פסק - דין המבקשים עותרים לביהמ"ש לדחות התובענה על הסף בהעדר יריבות ו/או למחיקת התביעה בהעדר עילה בהתאם לתקנות 101 ו- 100 לתקסד"א התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). עסקינן בתביעה תחלוף שהגישה המשיבה כנגד המבקשים מכוח ס' 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק"). לטענת המשיבה ביום 21.9.03 במהלך שעת הלילה ארעה נזילה בדירת המבקש מס' 1 והמים שיצאו אל חדר המדרגות גרמו לנזק למעלית הבניין. המשיבה ביטחה את הרכוש המשותף של הבניין וטענה, כי הינה זכאית לקבלת תגמולי הביטוח מאת המבקש 1, הבעלים ו/או מיופה כוח של הבעלים של דירת המגורים והמבקשת 2 אשר ביטחה את המבקש 1 בפוליסת נזקי רכוש. טענות המבקשים לטענת המבקשים, בניגוד לקבוע בתקנה 75 לתקנות, לא צירפה המשיבה לתביעתה את העתק פוליסת הביטוח מכוחה שילמה למבוטחתה והמהווה מסמך מהותי עליו מושתתת התביעה כולה. בלעדי המסמך המהותי לא קמה למשיבה זכות תביעה. כמו כן טענו כי, למשיבה אין זכות תביעה מכוח פוליסת הביטוח עליה היא מבקשת להסתמך, שכן המבקשים הינם מבוטחים במסגרת הפוליסה - המבקש 1 כדייר בבית המשותף והמבקש 2 אשר באה בשירותו של המבקש 1. מאחר והמבקשים מבוטחים בפוליסה נשללת זכותה של המשיבה לתבוע מהמבקשים בהיותה תביעת מבטחת כנגד מבוטחה ומכאן שיש לסלק את התביעה כנגדם על הסף. מבוטחת המשיבה ,נציגות הבית המשותף, אינה מוסמכת לנהל הליכים משפטיים בכלל וכנגד דייר בבניין בפרט, בעניינים אשר אינם נוגעים להחזקה וניהול תקין של הבית המשותף. לפיכך למשיבה אשר שילמה תגמולי ביטוח ל"ועד הבית" אין זכות תביעה מכוח סעיף 62 לחוק. טענות המשיבה לטענת המשיבה, המבקש 1 אינו הבעלים של הדירה ואף אינו מיופה כוח של הבעלים ,אלא קרוב משפחה באמצעותו בוטחה הדירה על ידי הבעלים של הדירה, מר אנדרי בן חמו. המבקש 1 אינו נכנס מפורשות בגדר "בעלים" או "דייר" כפי הגדרת "מבוטח" בפוליסת המשיבה. המבקש 1 לא חתם על הצעת הביטוח, לא שילם פרמיה ולא קיבל העתק פוליסה. גם אם יימצא כי המבקש 1 הינו בגדר "מבוטח" בפוליסה של המשיבה, הרי שכל עוד הוציאה המבקשת 2 עבורה פוליסה על שמו לדירה, הכוללת אחריות כלפי צד שלישי, הרי שמדובר בכפל ביטוח. הטענה כי נציגות הבית המשותף אינה מוסמכת לנהל הליך משפטי ועל כן גם המשיבה אינה יכולה להגיש תביעות שיבוב לא נטענה בכתב ההגנה, ומקומה של הטענה בבקשה לתיקון כתב הגנה. לכתב התביעה צורפה רשימת פוליסה המהווה את היסוד לפוליסה ועל כן אין מקום לטעון להפרת תקנה 75 לתקנות. מקום שקיימת אפשרות ,אפילו והיא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע אין נועלים את שערי ביהמ"ש בפניו ויש לאפשר לו את יומו בביהמ"ש. ד י ו ן המשיבה המציאה למבקשים את פוליסת הביטוח הרלבנטית ביום 10.4.05 ,ועל כן אמנם לא פעלה בהתאם לקבוע בתקנה 75 לתקנות, ואולם מאחר והפוליסה הומצאה למבקש בטרם הוגשה הבקשה דנן, אין מקום לנקוט אך בשל טענה זו , בסנקציה חריפה של סילוק התביעה על הסף. מעיון בפוליסת הביטוח עולה כי המבקש 1 הינו מבוטח במסגרת פוליסת הביטוח. במבוא לרשימה מצוין מפורשות: "שם המבוטח הינו: ועד הבית המשותף ו/או נציגות דיירי הבית המשותף ו/או בעלי דירות ו/או דיירי הבית". בהמשך הרשימה במסגרת פירוט פרקי פוליסת הביטוח צוין כי: "פרק 1: מבנה עבור זיקתו של המבוטח ברכוש המשותף ו/או בחלקים המשותפים בבניין המבוטח ,בכלילת בין השאר ומבלי לגרוע בכלליות האמור: ... מעליות….". פרק 8: אחריות כלפי צד שלישי. "….בהיות המבוטח בעל זיקה מכל פרק שהוא לרכוש משותף המבוטח, לניהולו ו/או הפעלתו ו/או לתחזוקתו". התביעה הוגשה כנגד המבקש 1 בטענה, כי היה הבעלים ו/או מיופה כוחו של הבעלים (בן חמו אנדרי המתגורר בצרפת) של הדירה נשוא כתב התביעה (סעיף 4א לכתב התביעה). לפיכך, המבקש 1 נכנס בנעליו של בעל הדירה נשוא כתב התביעה והינו מבוטח במסגרת פוליסת הביטוח. המבקשת 2 באה בשירותו של המבקש 1. מאחר ומסקנתי כי המבקשת 1 הוגדר כמבוטח בפוליסת המשיבה, דומה, כי נסתם הגולל על תביעת המשיבה ,שכן מבטחת אינה רשאית לחזור בתביעה כלפי מבוטחתה. (ראה: רע"א 347/86 ש.א.ש. נ' הסנה, פ"ד מב(1) 389 בעמ' 391). הכללת דיירי הבית ו/או בעלי הדירות ו/או מי שנכנס בנעליהן כמבוטחים בפוליסה לגבי כל פרקיה, שומטת את הקרקע תחת זכותה של המשיבה לתבוע את המבקשים בהיותה תביעת מבטחת כנגד מבוטחתה ומכאן שיש לסלק התביעה כנגדם על הסף. המשיבה איננה יכולה להגיש תביעת תחלוף עפ"י סעיף 62 לחוק גם כאשר הצד השלישי הוא מבוטח משותף או מוטב סמוי. (ראה: דוד ששון בספרו "דיני ביטוח" עמ' 191 - 192). בכך למעשה ישנה הרחבה לגבי מי שנכלל ברשימת המבוטחים בפוליסת המשיבה - לא רק הבעלים ולא רק דיירי הבית אלא אף מי שבא מטעמם, מיופה כוחם או נכנס בנעליהם. מסקנתי מכאן, כי המבקשת 1 הינו בגדר "מבוטח" בפוליסה של המשיבה, והמבקשת 2 הינה מי שנכנסת בשירותיו ומבטחת אותו בגין הדירה נשוא כתב התביעה בפוליסת נזקי רכוש. מעבר לכך, צודקים המבקשים בטענה, כי אין הנתבעת יכולה להכנס בנעלי מבוטחה, ועד הבית המשותף, בתביעה נזיקית מכח סעיף 62. סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 קובע: "(א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכח חוזה בטוח, עוברת זכות זו למבטח ששילם למוטב תגמולי ביטוח ובשיעור התגמולים ששילם". זכותה של נציגות הבית המשותף לפועל כלפי בעל דירה מוגדרת בסעיף 69 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 הקובע: "הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה וניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלו להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות". במילים אחרות, לנציגות כשרות תביעה כלפי מחזיק ובעל דירה בכל הקשור להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף להבדיל מתביעה נזיקית של נזק שגרם בעל דירה לרכוש המשותף. לפיכך לטעמי, במקום בו בעל דירה הסב נזק לרכוש המשותף, אין לנציגות הסמכות לתבוע אותו בתביעה נזיקית, ומכאן שגם לא לחברת הביטוח, חליפתה של הנציגות. אינני מקבל טענת המשיבה בסעיף 10 לתגובה ל"כפל ביטוח", בין פוליסת בטוח הרכוש מכוחה שילמה תגמולי ביטוח למבוטחתה לבין פוליסת ביטוח אחריות כלפי צדדים שלישיים אצל המבקשת 2 כלפי המבקש 1. טענת "כפל ביטוח" מהווה עילת תביעה נפרדת ומאחר והטענה לא נטענה בכתב התביעה, אין מקום להעלותה לראשונה במסגרת תגובה לבקשה לדחיה על הסף. המשיבה לא רק שלא טענה טענת "כפל ביטוח" במסגרת כתב התביעה, אלא אף לא בכתב תשובה לכתב הגנה ולא הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת הטענה. לפיכך, מן הטעם הזה בלבד, יש למחוק טענת המשיבה לכפל ביטוח. למרות האמור לעיל, ואגב אורחה בחינת הסוגיה מעלה, כי סיכויי קבלת טענת כפל ביטוח קלוש בנסיבות דנן. פוליסת המשיבה מבטחת את הרכוש המשותף בבנין המגורים, לעומת הפוליסה של המבקשת 2, המבטחת את הדירה בקומה 14 בלבד בבנין המגורים, מה גם שמדובר בפוליסת נזקי רכוש מול פוליסת נזקי צד ג' ולפיכך מכח סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, המחייב ביטוח "נכס" מפני "סיכון אחד", ולענייננו עאמור עסקינן בשני סוגי נכסים ושני סיכונים נפרדים. לפיכך, אין יסוד ממשי לטענת ביטוח כפל. (ראה: ירון אליאס בספרו דיני ביטוח (הוצ' בורסי 2002) 839-638). סיכום מאחר והמבקש 1 נכלל כמבוטח נוסף בפוליסה של המשיבה, כאמור לעיל, המשיבה מנועה מלתבוע את המבקשת 2 אשר באה בשירותו במסגרת תביעת תחלוף. לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה וחיוב המשיבה בהוצאות המבקשים בצירוף שכר טרחת עו"ד + מע"מ, תוך חיוב המשיבה בהוצאות המבקשים בסך של 5,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. נזקי מיםנזילהמדרגות