימת זהות בין התלויים ליורשי העיזבון. לפיכך, מקום בו קיימת זהות בין התלויים ליורשי העיזבון כבמקרה דנן, יש להפחית מתביעת העיזבון את חלקו של התובע בתגמולי המל"ל שהוא מקבל כתלוי וזאת בכדי למנוע כפל פיצוי. ב. בהתאם לצו הירושה כאמור, חלקו של התובע בתורת יורש הינו מחצית מתביעת העיזבון שהוגשה. מאחר וסך גמלאות המל"ל שהשתלמו לתובע במעמדו כתלוי עולים על חלקו כיורש בתביעת העיזבון, הרי שהתביעה נבלעת בתגמולי המל"ל והתובעים זכאים בגין חלקם בעיזבון לסך שאינו עולה על מחצית סכום התובענה, דהיינו למחצית מהפיצוי בשיעור 25% הקבוע בהתאם לסעיף 4 לתקנות. דיון: 11. הכלל הוא כי מקום בו קיימת גם תביעת עיזבון וגם תביעת תלויים והתלויים זכאים הן לפיצויים והן לתשלום גמלאות, אזי יש לנכות את הגמלה המשתלמת לתלויים מסכום הפיצויים וזאת על מנת למנוע כפל פיצוי. 12. ויודגש, במקרה שלפנינו תלויה ועומדת תביעת העיזבון בלבד, כשהעיזבון כולל את בעלה של המנוחה שהוא גם תלוי בה ואת ילדיה שהם רק יורשיה, כאשר אין חולק כי ילדיה של המנוחה זכאים לפיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים. השאלה הצריכה הכרעה במסגרת פסק דין זה הינה ביחס לתובע בלבד ולפיה יש להכריע מה דינו של התובע שהוא גם יורש וגם תלוי. לשון אחר, האם יש לנכות מחלקו בעיזבון את תגמולי המל"ל שקיבל כתלוי. 13. הגישה הנוהגת בבתי המשפט היא כי מקום בו קיימת זהות בין התלויים ליורשי העיזבון, הפיצוי בשל הנזק הלא ממוני הנפסק ליורשי העיזבון ינוכה מהפיצויים שיפסקו לתלויים, כך שבאופן מעשי ייפסק ליורשים שהם גם תלויים הסכום הגבוה מביניהם. בעניין זה ראה דבריו של כב' השופט קציר בספרו "פיצויים בשל נזקי גוף" (כרך ב', מהדורה חמישית 2003, עמ' 1596): "שונה המצב, כאשר קיימת זהות בין התלויים ליורשי העיזבון, כפי שקורה בדרך- כלל. שכן, משיגישו התלויים, שזכו לקצבת תלויים מן המוסד לביטוח לאומי, תביעת פיצויים נגד המזיק, לא יהיה בעובדה כי אותם תלויים הם גם הנהנים מן העיזבון, כדי להוציא אותם מגדר היותם תלויים; והרי כלל ידוע הוא כי בהיותם הן תלויים והן יורשים, נבלעת זכותם כיורשים בתוך הפיצויים הנפסקים להם כתלויים, ואזי לא ייפסק להם הפיצוי שלו הם זכאים לפי שתי העילות, היינו כיורשים וכתלויים. במקרה כזה יהיה מקום לניכוי הגמלאות המשתלמות להם על ידי המוסד לביטוח לאומי מן הפיצויים שלהם יזכו כתלויים." 14. בת.א. (י-ם) 235/58 עזבון המנוחה רחל בן משה ואח' נ' יהושע בן נון ואח', פ"מ כג 128 הגישה אם המנוח תביעה כנגד המזיק כתלויה וכנציגת העיזבון שבו ירשה מחצית. בית המשפט המחוזי ניכה מחלקה של האם בפיצויי העיזבון את גמלאות הביטוח הלאומי. על החלטה זו הוגש ערעור. בית המשפט העליון (במסגרת ע"א 512/64) דן בשאלה האם מן הדין הוא להפחית את סכום הגמלה מסכום הפיצוי המגיע לתובע אף אם מדובר בתביעת עיזבון ולא בתביעת תלויים. בית המשפט העליון אישר פסיקה זו של המשפט המחוזי וקבע: "התנאי היחידי הוא זהותו של הזכאי, ואין נפקא מינה, בתור מי ובשל מה זכאי הוא לתשלום פיצויים לפי פקודת הנזיקין, אם כתלוי ואם כיורש. העיזבון אינו אישיות משפטית נפרדת מהיורשים, ותביעתו - בדין או ביושר - אינה אלא תביעתם של אלה. אם כך הדבר, תהא אמנם זכות השיפוי תלויה במקרה; והיה ויורשי המנוח היו גם התלויים בו, תהא הזכות ניתנת להגשמה, ובהתאם לכך, יופחת סכום הפיצויים המוטל על המזיק. מה שאין כן, כשעזבונו של המנוח יעבור לידי בני אדם שאינם זכאים לגמלה." (ההדגשות אינן במקור -מ.ס.). ? 15. באופן דומה פסק בית המשפט בע"א 48/77 עזבון המנוח יוסף פרפרה ו- 13 אח' נ' יצחק חן ו- 2 אח', פ"ד לב(3)191 כאשר החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בכדי שיערוך חישוב לגבי סכום התקבולים שיקבל כל אחד מהמערערים מהמל"ל ויפחיתו מסך הפיצויים המגיעים לו, בהתחשב בכך שתביעתו של כל אחד מהם כתלוי או כיורש היא חלופית. בית המשפט נימק את החלטתו זו כדלקמן: "אם קיים זיהוי בין הנהנים לבין התלויים המקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, אין כל סיבה להבחין בין כשרויותיהם השונות של מקבלי הפיצויים, והיות והם הנהנים מהפיצויים המשתלמים על-ידי המזיק כתוצאה מאותו מקרה עצמו שבגינו משלם להם המוסד גמלאות, הרי שניתן היה להפחית מסכום הפיצויים שנפסק להם את התשלומים שיקבלו מהמוסד." 16. לתוצאה דומה הגיע בית המשפט בת.א. (חי') 18005/07 עזבון המנוח שטרנשוס משה ז"ל נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ (ניתן ביום 11.4.12) ובו נקבע כי הואיל וקיימת זהות בין התלויה לעיזבון יש לנכות את מלוא סכום הפיצוי מגמלאות המל"ל ששולמו. לשון אחר, ניכויי המל"ל בגין קצבת תלויים "בולעים" את גובה הנזק שנקבע. עוד יצוין, כי ערעור שהוגש על פסק דין זה נדחה (ע"א (חי') 5237-05-12). 17. בע"א 248/86 עיזבון לילי חננשוילי ז"ל נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(2) 529, 568 נקבע שהכלל הוא כי יש לזקוף לחובת התלויים את טובות ההנאה והיתרונות החומריים שהם מקבלים לעקב מות המנוח לעומת הנזק שנגרם להם, כדוגמת פיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים: "הפסיקה בסוגיה זו מלמדת, כי לא תמיד יושמה ההלכה הנ"ל בצורה התואמת את העיקרון שביסודה - מניעת פיצוי יתר לתלויים. לשם כך יש לעשות את חישוב הנטו של טובות ההנאה שבאו לתלויים -"the balance of losses and gains". לכן יש לנכות בחישוב זה רק את אותן טובות הנאה שהתלויים זכו בהן בירושה בעקבות המוות וכתוצאה ממנו, אך לא את אלה שהתלויים היו זוכים בהן ללא קשר עם הפטירה ועיתויה. לא כל טובת הנאה המגיעה לתלויים היורשים בעקבות המוות וכתוצאה ממנו מהווה פיצוי לתלויים מעבר לנזק שנגרם להם. הפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון המגיע לעיזבון לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, או הפיצוי בגין כאב וסבל עקב תאונה שפקודת הנזיקין [נוסח חדש] חלה עליה (והמגיע לעיזבון כשהמוות לא היה תוצאה מידית של התאונה) הם פיצויים שהתלויים-היורשים לא היו זוכים בהם אלמלא הפטירה בטרם עת. אלה דוגמאות מובהקות של טובות הנאה שיכולות לצמוח להם רק כתוצאה ממנה. לא תמיד כך הדבר בטובות הנאה אחרות. יש צורך לכן ליישם את הכלל בצורה מאבחנת בהתאם למטרתו, תוך בחינתה בכל מקרה של השאלה אם טובת ההנאה היא כולה רק תוצאת הפטירה ועיתויה." (ההדגשות אינן במקור - מ.ס.). באותו מקרה לאחר שבית המשפט בחן את טיב הפיצוי בגין הנזק שאינו נזק ממוני הוא הגיע לכלל מסקנה כי יש לנכות פיצוי זה במלואו שכן הוא מגיע לתלויים אך ורק בשל הפטירה. אלמלא נפטר המנוח בתאונה, פיצוי זה כלל לא היה ניתן. 18. כזכור, התובע שהוכר על ידי המל"ל כתלוי ואף קיבל גמלאות ובכללן מענק פטירה וקצבת שאירים, אף הגיש תביעה כיורש. 19. מאחר והזכאות של התובע לתגמולי מל"ל כמו גם לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני הינו תוצאה ישירה של מות המנוחה ואלמלא מותה לא היה התובע זכאי להם, הרי שיישום הכלל המשפטי מחייב את המסקנה ולפיה יש לנכות את תגמולי המל"ל שקיבל התובע כתלוי מהפיצוי לו זכאי כיורש. משמעות האמור במקרה שבפנינו היא כי מאחר וגמלאות המל"ל אותן קיבל התובע גבוהות מחלקו בתביעת העיזבון הרי שזה האחרון נבלע בתגמולי המל"ל. 20. לא כך הוא הדין באשר ליתר תובעי העיזבון - התובעים 3 ו-4. משאלו אינם תלויים הרי שהם זכאים לפיצוי אך ורק כיורשים. 21. סוף דבר: א. תביעתו של התובע 2 נבלעת בתגמולי המל"ל ששולמו לו. ב. תביעת התובעים 3-4 מתקבלת באופן שהנתבעת תשלם להם פיצוי בגין נזק לא ממוני עד כדי שיעור חלקם בעיזבון העומד נכון ליום מתן פסק הדין על 26,177 ₪ (50% מתביעת העיזבון - בהתאם לצו הירושה). לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. 22. עוד אני מחייבת את הנתבעת לשם לתובעים: א. הוצאות משפט לרבות אגרת בימ"ש לפי קבלות. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד ליום התשלום המלא בפועל. ב. שכ"ט עו"ד כחוק בסך של 3,982 ₪. סכום זה יישא אף הוא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. ניכוי תגמולי מל"ל (ביטוח לאומי)