פסק דין 1. מבוא מונח בפני ערעור על החלטתה של כב' הרשמת ד. ורד מיום 12.11.06 בתיק עיקרי 705015/05 במסגרת בש"א 173622/05. המשיבה הגישה כנגד המערער תביעה לתשלום השתתפות עצמית ביחס למקרה ביטוח מיום 18.6.02, לאחר שפיצתה את הצד השלישי בגין הנזקים שנגרמו לו. בהחלטתה נשוא הערעור דחתה הרשמת בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד. 2. טענות המערער המערער סבור שיש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט. לטענתו, סיכויי הגנתו טובים כיוון שהוא לא היה צד להליכים שהתקיימו בין המשיבה לבין הצד השלישי אשר פוצה על ידה, והוא כלל לא היה מודע לתשלום אשר בוצע. 3. טענות המשיבה אין לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט. צדקה הרשמת כאשר קבעה שגם במקרה בו המבוטח לא נהג ברכב הוא עשוי להתחייב בתשלום השתתפות עצמית אם השימוש ברכב נעשה בהרשאתו. 4. דיון והכרעה בעת ישקול בית המשפט בקשה זו, רשאי בית המשפט להורות על ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, מ"חמת הצדק" ומ"כוח שיקול דעתו של בית המשפט".(ע"א 3645/92 קלמר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 1993). הבקשה בעניינינו מסתמכת על בטול במסגרת שיקול הדעת של ביהמ"ש. 5. ביטול פסק הדין על פי שיקול הדעת כאשר בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו באשר לביטול פסק הדין, בית המשפט מציב שתי שאלות שעליהן יש לתת תשובה. השאלה הראשונה, מהי סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן?! השאלה השנייה, מה מידת סיכוי ההצלחה כי ההגנה תתקבל ?! באשר לשאלה הראשונה, טוען המערער כי סבר בטעות שהוא אינו נדרש להגיש כתב הגנה כיוון שכתב התביעה צורף למכתב של ב"כ התובעת. להווי ידוע כי השאלה השנייה היא החשובה והמכרעת. המערער טוען כי אין לחייבו בתשלום השתתפות עצמית משום שהוא לא נטל חלק בהליכים שבין המשיבה לבין הצד השלישי, ולא היה מודע לתשלום לצד שלישי. 6. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח קובע: "בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא -לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו..." כב' הרשמת קבעה כי על אף שהסעיף מחייב את המבטח להודיע מראש למבוטח בטרם ישלם לצד השלישי, הרי שבמקרה שבית המשפט חייב את המבטח לפצות את הצד השלישי הוראה זו אינה ישימה. היינו במקרה שהתשלום לצד השלישי נעשה בהוראת בית המשפט, הרי שהמבטח מחויב לתשלום אף בלא למסור הודעה למבוטח. 7. עם כל הכבוד אינני תמים דעים עם עמדת הרשמת הנכבדה. יש בקביעה זו משום ריקון מתוכן של סעיף 68 המאפשר למבוטח להביע את התנגדותו לתשלום לצד השלישי. סעיף 71 לחוק חוזה הביטוח: "(א) הוראות סעיפים 66 ו-68 עד 70 - אין להתנות עליהן..." קרי,הוראות סעיף 68 לחוק הינן קוגנטיות ובכל מקרה חייב המבטח להודיע בכתב למבוטח תוך 30 יום בטרם יבצע את התשלום לצד השלישי וכאשר מוגשת תביעה כנגד המבטח על המבטח להודיע למבוטח על כך כדי שישקול את עמדתו. אף בפסקי דין רבים הובעה הדעה לפיה הפרשנות הראויה של סעיף 68 הינה שאין למבטח שיקול דעת מוחלט באשר לתשלום צד ג' (ראו למשל ת.א. 246/93 מפעלי ייצור והוצאה לאור בע"מ נ' חברה כלכלית לירושלים בע"מ, דינים מחוזי, כרך לג' (2) 233, סעיף 14). יוצא מכאן, שלא ניתן לאפשר למבטח להתחמק מאחריותו למשלוח הודעה בכתב למבוטח, זאת נוכח העובדה שהמחוקק ראה למול עיניו את החשיבות הרבה שבמתן אפשרות של המבוטח להתנגד לתשלום. 8. בת.א. 52896/95 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו ערער דינים שלום כרך ח' 684 דובר על מקרה בו שילמה המבטחת פיצוי לצד ג' מבלי שהודיעה על כך למבוטח. כב' השופט גבאי קבע שהמבטח לא יוכל לדרוש ממבוטחו תשלום השתתפות עצמית במקרה בו נמנע המבטח מלהודיע למבוטח בכתב 30 יום מראש (וככל הנראה נמנע ממתן הודעה בכלל) אודות כוונתו לבצע התשלום. ת.א. 112457/01 פניקס הישראלי בע"מ- חברה לביטוח נ' רמי פרי: "...סעיף 68 אמנם קובע יריבות בין צד ג' הנפגע לבין המבטח, אך אינו נותן שיקול דעת מוחלט בניהול ההגנה בתיק שהוגש ע"י צד ג' נגד המבוטח. על המבטח להודיע למבוטח על כוונתו לשלם לצד ג' פיצויים עבור הנזק שנגרם לו. אם המבוטח לא התנגד לתשלום, רשאי המבטח לשלמם לצד השלישי... אם סברה חברת הביטוח כי מוטב לה להגיע להסדר פשרה מבלי לידע את המבוטח, כי אז לא יהא חייב המבוטח בתשלום השתתפות עצמית". 9. בפסק הדין בתביעה שהוגשה ע"י הצד השלישי קובע השופט וינגורד: "שני הצדדים ביקשו שאפסוק על דרך של פשרה... פוסק אני כי הנתבעים ישלמו לתובע סך של 12,000 ₪ תוך 21 יום". נראה אפוא כי, המבטחת הסכימה לכך שהדין ייחרץ על דרך של פשרה. לא מן הנמנע שיתעוררו מחלוקות בין המבטח למבוטח על רקע ניגודי אינטרסים,לפיכך ראוי ונכון שתימסר למבוטח הודעה על ההליכים המתקיימים ועל כך שהמבטחת מסכימה לפסיקה בדרך זו, על מנת לאפשר לו להביע דעתו בעניין זה. לאור האמור ומשום שלא ניתנה למערער האפשרות להעלות טענותיו שכן לא היה צד להליכים שהתקיימו, מסקנתי היא כי יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט. 10. סיכום בנסיבות המקרה יש ליתן למערער את יומו בביהמ"ש על מנת שיוכיח כי לא היה מקום לחייב את הנהג מטעמו בתשלום כלשהו. לא אחווה דעתי באשר לסיכויו של המערער, לאור העובדה שהנהג נשמע בדיון האחר ועדיין עומדת למערער הזכות היסודית לקבל הודעה מהמבטח שלו על התביעה שהוגשה ועל הכוונה להסכים לפסיקה בדרך של פשרה. אשר על כן מתקבל הערעור ומבוטלת ההחלטה נשוא הערעור. מבוטל פסה"ד שניתן כנגד המערער ביום 22.5.05. הוצאות הערעור בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ יהיו לפי התוצאה הסופית. על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת העתק פסה"ד. במעמד צד אחד