גניבת רכב לאחר גרירה - ביטוח מקיף

להלן פסק דין בנושא גניבת רכב לאחר גרירה: פסק דין התובעת חברת ביטוח אשר ביטחה את רכבו של המבוטח (להלן "המבוטח") בביטוח רכוש מקיף. ביום 1/2/02 נסע המבוטח ברכבו , ותוך כדי כך נפגעה תחתית הרכב והשמן נזל מאגן השמן , והמבוטח נאלץ היה לעצור את הרכב בצד הדרך באזור תחנת הדלק בית קמה . המבוטח התקשר אל הנתבעת ובקש כי זו תשלח רכב גרירה כדי לחלץ את הרכב ולהובילו למוסך קלנת באזור התעשייה בנתניה . רכב גרירה מטעם הנתבעת הגיע למקום, התנהלה שיחה בין המבוטח ובין נהג הגרר , והגרריסט העביר את הרכב לצומת מסמייה , ושם מסר אותו לגרריסט אחר מטעם הנתבעת , שהעביר את הרכב לאזור התעשייה , מול מוסך קלנת, שם פרק אותו , שם את מפתחות הרכב בתוך הבולם הקדמי שמאלי של הרכב , והלך לו . הרכב נגנב . התובעת שילמה למבוטחה על פי תנאי הפוליסה את שוויו של הרכב, ובהתאם לסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, נטלה מידו את זכות התביעה . התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת, בטענה כי הנתבעת אחראית להעלמו של הרכב , תוך הסתמכות על סעיף 6 לחוק חוזה הקבלנות . הנתבעת מתגוננת כנגד תביעה זו בטענה כי השארת מפתחו הרכב מתחת לשטח של הרכב נעשתה על פי בקשה מפורשת של המבוטח , אשר, וכי הנתבעת הודיעה במפורש למבוטח כי מאחר וביק שלהשאיר את מפתחות הרכב מתחת לשטיח הנהג, הרי האחריות למה שיקרה לרכב הנה עליו בלבד . דיון על פי סעיף חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 6. קבלת הנכס והעברת הסיכון (א) נעשו המלאכה או השירות בנכס בידי הקבלן, חייב המזמין לקבלו במועד שהוסכם עליו, ובאין הסכם - תוך זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שגמר את המלאכה או השירות. (ב) אבד או ניזק הנכס בעודו בידי הקבלן - (1) אחראי הקבלן, לענין חוק השומרים, תשכ"ז-1967 כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו; (2) פטור המזמין מתשלום השכר, זולת אם אבד או ניזק הנכס אחרי שהמזמין היה חייב לקבלו ומסיבה שהקבלן אינו אחראי לה. ואילו סעיף 2 לחוק השומרים קובע לאמור חוק השומרים, תשכ"ז-1967 2. אחריות שומרים (א) שומר חנם אחראי לאבדן הנכס או לנזקו אם נגרמו ברשלנותו. (ב) שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו. לעניינו אין כל ספק כי ההסכם בין המבוטח ובין הנתבעת להובלת רכבו ממקום היפגעו והבאתו אל מוסך קלנת הנה חוזה קבלנות , שכן חוזה קבלנות על פי החוק הוא 1. חוזה קבלנות מהו חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין. הנתבעת התחייבה לתת למבוטח שירות תמורת שכר , ועל כן אין עוד ספק כי המדובר הוא בחוזה קבלנות. סיכומם של דברים הוא כי הקבלן, הנתבעת , אחראית מבחינה עקרונית לנזק או אובדן של הרכב, אלא אם היא תוכיח כי בנסיבות בהן אבד הנכס או נגנב פטורה היא מכל אחריות. אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב של המבוטח אכן נגנב , מכאן שעלי לדון מכאן ועתה בשאלה אם נוצרו על פי תנאי ההסכם, תנאים הפוטרים את הנתבעת מאחריו לאובדנו לש הרכב. עדויות הצדדים . התובעת פתחה בהבאת הראיות , והעידה מטעמה את המבוטח מר דרור נדם .המבוטח. עדותו הראשית של המבוטח ניתנה בתצהיר . תמצית העדות היא כי לאחר שבשעה 11:00 ,רכבו יצא מכלל שימוש התקשר לנתבעת, והזמין את הגרירה , ובשעה 14:00 נפגש עם נהג הגרר וכי סיכם עמו כי הרכב ייגרר למוסך קלנת, ובקש כי הנהג יתאם עמו מתי הוא מוריד את הרכב על מנת שייפגש עמו במקום ויקח את המפתחות של הרכב ., וכי הוא מסר לנהג הגרר את מפתחות הרכב לפי בקשתו של האחרון . לאחר מכן הזמין מונית ונסע לביתו במושב עין שריד. מוסיף המבוטח וטוען כי נהג הגרר הודיע לו כי ינסה להגיע למוסך עוד ביום ששי, ולכן תמה המבוטח שמא יישאר הרכב מחוץ למוסך עת ייגע אליו לאחר שעות העבודה ביום ששי , ועל כן,- טוען כך המבוטח בתצהיר- הבטיח לו נהג הגרר כי בטרם יוריד את הרכב יצור עמו קשר על מנת שיגיע לקחת ממנו את המפתחות . בשעות ערב של יום שי , טוען המבוטח כי נסע למוסך לברר אם הרכב הגיע , אך הוא לא היה שם,ועל כן ניסה להתקשר אל נהג הגרר אך לא הצליח ליצור קשר , ביום ראשן התקשר אל המוסך ונמסר לו משם כי אין רכב . המבוטח נחקר על תצהירו זה , והוא זיהה בבית המשפט את הנהג איתו דבר במקום , יתברר כי שמו אלי בן לולו מאשקלון . כמו כן ענה בתשובה לשאלת בא כוח הנתבעת כי הוא יצר קשר עם הנתבעת רבע שעה עד עשרים דקות לפי הגעת הגרר, ולכן הוא הופתע מן היעילות שלהם . במהלך חקירתו , הוצג למבוטח תמליך שיחה אותה קיים עם מוקדן השירות של הנתבעת בזמן שהזמין את הגרר . הקטע הרלנווטי לעניין המחלוקת בין הצדדים כדלקמן - "ס.(מוקדן) איפה אתה משאיר את המפתחות ד. דרור נדב. מתחת ל- הדלת של הנהג תהיה פתוחה , אני משאיר את המפתח מתחת לשטיח של הנהג ס. או.קי. במידה והרכב יגיע למוסך סגור , אז מרגע הפריקה הרכב יהיה באחריותך , או קיי ? ד- או.קיי . אני מבקש רק שתשאירו את המפתח באותה פוזיציה ס- אוקיי ד- תודה " המבוטח אינו חולק על עצם קיום השיחה ועל תוכנה , והוא מסכים כי הדברים נאמרו . ואולם מוסיף ואומר- " יכול להיות שאמרתי את זה , אבל מאחר והדברים היו אחרים ונפגשתי עם הנהג בשעת העמסת הרכב , סיכמתי איתו דבירם אחרים מאשר סיכמתי עם המוכר(צ.ל. עם המוקדן ח.י.) " לעניין זה , העידה הנתבעת את הנהג מטעמה מר אלי בלולו . בתצהיר העדות הראשית שלו, מר בלולו פותח ומציין כי הוא גורר לפחות כ 3000 רכבים לשנה , וכי למעשה אין הוא וזכר את המקרה הספציפי הזה, ואישר לבאת כוח התובעת כי אין הוא מעיד מזיכרון אלא על מסך מסמכים . בתצהירו מציין כי על פי המסמכים הוא גרר את הרכב מתחנת הדלק פז בית קמה, עד לצומת מסמייה , ושם העביר את הרכב לגרירסט אחר בנתבעת בשם נסים שאשא . העד אומר כי על פי תנאי עבודתו הוא מבצע את הנחיות העבודה על פי קריאת המוקדן , אשר משוחח עם המבוטח , וכי ברוב המקרים אין הגרירט מדבר עם הלקוח. כל זמן עבודתו בנתבעת הוא עבד על פי כתב השירות. כתב השירות שהעד טען כי צורף לתצהיר , צורף למעשה לכתב ההגנה של הנתבעת , מעיון בכתב השירות רואה אני את הפרטים שלהלן " שם הלקוח- דרור טלפון - 977775-054 ליד הרכב - כן זמן הגעה לרכב בדקות סיבת הקריאה - נזילת שמן מיקום קריאה - ב-קמה תחנת דלק פז צומת בית קמה לאן לגרור - נתניה מוסך קלנת א.ת. הערות - מפתחות מתחת לשטיח של הנהג . מוסך סגור באחריותו . יניב 601 . 14:15 ." על פי קריאת שירות זו , השיחה הסתיימה בין המוקדן והמבוטח בשעה 14:15 , ואם המבוטח טוען כי הגרר הגיע תוך רבע שעה עד עשרים דקות, אזי הגרר היה במקום בסיבות השעה שלוש , שלוש וחמש עד שלוש ועשר דקות. אם כן אלה הם פרט קריאת השירות, ויש לקבל את גרסת הנתבעת כי מה שנרשם בטופס, נרשם מפי המבוטח ובהסכמתו . לשאלת באת כוח התובעת עונה מר בלולו "ת- אם זה רשום במסמך סימן שאני גררתי אותו. מעבר לזה אני לא יודע . ש- אם לא היה מסמך שהיה רשום שגררת, לא היית יכול לענות על שום שאלה שקשרוה לאירוע ת- נכון ש- אתה גם לא זוכר את דיברת איתו או לא ת- אני לא מדבר איתם , אני מדבר עם החברה , אני לא כפוף ללקוח , אני כפוף לחברה ש- במקרה הספציפי הזה אתה לא זוכר אם דיברת עם האדם שהיה ברכב הזה או לא ת- לא זוכר" בשתי התשובות שנתן העד לשאלת באת כוח התובעת, (פעם אני לא מדבר איתם , ולא זוכר ) למעשה אין הוא שולל באופן נחרץ קיומה של שיחה בינו לבין המבוטח במקום עמידת הרכב בתחנת הדלק. באשר לעצם העובדה כי המבטח פגש את העד במקום הימצא הרכב, עונה העד " ש- לגבי האירוע הספציפי הזה , אם הנהג אמר לך משהו אתה לא זוכר ת- אני לא נפגשתי עם הנהג , לא זוכר אותו , לא מכיר אותו , אני גורר בסדר גודל של 3000 רכבים בשנה ש- לא מדויק להגיד לא נפגשת איתו בוודאות ת- לא אמרתי כי לא נפגשתי איתו בודאות , אני רק לא זוכר את הבחור , אני יודע דבר אחד שאם אני מקבל קריאה מהחברה והחברה אומרת שבפירוש שהנהג השאיר מפתחות במקום איקס , בא מביא את המפתחות למקום , במקרה זה , מהמסמכים שיש בחברה מתברר שאני הגעתי עם הרכב למסמייה , נפגשתי עם שאשי ושם מסתרי לו את הרכב . יש חלוקת עבודה . כאמור לעיל, המבוטח זיהה את מר בלולו באולם בית המשפט . את שאשי לא זיהה. על סמך דברי המבוטח המקובלים עלי , חוסר הביטחון בדברי מר בלולו, ותשובות סותרות שהוא תן בעניין הפגישה עם המבוטח במקום הימצא הרכב, וזיהויו של בלולו ע"י המבוטח באולם בי המשפט, אני מגינה למסקנה עובדתית , לפיה אכן המבוטח פגש את הגרריסט מר בלולו במקום הרכב . סביר גם להניח כי שיחה כל שהיא התנהלה בין המבוטח ובין בלולו , במקום, אודותיה העיד המבוטח , ואין לי אלא לקבל את דבירו בעניין זה , כי הוא ביקש מבלולו , להודיע לו בהגיעו למסוך, על כך כדי שהמבוטח יבוא לקחת את הרכב .בשלב זה המבוטח לא ידע כי בלולו יוביל את הרכב רק עד מסמייה, ומשם יוביל אותו שאשי , ולכן סביר שהמבוטח יבקש מבלולו את אשר ביקש, ביודעו או בסוברו כי בלולו הוא שיביא את הרכב עד נתניה . בלולו , שאינו זוכר דבר מאותה שיחה , ואף טען בשלב מסוים כי לא ראה את המבוטח ולא קיים איתו שיחה , אינו טוען כי מסר למבוטח כי הוא מביא את הרכב רק עד מסמייה . גם אם כך הדבר היה על בלולו להעביר לשאשי את אשר אמר המבוטח שבהגעת הרכב לנתניה הוא מבקש כי יקראו לו . באשר ליעד ל הובלת הרכב , העד מוסיף ואומר בתשובה לשאלות בית המשפט ש- בזמן שהעלית את האוטו על הגרר אתה ידעת למי אתה מעביר אותו ת- כן ש- אתה ידעת לאן צריך להוביל את הרכב ת- לא יודעים מקבלים את הקריאה ואז הוא ממשיך . לפי מה שראיתי זה היה בשש ש- ברגע שהעלית את האוטו והתחלת לנסוע , אתה ידעת מה היעד שלו בסוף ת- היעד שלי היה מסמייה , וששי בא להיפגש איתי , אמרתי תודה רבה , שבת שלום ואז ששי לקח את הגרר ." התמונה המתקבלת מתשובות אלו היא ,כי בלולו קיבל קריאה מהמוקדן שעליו להגיע לתחנת הדלק פז בבית קמה להוביל את הרכב, וכי עליו להעבירו בצומת מסמייה לשאשי .השאלה, מה נאמר לבלולו ע"י המוקדן , לא ניתן לדעת , . העד אומר רק זאת שהוא פועל על פי הנחיות החברה , שפועלת על פי כתב שירות. בלולו מסר את הרכב לחזקת שאשי, מבלי להודיע לו דבר , על אודות השיחה בינו לבין המובטח במקום העמסת הרכב בבית קמה . שאשי , עד ההגנה מספר 2 , מצדו מעיד, בתצהירו ואומר שהוא כל הזמן פועל על פי כתב השירות, הוא מקבל קריאה מהמוקדן המשוחח עם הלקוח מזמין העבודה אשר מוסר מקום מדויק בו מצוי הרכב ומשאיר את המפתחות , ומציין מקום ספציפי להשארת הרכב . כמו כן מוסר כי בדרך כלל לא משוחחים עם הלקוח . גם הוא מעיד על פי מסמכים ולא מזיכרון , , ומציין כי כאשר לקוח מציין היכן נמצאים מפתחות הרכב , אז ברוב המקרים לא פוגשים את הלקוח , אך כאשר הרכב מורד במקום הרצוי ,הוא מודיע למוקדן על כך ומשאיר את הרכב במקום עם המפתחות במקום המסוים שנאמר על ידי הלקוח . בחקירתו הנגדית, אישר שאשי כי אין הוא זוכר את האירוע הספציפי , אלא בצורה מעורפלת , הוא קבל את הקריאה ממנהל התפעול בנתבעת . העד מציין שני דברים מושכי תשומת לב א- העד מציין שאלי בלולו , אמר לו כי יעד הגרירה הוא נתניה . אך בלולו אמר כי הוא לא ידע את היעד הסופי של העברת הרכב , הוא ידע רק שהוא יביא את הרכב לצומת מסמייה ושם יעביר אותו לאלי שאשי . ב- הוא לא זוכר אם אלי אמר לו מה לעשות עם המפתחות במקום אחר בעדותו הוא מוסר כי שם את המפתחות בבולם קדמי שמאלי " יש מעל לגלגל קפיץ בפנים, ומתחת לקפיץ יש צלחת , פשוט זורקים את המפתח בפנים , אנחנו עושים את זה באישור המוקד " מעדות זו למד אני כי שאשי קיבל את הרכב מידי בלולו ,מבלי לשוחח על ענין המפתחות, וכי הוא שם את המפתחות בבולם קדמי שמאלי, אם כי הוא טוען כי פועל על פי כתב השירות. ובכתב השירות נרשם כי יש לשים את המפתחות מתחת לשטיח של הנהג . המוקדן , לא הוזמן להעיד , על מנת למסור מה הוא אמר לבלולו בעת קרא לו להוביל את הרכב . אם ייקבע כי כדברי בלולו הוא לא מסר לשאשי, היכן להוביל את הרכב, אזי שאשי קיבל את ההודעה לאן להוביל את הרב , מן המוקדן. גם הוא מאשר כי הוא פועל על פי הוראות המוקדן. המוקדן לא הוזמן להעיד מה אמר לשאשי בעת מסר לו שיש להוביל את הרכב , לנתניה , והיכן לשים את המפתחות . שאשי מוסר כי הוא שם את המפתחות בבולם הקדמי השמאלי מתוך הרגל , ולא מתוך כך שהמוקדן אמר לו היכן לשים אותם .. אם כי באותה נשימה הוא אומר " אנחנו עושים את זה באישור המוקדן" כך אני למד מדברי שאשי כי המוקדן גם לא אמר לו היכן לשים את המפתחות ,וברור שלא אמר לו לשים אותם מתחת לשטיח של הנהג , כך שאם אקבל בסופו של דבר את טענת הנתבעת כי המפתחות הושמו במקום מסוים על פי הוראת המבוטח הלקוח, אני מגיע למסקנה כי עובדה זו לא נמסרה לשאשי , לא ע"י בלולו ( שכן הם לא שוחחו על עניין המפתחות ( ראה עדותו של שאשי בעמוד 13 שורות 6-10 ) וגם לא ע"י המוקדן. כי אם המוקדן היה מוסר לשאשי היכן לשים את המפתחות בסוף ההובלה, ברור הוא , שהוא שפועל על פי הנחיות המוקדן, שישים את המפתחות מתחת לשטיח של הנהג . אם כן , בשאלה מה אמר המוקדן לבלולו , ומה אמר לשאשי, הדברים נשארו עלומים . הנתבעת משליכה את יהבה על עובדה אחת והיא שהמבוטח כאשר הודיע על מקום הימצא הרכב , ומולא טופס הזמנת השירות, אמר להם שישים את המפתח מתחת לשטיח הנהג , וכי בשיחה אמר כי גם בסוף ההובלה , לשים את המפתחות " באותה פוזיציה " העדים מטעם הנתבעת פועלים על פי כתב השירות . בכתב השירות צוין כי המפתחות יושארו מחת לשטיח הנהג . המלים " באותה פוזיציה המתייחסות למקום השארת המפתח בסוף ההובלה , לא נרשמו בטופס הזמנת השירות אלא בשיחה עם המוקדן . על פי המסמכים בלבד , אמור היה בלולו , הגרריסט הראשון להבין מכתב השירות כי מפתחות הרכב יושארו מתחת לשטח , בזמן העמס הרכב בבית קמה . אך המלים באותה פוזיציה לגבי המשארת המפתחות בסוף ההובלה , לא נרשמו בכתב השירות , אלא הוקלטו משיחה בין המוקדן ללקוח המבוטח . עלפי כתב השירות, צוין מפי המבוטח שהמפתחות בעת העמסת הרכב יהיו מתחת לשטיח . ואולם מאחר וקבעתי כבר על פי הראיות כי המבוטח שהה במקום עמידת הרכב בזמן הגעת הגרריסט , אזי מתייתר הצורך לשים את המפתחות מתחת לשטיח , והגרריסט בלולו מקבל את המפתחות מידי המבוטח, בלי להטמין אותם מתחת לשטיח . המבוטח שוחח עם בלולו במקום עמידת הרכב . הנתבעת ומר בלולו לא הוכיחו כי בלולו העביר את פרטי השיחה הזו לשאשי . באשר למקום הטמנת המפתחות בשעת ההגעה , זאת אין למצוא בטופס הזמנת השירות, ועובדה זו היה אמור המוקדן להעביר לשאשי , שהוא זה אשר הביא את הרכב לייעודו , אך מתברר שלא בלולו , שלא ידע על מקום הטמנת המפתחות בזמן ההגעה לנתניה , הן בגלל שהדבר לא נרשם בטופס הזמנת השירות , ולא נאמר לבלולו שכן לא הוא זה שיביא את הרכב לנתניה , אז לא היה כל טעם לומר לו , היכן להטמין את המפתחות עת הגעתו לנתניה . מי שהיה אמור לקבל את ההודעה על מקום הטמנת המפתחות בנתניה הוא שאשי . כך שברור כי בלולו לא אמר לשאשי היכן לשים את המפתחות בזמן ההגעה, שאשי ( בהנחה שיקבל את כל פרטי טופס השירות) לא ידע על האמירה " באותה פוזיציה " לגבי צורת השארת המפתחות בזמן ההגעה , כי אלו לא צוינו בכתב השירות, וגם אין בפני ראיה כי המוקדן אמר לשאשי ,שעל פי בקשת הלקוח יש להשאיר את המפתחות ,באותה פםוזציה" קרי מתחת לשטיח הנהג , כאשר יגיע לנתניה . המוקדן לא הוזמן להעיד. ואין אני יודיע מה אמר המוקדן לשאשי . אך אני יכול להסיק כי המוקדן גם לא אמר לשאשי להשאיר את המפתחות מתחת לשטיח הנהג בעת הגעה לנתניה . שאשי שם את המפתחות בבולם הקדמי השמאלי . ללמדך שלא שמע מן המוקדן כי יש לשים אותם מתחת לשטיח . המסקנה אליה אני מגיע היא כי שאיש לא שמע מהמוקדן שיש לשים את המפתחות מתחת לשטיח הנהג בהגיעו לנתניה . שאשי לא שמע מבלולו שעליו לקרוא לבעל הרכב בזמן שיגיע לנתניה , על מנת שזה יבוא לאסוף אותו , שאשי פעל מכוח הרגל כל שהוא , מבלי שיקבל הוראת או הנחיות, לא ישירות מהנתבעת, ולא אלו שהועברו לנתבעת לטענתה ע"י המבוטח . שאשי הפקיר את הרכב , בערב יום ששי, באזור עזוב, בתקופה מוכרת גניבות, בכך יש משום רשלנות של שאשי . אני קובע , מקריאת כתב השירות ותמליל השיחה עם המוקדן , כי המבוטח אכן הודיע למוקדן שהן בעת העמסת הרכב ימצא הגרירסט את המפתחות מתחת לשטיח , והן בזמן הגעה ( על פי השיחה שהוקלטה ותומללה ) יש להשאיר את המפתחות מחת לשטיח . ואלם התוספת בע"פ שלא נרשמה בטופס השירות, לגבי מקום הנחת המפתחות בזמן הגעה לנתניה , לא הובאה לידיעת הגרריסט שאשי . כאשר שאשי השאיר את המפתחות היכן שהשאיר, הוא פעל מכוח נוהג, ולא מכוח ידיעה על הוראה שניתנה ע"י המבוטח . כמו כן אני קובע כי בלולו לא העביר לשאשי שעם ההגעה לנתניה עליו להתקשר למבוטח כדי להודיע לו על הגעת הרכב, שכן שני הנהגים מאשרים כי אין הם משוחחים על ענינים אלו , ורק פועלים על פי כתב השירות. השאלה המרכזית שיש להשיב עליה לפני סיום היא איזה הנחיה או אמירה מצד המבטח יש להעדיף, זו שנאמרה למוקדן בזמן הזמנת השירות, או זו שנאמרה לגרריסט בלולו בזמן העמסת הרכב . שתי ההוראות ניתנו בעל פה , ועצם רישום השיחה בין המבוטח למוקדן בזמן הזמנת השירות, אינה מוסיפה ואינה גורעת מן העובדה כי הדברים נאמרו בעל פי . על פי חומר הראיות שבפני , קבעתי כי ההנחיה לשים את המפתח באותה פוזיציה , קרי מתחת לשטיח , גם בזמן ההגעה לנתניה ,לא הועברה לגרריסטים. לבלולו - בגלל שאין הוא זה שיביא את הרכב לנתניה , לשאשי , מכיוון שהמוקדן לא בא להעיד מה אמר לשאשי, וגם בגלל העובדה כי שאשי הפועל תמיד על פי כתב השירות, שם את המפתח במקום אחר מאשר השטיח של הנהג . המוקדן, אם כן לא העביר לשאשי , את ההוראה להשאיר את המפתחות מתחת לשטח כבקשת המבוטח . נותרה ההוראה של המבוטח אשר ניתנה לבלולו , שיש לקרוא לו עת יגיע הרכב לנתניה כדי שיוכל לאסוף אותו . בנסיבות אלו בלי להכריע בשאלה ברמה העקרונית, אני קובע כי עדיפה הוראתו של המבוטח, לבלולו . בלולו היה אמור להעביר את ההוראה לשאשי, ושאשי היה חייב ליצור קשר טלפוני עם המבוטח בזמן שיגיע לנתניה ולהודיע לו על ההגעה . שאשי הפקיר את הרכב , ובלולו , התרשל בכך שלא העביר לשאשי את בקשתו של המבוטח . המוקדן שלא בא להעיד , ככל הנראה לא העביר לנהגים , את בקשתו המבוטח להשאיר את המפתחות מתחת לשטיח הנהג כאשר יגיע לנתינה , כך ששאשי לא פעל על פי הוראת המבוטח היכן להשאיר את המפתחות , ולמעשה להוראה זו אין כל משקל . הנתבעת התרשלה בקיום חובתה לשמור על הרכב , ולהודיע למבוטח על הגעתו לנתניה . באת כוחה המלומדת של התובעת צירפה שני פסיק דין לעניין חובתה של חברה לגרירה במקרים כאלה. האמור בהם מקובל גם עלי . הנתבעת צירפה פסק דין של בית המשפט העליון, שענינו שונה מענייננו , אין לגזור ממנו גזירה שווה לענייננו. רשלנות תורמת חוזית המבוטח אינו מכחיש כי אמר למוקדן שיש להשאיר את המפתחות באותה פוזיציה , קרי להשאירם מתחת לשטיח של הנהג . ואולם הוראה זו כפי שראינו לא קוימה , ולא היוותה מרכיב כל שהוא שהקל על גניבת הרכב . האם ישנה משום רשלנות תורמת חוזית , בעובדה כי המבוטח עצמו לא דאג לשאול את הגרריסט בלולו , מתי להערכתו יגיע הרכב לנתניה, וליצור איתו קשר טלפוני , במהלך פרק הזמן מאז מסר לו את מפתחות הרכב בבית קמה , עד הגעת הרכב לנתניה , כדי לדאוג לאסוף את הרכב. ? האם כאשר המבוטח הסתמך רק על כך שביקש מבלולו , להודיע לו על ההגעה , יצא ידי חובתו לדאוג לרכושו. ? לא קל להשיב על השאלה, אני אי סבור כי עם מידת זהירות גדולה יותר , ואם המבוטח לא היה מסתמך על דבריו לבלולו , במיוחד נוכח העובדה כי זמן קצר לפני כן ( לגרסתו 15 עד 20 דקות) מסר למוקדן להשאיר את המפתחות מתחת לשטיח , יתכן והתוצאה היתה שונה . המבוטח העיד כי ניסה ליצור קשר מספר פעמים עם הגרריסט כדי לוודא אם הגיע לנתניה אך לא נוצר קשר. אני מטיל ספק בדברים אלו . המבוטח לא הוכיח כי בקש את מספר הטלפון של בלולו , ואם היה מבקש , הרי מאחר ולא בלולו הוא שיביא את הרכב לנתניה , אין טעם לבקש ממנו את מספר הטלפון. לא הוכח גם כי המבוטח ידע את מספר הטלפון של שאשי. המבוטח לא ידע שבלולו לא יגיע לנתניה , ועובדה היא כי הוא טוען כי הוא בקש ממנו , מבלולו, שיתקשר אליו עם ההגעה לנתניה , הוא סבר שבלולו יגיע לנתניה , ולא ידע על שאשי. כך שאין כל הגיון בטענה כי המבוטח ידע את מספר הטלפון של שאשי וכי אליו הוא התקשר. סביר להניח כי המבוטח התקשר אל המוקד , ומשם לא היתה תשובה . אני סבור שישנה משום רשלנות תורמת חוזית בשיעור של 30 % מצד המבוטח . ערך הזנק. לא היתה מחלוקת בין הצדדים לענין שוויו של הרכב שנגנב . לא היתה מחלוקת כי התובעת ביטחה את רכבו של המבוטח, ולא היתה מחלוקת כי התובעת שילמה את הסכום הנתבע . על כן ובהתאם לחלוקת האחריות דלעיל , אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 42000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 2/5/02 היום בו שילמה התובעת את הסכום למבוטחה ועד התשלום המלא בפועל,אגרת המשפט, שכר בטלת עדים כפי שנפסק, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום בתוספת מע"מ כדין . ביטוח מקיףביטוח גניבת רכברכבגניבת רכבגרירת רכב