מאזדה 3 - ביטוח נזקים לרכב

להלן פסק דין בסוגיית ביטוח מאזדה 3: פסק דין 1. א. התובע הינו הבעלים של רכב מסוג "מאזדה 3", שנת ייצור 2004 (להלן: "הרכב"). ביום 11.4.08 עת נהגה אשת התובע, התנגש רכב התובע ברכב אחר ומעוצמת ההתנגשות נגרמו נזקים לשני כלי הרכב. סמוך לאחר קרות התאונה, הודיע התובע, טלפונית, לנתבעת על התרחשות התאונה וזו דרשה מהתובע להכניס הרכב למוסך הסדר של הנתבעת. נערכה בדיקה עבור הנתבעת ועל פי חוו"ד שמאי נמצאו נזקים בסכום כולל של 8,689 ₪. התובע מסר הרכב לתיקון במוסך הנ"ל ושם תוקן הרכב בהתאם לקביעת השמאי. לאחר שהרכב תוקן, הוציא התובע הרכב מהמוסך, בטרם שילם למוסך עלות התיקון - זאת לאור התחייבות הנתבעת לשאת בתשלום הנזקים. על פי דרישת המוסך, מסר התובע למוסך צ'ק בטחון להבטחת תשלום בסך של 5,737 ₪. תקופה קצרה לאחר שהרכב תוקן, קיבל התובע שיחת טלפון מנציג הנתבעת ונאמר לו, שהנתבעת לא תשא בעלות התיקון - זאת משום שהפוליסה שהוצאה מבוטלת עקב כך שהתובע לא דווח אמת לנתבעת בעניין עברו הביטוחי. התובע לא השלים עם הודעה זו ופנה אל הנתבעת וציין כי בזמנו ביקש לקבל הצעת מחיר לביטוח רכב והוא השיב על כל השאלות שנשאל על ידי נציג הנתבעת בגלוי, בכנות ובלי להסתיר מידע בכוונת מרמה. התובע ממשיך וטוען, שלנציג הנתבעת אצה הדרך לבטחו ב"כל מחיר" ושאלה שאלות בהיקף קטן על ידי ניסוח השאלות שבהצעה בכלליות והיא זו שנמנעה מלברר פרטים נוספים על אף התשובות החיוביות שניתנו על ידי התובע. התובע מציין, שרק כחודש ימים לאחר שהרכב טופל ותוקן בהתאם להוראותיה, באה דרישתה של הנתבעת כי יומצא לה דו"ח מפורט אודות עברו הביטוחי של התובע ורק אז נזכרה לדרוש המצאתו כאילו מחפשת היא סיבה להתנער מאחריותה. התובע מסכם ואומר, שאם לאור השאלות שנשאל והתשובות שניתנו החליטה הנתבעת לכרות עמו הסכם ביטוח - אין היא יכולה להלין עתה על התובע. לאור טענותיו של התובע ומאחר והנתבעת סרבה לפצותו על הנזק שנגרם לרכבו, החליט להגיש תביעה זו, בה ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 9,639 ₪, הכולל בחובו: נזק ישיר לרכב בסך 5,737 ₪, נזק ישיר לרכב שנפגע בסך 2,952 ₪, שכ"ט שמאי בסך 500 ₪, השבתת רכב למשך 3 ימי תיקון בסך 450 ₪. ב. הנתבעת מבקשת לדחות התביעה - זאת מן הנימוקים הבאים: (1) בשיחת רכישת הפוליסה, נשאל התובע מספר פעמים לגבי עברו הביטוחי ובמפורש לגבי שלוש השנים האחרונות, קרי התובע נשאל אם היה ביטוח על שמו והאם היו בפוליסות שלו תביעות רכוש או גוף: לשאלה הראשונה ענה התובע בחיוב ולשאלה השנייה השיב, שהיו לו שתי תביעות רכוש בשנת הביטוח האחרונה. מבדיקה קצרה, שערכה הנתבעת עלה, שלתובע היו בשתי שנות הפוליסה האחרונות שלו לא פחות מארבע תביעות רכוש שונות, בהן הופעלה הפוליסה שלו. לו היו ידועים לנתבעת פרטים אלה עובר לרכישת הפוליסה, לא הייתה הנתבעת מקבלת את התובע כלקוח. (2) לקראת סיום אותה שיחה לרכישת הפוליסה, שאל התובע את נציג הנתבעת, האם נושא התביעות משמעותי, כאשר התייחס לשתי תביעות בעברו, למרות שהתובע ידע, שקיימות 4 תביעות בעברו - עובדה זו כשלעצמה הייתה מייקרת את הפרמיה אותה הוא נדרש לשלם. הנתבעת מוסיפה וטוענת, שאם היה התובע מצהיר על כל תביעותיו, לא הייתה מקבלת אותו כלקוח כשם שגם חברות אחרות לא היו מקבלות אותו בתנאים אלו, לאור הסיכון הוודאי ולאור ההיסטוריה התאונתית של התובע. (3) לאור הסתרת הפרטים והמידע, שהם פרטים מהותיים, זכאית הנתבעת לבטל את הפוליסה מתחילתה ופוליסה כזאת כאילו לא הייתה. מאחר והשיחה לרכישת הפוליסה הוקלטה, צרפה הנתבעת את תמליל השיחות עם התובע על מנת להציג בפני בית המשפט השאלות שנשאלו והתשובות שניתנו. 2. בטרם אכנס לגופה של השאלה, האם לאור טענותיה של הנתבעת אין להטיל עליה תשלום הנזק שנגרם לרכב התובע, אני מחליט לקבל טענת הנתבעת, שאין מקום לחייב את הנתבעת בסך של 2,952 ₪ ,בגין הנזק הישיר שנגרם לרכב האחר. התובע צרף לכתב התביעה סיכום חוות דעת הנוגע למבוטח בשם עבו יוסף בו מפורט הנזק שנגרם לאותה מכונית, אך אין בפני קביעה מוסמכת מדוע על התובע לשלם נזק זה, מי אחראי לגרימת הנזק וכמו כן התובע לא הוכיח אם הוא נשא בתשלום זה. זאת ועוד, בתביעתו מציין התובע כי רכבו הוכנס לתיקון למוסך הסדר על פי דרישת הנתבעת, אך אין כל ציון שכזה לגבי הרכב השני. כמו כן, אני מקבל טענת הנתבעת, שאם יימצא שחלה על הנתבעת האחריות לשלם לתובע את עלות התיקון, אזי יש להפחית מסכום התיקון את ההשתתפות העצמית על סך 3,136 ₪. בנוסף לכך, אני מחליט שאין לחייב הנתבעת גם בסכום של 450 ₪ בגין השבתת 3 ימי תיקון, משום שהתובע לא הוכיח הפסד הסכום האמור. מהאמור לעיל עולה, שבפסק הדין עלי להתייחס אך ורק לסכום הכולל בסך של 5,737 ₪ בגין נזק ישיר לרכב התובע וסך של 500 ₪ בגין שכ"ט שמאי ומסכומים אלה יש להפחית את הסך של 3,136 ₪ בגין השתתפות עצמית. לכן סכום הנזק הוא בסך 3,101 ₪. 3. א. לאור ובהמשך לאמור לעיל, אתייחס עתה לטענות התובע ולטענות הנתבעת, אשר לדעתה אין עליה לשלם לתובע סכום כלשהו בשל העובדה שהפוליסה בוטלה לאור אי גילוי מידע מהותי בעת רכישת הפוליסה. ב. התובע מעיד בפני, שהוא שומר חוק ובאותה שיחת טלפון, שנערכה כמחצית השעה השיב בתום לב וכך השיב על אחת השאלות, כפי שהשיב והנתבעת לקחה את התשובה לכיוונים אחרים. עוד טוען התובע, שהנתבעת לא ביקשה ממנו מסמך כלשהו ורק חודש אחרי התאונה ביקשו טופס על עבר ביטוחי. התובע המציא הטופס המבוקש לשלוש שנים אחרונות, אך כאשר נשאל במשאל טלפוני, הוא נשאל לגבי שנה אחרונה וכך התייחס לאותה שאלה והשיב שהיו לו שתי תביעות. בהמשך לאותן שאלות, נערכה הפוליסה והיא נשלחה לביתו של התובע. התובע מעיד, שאם היה יודע את טענות הנתבעת ואם היה יודע שזה מהווה מכשול, היה נותן תשובות לגבי שלוש שנים אחורה ושם היו לו באמת 6 תביעות, אך - לדבריו - לא זה מה ששאלו אותו. התובע מאשר, כי לאחר שהנתבעת הפנתה אותו למוסך מורשה ולאחר שתיקן את הרכב ולאחר שהמציא לנתבעת את הטופס שם ציין שבשלש שנים אחרונות היו לו 6 תביעות - רק אז ביטלה לו הנתבעת את הפוליסה. 4. א. מהעדויות ומהמסמכים שהוצגו בפני עולה, שלאחר מתן התשובות לשאלות הוצאה לתובע פוליסה והיא נשלחה לביתו. רק לאחר קרות מקרה הביטוח החלה הנתבעת לברר את עברו הביטוחי של התובע וגילתה את אשר גילתה. אין חולק, שההתקשרות הביטוחית נערכה בטלפון ולא על ידי הכרות אישית בין התובע, בין סוכן או בין חברת הביטוח. לאחר אותו תשאול הוצאה לתובע הפוליסה. ב. על הנתבעת, כחברה מבטחת, האחריות לוודא את חובת הגילוי והנתבעת דכאן עושה זאת באמצעות שאלות טלפוניות. מבטחת חייבת להסב את תשומת לבו של המוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה למבוטח ולוודא שהמבוטח ער לעובדה, שתוקף הפוליסה יחול רק בהתקיים תנאים מסוימים - שאם לא כן, לא יוכל המבוטח להתקבל כלקוח ואם נתקבל ומתגלות עובדות של הסתרת פרטים - עשוי הוא לשאת בתוצאות ולא יהיה לו כיסוי ביטוחי. מתוך התמליל, המכיל שאלות רבות, לא עולה שכבר בתחילה הוזהר התובע ולא עולה, שהמבטחת העמידה את התובע על חשיבות התשובות לשאלות והמשמעות של תשובות לא מדוייקות. נראה מתוך התקשרות זו, שלא תמיד דין התקשרות במפגש אישי כדין התקשרות מרחוק, הנעשית באמצעות שיחת טלפון. בשיחת טלפון באים לידי ביטוי משפטים לא שלמים, לא מושלמים, מקוטעים - כפי שגם אירע במקרה זה (ראה כמעט בכ"א מעמודי התמלול). בעמ' 5 לתמליל נשאל התובע: "...ולאחד משניהם היה בשלוש שנים האחרונות תאונות גוף או שלילות רשיון" והתשובה: "לא, לא היה שלילות רשיון". שאלה זו לא מתייחסת כלל לעבר ביטוחי בקשר לתאונות אלא לנזקי גוף או שלילות רשיון. בהמשך נשאל התובע שאלות הבאות והחשובות לעניינינו: " ..ביטוח על שמך היה כל השלוש שנים האחרונות, נכון?", תשובה: "כל הזמן". שאלה: "בלי תביעות גוף או רכוש?" תשובה: "היה תביעות". שאלה: "מתי היו תביעות?", תשובה: "שנה שעברה היה תביעות". שאלה: "שנה אחרונה? תביעה אחת?", תשובה: "כן, שתיים". השואל ממשיך ומתייחס לשאלת העבר הביטוחי של שנה לאחור ושואל: " ..מאפריל 2005 עד היום ביטוח על שמך היה, והיו רק שתי תביעות בשנה האחרונה, כן?", תשובה: "היה..כן" (ההדגשה שלי-ג.ב.). עם כל הכבוד לשואל, לא מצאתי שהייתה כוונה מהנשאל להעלים פרטים מהשואל, פשוט השואל - אולי - לא שאל נכון את השאלות, משום שהנשאל יכול היה בהחלט להניח שהשאלות מתייחסות לשנה האחרונה ולא לשלש השנים האחרונות. ג. לדעתי, היה חייב השואל לשאול שאלה משלימה ועיקרית: מה היה העבר הביטוחי במשך 3 שנים האחרונות, הן בעניין נזקי גוף, הן בעניין נזקי רכוש ורק אז בהתאם לתשובה לשאלה כזאת, יכול היה השואל להחליט אם העבר הביטוחי מאפשר קבלת לקוח כזה- אם לאו. זאת ועוד, מתוכן התמלול עולה, שהשיחה אף גלשה לפסים ידידותיים עם שאלות שלא מן העניין ועם כל הכבוד לשואל, במקום להרחיב לעניינים לא מהותיים לסוג הפוליסה, יכול היה יותר להתמקד בשאלות על העבר הביטוחי לגבי כל שנה משלש השנים האחרונות - דבר שלא נעשה. השואל לא העמיק לשאול בכיוון זה אלא, חזר ושאל ספציפית לגבי תביעות בשנה האחרונה ועל כך השיב התובע. התובע אף תיקן את השואל כאשר הוא שאל האם הייתה בשנה האחרונה תביעה אחת, הוא השיב: לא אחת אלא שתיים. לאחר מתן תשובות אלו, כבר החל השואל להציע לתובע ביטוחים לגופו של עניין. בהמשך, תוך כדי עריכת חישובי הפרמיות ותוך כדי הצעות הביטוח, אומר השואל: "אני יכול לתת לך אפילו יותר טוב מזה", תשובה: "כן". שאלה: "סך הכל זה עם שתי תביעות, אל תשכח" (עמ' 7 לתמליל, ש' 14- 17). לאור השאלה, כפי שנשאלה, מדוע היה צריך התובע להניח שהשאלה מתייחסת לשלוש שנים אחרונות ולא לשנה אחרונה? הרי, השואל סיים קודם לכן את פרק השאלות בהתייחסו לשנה אחרונה (עמ' 5 לתמליל)! אמנם בהמשך, כאשר המשוחחים מבקשים לקבוע את מחיר עלות הפוליסה ולאחר מתן הנחות שונות שניתנו לתובע, מזכיר השואל לתובע, שאין עוד מקום להוזיל את הסכום שנקב, משום שתביעות זה מייקר ושהתובע לא יכול להעלים מחברת הביטוח תביעות קודמות, ברם גם כאן לא ניתן להבין שהשואל מתייחס לתביעות של שלש שנים, אלא שללא ספק שהשואל מתכוון לאותן שתי תביעות מהשנה האחרונה שלא ניתן להעלים אותן. (ראה עמ' 15 לתמליל וראה גם בעמ' 20 לתמליל). 5. א. מעיון קל באותה שיחה ארוכה, כפי שבאה לידי ביטוי בתמליל, עולה שהשואל עשה את כל המאמצים כדי לגרום לתובע להתקשר עם הנתבעת ולבטח את רכבו באמצעותה. השיחה אף הפכה ידידותית וכמעט התגלה שהם מכירים זה את זה (ראה בעמ' 6 לתמליל). והציע לתובע כל מיני הוזלות והפחתות - ולו רק שימשיך להיות לקוח של הנתבעת. רק לאחר שהתובע הודיע על מקרה הביטוח, החלה הנתבעת לברר את מה שהייתה צריכה לברר בטרם הפך התובע להיות מבוטח שלה. איך היה על הנתבעת לבדוק? אין אנוכי מתיימר להציע לחברה ותיקה כמו הנתבעת, ברם אוכל רק לומר, שעם מספר יותר מצומצם של שאלות ענייניות ומהותיות - כפי שכבר ציינתי לעיל- הייתה יכולה להיות לנתבעת תמונה ברורה יותר לגבי העבר הביטוחי של התובע. אולי באמת, על הנתבעת לרענן את שואלי השאלות על מה לשים את הדגש וכיצד לפרט יותר את השאלות, שהן באמת רלוונטיות לשיקול דעת הנתבעת על אם לבטח מאן דהוא - אם לאו. אולי אפשר להסיק מדברי השואל את צמצום השאלות על מנת לגרום להתקשרות בפועל, שכן מצינו שהתובע אומר לשואל: "אני מאוד מקווה שהשירות יהיה טוב" והשואל: "שלא תזדקק ושלא...". התובע: "למה אתה עשית לי ביטוח בשלוש שניות וחצי" והשואל: "ככה זה עובד אצלנו" (עמ' 24 לתמליל, ש' 6- 9, ההגדשה שלי- ג.ב.). האם לא כדאי שהנתבעת תנחה את השואלים להקדיש לשאלות קצת יותר זמן וקצת יותר מחשבה? ב. נציג הנתבעת טען בפני, שלא היו מקבלים את התובע כלקוח, תמורת שום פרמיה, אם היו יודעים שיש לתובע 6 תביעות ב- 22 חודשים ולדעתו, גם אף חברה אחרת לא הייתה מקבלת אותו אם היו יודעים את כל הפרטים. בעניין זה, אשיב לו לנציג הנתבעת בשניים אלה: ראשית, לא הוכח שהנתבעת עשתה פעולה כלשהי לברר, לבדוק ולחקור - בטרם ההתקשרות ובטרם הוצאת הפוליסה- מה העבר הביטוחי של התובע. זאת ועוד, מדוע לא חקרה הנתבעת את עברו הביטוחי בטרם הפנתה את התובע למוסך? שנית, כבר מצינו מדברי השואל כי: "בלי תביעות היית מקבל פה מחיר...אבל עדיין, עם תביעות אנחנו הכי זולים בארץ..." (עמ' 22 לתמליל, ש' 4- 6, ההדגשה שלי-ג.ב). השואל איננו מתייחס למספר תביעות, אלא שמציין באופן כללי שעדיין אפשר להיות לקוח של הנתבעת - גם אם יש לך תביעות קודמות. מצורת השאלות והתשובות לא עלה, שתשובותיו של התובע ניתנו בכוונת מרמה או שמבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אף בדמי ביטוח גבוהים יותר, כנדרש בסעיף 7(ג)(1),(2) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק הנ"ל") (ראה למשל דברי השואל בעמ' 22 לתמליל). גם אם תאמר, שקיימת אי בהירות ביחס לשאלה המתייחסת לשנה האחרונה או לשלש השנים האחרונות - כפי שפרטתי לעיל, גם אז ניתן לומר, שבעניין שנשאר מעורפל או לא בהיר דיו - חייב עניין זה לפעול לחובת הנתבעת. ג. סעיף 6(ג) לחוק חוזה ביטוח קובע למעשה, שלושה תנאים מצטברים, שבהתקיימם ייחשב המבוטח כמי שהפר את חובת הגילוי: הסתרת עניין מהותי מפני המבטח (כפי הגדרתו בסעיף 6(א) לחוק הנ"ל), המבוטח ידע שהעניין אותו הסתיר הוא עניין מהותי והסתרת העניין על ידי המבוטח נעשתה בכוונת מרמה. (ראה ע"א 282/89, פס"ד רוטנברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מו(2) 339, 355). הנתבעת לא הוכיחה, שהתובע הסתיר מהשואל עובדה שעליה נשאל. התובע השיב לשאלות, כפי שנשאל וכפי שכבר ציינתי לעיל, השאלות בעניין עבר ביטוחי של שלש שנים לא נשאלו בצורה חדה ובצורה חד משמעית, כך שהתובע יבין את כוונת השואל. השואל עצמו לא הובא להעיד בפני בית המשפט על מנת להעיד כיצד התנהלה מסכת השאלות והאם בכלל התכוון לקבל תשובה בדבר עבר ביטוחי הנוגעות לנזקי רכוש במשך שלש השנים האחרונות. כמו כן, לא הוכיחה הנתבעת, שהתובע הסתיר בכוונה מידע זה או כי הסתרת העניין נעשתה בכוונת מרמה. לפיכך, לא הוכיחה הנתבעת האלמנטים הדרושים לפי סעיף 6, 7 לחוק הנ"ל. 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפרטתי בהרחבה בפסק דין זה, החלטתי לדחות את טענות הנתבעת ושיש לקבל את תביעת התובע. באשר לסכומים הנתבעים על ידי התובע, לכך כבר התייחסתי בסעיף 2 לעיל ובהתאם לכך אני קובע, שעל הנתבעת לשלם לתובע רק הסכומים המוכחים בסך 3,101 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה - 15.9.08- ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. נזק לרכבביטוח רכברכב