פסק דין רקע ביום 27.7.05 התקשרו התובעים עם נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") באמצעות מנהליה נתבעים 2 ו - 3 אשר אף ערבו לקיום התחייבויות הנתבעת על פי ההסכם, בהסכם מכר לפיו רכשו התובעים מהנתבעת דירה בתל אביב, הדירה האמורה הייתה אחת מהדירות אשר הוקצו לנתבעת במסגרת עסקת קומבינציה שנכרתה בינה לבין בעלי המקרקעין, נתבעת 4, לה הוקנתה בין היתר, דירה בקומת הקרקע של הבניין. ביום 2.4.06 התקשרו התובעים עם הנתבעת בתוספת להסכם, לפיה רכשו התובעים מהנתבעת מחסן הבנוי בקומת הקרקע בבניין (להלן:"המחסן") תמורת 46,000 ₪. עוד הוסכם כי בעת רישום הבניין כבית משותף יוצמד המחסן לדירה שרכשו התובעים מהנתבעת (להלן: "התוספת להסכם"). ביום 27.11.06 ומששילמו התובעים את מלוא התמורה בעד הדירה והמחסן, נמסרה החזקה בדירה ובמחסן למר לביא יצחק אשר סייע לתובעים ברכישת הנכסים האמורים, והמחסן הושכר על ידי התובעים למגורים. ביום 28.2.07 הודיעה הנתבעת לתובעים כי היא מבקשת לבטל את התוספת להסכם משום שהמחסן מהווה חלק מדירת מגורים המצויה בקומת הקרקע, מכירתו נעשתה בניגוד לדין, והשכרתו למגורים על ידי התובעים נוגדת את ייעודו כמחסן. בסמוך בנתה הנתבעת קיר החוסם את הגישה למחסן מחדר המדרגות של הבניין ואף ניתקה את חיבורי התשתיות אל המחסן. ביום 16.4.07 הודיעה הנתבעת לתובעים על ביטול התוספת להסכם. למחרת נפרץ המחסן, תכולתו פונתה והדיירת אשר שכרה את המחסן הסתלקה. בתביעה שלפני תובעים התובעים להצהיר כי התוספת להסכם שרירה וקיימת, כי הודעת הביטול של הנתבעת מיום 16.4.07, בטלה, וכי התובעים זכאים לחזקה הבלעדית במחסן ורישום זכויותיהם בו בהתאם למוסכם בתוספת להסכם. כן עותרים התובעים להתיר להם לפצל את סעדיהם. טענות התובעים התובעים התקשרו עם הנתבעת בתוספת להסכם לפיו רכשו את המחסן, שילמו את מלוא התמורה בעד המחסן ואף קיבלו את החזקה במחסן, בידיעה שאין כל מניעה לקיום העסקה. התובעים לא ידעו שקיימת מניעה למכירת המחסן והצמדתו לדירה שרכשו בבניין ואף לא היו אמורים לדעת על כך. לפיכך, אפילו התקשרה הנתבעת בתוספת להסכם עקב טעות לא הייתה זכאית לבטל את התוספת להסכם באופן עצמאי. טענות הנתבעים בטרם התקשרה הנתבעת עם התובעים בהסכם למכירת המחסן קיבלה ייעוץ מאדריכל, לפיו המחסן מהווה חלק נפרד מדירת המגורים של נתבעת 4 והיא רשאית למכור אותו כיחידה נפרדת. במסגרת ההליכים להשלמת התנאים לקבלת טופס 4 גילתה הנתבעת כי המחסן מהווה חלק בלתי נפרד מדירת נתבעת 4 ומכירתו כיחידה עצמאית אינה חוקית. משהתקשרה הנתבעת בתוספת להסכם עקב טעות אשר התובעים באמצעות יצחק לביא, שהיה מנכ"ל חברת בניה, ידעו עליה או היו צריכים לדעת עליה, זכאית הייתה הנתבעת לבטל את ההסכם למכירת המחסן וכך עשתה. ביום 28.2.07 הודיעה הנתבעת לתובעים על כוונתה לבטל את התוספת להסכם עקב טעותה האמורה, ומשהתובעים לא הגיבו להודעתה הודיעה הנתבעת, ביום 16.4.07, על ביטול התוספת להסכם. דיון א. בחקירתו העיד אלי יוסימוב, מנהל הנתבעת (ש' 7 בע' 3 לפרוטוקול מיום 31.5.07): "ש. איך קרה שמכרת מחסן שלא היית יכול למכור? ת. במהלך הבניה הייתה דרישה לבצע חדר חשמל. יועץ החשמל פנה לאדריכל ג'קי לוי והוא ייעד ליועץ החשמל מקום שהוא בין הדירה למחסן לחדר חשמל. לאחר שהתייעצתי עם האדריכל הוצאתי את המחסן למכירה. עכשיו מלאנו טופס 4 והגיע נציג של העירייה שאמר שזה לא בהתאם לתוכניות ולפני שהם יפעלו נגדנו שנסיר את זה וכך פעלנו. ... ש. התובע אומר שאתם אפילו לא ניסיתם לתקן את התוכניות. ת. ממש לא נכון. פנינו לאדריכל שלנו גידי בוריאן לראות איך אפשר להכשיר את זה למחסן ונאמר לנו שאי אפשר להכשיר את זה כמחסן כי זה בניגוד לתב"ע ואז פנינו לתובעים והצענו שנחזיר להם את הכסף. ... ש. אני מציג לך את התשריט, נספח ב לכתב התביעה - בצד שמאל של התשריט מופיע בכתב יד המילים "תשריט קומה" "תשריט פיתוח". כתוב מתחת למילים "מחסן צמוד לדירות" ומתחת למשפט הזה מופיעות שתי חתימות. אתה יכול לזהות את אותן חתימות? ת. אני מכיר את התשריט. אני לא מכיר את החתימה אבל אני יודע מי חתם על זה יצחק וייסבורג וטובה זינה, שהם בעלי הבניין הישן. הם אלו שחתמו על סמך המסמך שהגשנו להם, התשריט, ועל סמך מה שהאדריכל הגיש לנו. ש.ת. מי חתם בשם שמעונה, החתימה המופיע על התשריט? ת. אחותה, המשיבה 4 שהיא מיופת כוחה של שמעונה שהיא לא נמצאת בארץ. ש. אני מפנה לסעיף 9 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1-3 - מה שכתוב בסעיף זה הוא, שנספח ב הוא היתר הבניה? ת. נספח ב הוא לא חלק מהיתר הבניה. זה המסמך השגוי של האדריכל. ש. זאת אומר שמה שכתוב בסעיף 9 שזה העתק מהיתר הבניה, זה לא נכון. ת. נספח ב לכתב ההגנה הוא חלק מהיתר הבניה. ש. באשר לנספח ב לכתב התביעה - אנו רואים את אותו תשריט, נכון? ת. נכון. כך זה היה צריך להיות כשחתמנו עם התובעים. ש. האם היתר הבניה כאן ניתן לפי תוכנית מתע"ר מקומית או מפורטת? ת. אני לא יודע. ש. אם כך על סמך מה אתה אומר שהתוכנית הזאת מנוגדת לתוכנית המתע"ר? ת. כי היתה לנו פגישה עם אדריכל העיר ואחר כך פנינו לאדריכל גידי אוריין וגם הוא אמר לנו שזה לא ניתן לביצוע, אי אפשר להכשיר את "השרץ" ואין לנו אפשרות לעשות זאת, אז הבנו שהאדריכל שלנו הטעה אותנו והצענו להחזיר את הכסף והחלטנו לבטל את ההסכם. ש. האם נכון שלאחר שהתייעצתם עם שני אדריכלים, שאתם חושבים שהם ברי סמכה והם אמרו לכם שזה לא ניתן לביצוע מבחינה תכנונית, החלטתם לבטל את ההסכם מול התובעים? ת. נכון. ש. מה הקשר בין העובדה שמבחינה תכנונית לא ניתן להצמיד את המחסן הזה לדירה אחרת לבין העובדה שאתם מכרתם את זה? ת. התב"ע לא מאפשרת את זה, כך גם אמרו לי האדריכלים מטעמנו והעיריה. זה חלק מהדירה של משיבה 4. ש. האם נכון שלא שקלתם את האפשרות להשכיר את הנכס הזה? ת. נכון, לא שקלנו את האפשרות להשכיר את זה, כי הדרך היחידה להכנס לנכס זה דרך הדירה של הנתבעת 4. ש. באשר לנספח ב לכתב התביעה, ובהסתמך על התשריט החתום שנספח לו - האם נכון שהנתבעת 4 הסכימה שחלק מהמחסן ינותק מדירתה? ת. היא הסכימה כי הצגתי לה מסמך לא נכון." נתבעת 4 העידה (ש' 14 בע' 5 לפרוטוקול מיום 31.5.07): "ש. את יודעת מי חתם בשמך על נספח ב, על התשריט? ת. אלה הם החתימות שלי. אני חתמתי בעצמי על התשריט. ... ש. למה חתמת על נספח ב, על התשריט? ת. בהסכם שלי עם הקבלנים אני אמורה לקבל דירת 2 חדרים בקומת הקרקע. לא כתוב שם שמגיע לי מחסן או ממ"ד. אני ידעתי שיש לי לקבל 2 חדרים בלבד. כשהנתבעת 1 פנתה אלי ואמרה שהם קיבלו היתר להרחבה וביקשו את הסכמתי שהם ישתמשו בהיתר הזה לצרכים שלהם, הסכמתי. לא ידעתי שזה צריך להיות חלק מהדירה שלי ולכן אני לא מבינה למה תבעו איתי כאן כי אני לא מכירה את התובעים ולא חתמתי איתם על שום הסכם. יש עוד נקודה שאני רוצה להוסיף: הם טוענים בכתב התביעה שאני פניתי אליהם להשיב לי את המחסן ולא כך היה במכתב שכתבתי להם. ראיתי שהשוכרים שלהם היו בדירה שלי ואני ביקשתי לפנות אותם מהדירה שלי ולא מהמחסן." התשריט שצורף לתוספת להסכם (נספח ב) נחתם על ידי הנתבעת ובעלי המקרקעין בהם נתבעת 4, ובו מופיע המחסן לגביו צוין: "מחסן מוצמד לדירות י.ד.ר הנדסה". מעדויותיהם של אלי נסימוב ונתבעת 4 והאמור בתשריט שצורף לתוספת להסכם, עולה כי המחסן מהווה חלק נפרד מדירתה של נתבעת 4 וכי זו ידעה והסכימה שהמחסן אינו מהווה חלק מדירתה. הנתבעים צירפו לכתב ההגנה תשריט ממנו עולה לכאורה כי המחסן מהווה חלק מדירה מספר 2 (נספח ב לכתב ההגנה). התשריט האמור אינו חתום על ידי מאן דהוא, אינו נושא תאריך ומלבד טענת הנתבעים לפיה צורף לבקשת היתר הבניה (סעיף 9), לא מצאתי כל ראיה שאכן כך נעשה. לפיכך, איני מייחס לתשריט האמור משקל. טענת הנתבעת, לפיה התברר לה בדיעבד שלא ניתן להפריד בין המחסן לבין דירת נתבעת 4, נסמכת על דברים שלכאורה נאמרו לאלי יסימוב מנהלה של הנתבעת על ידי נציג מטעם העירייה, אדריכל בשם גידי בוריאן ואדריכלים נוספים. אולם, הנתבעת לא צירפה מסמך או תצהיר מטעם הגופים המוסמכים בעירייה ו/או מטעמו של האדריכל גידי בוריאן או אחרים, שיש בו כדי לתמוך בטענתה. זאת ועוד. במכתב מיום 5.3.07 הודיעה הנתבעת לתובעים כי "בהתאם לדרישת הרשויות ולצורך קבלת טופס 4 למקרקעין שבנדון, נותקו כל חיבורי התשתיות אשר היו מחוברים בחיבור זמני" (נספח ו לכתב ההגנה). הנתבעת לא צירפה למכתב האמור את "דרישת הרשויות", ודרישה כזו לא צורפה לכתבי הטענות של הנתבעים. מכל האמור עד כאן, עולה כי גרסת הנתבעים אודות מצבו התכנוני ו/או החוקי של המחסן אינה נתמכת בראיות והיא נסתרת מהאמור בנספח ב' ומעדותה של נתבעת 4. לפיכך, אני דוחה גרסה זו. ב. נוכח האמור עד כאן, אני קובע שהתקשרות הנתבעת עם התובעים בתוספת להסכם לא נעשתה עקב טעות באשר למצבו התכנוני ו/או החוקי של המחסן, וממילא לא הייתה לנתבעת עילה לביטול התוספת להסכם. ג. אפילו צודקת הנתבעת בטענתה לפיה אין התובעים זכאים להשתמש במחסן למגורים, ואיני קובע עמדה בעניין זה, רשאים הנתבעת ו/או דיירי הבניין לנקוט בהליכים חוקיים לאכיפת השימוש המותר במחסן, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפה של התוספת להסכם. סוף דבר אני מצהיר כי הודעת נתבעת 1 מיום 16.4.07, בדבר ביטול התוספת להסכם שנכרתה בין התובעים לנתבעת 1 ביום 2.4.06, בטלה. כן, הנני מצהיר כי התובעים זכאים לחזקה בלעדית במחסן הבנוי בקומת הקרקע בבניין הידוע כחלקה 80 בגוש 7226 ולהצמדתו לדירת התובעים בעת רישום הבנין כבית משותף. הנתבעת ניתקה את חיבורי התשתיות למחסן (נספח ו לכתב ההגנה), ואפשר שעקב פעולה חד צדדית זו של הנתבעת ו/או פעולות אחרות בהן נקטה הנתבעת נגרם לתובעים נזק כספי. לפיכך, אני נעתר לבקשת התובעים לפיצול סעדים. נתבעים 1 - 3 ביחד ולחוד ישלמו לתובעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000₪. ביטול עסקה (מקרקעין)מקרקעיןמחסן