##תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם שכר טרחה## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________, עורך דין במקצועו, בעל רישיון מס' _________, ת.ז. _________, מרחוב _________ רעננה (להלן: "התובע"). התובע הינו עורך דין מומחה בתחום המקרקעין, ועיקר עיסוקו מתמקד בתכנון ובנייה, חריגות בנייה, היתרי בנייה, התנגדויות לבנייה, וליווי עסקאות מקרקעין מורכבות. 2. הנתבע, מר דוד טילינגר, ת.ז. _________, מרחוב האורן 22, כפר סבא (להלן: "הנתבע"). הנתבע היה לקוחו של התובע והתחייב כלפיו בתשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שניתנו לו. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך של 432,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, בגין הפרת הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בתשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין על הסכום הנ"ל, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. 5. כמו כן, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט, לרבות אגרת התביעה ושכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין. 6. לחילופין, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובע שכר ראוי בסך 250,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וכן הוצאות בסך 10,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 7. הנתבע היה בעליו של נכס מקרקעין המהווה חלק מחלקה 40 בגוש 6414 (להלן: "המקרקעין"), והתקשה במימוש זכויותיו במקרקעין בשל חוסר נכונותם של יתר בעלי המקרקעין לשתפו בפרויקט בנייה ורתיעת שמאים לעבוד בעבורו. 8. ביום 20.5.1992 נחתם בין התובע לנתבע הסכם שכר טרחה (להלן: "הסכם שכ"ט"), לאחר שהתובע הבהיר לנתבע כי הוא מתנה את קבלת הטיפול המשפטי על ידו בכך שהתובע יבצע את הטיפול המשפטי במלואו, מתחילתו ועד סופו. 9. על פי הסכם שכ"ט, התחייב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחה בשיעור של 2% בצירוף מע"מ משוויין המלא של כל הדירות בבניין שייבנו על המגרש שיוקצה לנתבע. 10. התובע החל לייצג את הנתבע וטיפל בהליכי התכנון, בדיקת אפשרויות מימון מול בנקים, והביא את הנתבע לידי מצב לפיו הוקצתה לו הקרקע המיטבית ביותר שיכול היה לצפות לקבלה (להלן: "המגרש"). 11. ביום 24.3.2005, הופתע התובע לקבל מכתב מבא כוחו של הנתבע, עו"ד טילינגר, לפיו הנתבע מעוניין להפסיק את ההתקשרות עם התובע ובקשה להודיע מהו השכר המגיע לתובע "בגין פעולותיו בעניין עד כה" (להלן: "מכתב הביטול"). 12. התובע השיב על מכתב הביטול וטען כי הוא עומד על המשך הטיפול בפרויקט כפי שהוסכם, וכי ככל שהנתבע מסרב למלא אחר התחייבותו, דורש התובע את מלוא השכר הנקוב בהסכם שכ"ט בסך 112,320 דולר. 13. עילת התביעה נולדה במועד קבלת מכתב הביטול, אשר מהווה הפרה יסודית של הסכם שכר הטרחה מצד הנתבע, וזאת לאחר שהתובע השקיע מאמצים ניכרים וקידם את הפרויקט באופן משמעותי. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 14. עניינה של תביעה זו הינו בסכום כספי העולה על 2,500,000 ₪, ועל כן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט נכבד זה. 15. מקום מושבם של הצדדים, מקום חתימת ההסכם ומקום ביצוע העבודה המשפטית מצויים כולם בתחום שיפוטו של בית משפט נכבד זה, ועל כן קיימת סמכות מקומית לדון בתביעה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם שכר טרחה ## 16. הנתבע הפר את הסכם שכר הטרחה שנחתם עם התובע, בכך שביטל את ההתקשרות באופן חד-צדדי וללא כל הצדקה עניינית, וזאת בניגוד להתחייבותו לשלם שכר טרחה גלובלי עבור מכלול השירותים המשפטיים. 17. הסכם שכר הטרחה קבע מפורשות כי התובע יטפל בפרויקט מתחילתו ועד סופו, לרבות הליכי תכנון, הכנת הסכמי קומבינציה, טיפול במיסוי ועריכת חוזים למכירת דירות, והנתבע התחייב לשלם שכר טרחה כולל עבור שירותים אלו. 18. ביטול ההסכם על ידי הנתבע נעשה בשלב מתקדם ביותר של הפרויקט, לאחר שהתובע השקיע משאבים רבים וקידם את הפרויקט באופן משמעותי, לרבות הקצאת המגרש המיטבי ביותר עבור הנתבע. 19. הנתבע לא העלה כל טענה עניינית או מקצועית כנגד התובע, וביטול ההסכם נבע ממניעים פסולים של רצון לחסוך בתשלום שכר הטרחה, וזאת בניגוד לעקרונות תום הלב וההגינות החוזית. 20. התובע היה נכון ומוכן להמשיך במתן השירותים המשפטיים עד גמירא, כפי שהתחייב בהסכם, וביטול ההסכם על ידי הנתבע מנע ממנו את השלמת העבודה וקבלת מלוא שכר טרחתו. ## חוסר תום לב בביטול ההסכם ## 21. ביטול הסכם שכר הטרחה על ידי הנתבע נעשה בחוסר תום לב מובהק, תוך ניצול העובדה שהפרויקט הגיע לשלב מתקדם וקרוב למימוש, וזאת במטרה להתחמק מתשלום שכר הטרחה המוסכם. 22. הנתבע לא הודיע לתובע מבעוד מועד על אי שביעות רצונו, ולא נתן לו הזדמנות לתקן או להבהיר עניינים, אלא בחר לבטל את ההסכם באופן פתאומי וחד-צדדי, בניגוד לציפיות הסבירות של הצדדים. 23. טענות הנתבע בדבר "העלבות והשפלות" מצד התובע הוכחו כבלתי מבוססות, מוגזמות ובלתי מדויקות, ושימשו כתירוץ קלוש לביטול ההסכם, כאשר המניע האמיתי היה כלכלי גרידא. 24. העיתוי בו בחר הנתבע להפסיק את שירותי התובע, לאחר חתימת הסכם הקומבינציה ובשלב קריטי של הפרויקט, מעיד על כוונתו הבלתי הוגנת להתחמק מתשלום שכר טרחה גבוה. 25. הפסיקה קבעה כי ביטול הסכם שכר טרחה על ידי לקוח חייב לעמוד באמות מידה קפדניות של תום לב, וכי אינטרס הקטנת עלויות אינו יכול לשמש צידוק להפסקת התקשרות בחוסר תום לב. ## זכות התובע לפיצויי ציפייה ## 26. בהתאם להוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, התובע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב הפרת ההסכם ותוצאותיה, לרבות מניעת רווח. 27. הנזק שנגרם לתובע עקב הפרת ההסכם הוא הרווח שנמנע ממנו, קרי מלוא שכר הטרחה שהיה זכאי לו לו היה ההסכם מקוים במלואו, בניכוי הוצאות שנחסכו. 28. שכר הטרחה המוסכם, בשיעור 2% משווי 12 יחידות הדיור שהוקצו לנתבע, מהווה פיצוי ציפייה סביר והגיוני, המשקף את התמורה המלאה עבור מכלול השירותים המשפטיים שהתובע התחייב לספק. 29. הפסיקה הכירה בזכותו של עורך דין לפיצויי ציפייה במקרים בהם לקוח מבטל הסכם שכר טרחה בחוסר תום לב, וזאת על מנת להגן על זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו. 30. התובע העמיד את סכום תביעתו על סך 432,000 ₪ בצירוף מע"מ, לאחר שהפחית את ההוצאות שנחסכו לו בעקבות הפסקת הטיפול, ובכך פעל להקטנת נזקיו באופן סביר והוגן. ## פרשנות הסכם שכר הטרחה ## 31. הסכם שכר הטרחה הינו הסכם למתן מכלול שירותים משפטיים עבור הנתבע, שתחילתם בהליכי התכנון, הקצאת המגרש ומיצוי יכולת התכנון, ועד למכירת הדירות העולות בחלקו של הנתבע. 32. לשון ההסכם ברורה וחד משמעית, וקובעת שכר טרחה גלובלי עבור כלל השירותים, ללא קביעת שכר טרחה פרטני בגין שלב או פעולה משפטית כזו או אחרת, בדומה לחוזה פאושלי. 33. הנתבע עצמו הודה בעדותו כי כוונתו הייתה להמשיך עם התובע "מהתחלה ועד הסוף ולשלם לפי החוזה שבינינו", ובכך אישר את פרשנות התובע להסכם. 34. העובדה שהטיוטה הראשונית כללה תניות מפורשות בדבר בלעדיות ואיסור העברת הטיפול לעורך דין אחר, ואלו לא נכללו בהסכם הסופי, אינה גורעת מתוקפו של ההסכם כהסכם כוללני. 35. התובע הבהיר לנתבע מראש כי לא יקבל על עצמו ייצוג לליווי וייעוץ משפטי להליכים מקדמיים בלבד, אלא רק לטיפול משפטי מלא וכולל, וזאת כחלק מהבסיס להתקשרות. ## מעמד הטיוטה והסכם שכר הטרחה ## 36. הטיוטה שהוצגה על ידי הנתבע אינה מהווה הסכם מחייב, שכן לא נחתמה על ידי הצדדים ולא התקיימו בה יסודות גמירת הדעת והמסוימות הנדרשים לקיומו של חוזה. 37. גם אם הטיוטה שימשה בסיס למשא ומתן, הרי שהסכם שכר הטרחה שנחתם בסופו של דבר הוא המסמך המחייב, והוא משקף את ההסכמות הסופיות בין הצדדים. 38. העדר תניית בלעדיות מפורשת בהסכם שכר הטרחה אינו מעיד על ויתור התובע על זכותו לבצע את מכלול העבודה המשפטית ולזכות במלוא שכרו, אלא יש לפרש את ההסכם כמכלול. 39. הפסיקה קבעה כי מסמך שאינו חתום ואינו משקף גמירת דעת ומסוימות אינו יכול לגרוע מתוקפו של הסכם חתום ומחייב. 40. טענות הנתבע בדבר הטיוטה נועדו לערער על תוקפו של הסכם שכר הטרחה ולצמצם את היקף התחייבויותיו, וזאת בניגוד לכוונת הצדדים בעת חתימת ההסכם. ## היקף השירותים שניתנו על ידי התובע ## 41. התובע החל במתן שירותיו המשפטיים עוד קודם לחתימת הסכם שכ"ט, ופירט באופן מרשים וממצה את פעולותיו המשפטיות הרבות בעבור הנתבע, לרבות טיפול בהליכי תכנון והקצאת המגרש. 42. התובע טיפל בהכנת חוות דעת בסוגיות מס, וכן פעל להקצאת המגרש המיטבי ביותר עבור הנתבע, אשר נמצא ברובו בחלקה 40, בניגוד לטענות הנתבע. 43. הנתבע לא הוכיח כי המגרש שהוקצה לו נופל בערכו ממגרשים אחרים, וטענותיו בעניין זה היו בלתי מדויקות ונועדו להצדיק בדיעבד את ביטול ההסכם. 44. התובע נדרש להיקף עבודה רב ומורכב, אשר כלל טיפול בהתנגדויות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה וערר בפני הוועדה המחוזית, וזאת כחלק ממכלול השירותים שהתחייב לספק. 45. טענת הנתבע כי התובע לא סיפק שירותים בפועל למעט הגשת התנגדות וערר, הינה טענה שקרית ומופרכת, ואינה עולה בקנה אחד עם היקף הפעולות המפורטות בתצהיר התובע. ## חריגה מהרשאה ## 46. טענת הנתבע בדבר חריגה מהרשאה במתן שיק לשמאי קציר הוכחה כמופרכת, שכן הנתבע עצמו נתן לתובע הוראות בכתב למסירת השיק, וזאת במכתבו מיום 13.9.2002. 47. במכתב האמור לא נכללה כל התנאה שהיא בדבר מסירת השיק לשמאי, ועל כן פעולת התובע הייתה בהתאם להרשאה שניתנה לו על ידי הנתבע. 48. טענה זו של הנתבע נועדה להכפיש את התובע ולמצוא עילה מלאכותית לביטול ההסכם, וזאת ללא כל בסיס עובדתי או משפטי. 49. התובע פעל לטובת הנתבע ובמסגרת הרשאתו, וכל פעולותיו נעשו במטרה לקדם את הפרויקט ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור הנתבע. 50. הנתבע לא הוכיח כל נזק שנגרם לו כתוצאה מפעולת התובע בעניין השמאי, ועל כן טענת החריגה מהרשאה אינה רלוונטית ואינה מצדיקה את ביטול ההסכם. ## מניעי הנתבע לביטול ההסכם ## 51. המניע העיקרי, אם לא הבלעדי, שעמד לנגד עיני הנתבע בהפסקת שירותי התובע היה רצונו לחסוך בתשלום שכר הטרחה, וזאת בניגוד להתחייבותו החוזית. 52. הנתבע הודה בחקירתו כי הודיע לתובע על רצונו להפסיק את הייצוג רק לאחר חתימת הסכם הקומבינציה, וכי שכר עורך דין אחר (פרופ' רון שפירא) בתמורה לשכר טרחה נמוך בהרבה. 53. העיתוי בו בחר הנתבע להפסיק את שירותי התובע, בשלב מתקדם ביותר של הפעולות המשפטיות, מעיד על כוונתו הבלתי הוגנת לנצל את עבודת התובע ולהתחמק מתשלום. 54. טענות הנתבע בדבר "אי נוחות אישית" או "חוסר שביעות רצון" היו תירוצים קלושים ובלתי מבוססים, שנועדו להסוות את המניע הכלכלי האמיתי לביטול ההסכם. 55. הפסיקה קבעה כי אינטרס הקטנת עלויות אינו יכול לשמש צידוק להפסקת התקשרות בחוסר תום לב, וכי לקוח אינו יכול "להשליך את פרקליטו ברגע שימצא לעצמו הצעה מפתה יותר". ## חישוב סכום הפיצויים ## 56. התובע זכאי לפיצויים בסך 432,000 ₪ בצירוף מע"מ, המהווים את הרווח שנמנע ממנו, וזאת בהתבסס על שווין המצרפי של 12 יחידות הדיור שהוקצו לנתבע. 57. שווי ממוצע של כל דירה בפרויקט, כפי שהודה הנתבע עצמו, עומד על סך 2,343,000 ₪, ועל כן השווי הכולל של 12 הדירות הוא 28,116,000 ₪. 58. שכר הטרחה המוסכם בשיעור 2% משווי זה עומד על 562,320 ₪, והתובע הפחית מסכום זה את ההוצאות שנחסכו לו, ובכך פעל להקטנת נזקיו. 59. טענת הנתבע כי אף דירה לא נמכרה קודם לשנת 2006 אינה רלוונטית, שכן הסכם שכ"ט קבע מפורשות כי שכר הטרחה ישולם גם עבור יחידות שלא תימכרנה בתום 24 חודשים ממועד גמר הבנייה. 60. חישוב הפיצויים על בסיס הרווח שנמנע מהתובע, בניכוי הוצאות שנחסכו, הינו חישוב הוגן וסביר, המשקף את הנזק הישיר שנגרם לתובע כתוצאה מהפרת ההסכם. ## עקרונות חוק החוזים והפסיקה ## 61. ביטול הסכם שכר הטרחה על ידי הנתבע עולה כדי הפרת הסכם, וזאת בניגוד להוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, המחייבת לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בקיום חיובים ובשימוש בזכויות. 62. הפסיקה קבעה כי בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ביטול חד צדדי של הסכם ההתקשרות על ידי הלקוח חייב לעמוד באמות המידה הקפדניות של תום לב, שאם לא כן, ייחשב הנתבע כמפר ההסכם. 63. עמדת בתי המשפט היא כי כל עוד לא מועלות על ידי הלקוח טענות מבוססות עובדתית כי הוא אינו שבע רצון מהטיפול המקצועי הניתן לו על ידי עורך דינו, וכל עוד המטרה למענה שכר את עורך דינו עדיין קיימת, לא יוכל אותו לקוח להשתחרר מן ההסכם באופן חד צדדי מבלי שיחויב בפיצוי ציפייה. 64. הפסיקה הדגישה כי נותן השירותים המשפטיים אינו נתון לגחמת ליבו של המזמין, וכי הסכם שכר הטרחה אינו זכות דירה שניתן לבטלה בכל עת לפי רצונו של מעניק הרשות. 65. ההלכה שנפסקה בבתי המשפט אינה מאיינת את העיקרון לפיו הלקוח זכאי לבטל בכל עת את התקשרותו עם עורך הדין, אך היא קובעת "תג מחיר" מקום בו הפסקת ההתקשרות נגועה בחוסר תום לב ו/או עולה כדי הפרת הסכם. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.עורך דיןכתב תביעהמסמכיםמקרקעיןשכר טרחת עורך דיןשכר טרחה