החלטה 1. התובע בתיק זה, יליד 1944, הגיש תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.4.1998. לתובע מונה זה מכבר מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר רון ארבל, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 2.5% כתוצאה מן התאונה. כעת, שב ועותר התובע בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת השיניים (בש"א 159550/06). הנתבעים, מתנגדים למינוי מומחה רפואי בתחום המבוקש ומצביעים על כך שבדו"ח חדר המיון צוין כי שיניו של התובע תקינות. 2. כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך, מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה. לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי המומחה כבקשתו (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216). הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97 עמאר נ' סאמי, תק- על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש. ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 נפסק, כי עצם העובדה שהמערער סבל משבר באגן בעקבות התאונה, יש בה משום ראשית ראיה, אשר מצדיקה מינוי אורטופד (גם אם סיכום המחלה היווה את האינדיקציה היחידה בחומר הרפואי שהוגש). בית המשפט הבהיר כי ככלל, אין בידי השופט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתה של הפגיעה עקב התאונה, וכדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי. 3. המסמכים הרפואיים שבפניי, הכוללים את המסמכים שצורפו לכתב התביעה כמו גם המסמכים שצורפו לבקשה, מצביעים על כך כי מספר ימים לאחר התאונה פנה התובע לרופא שיניים אשר אבחן פגיעה נרחבת בשיניו ואף ביצע מספר גדול של טיפולים לשיקומן. התובע נפגע בפניו בתאונה נשוא התביעה. בשלב זה, אין בידי לקבוע האם הפגיעות הינן כתוצאה מן התאונה אם לאו. לשם כך יש למנות מומחה רפואי אשר יתבקש ליתן את הדעת גם לשאלת הקשר הסיבתי שבין התאונה לפגיעת התובע. 4. משנמצאה תשתית ראייתית המצדיקה מינוי, ומאחר וכבר נקבעה נכות בתחום אחר, הנני מורה לנתבעים לשאת בשלב זה בשכר טרחת המומחה בשיעור 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. במידה שיתברר כי לא הייתה הצדקה למינוי יהיו רשאים הנתבעים לעתור לקיזוז הסכום ששולם מן הפיצוי שייפסק לתובע. 5. אני ממנה בזאת את ד"ר אלי סימון טל' - 5240773-03 כמומחה רפואי בתחום רפואת השיניים בתיק זה. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה מיום 27.4.1998. ובמיוחד יקבע: א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות? מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות? ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד? ג. מה הן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו ולמקצועו. ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום? ה. המומחה יתיחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום. על מינויו של המומחה כאמור בצו זה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו - 1986. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובע, אשר מותרים בהמצאה, בתוך 30 יום. העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד. המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 60 יום. 6. הצדדים יגישו תחשיבי נזק לצורכי פשרה, התביעה לא יאוחר מ- 30 יום לפני הישיבה הבאה, ההגנה תוך 14 יום נוספים. התחשיבים שיוגשו יכללו את כל המסמכים התומכים בתחשיב הצד המגיש, לפי העניין. עותקים יועברו ישירות בין הצדדים. מומחהשינייםמינוי מומחה