התיישנות שיפוי

תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת כי בתביעה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי בית היתר במקרה שנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה. עילת השיפוי איננה באה לעולם אלא לאחר שהמבקש לשלוח את ההודעה חויב בדין לשלם ואולי אפילו רק לאחר שהוא שילם לניזוק בפועל. ברם, בין אם המדובר בהודעה לצד ג' ובין אם בתביעת שיפוי נפרדת מניין תקופת ההתישנות איננו מתחיל ביום התאונה אלה - במקרה הנוח ביותר למבקשת - ביום הגשת התובענה כנגד המבקש לשלוח הודעת צד ג'. בפסק הדין בעניין דנ"א 5916/02 משמר חברה לשמירה בטחון ושירותים בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון, כרך סב, 624 הגביל בית המשפט העליון את הלכת כנרת הנ"ל לתביעת השתתפות בין מעוולים בצוותא, שאו אז העילה בגינה קמה רק לאחר חיובו של המעוול הנתבע באחריות לנזק, בעוד שבביטוח אחריות - נוצרת עילה לשיפוי כלפי המבטח, מעת שנוצרה לצד השלישי עילת תביעה כלפי המבוטח (וראה: ע"א 6945/98 "משמר" חברה לשמירה בטחון ושירותים בע"מ נ' קסטיאל, פ"ד נו(5) 170, 175). התיישנותשיפוי