קראו את הקטע הנבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות להלן בנושא תלונות על חברת מענה אנושי: במסגרת תובענה זו עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 3,141.49 ₪. בקליפת אגוז, טוענת התובעת כי העניקה לנתבעת שירותי מענה ורישום הודעות טלפוניות מאז 1999, אולם יחסי הצדדים נותקו והנתבעת נותרה חייבת את הסכום הנתבע בגין השירותים שקבלה. הנתבעת מצידה, אף זאת - בתמצית בלבד, טוענת כי התובעת הוליכה אותה שולל וחייבה אותה במשך תקופת ההתקשרות עבור דקות שיחה במהלכן המתינו המתקשרים כשהם מאזינים למוסיקה עד להתפנות נציגת התובעת. משהתברר הדבר לנתבעת, הופסקו שירותי התובעת ביום 4.3.08 ויתרת החוב לתובעת קוזזה מהיקף הנזקים להם טוענת הנתבעת. התביעה הוגשה כתביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"). הנתבעת הגישה התנגדות ובהחלטה מיום 4.11.10 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן. במהלך הישיבה המקדמית, הודיעה הנתבעת כי היא עומדת על כך שראשית לכל יתבררו טענות מקדמיות אותן העלתה בהתנגדותה, טענות אשר לשיטתה יביאו לסילוק התביעה על הסף. החלטה זו ניתנת לנוכח טענותיה המקדמיות של הנתבעת. טענתה הראשונה של הנתבעת, הינה לאי עמידת התובעת בתנאים הקבועים בדין להגשת תביעה כתביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ. טוענת הנתבעת כי כבר בספטמבר 2008 נשלחה לה מטעם התובעת התראה בדבר הכוונה להגשת התביעה ובתגובה שלחה הנתבעת לתובעת מכתב מענה ביום 24.9.08. ביום 11.3.09 שוב שלחה התובעת לנתבעת מכתב התראה אודות הכוונה להגיש תביעה וביום 22.3.09 השיבה הנתבעת גם למכתב זה. אף לא אחת מתשובות הנתבעת צורפה לכתב התביעה, בניגוד להוראות סעיף 81א1 (ג) לחוק ההוצל"פ. בתגובה, טוענת התובעת שאכן נעשתה טעות, אך הדבר נעשה בהיסח הדעת וממילא שאין בה טעם משניתנה הרשות להגן. סעיף 81א1 (ג) לחוק ההוצל"פ קובע כך: "לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים מיום שהתובע שלח לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה)." מטרתו של ההסדר המאפשר הגשת תביעה במישרין ללשכת ההוצאה לפועל זה הינו מתן אפשרות לזוכים לפעול ולגבות חובותיהם ביעילות ובמהירות, בפנייה ישירה להליכי הוצאה לפועל. כנגד זאת, בכדי לוודא את זכותו של החייב (הנתבע) ליומו הוא, נקבעו התנאים בהם חייב הזוכה לעמוד אם ברצונו לפנות לנתיב זה ומובן שיש להקפיד כדבעי על עמידת הזוכה בתנאים אשר נקבעו בחוק. כאשר אין הזוכה עומד בתנאים הנקובים בסעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ, יש לצפות ממנו שלא יפנה כלל לנתיב זה אלא לדרך המלך, באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט. על אף זאת, אין בחוק כל התייחסות למצב בו מתברר כי זוכה אשר הגיש את התביעה כתביעה על סכום קצוב, לא עמד בתנאים הנקובים בחוק להגשתה. בהמשך החוק, בסעיף 81א1 (ד) (1) בחוק ההוצל"פ, קבועה זכותו של נתבע להתנגד לבקשת הביצוע, בין היתר "מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)...", קרי: התנאים הדומים לאלו הנדרשים בהגשת תביעה בסדר דין מקוצר (סכום קצוב, מכח חוזה, ראיה בכתב וכד'). אין בחוק התייחסות למצב בו לא עמד תובע בדרישה למשלוח התראה או לצירוף התשובה. טוענים הנתבעים כי במקרה שכזה, דינה של התביעה סילוק על הסף. אינני יכול לקבל טענה זו. לו זו הייתה הכוונה בקביעת תנאים אלו, הרי שהיה על המחוקק להבהיר זאת ברחל בתך הקטנה ובאופן שאיננו משתמע לשני פנים. סילוקה של תביעה על הסף הינו הרי סעד קיצוני הננקט רק בלית ברירה שכן הוא נועל דלתו של בית המשפט בפני תובע ומונע בירור המחלוקות לגופן. בהיעדר הוראה שכזו ההנחה הינה שאף אין כוונה שכזו. במצב שכזה, המחדל המתבטא באי משלוח התראה או באי צירוף התגובה, איננה מבטל מדעיקרא את עילת התביעה, אלא רק מבטא את אי עמידת התובע בתנאים שנקבעו בחוק. התוצאה צריכה איפה להיות דומה לתוצאה במקרה בו לא עומד התובע בדרישות הקבועות בסעיף 81א1 (א), דהיינו מתן רשות להגן והעברת התביעה לבירור בפסים המתאימים לכך ובמקרה זה, לנוכח סכום התביעה - סדר דין מהיר. כך ממילא כבר נקבע בהחלטה מיום 4.11.10. טענתה המקדמית השנייה של הנתבעת הינה להיעדר יריבות. לטענת הנתבעת, מאז 2002 חדלה היא לפעול כעצמאית אלא העבירה פעילותה לתאגיד הנושא את שמה. לתמיכה בטענה זו מפנה הנתבעת למסמכים שונים אשר צורפו לתצהירה ולתצהיר מטעם התובעת. דא עקא, שדי בהפניה זו של הנתבעת כדי להמחיש כי ההכרעה בה זו מחייבת בירור עובדתי ואין כל הצדקה להכרעה נפרדת בטענה, קל וחומר כאשר עסקינן בתביעה המתבררת בסדר דין מהיר. לפיכך, אני דוחה את טענותיה המקדמיות של הנתבעת. משניתנה לנתבעת רשות להגן ונקבע כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר, יקבע התיק להוכחות. תשומת לב הצדדים לכך שלא תותר השמעת עד שלא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אלא אם כן תוגש בגין זאת מבעוד מועד בקשה מפורטת, וכן לא תותר הצגת מסמך אשר לא גולה מראש לצד שכנגד. מענה אנושי