פסק דין 1. הנתבע הינו קבלן בנין רשום. התובעת שכרה את שירותיו לביצוע עבודות בניה בקוטג' ברח' הערמון 22 , באר יהודה. 2. לטענת התובעת בית שהיה קיים באותה כתובת נהרס כמעט במלואו והנתבע הופקד על בנייתו מחדש ועל ביצוע עבודות צנרת ותשתית של אינסטלציה, חשמל, תקשורת וריצוף וכן על בניית שני חדרים נוספים בחצר הבית וגדר חומה סביבה. 3. לטענתה, שילמה התובעת לנתבע במזומן סכום של 340,000 ₪ אך בסיומה של העבודה לא תיקן הנתבע את ליקויי הבניה הרבים בבית, חרף בקשותיה החוזרות ונשנות וחרף הבטחותיו לעשות כן . 4. התובעת פנתה לחב' שניר ביקורת מבנים והגישה חוות דעת של המהנדס קליסברג יעקב לפיה עלויות התיקון של ליקויי הבניה באותו בית מגיעות לסך 105,250 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ בשיעור של 18% ) , כשסכום זה אינו כולל פינוי המבנה לצורך התיקון ותוספות הנדרשות כאשר המבצע הינו קבלן מזדמן . 5. הנתבע הודה כי ביצע עבודות בניה לתובעת, לטענתו הגיש הצעת מחיר להריסת המבנה הישן ובנייתו מחדש לרבות גדר מבלוקים . לגירסתו, ביצע עבודה זו ואף קיבל התמורה בגינה. לאחר מכן פנתה אליו התובעת ובקשה כי יבצע עבורה עבודות נוספות, הכוללות בין היתר בניית 2 קומות מעל מבנה קיים . הנתבע טען כי לא הסכים לבצע עבודה זו במלואה בהעדר תכניות מהנדס מפורטות, וכי קבלן גגות אחר, יצהרי ציון , בנה את גג הרעפים ושתי קומות עץ מעליו . ככל שניתן היה להבין, בנה הנתבע שני חדרים בחצר שאף לגביהם נטען כי הם זקוקים לתיקונים מרובים. 6. הנתבע חלק על חוות דעת מטעם התובעת אשר התייחסה למכלול העבודות בבית התובעת, מבלי שניתנה התייחסות המהנדס למבצעיהן השונים . עוד נטען כי הנתבע ביצע תיקונים בבית התובעת לאחר קבלת חוות דעת, ומשום כך אין היא משקפת את מצב הבית לאשורו . 7. הנתבע אף טען כי בשל יחסים אישיים קרובים ששררו בינו לבין התובעת, ביצע עבור אמה עבודות בניה מבלי שקיבל התמורה בגינן, ולפיכך נותרה התובעת חייבת לו סכומים ניכרים (ששעורם כסכום התביעה) , עבור העבודה שביצע בביתה ובדירת אמה. 8. התובעת לא היתה מיוצגת . תצהיריה ותצהירי עדיה אומתו על ידי עו"ד פרנק קהאן מרח' קפלן 5/5, רעננה. עד התביעה דואק אליהו טען שתצהירו נחתם במשרד עו"ד קהאן באור יהודה, העד אחיאל מנחם הודה שלא חתם בפני עורך הדין , ואילו שמחה מלמד, ביתה של התובעת טענה כי פגשה את עורך הדין קהאן באזור הקניון באור יהודה. בא כח הנתבע טען כי בדק וברר עם עו"ד קהאן שכתובתו ברעננה. לטענתו, לא אישר האחרון חתימות העדים הללו. לנוכח האמור לעיל הוגשה על ידו תלונה למשטרת ישראל על זיוף חותמתו ושימוש בשמו . 9. תצהירי העדים לא נפסלו, על אף הפגמים דלעיל, ונותניהם נחקרו עליהם. לאחר שנשמעו עדויות התובעת מצאתי כי משקלן מועט כמשקל נוצה. העדים לא נכחו בעת ביצוע העבודות, ואף לא אישרו מתן התשלומים בידי הנתבע. כך לגבי חברה לחיים של התובעת, וכך לגבי בן משפחתה. 10. העד דואק אליהו מתגורר באחד מחדרי הבית. העד לא היה נוכח בעת בניית הבית, ולא ראה את הנתבע מבצע בו איזה מן העבודות: "ש ממה הרטיבות אתה יודע? ת הקבלן הגיע אלינו באיזה שלב לראות את הבית, ראיתי אותו בחדר שלי. ש זה קרה בגלל דליפות מהגג? ת לא, בגלל שהקיר לא אטום . ש מה שאתה אומר לי, שאין נזילות מלמעלה אלא מהצד איכשהו באה רטיבות? ת נכון , הרטיבות היא על פני כל הקיר" 11. כך גם העד הנוסף: אחיאל, חברה לחיים של התובעת. על פי עדותו "לא הייתי במהלך כל הבניה, אני לא קבלן בנין ואני לא קבלן משנה, אבל על הליקויים ידעתי וראיתי ונוכחתי, לא הייתי צמוד שם כל היום ". 12. התובעת שיפצה ביתה ללא היתר: "אני הייתי צריכה אישור לטאבו, הדירה הייתה רשומה במינהל כדי לרשום אותה בטאבו, יש להם תרשים והם לא מוכנים לרשום את הדירה בטאבו עם חריגה מהתרשים . החריגה הייתה הבניה של התוספת, לכן הורדנו את החזית בלבד, נשאר מבנה בצורת ח' , ואז זה הוצג למינהל וקיבלנו אישור הטאבו, בשבילי זו הייתה הזדמנות טובה כי בלאו הכי לא הייתי מרוצה מלכתחילה ואז הזמנתי שיגדעו את העץ". 13. שיטת בניה זו, כחומה ומגדל, הניבה ככל הנראה את הפירות הרצויים וכך נהרס הקוטג' כמעט לחלוטין ובמקומו קם בית בן שבעה חדרים . ביום 19.4.02 קיבלה התובעת מהמהנדס גבריאל עופר אישור כדלקמן: "במקום בנין קיים +תוספת בניה, קומת הקרקע של תוספת הבניה עשויה בניה קונבנציונלית (בטון + בלוקים ) כולל רצפה ותיקרת בטון . קומה א' + עלית גג עשויה מעץ. על פי בדיקה שערכתי ועל פי מיטב ידיעתי ונסיוני המקצועי, המבנה ראוי למגורים ואין בו סיכון בטיחותי" (מוצג 8 למוצגי התובעת). 14. גם אם אין בבית סיכון בטיחותי, נטען לגביו כי קיימים בו ליקויי בניה מרובים . ואולם , המחלוקת העובדתית שבין הצדדים איננה מצטמצמת לטיבה של הבניה. בגדר המחלוקת יש לברר עוד: א. האם אכן שילמה התובעת לנתבע את מלוא התמורה. ב. מהם חלקי הבנין שבנה הנתבע. ג. מהם ליקויי הבניה בחלקים אלו, ומהי עלות תיקונם . 15. אקדים ואומר, כי התובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח הפלוגתאות האחרונות. לגבי דידי, לא שוכנעתי כי אכן שילמה כפי שטענה. דפי חשבון הבנק של בתה אינם מעידים אלא לסכומים גדולים שנמשכו ממנו. אין בהם כדי להראות למי נמשך הכסף . התשלומים בוצעו על פי הנטען במזומן , ובהעדר כל קבלה או אישור, לא ניתן ליחסם לקבלן זה או אחר. 16. לא זו אף זו , במהלך העדויות הסתבר כי התובעת שילמה לקבלני המשנה (אם אומנם יוגדרו כך), בעצמה: "במקום אחר כתבת שבעלי המקצוע הובאו על ידי הנתבע אולם את שילמת להם. נכון . אנחנו יודעים שבינם לבינך הסתדרת עצמאית. נכון , כספית, הנתבע היה אמור לפקח על טיב העבודה של בעלי המקצוע הללו". 17. הואיל והעילה הכספית איננה בגדר המחלוקת, שהרי בין אם נותרה התובעת חייבת כספים לנתבע ובין אם לאו - אחראי הוא לבניה שבנה, יש לברר יתר הנושאים . 18. בשל עמימות העדויות קשה למקד אילו תוספות ושיפוצים ביצע הנתבע. ככל שניתן היה להבין , בנה הנתבע שני חדרים בחצר, וכן השלים את הבניה של שני חדרי עץ שנבנה בקומה העליונה לאחר שקבלן אחר בנה את שילדם. התובעת טוענת לרטיבויות בחדרים אלו וכתבה בסיכומיה: "שני החדרים שבנה לי הקבלן בחצר, על הליקויים שבהם, מצויין בדו"ח המהנדס..." 19. לענין הרטיבות בחדרו של דואק, כתבה התובעת בסיכומיה: "שני החדרים שבנה לי הקבלן בחצר, על הליקויים שבהם , מצויין בדו"ח המהנדס עכשיו כבר הגיע החורף, בין הבניה הקיימת ובין תוספת הבניה של 2 חדרי העץ, במרווח שבניהם נכנס מים מהגג. מחלחל לחדר ראשון בקומה 3, ממשיך לחדר שמתחתיו בקומה 2 וממשיך למטבח שבקומה א'. פניתי לקבלן, הוא הפנה אותי ואמר שזה באחריותו של קבלן העץ. קבלן העץ טוען שעשה מה שצריך וזו אשמתו של האדם שעשה לי איטום וזיפות על הגג". 20. חוות הדעת ההנדסאית מתייחסת לרטיבויות בסעיף 2.5 : "כתמי רטיבות קיימים בקירות ובתיקרה המשותפת באזור הפינה הצפון מזרחית של החדר הדרומי בקומה ב'. לטענת המזמינה חדרו מים דרך הגג בחורף. יש לבצע תיקוני אטימה נדרשים בגג, בתפר שבין תוספת הבניה מעץ לבין קיר הבנין המקורי, לפני תיקוני הצביעה הנ"ל". 21. סעיף 2.5 לחוות הדעת מופיע בפרק "טיח וסיד". אותו פרק כולל גם תיקונים נוספים:"יש להסיר חלקי טיח חלולים וליישם מחדש תוספת בי.ג'י.בונד, לתקן הסדקים באמצעות פתיחתם, העמקתם, אטימתם בחומר אטימה אקרילי... יש לבצע תיקוני שפכטל, להחליק את פני הקירות בנייר לטש עדין ולצבוע בשתי שכבות". כן מתייחס הפרק לנזילה נוספת לאורך הקיר המערבי בסלון הקטן, שבגינה יש להדק את הפח אל הניילון ולאטום את המרווח, בין הפח לבין הקיר במרק אקרילי. המומחה העריך את עלויות כל תיקוני פרק זה בסכום של 13,600 ₪, אך לא כימת סכומו של כל תיקון בנפרד. 22. הסכום העיקרי בחוות הדעת מתייחס לפרק ריצוף וחיפוי קירות. המומחה קבע כי קיימות שקיעות של מרצפות בצמוד לתחתית מהלך המדרגות העולה מהסלון בשל ליקוי זה ואחרים נדרשה, על פי חוות הדעת החלפתן של מספר מרצפות בסלון . כן נדרשה אטימה במלט צמנטי של מרווחים מחדירי רטיבות בין צינורות המים לבין אריחי חיפוי הקרמיקה. המומחה קבע כי בריצוף הבטון בחצר קיימים ליקויים פזורים שבגינם "יש לפרק מרצפות שקועות, חלולות וחתוכות באופן לקוי, ולבצע מחדש בחיתוכים אסתטיים ומדוייקים , לאחר מילוי והידוק מצע החול (רצוי לייצב את החול בצמנט). כמו כן, יש לנקות את המרצפות המוכתמות, ובמידה שאינן ניתנות לניקוי יש להחליפן בחדשות, בגוון הכללי". 23. כן קבע המומחה כי אריחי הריצוף שקעו במרבית שטח החדר הדרומי בקומה ב' , עקב שקיעת הרצפה. "לטענת קבלן השיפוצים בוצעה הריצפה בתוספת הבניה, כגון מתחת לריצוף ששקע בחדר הדרומי בקומה ב', באמצעות לוחות עץ שעונים על ריילסים מברזל ורשת רביץ מתוחה על גבי הלוחות מתחת למצע החול והריצוף". 24. אין חולקין כי עבודות אלו לא בוצעו על ידי הנתבע, אלא על ידי מר יצהרי. חוות הדעת לא הבחינה בין עבודתו של קבלן אחד למישנהו: "המהנדס נתן דו"ח על מצב קיים , לא ענין אותי מי בנה או מה בנה, הוא התייחס למוצר המוגמר ולא התענין מי בנה". 25. עלותם של כל התיקונים בפרק זה 55,700 ₪ וקל להבחין , מתוך האמור לעיל כי מחוות הדעת לא ניתן לגזור אילו ליקויי בניה יש לייחס לעבודת הנתבע ומהי עלות תיקונם . 26. אם לא די בכך , לאחר שניתנה חוות הדעת, התרצה הנתבע ובא לבצע מספר תיקונים על פיה. התובעת התעלמה מתיקונים אלו, כאילו לא נעשו, ולא הזמינה את המומחה לתקן את חוות הדעת. בין אם היו אלו תיקונים קוסמטיים בלבד, כפי שטוענת התובעת, ובין אם לאו, חוות הדעת המקצועית המונחת לפני בית המשפט, איננה משקפת נכונה את הסעד הנתבע - תשלום פיצויים כספיים לצורך תיקון ליקויי בניה. 27. על מנת לתמוך בחוות הדעת, הגישה התובעת הצעת מחיר של קבלן אשר הגיש הצעתו על פיה. מסתבר כי קבלן הבנין הינו ידידה של התובעת, המתגורר בטבריה. למותר לציין כי גם למסמך זה איני מייחסת חשיבות כלשהי. 28. "בית המשפט אינו חייב לקבל חוות דעת של מומחה, אפילו היא חוות דעת יחידה, אם היא לוקה בשגיאה גסה" (ראה 409/24 מדינת ישראל נ' שגב' פ"ד מ' (3) 706 ) "בדרך כלל אין חוות דעת שניתנה על ידי מומחה או פוסק מוסכם , סופית לחלוטין שאין אחריה ולא כלום ואין לתקוף אותה בשום צורה ואופן. בית המשפט הוא הקובע סופית את העובדות על סמך הראיות שבאולפניו וחוות הדעת של המומחה או הפוסק גם היא אינה אלא ראיה שכוחה ותקפה המיוחד נובעים מהסכמת הצדדים ". 29. אם כך הדבר לגבי מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהסכמה, על אחת כמה וכמה שניתן להסתייג מחוות דעת המוגשת מטעמו של מי מהמתדיינים: "חוות דעת של מומחה דינה כדין כל ראיה הנתונה להערכה ולביקורת של בית המשפט . אין בית המשפט מחוייב לקבל את חוות דעת המומחה על כל מרכיביה, והוא רשאי לנפות מתוכה את אותם המרכיבים שאינם מתיישבים עם הממצאים העובדתיים לפי חומר הראיות שנפרש לפניו במהלך המשפט. (ע"א 136/92 בייניש עדיאל נ' דניה סיבוס פ"ד מז' (5) 114 ). 30. הכלל הוא שנטל השכנוע הוא החובה העיקרית המוטלת על בעל דין , להוכיח את טענותיו כנגד יריבו. חובת ההוכחה היא ההוכחה הנלווית להביא ראיות להרמת נטל השכנוע. חובה לא מתייחסת לעובדות השנויות במחלוקת. ומהכלל אל הפרט: תצהירי התובעת חשודים בהיותם מזוייפים , חוות דעת המומחה שצורפה לתביעתה איננה מסייעת לה, תצהירה, כמו גם עדותה, אינם מספקים את התשתית העובדתית הנדרשת לביסוס עילות תביעתה. לנוכח האמור לעיל הנני דוחה התביעה. הוצאות הנתבע בסך 7,000 ₪ + מע"מ יחולו על התובעת. בניהעבודות בניהקבלן